ברצלונה היא אמנם יעד תיירות פופולרי למדי, אבל אין ספק שהיא זוכה להרבה יותר יחסי ציבור, ולאו דווקא בצדק. דרום ספרד לעומת זאת, מתויירת, אבל הרבה פחות. האנשים בה חביבים הרבה יותר, המראות בה לא פחות יפים ובכל פעם שתזמינו בירה קטנה תקבלו טאפאס טעים לצידה (אם כי ברגע שהזמנתם אוכל, זרם הטאפאסים מפסיק להגיע). הדרך אולי ארוכה יותר ומורכבת מעט, אבל אחרי שביקרתי גם שם וגם שם, אין ספק שאני מעדיפה לחזור לכל אחת מהערים הללו בשנית ולא לשוב לברצלונה לעולם. קבלו 5 המלצות ליעדים מקסימים בדרום ספרד.
צידה לדרך
איך מגיעים לשם בכלל?
ניתן לטוס בטיסה ישירה מתל-אביב למדריד במהלך כל השנה, במחיר של כ-250 דולר בממוצע לכרטיס לטיסת הלוך ושוב, ומשם לנסוע דרומה. בחודשי הקיץ קיימות גם טיסות ישירות למלאגה, העולות כ- 350 דולר לכרטיס לטיסת הלוך ושוב.
התניידות בספרד
מרגע שהגעתם למדריד עומדות בפניכם שלוש אפשרויות: מטוס, רכבת ושכירת רכב. עם זאת, לכל אחד מהיעדים יש אמצעי תחבורה מועדף.
טיסות: בספרד ישנן שתי חברות תעופה מקומיות המפעילות טיסות פנים ממדריד לערים בדרום ספרד- החברה הלאומית איבריה (Iberia) וחברת הלואו-קוסט וואלינג (Vueling). טיסות פנים אלו עשויות לעלות עשרות יורו בלבד, אך שימו לב כי הן אינן כוללות כבודה.
רכבת: חברת הרכבות הלאומית של ספרד, רנפה (Renfe), מפעילה את מרבית הרכבות במדינה. אם תבחרו להתנייד ברכבת כדאי מאוד להזמין את הכרטיסים מראש, משום שהחברה מציעה כמות מוגבלת של כרטיסים במחיר מוזל, וההפרש מגיע לסכומים גדולים.
רכב: מלבד לחברות המוכרות, בספרד פועלת חברת פפה (Pepe), המציעה מחירים נוחים יותר - בתנאי שנקודת המסירה וההחזרה זהות. רכב לשבוע משדה התעופה במדריד וחזרה יעלה לכם החל מ-10 אירו ליום. הכבישים בדרום ספרד נוחים לנהיגה והשילוט ברור, וגם אם תסתבכו בדרך תוכלו לעצור באחת מתחנות הדלק ולבקש עזרה.
תחנה ראשונה: קרטחנה
איך מגיעים: ברכבת ממדריד (כחמש שעות נסיעה), החל מ-25 אירו לכיוון לאדם.
קרטחנה (Cartagena) היא עיר נמל השייכת לקהילה האוטונומית של מורסיה (Murcia). העיר הוקמה ב-228 לפנה"ס, ומרוכזת בה מורשת אמנותית המתפרשת על כמעט 13 אלף שנה של היסטוריה ספרדית, שכוללת גם את הכיבושים השונים שחווה האזור לאורך השנים.
מה עושים: האזור המרשים ביותר בעיר היא המרינה המחודשת. אחרי שנים של הזנחה, הורחב המסוף הימי במרינה כחלק מתהליך פיתוח כולל, ולאורכה פרושים מספר ביתנים - באחד מהם תמצאו עמדת מידע, ותוכלו להצטייד במפת העיר. בהמשך תוכלו לנפוש בגן הפסלים והשעשועים או ללמוד על הדגה באזור "ביתת הים" - שני ביתנים פתוחים עם איורים מרשימים. אם הגעתם ביום של ראות טובה, עמדו עם הפנים לימים והביטו ימינה - צפויה לכם הפתעה מעניינת.
אחרי שתסיימו ליהנות מהאוויר והנוף הימי, טפסו לפארק המגדלים (Parque Torres), בו תוכלו להתרשם מאזור הפולחן העתיק ביותר, הניצב על שרידי תיאטרון רומי שהתגלה ב-1987. מהפארק תוכלו להשקיף על העיר ועל הים, וגם להתרשם מכמה תותחים, שריד מימי מלחמה.
יש עוד דברים שאפשר לעשות בעיר, כמו ביקור במוזיאונים או במבנים שנבנו על ידי תלמידיו של גאודי, אך מומלץ להקדיש לה יום אחד.
איפה ישנים: את הלילה תוכלו להעביר באחד מעשרות בתי המלון שיש לעיר להציע, שמחיריהם מתחילים מ-35 אירו לחדר זוגי ללילה בהוסטל חביב ונקי, שבמרחק הליכה נמצאים שלל בתי קפה ומסעדות, והמרכז המסחרי של העיר. מלון יעלה לכם בסביבות ה-100 אירו ללילה.
תחנה שניה: יוצאים מהעיר וצופים על אלג'יר
איך מגיעים: הכי טוב לשכור רכב, לפחות עד שתגיעו לגרנדה.
מה עושים: זוכרים את התותחים מהיום הראשון? ובכן, כמו אלמנטים אחרים בקרטחנה, גם הם חלק ממה שנקרא "השביל הצבאי", מסלול שעובר בעיר ובסמוך לה. ביום הזה חייבים לשכור רכב, אבל הוא יהיה שווה כל אירו שתוציאו עליו. במרחק של כארבעים דקות נסיעה מהעיר, תגיעו לתחילת אחד משני המסלולים מחוץ לעיר, ובלי שום ספק היפה מכולם.
אחרי שתחנו את הרכב (סימון במפה), חצו את הכביש לתחילת המסלול (מסומן בשטח). אורכו של המסלול שעה עד שעה וחצי, ובמהלכו סביר שתפגשו מקומיים שיצאו לחלץ עצמות או לרכב על אופניים, ויברכו אתכם לשלום. בסוף המסלול תיכנסו דרך שער למתחם צבאי נטוש. מלבד המבנים הישנים - בחלקם עדיין ניצבות אמבטיות, תנורי בישול וסימנים אחרים המעידים על החיים שהיו שם פעם - פסגת היום היא שני תותחים, ששמים את אלו של קרטחנה בכיס הקטן. התותחים הוצבו במקום על מנת להגן על הנמל של קרטחנה מפני פולשים מן הים, על צוקים המתנשאים לגובה 218 מטרים. התותחים, שיוצרו בבריטניה בראשית המאה ה-20, היו בעלי טווח ירי של 35 ק"מ, ושימשו לאחרונה ב-1973.
קחו שעה לשוטט בין המבנים, לטפס על התותחים ולנוח קצת. אם הראות טובה, נסו לחפש את אלג'יר ממול. עדיין יש לכם זמן וכוח? שווה לקפוץ גם לנקודה הבאה, ב-La Chapa, שם גם תמצאו מסעדה קטנה, שמגישה מאכלי או סתם קפה מרענן.
חשוב: למרות שהמקום משמש מוקד עליה לרגל, לא תמצאו בו גזלנים למיניהם, אז חשוב להצטייד במזון ושתיה לפני היציאה לדרך.
איפה ישנים: את הלילה מומלץ לבלות ביעד הבא שלכם. אפשר לחזור לקרטחנה, להחזיר את הרכב ולקחת אוטובוס (כ-20 אירו), אך מומלץ להמשיך בנסיעה וליהנות מהנופים.
תחנה שלישית: גרנדה
איך מגיעים: הכי טוב להמשיך עם הרכב מפורטמן ביי - 4-5 שעות נסיעה.
מה עושים: העיר גרנדה (Granada) היא אחת המיוחדות שתפגשו במסלול הזה, ועד 1492 היא הייתה השריד המוסלמי האחרון בחצי האי האיברי. למרות השנים הרבות שחלפו מאז, נשתמרו בה מבנים מוסלמיים מרשימים, ובראשם ארמון אלהמברה (Alhambra). הארמון, מאתרי החובה של העיר, הוא מתחם ארמונות ומבצרים מהמאות ה-13 וה-14, שהוכרז כאתר מורשת עולמית.
כיום משמש הארמון כמוזיאון לאדריכלות איסלמית והמסיירים בו יכולים להציץ למגורים המלכותיים, לבקר בגנים, לראות את מגדל השמירה ומגדל הנשים, ואפילו את המזרקה שהעניק לארמון רבי שמואל הנגיד. זהו אתר התיירות המבוקש ביותר בגרנדה ומספר המבקרים בו מוגבל, לכן מומלץ להזמין מקומות מראש.
את אחר הצהריים כדאי להעביר בהליכה ברובע אלבייסין (Albayzín), רובע קטן ועתיק, שגם הוא אתר מורשת עולמית. האיזור אוכלס לראשונה בתקופה האיברית, ולאחר מכן עברו אליו המוסלמים. השיטוט בשכונות כולל מעבר בין סמטאות ציוריות וצפופות, בתים עתיקים עם גינות מטופחות (נסו להציץ פנימה), ומפגש עם מגוון התושבים של השכונה. בכיכר San Nicolas תוכלו לעצור רגע לנשום אוויר, להשקיף על ארמון אלהמברה וגרנדה מלמעלה, וגם לראות את הרי סיירה נוואדה שמכוסים שלג ברוב ימות השנה. את השקיעה נסו להספיק לתפוס בסקרמונטה (Sacromonte), האיזור שבו ממוקמות מערות הצוענים. את ארוחת הערב אפשר לסעוד באחד ממועדוני הפלמנקו הפזורים בשכונה.
המלצות נוספות למי שיש עוד כוח במותניו: סיבוב בעיר העתיקה, בקתדרלה הגדולה של גרנדה וארוחה במסעדות השוק סביבה.
איפה ישנים: לגרנדה מומלץ להקדיש יומיים-שלושה. כיוון שזוהי עיר הררית ומלאת מדרגות, עדיף לבלות את הלילה במלון השוכן במרכז העיר, שם גם זמינה תחבורה ציבורית נוחה. חדר משפחתי במלון יעלה לכם החל מ-65 אירו ללילה.
תחנה רביעית: סביליה
איך מגיעים: אם החזרתם את הרכב קחו רכבת מגרנדה לסביליה (3 שעות ו-20 דקות) במחיר 29 אירו לכיוון לאדם.
מה עושים: עם כל הכבוד לפלמנקו של הצוענים בגרנדה, סביליה (Seville) היא מולדת הפלמנקו. ולא רק זאת, מכל הנהרות של ערי ספרד, לנהר הגוואדלכיביר (Guadalquivir), שעליו כתב פדריקו גרסיה לורקה, אין מתחרה ראוי. העיר, שנוסדה עוד בטרם התקופה הרומית, היא הרביעית בגודלה בספרד ומלאה בפלאי אדריכלות - החל מהקתדרלה שהוקמה במאה ה-12 ועד למטרופול פרסול מ-2011.
פלאסה דה אספניה (Plaza de España) נבנתה ב-1929 לכבוד התערוכה הספרדית-אמריקאית בשטח פארק מריה לואיזה, וכיום משמשת בעיקר משרדי ממשלה. הכיכר, שבנויה בחצי עיגול, היא מהמבנים המרשימים ביותר בעיר. במרכזה נמצאת מזרקה גדולה, ובגומחות המבנה ישנם ציורים המייצגים פרובינציות שונות בספרד. אם תרצו לחתור קצת, תוכלו לעשות זאת סביב החפיר.
מגדל הזהב, השוכן בסמוך לנהר, הוא מוזיאון ימי מגניב, שכולל דגמי ספינות, כלי נשק ודיג, שממוקם בתוך מגדל מהמאה ה-13, שנבנה כדי להגן על העיר מפלישה דרך הנהר. בעבר היה המגדל מכוסה כולו זהב, אך כיום הוא לבן. הכניסה למוזיאון בתשלום סמלי, וכשתסיימו לשוטט ולהתפעל ממנו, תוכלו לעלות לקצה המגדל ולהשקיף על הנהר.
את המטרופול פרסול קשה למצוא במפות התיירים, ומתוך חמש שאספנו במהלך הביקור, הוא מופיע רק באחת. הסיבה להעלמתו אינה ברורה, כיוון שבנייתו עלתה כ-100 מיליון אירו, לא סכום קטן כשמדובר במדינה מוכת משבר. הפרסול מורכב משלוש שמשיות ענק, הנראות כמו ענן עשוי ופל, ונמצא בפלאסה דה לה אנקרנסיון (Encarnación). בשטח השמשייה יש גם שוק קטן, תצוגה ארכיאולוגית, אבל הכי כיף זה פשוט לטפס עד למעלה ולסייר לאורך המבנה תוך מבט על העיר כולה.
לביקור בעיר שווה להקדיש יומיים-שלושה (לא כולל יום יציאה מהעיר - ועל כך מיד), תלוי ברמת החריצות, ובמספר הדברים שתרצו להספיק.
איפה ישנים: מלון Silken Al-Andalus Palace. מחיר לחדר משפחתי כ-135 אירו.
תחנה חמישית - סטניל
איך מגיעים: כדי להגיע לכפר אפשר לנסוע ברכב (כשעתיים מסביליה) או לקחת אוטובוס ומונית לתוך הכפר.
מה עושים: הכפר סטניל (Setenil de las Bodegas), המשתייך למחוז קדיז (Cádiz), בנוי תחת סלע ענק, וזו גם הסיבה לנסוע לבקר בו. מרבית הבתים בכפר נבנו כהרחבת מערות טבעיות בתוך חללי הסלע, אשר משמש בעצמו כגג הבית. סטניל הוא מסוג המקומות שאי אפשר לכתוב עליהם - צריך לנסוע לראות אותם בעיניים.
איפה ישנים: לא ישנים. חוזרים לסביליה בערב.
