לו הייתם רואים פרסומת למותג קפה ייחודי שמספר לכם שמקורו בסחר הוגן ועל כל ק"ג קפה שנרכש אתם מצילים משפחה רעבה באפריקה, יש מצב שהייתם עושים מאמץ ולפחות טועמים אותו אם לא עוברים לקנות באופן קבוע, הגיוני? ואם היו אומרים לכם שאם תקנו את הקפה הזה תצילו עיירה שלמה בארה"ב מלהיעלם מעל דפי ההיסטוריה, אולי אפילו הייתם בודקים אם אתם יכולים להזמין את זה באינטרנט. סביר, לא? ואם היו אומרים לכם שאת הקפה הווייטנאמי, שכל הכנסותיו הולכות למשקיע וייטנאמי שקנה את העיירה רק כדי שהוא יוכל לקדם את מותג הקפה שלו, שאין להשיג אותו בשום מקום אחר בארה"ב מלבד במעין חנות של תחנת דלק שמפעיל אותה מנהל העיירה ובה מתגורר בעצם רק תושב אחד, שהוא לא אף אחד משני האנשים שמנינו עד כה, מה הייתם עושים?
ברוכים הבאים לביופורד (Buford) ויומינג, עיירה השוכנת בגובה 2,438 מטרים מעל פני הקרקע בהרי הרוקי ומספר תושביה עומד על אחד, וגם הוא עלול למצוא את עצמו נאלץ לעזוב את המקום. על מקום מגוריו מופקד ג'ייסון הירש (Jason Hirsch) ,מנהל העיירה המתגורר במרחק של כמעט חמישה ק"מ ממנה, ומפעיל גם את סניף הדואר המסחרי המשמש גם כתחנת דלק, מכולת ובפועל גם בית העירייה. הבעלים של השטח בו עובד הירש, הוא בכלל משקיע וייטנאמי בשם פאם דין נגויין (Phạm Đình Nguyên) שרכש את המקום רק כדי שיוכל לקדם את הקפה שלו. ממש ככה.
סיפורו של נגויין פורסם בעיתונים וכלי תקשורת ברחבי העולם, לאחר שרכש את ביופורד במכירה פומבית באינטרנט לפני כמה שנים בעבור 900,000 דולר. היכן שלא תחפשו ברחבי ארצות הברית, לא תמצאו את קפה PhinDeli. על פי הפרסום ב-npr.org, גם בווייטנאם, שם מתגורר המשקיע התמוה, זוכה נגויין לתשומת לב רבה כשהוא מסתובב ברחובות העיר עם כובע קאובוי והתושבים האחרים מכנים אותו ראש העיר.
בחנות המכולת, בה נמצאים גם מוצרי בסיס מקומיים אחרים כגון בשר מיובש (ג'רקי) וחטיפי צ'יפס, מונחות שקיות על גבי שקיות של הקפה הווייטנאמי הנדיר. מרבית הלקוחות של הקפה המוכן במקום הם נהגי משאיות שעוברים בדרך, אך בעונת החורף התנועה דלילה ולא ברור אם יצליח הירש להחזיק את המקום עד הקיץ. "נולדתי וגדלתי על ההר הזה, הוא זורם בדמי. אני אוהב את ביופורד ואם יש משהו שאני יכול לעשות כדי לשמור עליה פתוחה, אשמח לעשות זאת", אמר הירש.
אך סגירת בית העסק פירושה גם שהעיירה תחדל מהתקיימות וסופה העגום יאפיל על ימי הזוהר שלה כעיר-רכבת שוקקת עם אלפי תושבים שחרבה לאיטה לאחר שהפועלים שהתגוררו בה בימי סלילת כביש לינקולן הישן, כיום Interstate 80, עזבו את המקום וכיום מתגורר בו רק ברנדון הובר (Brandon Hoover). למקום הגיע לאחר שעזב את מקום עבודתו במלון השוכן במרחק של כ-45 ק"מ במורד ההר, כיוון שהרגיש שהוא צריך לצאת מ"המירוץ המטורף" ולחיות בבדידות, כשלחברה מארח לו באופן קבוע רק הסוס שוגר (Sugar).