הייתם בהודו ונהג המונית הוריד אתכם בחנות של דוד שלו במקום במקדש? אכלתם בתאילנד ושילמתם בדולרים? כדאי שתלמדו דבר או שניים על מלכודות תיירים. כל העצות שיחסכו מכם להפוך לכספומט אנושי
יש רגעים בחיים שבהם אדם צריך לבחור: האם הוא סומך על חבריו לאנושות, בוטח ומאמין בהם, מתנהל עימם בהרמוניה – או שאולי הוא דווקא מעדיף לשמור על הכסף שלו אצלו. היציאה מהטרמינל בנמל תעופה בחו"ל היא רגע כזה. אתם מתגלגלים עם המזוודות, מעיפים מבט ימינה, עוד אחד שמאלה, ובואנה, אף אחד לא מקלל בעברית. מרגע זה אתם בעמדת נחיתות - לא רק שיכולים לתחמן אתכם בכסף, להאכיל אתכם לוקשים מחוממים משלשום ולדפוק לכם את חילוף החומרים ביורו – אתם אפילו לא תוכלו לקלל בחזרה. וזה אפילו יותר כואב.
מאחר שהעם היהודי סבל מספיק, ובעיקר כי לא בא לנו לצאת פראיירים, הכנו מדריך שימושי לזיהוי מלכודות תיירים בחו"ל – אם זאת מסעדה, חנות מזכרות או נהג מונית הודי שעושה עליכם קופה של משכורת חודשית.
אתה מה שאתה אוכל
ממסעדות מתוירות מדי עדיף להתרחק | צילום:
istockphoto
התרחקו ממסעדות של תיירים: אחד הטריקים השחוקים במסעדות הוא התירוץ של תפריט מיוחד לתיירים. אתם לא בארה"ב ולא בבריטניה אבל התפריט באנגלית והמנות מתומחרות בדולרים? כדאי שתבינו שבעלי המסעדה בנו דופלקס מפואר על הגב של תיירים רעבים כמוכם, שהזמינו צ'יפס ושניצל במחיר של לובסטר. בעלי המקום הגדילו לעשות והתפריט בתמונות? נוסו על נפשותיכם. תרגיל אחר הוא השימוש בתפריט ילדים. גם אם אתם מצוידים בכאלה, נסו לחפש מסעדה שמכבדת את עצמה אם אתם בעניין של לאכול טוב.
חפשו אחר מקומיים: איתור המסעדה הוא בעיה בפני עצמה. שלא תעזו ליפול בפח של מלצר העומד בכניסה למסעדה עם חיוך מזמין ואומר לכם "come, come". אל תסמכו עליו יותר משאתם סומכים על שלט חוצות. זה בדיוק אותו דבר, רק מדבר. כדאי למצוא מקום אוכל מוצלח נסו לאתר מקומיים, ואנחנו לא מתכוונים למלצר. אם אתם ביפן, למשל, אז אפרו-אמריקני חמוש במצלמת וידאו הוא כנראה לא מקומי. מצאתם מקומי? תשאלו אותו איפה כדאי לאכול. תזכרו טוב מה הוא אמר וחפשו עוד אחד, רק כדי לוודא שאתם לא עומדים לאכול בדוכן הנקניקיות של הסבא של המקומי ממקודם. ותרו מראש על בתי עסק שנראים ריקים, גם אם האלטרנטיבה פירושה לעמוד בתור שמזכיר אירועי ענק של אוליגרכים ציונים. לפעמים נדמה שזה רק אנחנו, אבל באמת שיש עוד אנשים שיודעים מה הם עושים. אם דווקא איתרתם מקום שמפוצץ בשעות הצהריים – סביר להניח שזאת מסעדה של מקומיים, ומכאן שיש סיכוי לא רע שתקבלו אוכל מצוין.
אל תאכלו בטרמינל: מצאתם את עצמכם רעבים דווקא בשדה התעופה? אמרו לעצמכם בשקט - האמת, אפשר גם בקול, אתם עדיין ישראלים - "יקר פה אחושרמוטה". תתאפקו יפה, או תקראו את הכתבה הזאת ותתארגנו מראש על סנדוויץ' עשיר מהבית.
כולם מנסים לגנוב אתכם
התרחקו ממוכרי מזכרות: כשאתם משוטטים באזור מתוייר, ממוסחר, מלא גלויות של ים וכלי חרסינה עם ציורים של פיזה, יהיה מאוד לא פרנואידי מצדכם להניח שלוטשים לכם עיניים לארנק. אפילו סטייה קלה לטובת סמטאות פחות מטוילות עשויה להפחית משמעותית את כמות הכסף העודף שאתם מפזרים, ואפילו לארגן לכם כמה מזכרות פחות קיטשיות.
השתדלו להימנע ממוניות: נסיעה במונית בחו"ל עלולה לעלות לכם בהרבה יותר מדיון סוער בסוגיה "ביבי – כן או לא". מחירים מטורפים ושפה זרה הם מתכון כמעט בטוח להתחיל את הטיול עם הרבה פחות כסף בכיס. הפתרון הוא להתייעץ מראש לגבי רמת התעריפים, או לנסות דרכי תחבורה אחרות – רכבת או אוטובוס לאזור, למשל, ומשם מונית למלון. נכון, אף אחד לא ישים לכם את המזוודות בבגאז', אבל לפחות יהיה לכם יותר כסף כדי למלא אותן אחר כך.
מה שלא כלול בהכל כלול: התפנקתם באתר נופש שבו הכל כלול? זה הזמן לפתוח דיון פילוסופי בסוגיה "מה זה הכל". האם אנחנו חלק מהכל? האם מיני-בר כלול? ובקבוק מים בקיוסק של הבריכה, כלול? והופעה של גליקריה? כנראה שכל מקום מפרש את המושג בצורה שהכי נוחה לו. הפתרון האקסקלוסיבי שלנו: תשאלו עד הפרט האחרון. זה הכי פשוט. אנחנו גם לא רוצים ללכלך על מלונות, בעיקר אם מדובר במלונות פאר, אבל הימנעו בכל מחיר מלעשות שיחות טלפון מהחדר שלכם. זה יהיה מאוד עצוב אם תלך לכם משכורת יומית בשביל לשמוע שאמא קנתה לאבא יופי של חולצה.
זהירות מנהגי מוניות | צילום:
Loic Bernard, Istockנפאלתם חזק
אחרי שהפנמתם את האזהרות שלנו יפה, הנה כמה עצות שאספנו ממטיילים, שישמרו עליכם באתרים ספציפים בעולם. מסתבר שגם בהודו וגם באיטליה "הסבר פניך לתייר" פירושו "היי, הנה כספומט מהלך".
תאילנד: כשנהג הטוקטוק מסמן לכם "תרדו תרדו, יפה פה", הוא מתכוון "אני יודע שרציתם למקדש, אבל אני עושה אחלה כסף מלהוריד אתכם בחנויות מזכרות מגעילות בדרך". אם אתם לא בעניין של להישלט על ידי מפעל באנרים אנושי, אל תרדו והתעקשו להגיע למקום אליו ביקשתם.
איטליה: שימו לב לשעות הפתיחה של אטרקציות, חנויות וגלריות. מלכודות תיירים יעמדו לשירותכם כל היום, בעוד שאיטלקים אמיתיים ישמרו בקפדנות על שעות פתיחה וסגירה שמאפשרים להם להסתלבט, וגורמים לכם לקלל אותם נמרצות.
סין: בירוקרטיה היא חתיכת מכשול בדרככם אל החופשה המושלמת, בייחוד כשהיא בסינית. אפילו פקידים ברכבת של סין לא מתים לעזור לתיירים. התחברו למפה, נסו להשוות סימנים והפעילו את כל שרירי האינטואיציה כדי לבדוק אם הכרטיס שקניתם הוא באמת בכיוון שביקשתם. או שתצטיידו במדריך סיני דובר אנגלית.
קוסאמוי: הבחנתם בזונות? הן ליידיבויז. ובכלל, מה אתם הולכים לזונות? פויה.
אפריקה: נסעתם לספארי, אבל המדריך שקפץ עליכם בשנייה שנחתתם בניירובי התגלה כדביל לא קטן. אמנם אתם לא מתחתנים איתו, אבל גם להיתקע איתו ועם עוד כמה היפופוטמים לחמישה ימים זה לא שוס גדול. הכלל הבא נכון תמיד, אבל נכון הרבה יותר כשמעורבים בזה נמרים - דברו עם אנשים שהיו שם וקחו המלצה למדריך ספציפי.
האכלת פילים? עוד דרך לסחוט מכם כסף | צילום:
istockphoto
הולנד: המאפה שנראה לכם כמו בורקס משולש הוא בעצם בצק עלים עם רסק תפוחים, והקרטון במקררי החלב שמזכיר את שוקו יטבתה המוכר והטוב יתגלה כסוג של ג'לי. אמנם לא מדובר במלכודת תיירים קלאסית, אבל גם זה פח שאפשר ליפול בו.
ג'מייקה: כאן תתקלו בלא באנשים כהי עור ומגודלי איברים שקוראים להם ג'ון. תזהו אותם בעיקר באמצעות הארומה העזה של הגנג'ה שהם מפיצים, וגם על ידי זה שהם יציעו לקחת אתכם לטיול קסום בשמורת טבע עם מפלים מפכים ושדות מריחואנה סודיים, ששייכים לבן דוד שלהם. רק בסוף היום תגלו שהם קילפו מכם כ-300 דולר עבור הטיול, עוד 50 מערוף לבן דוד, ואפילו עצרו בדרך לעשות דליברי מפוקפק. עמדו על המחיר מראש, ואל תשכחו לקחת פרח למזכרת.
הודו: למרות שנהג המונית ינסה להוציא מכם מחיר מופקע בגלל המהומות בין המוסלמים להינדים, הן לא ממש קיימות. שימו לב שבכל מקום יש מחירים קבועים – נסיעה משדה התעופה של דלהי למרכז העיר, למשל, תעלה 200 רופי ולא 2,000 כמו שראג'ה טוען.
ספרד: נכון, אתם יכולים לשלם 300 שקלים על מופע פלמנקו שאורך 40 דקות, אבל אם תחכו כמה שעות ותתייעצו עם כמה מקומיים – הם יפנו אתכם בשמחה לברים שבהם שורצים הרקדנים אחרי ההופעה ודופקים הדרן מדהים חינם אין כסף. אולה.
