חבל אלזס ממוקם בין הרי הווז' (Vosges) ממערב, גובל עם גרמניה ממזרח ועם שוויץ מדרום. העמק משתרע מצפון לדרום על שטח של 8,280 קילומטר רבועים בלבד, והוא בין החבלים הקטנים ביותר בצרפת. על אף גודלו, ההיסטוריה מלאת התהפוכות של המקום הופכת אותו לאחד האזורים העשירים יותר תרבותית. לצד צרפתית, השפה הרשמית, וגרמנית, דוברים במקום גם את הניב האלזסי העתיק, ובשלטי הרחובות ניתן למצוא לעתים את 3 השפות יחדיו. את האופי האלזסי קשה לאפיין – ואם דמיינתם את החמיצות הצרפתית שפוגשת את הקשיחות הגרמנית, טעיתם, כי מפגש עם תושבי אלזס מגלה שחוקי הכימיה הם אחרים. איפשהו בין הצרפתיות לגרמניות עובר שביל זהב כלשהו כנראה, ומסתבר שאם נותנים להם רגע, המפגש ביניהן מייצר דווקא אנשים מסבירי פנים שחיים בשלווה, רוגע ויופי גדול.
שלושה דורות של אמנות
רוב התיירים הישראלים נוהגים לעצור באלזס רק כתחנת ביניים של יום או יומיים, כחלק מטיול ביער השחור או בשוויץ, אך תיירים מיתר חלקי העולם כבר מזמן רואים בחבל הארץ הקטן והעשיר כיעד בפני עצמו, אליו מגיעים כ-6 מיליון תיירים בשנה מאירופה בלבד.
דווקא ההיסטוריה המורכבת היא שהופכת את האזור לכה מגוון, כשמסורות שונות נשמרות בקנאות מדור לדור על ידי משפחות שרואות זאת כמשימת חייהן – החל ממאכלים וכלה באמנות ובאדריכלות. אחת המשפחות שממחישה את המורכבות התרבותית הזו היא משפחת ספינדלר, משפחת אמנים מברש (Boersch) שבצפון אלזס, שראתה עצמה מאז ומתמיד כגרמנית, אך שאפה תמיד להיות גם חלק מהתרבות הצרפתית השלטת.
שארל ספינדלר, יליד המאה ה-19, היה אמן בעל יכולת טכנית יוצאת דופן, שפיתח טכניקה ייחודית ליצירת תחריטי עץ מקליפות גזעים בלבד, שנראים כמו ציורים מרהיבים בצבעי-מים. באמצעות מלאכת מחשבת השוזרת את הגזעים השונים זה עם זה, הוא יוצר את תחריטי הענק. לצד עבודה זו, שארל היה יוצר רהיטים אלזסיים טיפוסיים – כיסאות עץ בעלי צורה ייחודית, שלהם משענת משולשת ועליה משורטט דיוקן, או במקרה של ספינדלר, פרפרים ופרחים. "חשוב לנו לשמור על האמנות הזו בחיים, זה לא פשוט כשחיים בעולם של איקאה", אומרת כריסטין ספינדלר, אשתו של ז'אן-שארל, דור שלישי לשושלת. "שארל לא זכה לכבוד הראוי לו בימי חייו, כי צרפת לא הציגה את האמנים הגרמנים", היא מספרת, וחושפת עוד טפח ממערכת היחסים המורכבת שטמונה במקום, "היום המצב שונה. אבל בשביל זה אנחנו כאן".
ז'אן-שארל, אמן אף הוא, ממשיך את המסורת של הסב והאב. יחד עם כריסטין הוא מקיים בבית המשפחה העומד כבר 120 שנה, גלריה וסדנא בה הוא יוצר את תחריטי העץ והרהיטים, שנמכרים כעת בסכומי עתק ברחבי העולם. בעזרתם של פועלים שהוכשרו לכך במשך עשר שנים, המלאכה המשפחתית והמקומית נשמרת, לעת עתה.
170 קילומטר של כרמים
אך המסורת המרכזית של אלזס היא זו של הקולינריה והיין. בחבל הארץ הקטן קיים ריכוז עצום של מסעדות בעלות כוכבי מישלן, ושפע גדול אף יותר של כרמים ויקבים. דרך היין הנודעת היא אטרקציה לחובבי הנקטר, או לזוגות המחפשים אחר בילוי רומנטי. 170 קילומטר של כרמים משתפלים להם למרגלות הרי הווז', ומזמנים לנוסע בהם יופי טבעי לצד כפרים קטנים ומקסימים. בכל אחד מ-70 הכפרים ניתן למצוא שלטים ברחוב המכוונים את האורחים ליקבים השונים הנמצאים בו, לפי סוג היין והענב בו הם מתמחים. באמצעות השלטים האלה ניתן למצוא את הדרך ליקב על פי בחירתך, ובחלקם אפשר לסייר במרתפים, בין החביות, לעשות טעימות של היינות הנעשים במקום, לשמוע הסברים על הזנים השונים, ולצאת שוב לדרך מסוחרר וטוב לב.
ז'אן-לוק שוורץ, בכפר איטרסווילר (Itterswiller), הוא בעל יקב שכזה. הוא נולד למקצוע, מאז שהיה ילד היה עוזר לאביו בכרמים, עד שגדל וקיבל על עצמו כרם משלו בעסק המשפחתי. למרות המשפחתיות גם הוא מעדיף דווקא לעבוד רחוק מאבא שלו, בכרם נפרד, "רק ככה מסתדרים", הוא מגלה בחצי חיוך. כל חייו של ז'אן-לוק רוויים במשקה המשכר, הוא מעיד על עצמו שבשבילו יין זה ביזנס, אבל בעיקר אהבה ומסורת, והוא לוגם באלגנטיות מכוס הריזלינג שלו בכל שעות היום. את האף האדום הוא מאזן עם בציר ידני, ומתגאה שהיין שמשפחת שוורץ מייצרת הוא ביולוגי.
האקלים האלזסי היבש הוא אידיאלי לגידול גפנים, כיוון שהגשם לא מכה ופוגם בגידולים. אדמת ה-Sunstone הייחודית, שבה משקעים וולקניים, יוצרת את הסביבה המתאימה ליין הלבן בו מתמחה האזור. בכל אחד מהזנים – דרך הפינו גרי (Pinot-gris) ועד לגוורץ (Gewurtztraminer), ניתן לטעום בבירור את השפעת האדמה, גם אם אתה סתם לוגם חובב. 60 אחוזים מהיין המיוצר באיזור נעשה על ידי עסקים עצמאיים לחלוטין כמו זה של ז'אן-לוק, אז איך מסתדרים עם שפע התחרות הזו? הצד השוורצי שלו לא מתרגש, ואומר ש"הפרסום הטוב ביותר הוא יין טוב" – ובזה הם מצטיינים.
ישן-חדש
בנסיעה בדרך היין אפשר לעבור בין עיירה יפהפייה אחת לשכנתה, אחת מהן היא אוברנה (Obernai) המקסימה. המקום הקטן הזה הוא התגלמות האלזסיות. עם בניה טיפוסית משולבת בעץ – ובה קורות העץ התומכות במבנה נראות לעין; על המרפסות ואדן החלון ניתן למצוא אדניות מלאות בגרניום צבעוני ורענן (הפרח המקומי); ושזורים לאורך המבנים ניתן למצוא סמלים נוספים של חבל הארץ המעטרים אותם – החל בתבניות קרמיקה לאפיית הקוּגלהוף, עוגת השמרים המסורתית, וכלה בבובות חסידה, הציפור ה"לאומית", ולעתים אף חסידות של ממש המקננות על הגגות.
אוברנה היא עיירה קלאסית לתפישת הלך הרוח האלזסי. בימי חמישי מתקיים בעיר העתיקה שוק שלא כדאי להחמיץ, ובו פרושים לפניך כל המאכלים המקומיים הנפלאים – החל מפרעצל ועד הפוּאה גרה היוקרתי, כאשר בין לבין אפשר להתפעל מהירקות הכפריים, ממבחר הגבינות והנקניקים, ומהריח המופלא שיוצא מהפטיסרי ששזורות בדרך. לצד האוכל, קיים גם שוק בגדים ומזכרות שמזכיר בסחורה במעט את שוק נחלת בנימין התל אביבי, ומזכיר לתייר המאוהב שלא כל דבר בצרפת משדר "שיק". לצד השוק, בתי הקפה והמסעדות, ביקור בעיר העתיקה מגלה מבנים היסטוריים, ובהם בית כנסת בעל מראה מפואר ויוצא דופן, ששימש את הקהילה בימים עברו, וגם כיום הוא מתפקד, אם כי בעצימות נמוכה יותר.
בין אם באתם לטיול רומנטי או משפחתי ברכב, או לקמפינג וטיול טרקים, אלזס ידידותית למשתמש ונותנת אופציות תחבורה נוחות לרוב היעדים והאטרקציות. בטוריסט אינפורמיישן שבאוברנה, למשל, תוכלו למצוא אופניים להשכרה, וכן אופניים חשמליים, שיאפשרו לכם לסייר בעיירה ואף לדווש כל הדרך לעיירה השכנה, שם תוכלו להפקיד את האופניים ולהמשיך לדרככם (20 אירו ליום, 13 לחצי יום).
מישלן מככב
אם כל הדיוושים והשיטוטים עשו אתכם רעבים, זה הזמן להרשות לעצמכם מעט גורמה. כאמור, ברחבי אלזס פזורות אינספור מסעדות שזכו לעיטור כלשהו מטעם מישלן. גם אם כוכב מישלן מרגיש גדול עליכם, כמעט כל מסעדה מקומית שניה מצויינת לשבח במדריך מישלן, אם לא כמכוכבת אז כמסעדה "צ'ארמינג" הזוכה לסמל של סכין ומזלג על חלון הראווה. אנשי המקום מתגאים בזיקה שלהם לעולם הקולינריה, ואינם מסתפקים בהבאת המאכלים המקומיים לשלמות – מעבר לשוּקרוּט ולטארט פלמבה קיים עולם שלם של יצירתיות וכושר המצאה במטבח.
במהלך סוף השבוע, בימים שבת וראשון, המסעדות המקומיות מתמלאות במשפחות אלזסיות, שלהן מסורת קולינרית ברורה. כך, בביקור במסעדה אפשר להיתקל בשבטים של משפחות שלמות שבמקום ארוחה משפחתית בבית, בוחרות ביציאה למסעדה טובה כבילוי.
שטרסבורג היא בירתה התרבותית, הכלכלית והפוליטית של אלזס. לאחר שעברה ידיים פעמים כה רבות במלחמות עקובות מדם, כיום ניתן למצוא בה אלזסיים גרמנים וצרפתים זה לצד זה. היא הפכה לסמל האיחוד כשמוסדות האיחוד האירופי החשובים ביותר – הפרלמנט, המועצה ובית המשפט לזכויות אדם - נמצאים במרכזה (לחובבי הדיפלומטיה, ניתן לסייר באתרים, אבל אין הבטחה שתצאו משם עם דרכון אדום).
בעיר העתיקה של שטרסבורג ניתן למצוא, לצד רחובות מרוצפים ופיאצות מקסימות, גם את אחת הקתדרלות הנודעות בעולם הנוצרי. קתדרלת נוטר-דם דה שטרסבורג (Cathédrale Notre-Dame de Strasbourg) שנבנתה בימי הביניים, המתהדרת בארכיטקטורה גותית לצד רומנסקית, הייתה המבנה הגבוה בעולם עד למאה ה-19, ואף כיום, על 142 המטרים שלה, היא השישית בגובהה. בעלי כושר לב-ריאה מוזמנים לעלות במדרגות עד לראש המבנה, שם מצפה לכם תצפית חד פעמית על העיר (יש לנחש. מחשש לספיקת כליות, אני בחרתי שלא להסתכן). אך המבנה מרשים לא רק בגלל גובהו – הויטראז'ים היחודיים, ובעיקר הפסאדה המרהיבה שבצדו המערבי הם מקור אטרקציה לא קטן, ובשערי הכניסה ניתן למצוא כמה מהפסלים המפורסמים בתולדות האמנות הנוצרית.
מלבד לקתדרלה, העיר העתיקה משובצת בשכיות חמדה, פטיסרי, וחנויות בגדים. בכיכר קטנה שליד rue de Barvergass, אפשר למצוא את הבר "Trolley Bus", מקום נעים להעביר בו את שעות בין הערביים עם בירה או כוס יין מקומי. באזור נמצאים עוד מקומות רבים, צריך רק לשוטט ולבחור, אם מתחשק לכם מקום של סטודנטים, או אווירה מעט פחות צעירה. בין השיטוטים, אפשר לעצור במוזיאון לאמנות עכשווית, או לבקר באחת הכנסיות האחרות שבעיר. את העיר חוצה נהר האיל (Ill), שאפשר לטייל לאורך גדותיו, להתבונן על העיר שמשתקפת בו, ולעצור לאפריטיף על המים באחד מהברים ובתי הקפה שפזורים בגדה.
אם ממשיכים לאורך הנהר לכיוון רובע "פטיט פראנס" היפהפה, ניתן למצוא עוד מהבניה האלזסית הטיפוסית, ולהיתקל בנרקיסים ופרחי גרניום שמעטרים את הגשרים שחוצים את הנהר. ברובע זה נמצאת גם אחת המסעדות המצוינות בעיר, מסעדת "La Cambuse", בעלת כוכב מישלן, שמציעה לצד המטבח האלזסי גם מנות הרפתקניות בעלות השפעות אסייאתיות. על אף התואר, מדובר במסעדה נעימה וחמה, שמעוצבת כמו בטן אוניה ונותנת תחושה ימית אך יציבה. אל תוותרו על טרטר הסרטנים.
הדשא של השכן ירוק יותר
בין הכפרים והעיירות, אלזס מציעה גם מקומות יוצאי דופן כמו גנים פרטיים של תושבים, שפותחים את שעריהם לאורחים ותיירים. אחד מהגנים הללו הוא "jardins de la ferme bleue", חלקת גן עדן קטנה שנמצאת ליד העיירה אוטנהופן (Uttenhoffen) שבצפון אלזס. שמו של הגן שאוב מהצבע הכחול שמעטר את הבית שבמרכזו, גוון מיוחד שמאפיין כפרים פרוטסטנטים. אך האטרקציה האמיתית אינה הבית, אלא הגן הסובב אותו, שזכה לחותמת ההצטיינות "Remarkable Garden" של אונסקו. אלן סולייה, יחד עם חברו ז'אן-לואי קורה, רכשו את האדמה, שחזרו את הבית, ויצרו גן מרהיב שמביא את הגינון הצרפתי לכדי שלמות.
יחד עם הגיזום הצרפתי האופייני והמוקפד, בגן שתולים פרחים מכל הזנים בשילובים משובבי נפש, עם אגם ובו שושנות מים, ולידו חלקה גדושה בשיחי חצילים קטנטנים. בין חלקות הגן הגיאומטריות ניתן למצוא גם יצירות אמנות קונטמפורריות של ממש, שמשתלבות עם הצמחיה. מיצב של זכוכיות הנתלה מאחד העצים ולוכד את קרני השמש, או פסל של אף ענקי שמבצבץ מהדשא הירוק, הם למעשה "שאריות" מהתערוכות שאלן וז'אן-לואי נוהגים לארח אצלם. מלבד תערוכות האמנות, ניתן למצוא במקום מופעים מכל הסוגים – מרביעיית מיתרים ועד קונצרט יידישאי. אבל אם תרצו רק לשבת ולספוג את היופי הטבעי, תוכלו לשבת בחדר התה, שמגיש לצד הספלים גם את עוגת הקוגלהוף המסורתית. למקרה שבאמת לא תרצו לעזוב, ניתן גם לשכור חדר במקום, בביתם של אלן וז'אן-לואי, שבמרכז הגן, בעבור 85 אירו ללינה וארוחת בוקר.
אחד האתרים הפופולאריים באלזס הוא הטירה העתיקה הוט-קניגסברג (Haut-Koenigsbourg), אחת הטירות הגדולות ביותר באזור, שמעבר להצצה לאופן בו חיו תושבי האיזור בזמן המלחמות של ימי הביניים, מהווה גם נקודת תצפית מדהימה לעמק הריין שמשתפל למרגלותיה ולהרי הווז', בנוף פנורמי עוצר נשימה. המקום הוא אבן שואבת למשפחות עם ילדים, שכן יחד עם סיור בטירה העתיקה (המשוחזרת ברובה), המציגה גם רהיטים, כלי נשק ותנורים מקוריים מהתקופה, ניתן גם לרכוש כרטיס משולב הכולל עצירה במופעי-נשרים ובחוות קופים. העלייה לטירה עוברת דרך היער ודרך העיירה היפהפיה קינצהיים (Kintzheim), שם אפשר לעצור בבית קפה מקומי או חנות יינות ולהתפעל מהנוף.
איך מגיעים?
מישראל פועלות מספר טיסות ישירות לחבל אלזס. אופציית הלואו-קוסט היא טיסה עם חברת איזי-ג'ט, המפעילה 4 טיסות ישירות שבועיות לשדה התעופה באזל-מולוז (Basel–Mulhouse), משם יש לקחת נסיעה של 25 דקות למולוז, אחת הערים הגדולות בפרובינציה. על פי המודל של איזי-ג'ט, ככל שתקדימו לרכוש את כרטיס הטיסה, כך הוא יהיה זול יותר. מחיר הכרטיס לא כולל ארוחה אולם ניתן לרכוש סנדביצ'ים, חטיפים, שתייה וארוחה במטוס. חשוב לדעת שעל כל כבודה שתשלחו בבטן המטוס תאלצו לשלם 40 אירו. טיסות החברה יוצאות מטרמינל 1 בנתב"ג, שניתן להגיע אליו ישירות או באמצעות שאטל היוצא מטרמינל 3 ומחזיר אליו בתום הבידוק, כך שההגליה היא זמנית בלבד, ואין צורך לוותר על הדיוטי פרי.
מחירים: טיסות לנמל התעופה באזל-מולוז-פרייבורג החל מ- 56.24 אירו (כיוון אחד, כולל מסי נמל), טיסות מבאזל-מולוז לתל אביב החל מ- 47.24 אירו (כיוון אחד, כולל מסי נמל).
* הכתבת הייתה אורחת חברת התעופה איזי ג'ט ולשכת התיירות של צרפת
>> שנה טובה: מלונות מומלצים לתקופת החגים