שאמוני, טין, ואל טוראנס או סנקט אנטון אלו האתרים שהגולשים הישראלים המכורים ללבן מכירים - אזורים ענקיים עם הרבה מעליות ומסלולים, "סקי-אין וסקי- ואאוט" ואפרה סקי משובח. ההרפתקנים ביננו אף גלשו באתרים אקזוטיים יותר כמו אובר טאוורן באוסטריה קיטזבוהל או ואל דה סוליי, והשלימו את הסיבוב המלא של הסלה רונדה - אך בסופו של דבר מצאי האתרים המוכרים הוא מוגבל וחלקים גדולים מהאלפים נשארים זרים. החיסרון הגדול של האתרים הגדולים והמוכרים, הוא שהם לא בהכרח נותנים רוגע ולעיתים הצפיפות היחסית של הגולשים פוגמת ברמת ההנאה ובאיכות הגלישה, בעיקר מחוץ למסלול.
שפרכן זי דויטש
יש בסקי אתרים מוכרים ולא מוכרים בעיקר בגלל שוק הסקי הישראלי הנשלט ברובו ע"י הסוכנויות השונות המשווקות חבילות אטרקטיביות לאתרים הגדולים והמוכרים, אבל לא רק. במרבית אתרי האלפים (והכוונה לשווייץ, צפון איטליה, כל אוסטריה וכמובן גרמניה) השפה השלטת היא גרמנית ומי שלא מדבר אותה או מחובר לסצנה המקומית מתקשה להיחשף לאין-ספור אפשרויות הנמצאות מחוץ לתחום המוכר של קלאב מד או דירות הנופש של הטרה-ואלה.
אלגאו או אלגוי? אוסטריה או גרמניה?
מי שמגיע בפעם הראשונה לאזור הקליין ואלסרטאל או האלגוי - על הגבול בין גרמניה לאוסטריה - לא יכול שלא להיות מופתע מכך שאזור כל כך הררי, יפה ובעיקר עשיר בכמויות שלגים אדירות, לא היה מוכר לו בכלל. ההתמצאות בהתחלה היא מעט קשה כיוון שכל האינפורמציה על האתרים ובתוכם היא בגרמנית והמקומיים מדברים בניב מקומי כבד אך לאחר מכן, שפת השלג מדברת והעוסקים בתיירות שמחים גם להשתפשף באנגלית.
אזור האלגוי בבוואריה (Allgäu) הוא אזור הררי גדול עם גבול משותף לאוסטריה ושווייץ. כיוון שמצפון לרכסים של האזור אין שום מאסיב הררי, ההרים המקומיים מקבלים בחורפים כמויות שלג אדירות - אחד העמקים המסקרנים באזור נקרא עמק הוואלסר הקטן (Kleinwallsertal), העמק שייך מאז ומעולם לאוסטריה, אך ניתן להגיע אליו רק דרך גרמניה והוא מהווה מעין "אי" אוסטרי המנותק מרשת הכבישים הלאומית; בגלל האקלים המיוחד של העמק, כמות המשקעים השנתית שלו היא הרבה מעבר לממוצע של האתרים הגדולים והמוכרים באוסטריה כמו סולדן או מאיירהופן, מה שמיתרגם בחורף לכמויות אדירות של שלג ובקיץ להמון גשם וחמישים גוונים שונים של ירוק.
האותנטיות של אתרי הסקי השונים וכמויות השלג באזור מושכת אליהם משפחות בחגים הנוצריים וגולשי סקי וסנובורד המעוניינים ליהנות מגלישה בשלג עמוק ובלי תחרות, במהלך חודשי החורף.
האי האוסטרי
בעמק הוואלסר השייך לאזור הפור-ארלברג האוסטרי, מתגוררים באופן קבוע תושבים כבר מתקופת האבן, אולם ההיסטוריה המתועדת מתחילה בעמק מהמאה ה-13 כאשר תושבים מוואליס (היום שווייץ) חצו את הרכסים הגבוהים והתיישבו בעמק. בעמק עצמו מתגוררים כ-5,000 תושבים, אבל לעומת כמות התושבים הקטנה הוא היעד האוסטרי השלישי בגודלו מבחינת כמות התיירים הפוקדים אותו מדי שנה - יותר 1,500,000 בשנה. מיותר לציין שמקור ההכנסה העיקרי של העמק הוא מתיירות והעיירה המרכזית מיטלברג היא מרכז קבוע לתיירות חורף וקיץ.
איך מגיעים למעלה ואת מי (לא) נפגוש מחוץ למסלול?
שלא כמו באתרים הגדולים של טירול, לא כל העמק מחובר ברשת אחת של מעליות סקי. הסיבות לכך הן תקנות של שמירת טבע והרצון להציע מעט אותנטיות שנעלמה ממרבית החלקים של אוסטריה; כפיצוי, העמק מציע הרבה מאד שטח לגלישה מחוץ למסלול (אוף-פיסט) ולסקי טורינג (טיפוס הרים בעזרת סקי). אל דאגה - מי שמעוניין לעבור מאתר סקי אחד למשנהו, יכול להשתמש בקווים החינמיים של אוטובוסי הסקי - כל העמק מחובר ברשת תחבורה ציבורית והאוטובוסים פוקדים את התחנות כל מספר דקות. אך מה שמייחד את העמק הוא כמות המקומיים הפוקדים את הפסגות ומדרונות השלג העמוק: ההרים ובעיקר מסלולי הגלישה מחוץ לפיסט, נתונים לשימוש בעיקר של המקומיים, מה שמאפשר באמצע השבוע מגרש משחקים פנוי מתיירים והחוסר היחסי באפשרויות של אפרה-סקי, מושכים תיירות של משפחות וגולשים שבין כה בעיקר נשארים על המסלול – בקיצור, גן-עדן.
צריך להזיע בדרך לפסגה
האתר הגדול ביותר בעמק הוואלסר נקרא קאנצלוואנד/פלהורן והוא חצוי בין אוסטריה לגרמניה. 13 מעליות שונות מעידות על כך שמדובר באתר לא קטן אך מי שרגיל או מצפה לסטנדרטים של סנט אנטון, יתאכזב. מלבד הקאנצלוואנד, בעמק עוד 4 אתרים בינוניים בכיוונים שונים - עם או בלי שמש - ואפשרויות רבות לסקי נורדי או "לאנגלאוף" בשמו המקומי. מי שמעוניין לחרוש פיסטים במשך שבוע, יצטרך לחפש אתר אחר. כמות הפיסטים טובה לסופ"ש אינטנסיבי אך לא לנסיעת סקי ארוכה, לעומת זאת מי שיהיה מעוניין לעשות סקי טורינג או פרי רייד - חיים שלמים לא יספיקו. לאחר ירידת השלגים, כמעט כל אפשרויות הגלישה הנגישות מהמעליות עצמן נחרשות יחסית מהר אך למי שמוכן להזיע -10 דקות, מובטח שימצא את עצמו כמעט לבד על מדרונות שלג בתולי עם מעט מאד גולשים איתם הוא יצטרך להתחלק בחוויה.
מסלולים שאסור להחמיץ
Fellhorn-Westegg 1,000 מטרים של פאודר- מגרמניה לאוסטריה - עלייה על קו רכס חשוף ובנשיאת ציוד הסקי על הגב והגעה לפסגה. הסקי לאורך הפסגה בתא השטח התלול מצריך מיומנות גלישה גבוהה, עד לירידה לכיוון מערב. ומשם מפנים את המגלשיים למטה וגולשים במורד 1,000 מטרים בשלג עמוק עד לתחנת האוטובוס (הגלישה מתאימה לרמת גולשים מומחים ומומלצת מאד בליווי מדריך).
Wallmatzgund – מתחיל בעלייה לפסגת הפלהורן ומשם ירידה לכיוון מזרח - פאודר ושמש - בשיפוע של כ-35 מעלות ושלג משובח בגובה של 800 מטר. בתחילה מעל קו העצים ולאחר מכן בין שיחים ועצים קטנים עד לבקתה באמצע השטח. מנוחה וטרוורס ארוך בחזרה למעלית (הגלישה מתאימה לגולשים ברמה גבוהה ומומלצת בליווי מדריך).
פרקטיקה
אזור הקליין ואלסרטאל והאלגוי
מיקום: בוואריה, גרמניה/אוסטריה
העונה בה אתרי הסקי פתוחים: דצמבר-אפריל
הבדל גובה: 900-1,000 מטר
עיירה: Oberstdorf (Germany), Riezlern (Austria)
סקי פאס יומי: 45 יורו
אוכל מומלץ: מטבח מקומי - שניצל, תפוחי אדמה, פורל, בשר צייד, כרוב אדום, שוק חזיר (שוויין האקס), צלי בקר בבצל (צוויבל רוסט בראטן)
שדה תעופה קרוב: מינכן/ציריך
מלונות: בשיא העונה כ-110 יורו לחצי פנסיון במלון שלשה כוכבים
אסור להחמיץ: Fellhorn-Westegg 1,000 מטר של פאודר- מגרמניה לאוסטריה
טיפים: ביום עם מזג אוויר קר במיוחד, אל תוותרו על סאונה – ולא, אי אפשר עם בגד-ים - אבל נראה אם אחרי 15 דקות ב-110 מעלות עדיין תשימו לב למה שקורה מסביבכם.
טל ניב הוא מדריך גלישת אוף פיסט, ובעלי בית הספר לטיפוס הרים וספורט שלג הרים-מאונטיינס