"אף אחד לא מדבר על התופעה של חטיפות התיירים תמורת כופר, אבל האמת היא שהמספרים הם בכמות שלא ניתן לספור", מסביר חיליק מגנוס, ממגנוס איתור וחילוץ, אדם שראה וטיפל בהמון מקרים כאלה במהלך חייו. "לכולם טוב שהסיפורים הללו לא יצאו החוצה. הממשלה במדינות לא רוצה להפסיד תיירים פוטנציאלים, חברי הכנופיות לא רוצות ליצור רושם שמסוכן כדי שימשיכו להגיע לאזורים שלהם והתיירים עצמם בדרך כלל בטראומה מדי כדי להתחיל לנהל מלחמות בתקשורת".
>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
רק בשבוע האחרון, בסמיכות שלא מתקיימת בדרך כלל, נחשפו שלושה מקרים של חטיפת תיירים בשלושה מקומות שונים בעולם. אחד מהמקרים הללו הוא כחול לבן. עומר יפת וגל-אל יעקב, חיילים משוחררים בני 22 שיצאו לטיול בחוות המריחואנה הסמוכות לעיר קאלי בקולומביה מצאו את עצמם בתוך סרט אימה, כאשר בסוף הסיור, סמוך לאחד הג'ונגלים באזור, הם תושאלו על ידי שלושה צעירים לגבי הגעתם למקום וזמן קצר לאחר מכן הגיעה כנופיה של 15 אנשים חמושים, כולל 'אל פטרון' - הבוס, ואלה פקדו עליהם לנסוע לתוך המעוז שלהם בעומק הג'ונגל.
הם רצו כופר. זה לא מפתיע. בקולומביה הדברים האלה קורים כל הזמן והכנופיות כבר עובדות על אוטומט, אבל אף אחד לא מציף את זה כאמור. "כל החבר'ה היו גדולים ומאיימים. חלקם חמושים ברובים ואקדחים. המדריכה שלנו, מוניקה, ניסתה לברר מה הם רוצים מאיתנו ורק אחרי דקות ארוכות ומורטות עצבים היא הסבירה שהם רוצים 200 אלף דולר כופר תמורת השחרור שלנו", סיפר יפת. "אלה היו שבע דקות ארוכות כמו הנצח שלא ידענו מה יקרה איתנו. הם כל הזמן דיברו בספרדית. כל התרחישים הכי מטורפים עברו לי בראש".
בסוף זה נגמר בשחוררם של שני הישראלים, אחרי שהחוטפים הבינו שלא יצליחו לראות מהם כסף. התעשייה הזו עובדת מהר. חטיפות קצרות. דורשים כופר וממשיכים הלאה. אין כופר? משחררים ועוברים לטרף הבא.
"חשוב לדעת שהסכנה הזו קיימת"
גם במקסיקו נחשף השבוע מקרה דומה בו שני תיירים אמריקאים, ג'ניפר ופרנק מסבקי, שטיילו במקסיקו במטרה למצוא לוקיישן לחתונה העתידית שלהם, מצאו את עצמם הכי רחוק שאפשר מאווירת השמחה איתה יצאו לדרך. בני הזוג שכרו מכונית במקסיקו סיטי ויצאו למסע שלהם. אחרי שעה אחת בלבד בדרכים, רכב עקף אותם, הוריד אותם לשוליים ואנשים עם רובים שירדו ממנו סימנו להם לבוא אחריהם.
מאותו הרגע התבצע הנוהל המוכר: שני החטופים הובלו למקום מסתור, נלקחו מהם כל התכשיטים, הדברים יקרי הערך והם התבקשו להתקשר למכרים שלהם בארה"ב ולבקש מהם כופר עבור שחרוררם. במקרה הזה החוטפים היו הרבה יותר אלימים וג'ניפר אף מתארת שהם ניסו לאנוס אותה מספר פעמים. כעבור כמה שעות, ברגע אחד בו החוטפים לא שמו לב, השניים הצליחו להימלט. פרנק רץ מהר למצוא שוטרים וג'ניפר התחבאה במקום מוסכם ביער.
השניים יצאו מהאירוע עם חבלות גופניות לא קלות, אך בהחלט מדובר ברע במיעוטו. "חשוב לנו שאנשים ידעו שהסכנה הזו קיימת", מסביר ג'ק את הסיבה שהובילה אותם להפיץ את הסיפור. "לנו היה מזל גדול והצלחנו להימלט, ואם בכך אנחנו יכולים לעזור למנוע את הסיוט הזה מאנשים אחרים, אז אולי זה היה שווה את זה".
במקרה השלישי שהתרחש בבנגקוק, המטרה הייתה זהה - חטיפה בשביל לדרוש כופר, אך השיטה הייתה אחרת. ג'ינקי צ'ן, תיירת מדרום קוריאה, בת 39, נחתה בבנגקוק ונחטפה כבר בשדה התעופה. כנופייה של ארבעה אנשים, שלושה בחורים ובחורה אחת, זיהו שהיא מסתובבת לבד, הקיפו אותה והודיעו לה שהיא חטופה. מאותו הרגע הכל התנהל בסדר מופתי. הם אספו את המזוודה שלה ויצאו איתה לרכב שחיכה להם מבעוד מועד. מצלמות האבטחה מראות איך בשקט ובמהירות, הבחורה פשוט נחטפה.
הם דרשו 200 אלף יורו על שיחרורה. סכום גדול בהחלט, אך לא אסטרונומי. במקרים כאלה של חטיפות מהירות הדרישה לכופר לא צריכה לצאת מפרופורציות. הם יצרו קשר עם הבעל של צ'ן והוא שילם את הכסף. באותו הרגע נפתח לחוטפים התיאבון והם דרשו מהבעל שישלם עוד 116 אלף יורו, אז הוא התקשר למשטרה. זה יכל להגמר בשקט, אבל הכנופייה דרשה יותר מדי. זו טעות שלא צריך לעשות. כשהם הבינו שהסיפור הזה יוצא מפרופורציות הם שיחררו את צ'ן אחרי 13 ימים בשבי.
הכי חשוב זה לא להתנגד
"חטיפה של תיירים זה ענף מאוד מפותח ומשתלם", מסביר מגנוס. "הקליינטים לא נגמרים אף פעם, הם תמיד מתחלפים, הם תמימים מאוד ויש להם לא מעט כסף בדרך כלל. יש מקומות שזה יכול לקרות בהם 15 פעמים ביום. בקולומביה למשל, התחום הזה כל כך מפותח שבעבר היה אפילו תחנת רדיו מיוחדת לחטופים".
בתוך העולם הזה, מגנוס מסביר שהחטיפות לתווך קצר הן הכי שכיחות. "לרוב מדובר בכנופיות שפשוט רוצות כסף מהיר. לכן, חטיפות לטווח ארוך לא משתלמות, זה יותר מדי בלגן שאף אחד לא רוצה. זה צריך להיות זבנג וגמרנו. בגלל זה, ברוב המקרים לחטופים לא צפויה סכנת חיים. כולם רוצים להשאיר את המשטרה מחוץ למשחק ואם במקרה זה יתגלגל לרצח, זה יהפוך להיות סיפור גדול, עם משטרה והכל. בסופו של דבר, מבחינתם הם מנהלים עסק".
אז מה לעשות אם לא עלינו מצאתם את עצמכם בסיטאציה הקשה הזו? הכי חשוב זה לא להתנגד. לא לתת לחוטפים הצדקה לעשות משהו שלא אתם ולא הם רוצים להיגרר אליו. חוץ מזה, מגנוס טוען שחייבים לקחת את האזהרות בספרי הטיולים והסיפורים שעוברים מפה לאוזן ברצינות. לא להסתובב לבד, במיחוד לא באיזורי כספומטים, לא לנסוע בכבישים צדדיים בשעות הלילה ולא לשמור את כל הכסף במקום אחד. "יצא לי לטפל בהמון מקרים כאלה", מספר חיליק. "זה אף פעם לא נגמר בטוב. זו טראומה למי שעובר את החוויה הזו. תעשו הכל כדי להמנע ממנה ואל תנסו להיות גיבורים".