עבור רבים צ'כיה היא בעיקר פראג, אוסף מרהיב למדי של מונומנטים היסטוריים, עם גשר קארל, מגדל השעון וסמטאות העיר העתיקה. אבל צ'כיה היא לא רק פראג, כפי שצרפת היא לא רק פריז. אחרי שממצים את פראג, אפשר לגלות גם צ'כיה אחרת - צעירה, אקטיבית, רווית זיעה.
במרחק של פחות משעה מפראג דרומה, וכבר נופים דמויי גלויה, עם עצי תפוח ריחניים פורחים בלבן ועם פסיפס של שדות צהובים וירוקים. תחנה ראשונה, העיירה Benice, וחוות הסוסים Favory. באחוזה כשמונים סוסים מזן קלאדרובי (Kladruby), אחד מזני הסוסים הראשונים שטיפח האדם. בהתחלה הרביעו אותו כסוס עבודה, ובהמשך כסוס שעשועים. הגזע הנדיר הזה הוכרז ב-1995 כנכס תרבותי לאומי. האטרקציה העיקרית היא מופע אקרובטי של כרכרות רתומות לסוסים. בהתחלה לשניים, אחר כך לארבעה, ובסוף רביעייה מול רביעייה, בדיוק מעורר התפעלות. הסוסים עצמם ידידותיים, משרבבים ראשים וצוואר, וממש מזמינים שילטפו אותם.
מי שרוצה להישאר ללון בחווה - יכול לשכור חדר במקום (112 אירו ללילה לאדם). מי שבא עם ילדים יכול להתמסר לגמרי לחוויה, עם סירות פדלים, עם שיעורי רכיבה, עם הליכה בנוף הפסטורלי, ועם קטיף פטריות, שהוא תחביב לאומי. בבריכת מים גדולה שטים ברווזים, חמור נוער מאחורי בית עץ, מרעיד את השלווה, פחות משעת נסיעה מפראג העמוסה לעייפה בתיירי כל העולם.
באופניים: בהר וביער
צ'כיה היא מעצמת אופניים, ורכיבה היא אחת הדרכים הפופולריות לטייל בה. ארגונים ירוקים ואחרים סימנו ומיפו דרכים בצורה ברורה ומקיפה ביותר. שבילי האופניים עוברים בין שדות, יערות וכבישים, ומגיעים עד לגבול. אם מתחשק לכם, אתם יכולים לרכוב את כל הדרך שבין פראג לווינה. אנחנו הסתפקנו במסלול צנוע של כ-15 קילומטרים, בסביבת העיר העתיקה Trebon. עיר שאונסק"ו הכריז עליה ועל סביבותיה - יערות, אגמים ובריכות דגים - כיעד לשימור.
מסע האופניים שלנו כלל 26 רוכבים משלל לאומים, ונקודת היציאה הייתה מפתח המלון שבו התארחנו, Zlata Hvezda התחלנו להתגלגל על כביש מרוצף באבנים מסיביות. אחרי חצי שעה הגענו ליער, ורכבנו בשבילים צרים על גשרונים שרוכבם מספיק לזוג אופניים. קל להתמצא, גם אם הולכים לאיבוד או אם נשארים מאחור (מניסיון). שלט כחול מסמן את הנתיב לאופניים, לעומת שילוט בצבעים אחרים לסוסים ולהולכי רגל.
הדיווש המודרך כלל עצירות מול טירה, מבשלת בירה, והרבה מאגרי מים, אבל החוויה המאתגרת ביותר מבחינתי הייתה רכיבה ביער על שורשים עבים, שהתפצלו לכל הכיוונים. נדמה היה שעוד רגע הם יתפקעו, ומפלצת יער תגיח מהאדמה ותגער במי שרכב בזיגזג.
השבילים בצ'כיה מאפשרים לרכוב גם באופניים רגילים, לאו דווקא באופני הרים. וחלק מהדרכים עוברות בין מונומנטים היסטוריים ודרכי יין, כמו למשל מסלול דרך היין המוראבית (Moravian wine trail). למי שמתכננים טיול חוצה צ'כיה, כדאי לדעת שניתן לנייד אופניים ברכבות (בדקו שיש תמרור אופניים בלוח הזמנים), ויש גם אוטובוסים עם נגרר או עם תאי אחסון לאופניים. ניתן לתכנן מסלול עם עצירות לינה ואכילה במקומות מפגש ידידותיים לרוכבים. מחיר השכרה ליום של זוג אופניים נע בין 200 ל-500 קרונות צ'כיות (40-100 שקלים).
בקיאקים: שישה בסירה אחת
קוראים לזה Water Tourism: חופשה זורמת, מתונה, עם אוהל שיורד לגדת הנחל בסוף יום חתירה, פיקניקים ומסעדות של גדות נהר עם מעדני דגים (לפרטים: www.putzer.cz). דגמנו את הזרימה הזו בשיט בקיאק בנהר הוולטאבה (Vltava). התיישבנו שישה בסירת זודיאק, כל אחד מחזיק משוט אחד שיקדם אותנו לאופק. חצי קבוצה חתרה לימין, חצי לשמאל, רוב הזמן בהתאמה.
אחרי כמה דקות של חתירה מונוטונית, לא הבנו איך נחזיק מעמד שעתיים. אבל אז הנוף נתן את התשובה. רגע חלפנו על-פני דייגים בביגוד מיוחד שעמדו באמצע הזרם, חכתם שלופה, מחכים לשלל, ורגע גלשנו במורד מפלון שאחריו התרחב הנהר. הדממה הופרה רק על-ידי נקישות המשוטים במים, ואפשר להתמסר למדיטציה בתנועה.
אחרי שעה עצרנו ליד הגדה, לתדלוק בבירות מקומיות ובכריכים. היה מי שהציע שנחזור לסירה ונחליף צד, כדי לחזק את שרירי החזה והידיים באופן סימטרי. ההצעה התקבלה ברוב גורף. אבל השיט היה כנראה רגוע מדי לטעמם של כמה גברים. מרגע זה הנהר הפך למסלול קרטינג של עקיפות ושל השפרצות, מלוות בקריאות עידוד. מה שהיה נהר סולידי וידידותי למשתמש החובב, הפך ללונה פארק קר למדי. השמש החזקה הייתה המגבת הכי טובה שאפשר היה לבקש.
על צלע ההר נגלתה טירה יפהפייה, בצורת חצי סהר. חילצנו עצמות, ולמרות העייפות העפלנו אליה. ראינו ממבט ציפור את הנהר ששטנו בו, מתפתל בתחומו של כפר ציורי שמזכיר את האלפים השוויצריים. בעלי הבית הם הרוזמברקים. משפחת האצולה Rozmberk לא השאירה יורשים, אבל לאן שלא מגיעים בצ'כיה, נתקלים במונומנט שלה ושומעים על תרומתה התרבותית.
במזחלת הרים: סלאלום בגיגית
בעיר Lipno Nad Vltavou, הידועה כאתר מסלולים מומלץ לסקי מדרון, עשינו סקי מסוג אחר. התיישבנו במתקן שממנו נשלף בכל רגע כיסא, ליתר דיוק גיגית מתכתית, שלא מתאימה לישבני אקסטרה-לארג'. לא הייתה חגורת בטיחות, והבנו שהידית שנמצאת בין הרגליים היא המעצור, וגם ההגה לנסיעה. הגיגית עלתה במתינות 400 מטרים. כשראינו שאנחנו מתקרבים מדי לגיגית שלפנינו, ניסינו לבלום הכי חזק שאפשר. הבום היה בלתי נמנע. טוב שלא הבנו את הקללה שסוננה בשוודית, ופעם אחרת ביפנית. עונש למי שלא קרא את השלטים בדרך, שמזהירים על שמירת מרחק של 25 מטרים מגולש גיגית אחד לאחר.
הכיסא נבלם במרומי הנוף. בשלב הזה כדאי להתעורר, כי מכאן מתחיל האקשן, סלאלום לאורך קילומטר. נראה שיותר מדי זמן בהיתי בכחול של אגם ליפנו ובמדשאות המטופחות שבקרבן סלולה התעלה של המזחלות, כי לפתע חטפתי מאחור בום שזעזע קלות את עמוד השדרה. הבנתי את הרמז ויצאתי לדרך. אבל בכל דקה היה עיקול, והמעצור חרק ופלט עשן משימוש יתר בגלל הפחד שלי לעוף. הבנתי שאני איטית מדי רק כשנגמר המסלול. יחד עם "ילדים" נוספים (כולם בני 40-50), החלטנו למצות את הפוטנציאל שוב. הפעם השתמשנו במעצור באופן מינימלי, וטסנו במסלול כמו גולשי סקי מיומנים. ידענו שהתמכרנו לפי החיוך המטופש שנמרח לנו על הפנים, כאשר רצינו "עוד". ראינו בתמונות איך זה נראה בחורף, כאשר העצים והדשא מתמלאים בשלג, ורשמנו לעצמנו לחזור לשטח ולנסות עם כפפות ובמעיל (פרטים: www.slideland.cz).
בטנק: משחקי מלחמה
מי שמתגעגע למילואים, או שהיו לו חלומות מאצ'ואיסטיים שלא זכה להגשים, צ'כיה מחכה לו. בבסיס Tankodrom, חצי שעה מפראג, יש כארבעים צעצועים מתקופת המלחמה הקרה. בשטח של 290 אלף מטרים רבועים, ששימש כאזור אימונים לטנקים, יש תפריט פעילויות מפתיעות ורוויות אדרנלין. מה תעדיפו? ללבוש מדים ולשבת בצריח טנק רוסי משנות ה-50, להיטלטל מצד לצד בתא לוחמים, או לתמרן במשאית צבאית? אם אין לכם ניסיון בנהיגת טנק, לכו על האופציה שנקראת BVP. זהו כלי שטח משוריין, קל לנהיגה, שיכולים להיכנס לתוכו עד 15 איש, לעומת שישה בלבד בטנק.
המחירים נעים בין 650 ל-850 אירו לשעה, והמחיר יורד לחצי אם אתם נוהגים בעצמכם. מי שרוצה יום שלם של אקשן, יכול להמשיך במשחקי מלחמה של נהיגה בהאמר (260 אירו לשעה) או בטרקטורוני פולאריס (85 אירו לשעה), בפיינטבול, בירי ברובי ציד או באקדחי לייזר (85 אירו לשעה). יש גם אופציה לתחרויות של ממש, למי שרוצה ללכת עם החוויה עד הסוף. **
האתר (www.tankodrommilovice.cz) לא תמיד מתפקד באנגלית, ולכן מומלץ לברר גם טלפונית: 420-774-554-041
הכותבת הייתה אורחת משרד התיירות הצ'כי.
