כל אחד מאיתנו חולם, לפחות פעם בחיים, לארוז מזוודה או תרמיל, לעזוב הכל ולצאת לטייל לבד בעולם. אבל כמה מאתנו באמת מגשימים את החלום? בשנים האחרונות מסתמן בעולם התיירות טרנד של "מטיילי סולו" - אנשים שמטיילים ברחבי הגלובוס במשך תקופות קצרות או ארוכות באופן קבוע, אבל תמיד לבדם. האם תמיד מדובר בבחירה או בצעד שהוא בלית ברירה?
"אין הרבה אנשים בעולם שיכולים 'לעזוב הכל ולנסוע'. יש אחרים שיכולים, אבל יש להם צורך להישאר במסגרת", מספרת טל, מתרגמת עצמאית מת"א, שמזה מספר שנים עוזבת את העיר מדי חודש מאי, ומבלה את הקיץ במדינות אחרות. "הנסיעות שלי ארוכות יחסית - חצי שנה בכל פעם, וקשה למצוא מישהו שבאמת יכול לנסוע לכל כך הרבה זמן". עבור טל מדובר בהגשמת חלום ישן - לחיות חצי שנה בארץ וחצי שנה בחו"ל, כשאת החודשים החמים וההבילים של ישראל היא מחליפה במקומות עם מזג אוויר נוח יותר.
גם פרנצ'סקו מפירנצה, משווק ציוד למרפאות שיניים, שהתחיל לטייל לבד לפני כשלוש שנים, מספר דברים דומים: "לא החלטתי לטייל לבד, זה פשוט קרה. ברגע שאתה עובר את שנות ה-30 לחייך, יותר קשה למצוא חברים לטיול שיש להם טעם, תקציב, ימי חופש דומים לשלך, ונמצאים באותו ראש כמו שלך", הוא אומר ומוסיף: "בדרך כלל, ככל שאנשים מתבגרים, הם נהיים יותר 'בטטות כורסה' - אנשים מיושבים, עם אישה, ילדים והרבה התחייבויות. אצלי הדברים הפוכים, הסיוט הכי גדול שלי זה להתיישב או להתחייב - אפילו לחיית מחמד".
גם ז'רום, בעליו של בר בפריז, שנוסע בכל חורף לארבעה חודשים במקום חמים יותר, חווה דברים דומים: "לא בחרתי לטייל לבד, פשוט בחרתי לטייל, אבל אף אחד מהחברים שלי לא יכול לנסוע ל-4 חודשים כמוני. אז בהתחלה זו לא ממש הייתה הבחירה, אבל היום המצב התהפך".
להיתקע עם מישהו לכל הטיול? ממש לא בשבילנו
כמו לכל דבר בחיים, גם לטיולי סולו יש יתרונות וחסרונות, ואפשרות המסע הזו לא בהכרח מתאימה לכל אחד. בין אם מדובר בבחירת היעד, מקום הלינה, אמצעי התחבורה או אפילו מתי ואיפה עושים הפסקת קפה, את כל ההחלטות הללו מקבלים המטיילים לבדם, ואין איש שקובע להם את קצב הטיול. "החלק הכי חשוב ב'לבד' זה היכולת להיות עצמאי, הדבר לא אפשרי בלי עצמאות", אומרת טל.
"כשנקודת המוצא של הטיול היא שאתה 'תקוע' יחד עם מישהו, והחלטות צריכות להיעשות על בסיס יומיומי, הטיול עשוי להיות קשה יותר. מחלוקות ואי הסכמות עשויות להפוך משהו נפלא לסיוט", מעיד ז'רום.
אך מעבר לקצב המסע, ז'רום טוען שכשמטיילים עם אדם נוסף, ממד שלם של חווית המקום עשוי להתפספס, ולו רק משום שמרבית תשומת הלב שלך מוקדשת לאדם שלצדך. " אתה מדבר איתו, מתכנן את ההמשך המסלול, מחליף חוויות, וכתוצאה מכך - הרבה פחות חווה את הסביבה בה אתה נמצא", הוא מסביר. "אבל כשאתה לבד, אתה מבלה כמעט את כל הזמן בהתבוננות, למידה, ואתה זוכה לקבל תחושה הרבה יותר טובה של המקום, של האווירה - בעיני זו המהות של לטייל".
על דבר אחד מסכימים שלושתם: הלבד כמעט אף פעם לא מוחלט, אבל תמיד אפשר לבחור באפשרות הזו. "לטייל סולו אין משמעותו לטייל לבדך, כיוון שבמהלך הטיול פוגשים אנשים נחמדים ומבלים איתם זמן מה", אומר ז'רום. "זה נכון גם כשלא מטיילים - תמיד יש את האפשרות להיות לבד ולהתבונן בכל מה שקורה סביבנו או בתוכנו, אבל האפשרות הזו מועצמת כשאין עניינים וטרדות של יום יום שמעסיקים אותנו".
גם פרנצ'סקו מסכים. "כשמטיילים לבד עולה הכורח להיטמע באוכלוסייה המקומית, עניין שנמצא בסבירות נמוכה יותר כשאתה מטייל בחברה".
טל מציינת את אפשרות השימוש ב-Couch Surfing כאחת הדרכים הקלות להכיר מקומיים, אפשרות שמתאימה יותר למטיילים בודדים מאשר לזוגות וקבוצות. "במקרה שלי, מגיע רגע שבו אני רוצה להיות לבד, אבל ביתר הזמן אני מבלה עם חברים מטיולים קודמים, כמו גם עם קהילת הקאוצ'סרפינג".
אנשים טובים באמצע הדרך
לטיול לבד יש גם חסרונות, אך מדברי השלושה נדמה שהם מתגמדים לעומת היתרונות, ואף מייצרים יתרונות חדשים. בין היתר, הם מונים את הצורך לחלוק את ההתרשמות והמחשבות עם מישהו אחר, אפילו ללמוד לתת אמון ולסמוך על אנשים שלא הייתי אולי יוצר איתם קשר בסביבה שהיא טבעית.
"במערב אירופה ואולי קצת במזרחה, למדתי איך לסמוך על אנשים בלי לחשוב פעמיים", נזכרת טל. כשהגיעה בפעם הראשונה בחייה לציריך, בשעות החשיכה, וגילתה שבניגוד לערים אחרות, בהן יש בעיר אכסניות זולות באזור תחנת הרכבת, בציריך אין מקום לינה שמתאים לה, היא פנתה לשתי בחורות לצורך הכוונה. ואלו, מצדן, סייעו לה מיד למצוא אכסניה, ואפילו נתנו לה כסף קטן וליוו אותה בנסיעה בחשמלית. אח"כ הן גם ציידו אותה בבקבוק בירה לדרך. "אנשים זרים עוזרים בלי שום ציפייה לתמורה כשמטיילים לבד, פשוט כי הם רוצים לעזור. זו חוויה שממלאת אותי באנרגיות מדהימות".
צידה לדרך
אם עוד לא התנסיתם בטיול לבד, אבל החוויות הללו מעוררות בכם רצון להתנסות, הנה כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון לפני היציאה:
קהילה מקוונת
"אני חושב שכל מקום שיש בו קהילה אינטרנטית חזקה, בסגנון ה - Couch Surfing, הוא מקום טוב לטייל בו לבד", אומר פרנצ'סקו, ומוסיף: "הייתי ממליץ לדוגמה להימנע מאפריקה או מארצות עניות באופן כללי, שם קצת יותר קשה לטייל לבד, בעיקר אם זו הפעם הראשונה שאתה מנסה לטייל בעצמך. אני מאוד רוצה להגיע למקומות האלו, אבל כחלק מקבוצה, ועם מומחה שמכיר את האזור. בתקופה האחרונה, למשל, חיפשתי מארחים מגניבים בדרום אפריקה, וזה לא קל ומהיר כמו שזה היה בישראל בתקופת החגים (חג המולד, ערב ראש השנה) בשנה שעברה".
שפה
"אם אתה נוסע לבד, אבל רוצה שתהיה לך את האפשרות להכיר אנשים כשמתחשק לך, חשוב שתיקח בחשבון את היכולת שלך לתקשר עם המקומיים. דרום אמריקה נניח, היא מקום נהדר אם אתה יודע קצת ספרדית ו/או פורטוגזית, כי יש מעט דוברי אנגלית", אומר ז'רום ומוסיף, "בעיני, ארצות דוברות אנגלית לרוב יותר פתוחות למטיילים ".
לדעת לאן לא לנסוע לבד
טל ממליצה להימנע ממקומות שהטיול לבד בהם עשוי לדכא, כמו סרייבו. "העיר יפה ונחמדה, אבל כולה מלאה צלקות מלחמה: חורים של כדורים בקירות, פגזים על המדרכה. הם משמרים את זיכרונות המלחמה בכל מקום, עד כדי כך שאפילו הפארקים הציבוריים הם בתי קברות. זו עיר מאוד אירופאית, עם הנהר (מיליאצקה) ובתי הקפה, אבל הדיסוננס מכאיב. להיות שם לבד עשוי להיות מדכא מאוד".
אז לאן כן?
בעיקרון - לכל מקום. כל עוד לא מדובר במדינה עוינת או מסוכנת באופן מיוחד, לא אמור להיות מקום בעולם שבו לא תוכלו לטייל לבדכם. אם אתם לא בטוחים ומרגישים שיש לכם עניינים לא פתורים, תוכלו להיעזר בניסיונם של אנשים שמטיילים לבדם: נסו את עמוד הפייסבוק של Solo Travel Society, שמופעל על ידי הבלוגרית והמטיילת סולו ג'ניס וו; או את אתר Wikitravel, אנציקלופדיית תיירות מקוונת, מלאה בעצות של מטיילים, שמלמדים על האווירה והלך הרוח במקום אליו אתם מתכננים לנסוע.