לאחר שבמשך שנים רבות אנחנו שומעים איך אנחנו מצטיירים בביקורינו בחו"ל, החלטנו לברר מה באמת חושבים עלינו פקידי הקבלה, המוכרות בחנויות, מנהלי המלונות ועוד נותני שירותים שנפגשים עם התייר הישראלי על בסיס קבוע. לצורך המשימה נאלצנו לחדור דרך חומות הפוליטיקלי קורקט האירופיות, לדובב פקידות קבלה מקוסטה ריקה בשעת הלחץ, לחבר קטעי משפטים באנגלית רצוצה של תאילנדים ולספוג לא מעט ניתוקי טלפונים צורמים מכל העולם. התוצאות: הרבה תובנות והפתעות, וגם שורה תחתונה אחת - אף אחד לא רוצה ללכלך עלינו באמת. אחרי הכול, אנחנו מקור פרנסה לא רע בכלל.
לונדון: לא צריך להגיד תודה כל רגע
מלון הרויאל נשיונל הממוקם בדרך בדפורד בלונדון הוא אחד המלונות החביבים על המטייל הישראלי באנגליה, ומדי שנה מתארחים שם אלפי ישראלים. שיירין, שועלת דסק הקבלה הוותיקה שלהם, הסכימה לחלוק מתובנותיה:
הראש והסטייל: "התיירים הישראלים הם בדרך כלל אנשים חברותיים מאוד שנוטים ליצור קשר עם כל מי שמסביבם – גם כשהאחרים לא הכי מעוניינים בזה. הם אוהבים ליהנות מהחיים ומתלהבים מכל אטרקציה תיירותית. באופן כללי, אפשר לומר שיש להם סטייל אחר. קשה להגיד בדיוק במה זה בא לידי ביטוי: בלבוש, באופן שבו הם מבקשים דברים ובתקשורת שלהם עם כל מי שמסביבם. זה לא משהו רע, זה פשוט שונה ובדרך כלל קולני יותר מתיירים אחרים.
מדד התקשור: לא תאמינו, אבל דווקא בממלכה הבריטית יש מישהו שחושב שהגזמנו בניסיון להיות מנומסים. לדברי שיירין "מה שמעצבן אצל הישראלים הוא הרצון להיות נחמדים יותר מדי. תיירים ישראלים נוטים להגיד תודה המון פעמים על כל דבר. פעם עזרתי למשפחה למצוא מסלול טיול ליום שלם והם המשיכו להגיד לי תודה פעמיים ביום למשך שאר השהות שלהם במלון. זה חביב אבל מעיק."
מדד הניג'וס: "בדרך כלל גברים צעירים נראים לא רע בכלל ומעוניינים לפלרטט. זה מעביר את הזמן."
פריז: אתם צריכים ללמוד להתלבש
בארץ אמנם יש מי שמכנים את גדודי התיירים הצרפתים בכינוי הלא מחמיא "יורוטראש", אבל באופן לא מפתיע בכלל, הישראלים שצובאים על בירת הבגט מעוררים תגובות דומות. הלן, עובדת בסוכנות מכירת כרטיסים לאטרקציות תיירותיות, וסלין, מנהלת חנות בגדים פופולרית, תרמו לנו ממפגשיהן:
הראש והסטייל: לדברי הלן "אחד המאפיינים המרכזיים של הישראלים הוא הרצון העז לשרוף כסף והרבה, אבל להרגיש שעושים להם הנחות. הרי המחיר כתוב על העלון שנתתי לך, בשביל מה צריך לשאול שוב? אבל מה שטוב הוא שישראלים זזים בחבורות, ברגע שמגיע מישהו אחד, יבואו עוד הרבה אנשים אחריו, זה טוב לעסקים."
לדברי סלין "ישראלים חסרי חוש אופנתי בעליל ואפשר לזהות אותם בקלות. הם אוהבים לקנות הרבה מותגים בזמן שהם מבקרים בפריז, אבל ההופעה הכללית שלהם עדיין נראית כמו סוג של פסיפס חסר טעם".
מדד התקשור: "ישראלים בדרך כלל מדברים בשילוב מוזר של עברית ואנגלית וטורחים לעשות את זה משום מה במבטא צרפתי," אומרת הלן. "לפעמים הם מנסים לתרגם סלנג בעברית לצרפתית או לאנגלית. לקחו לי כמה חודשים עד שהבנתי מה הכוונה כששואלים אותי אם 'יש מצב'".
מדד הניג'וס: "בערך פעם בחודש תיירים ישראלים שואלים אותי איך מחמיאים לבחורות צרפתיות", מספרת הלן, "ועל הדרך מנסים להזמין אותי לפגישה או לארוחת ערב. סיפור שחוק, בבקשה תחליפו שורת פתיחה".
אמסטרדם: הגזמתם עם הסמים
בתור מדינה שנושאת את דגל הליברליזם, השאלות על נימוסי הישראלי מזכים אותנו בהרבה טריקות טלפון, אולי כי הם ממש לא יודעים איך להגיד לנו את מה שהם חושבים עלינו בפוליטיקלי קורטיות. מלצר אקראי במסעדה באמסטרדם שלא רצה להזדהות, ודיינה, עובדת בחנות האופניים "מייק בייקס שופ", מרימים את הכפפה:
הראש והסטייל: "מבחינתי, הישראלים נמצאים במקום השני ברשימת התיירים שמתלהבים יותר מדי מהסמים בעיר. לפעמים באים צעירים שלא יודעים איך להגיב לחוק באמסטרדם ונהנים טיפה יותר מדי. הם שוכחים שהם נמצאים עם אנשים בני אותה המדינה שמתפרנסים מהם ולא נותנים יחס של כבוד". (ואם אתם חייבים לדעת, המקום הראשון בדירוג של אותו המלצר שמור לאמריקאים).
לדברי דיינה, "מה שאופייני לישראלים זה שהם מאוד אוהבים לרכוב על אופניים בזמן שהם מעשנים ג'וינט, או ההפך. לא ברור לי עדיין".
מדד התקשור: על פי דיינה, "ישראלים מאוד נחמדים, מנומסים ואוהבים לנהל סמול טוק על כל דבר."
מדד הניג'וס: שורת הפתיחה הנפוצה של ישראלים היא "איפה יש קופי שופ?"
סן חוזה: אולי די לנסות להצחיק?
במלון התרמילאים "מי קאסה הוטל" בסן חוזה, קוסטה ריקה, ענתה לנו פקידת הקבלה אג'די פררה:
הראש והסטייל: "תיירים ישראלים בדרך כלל מגיעים בקבוצות גדולות, בקושי ראיתי תיירים ישראליים שמטיילים בקבוצות או לבד. הרבה פעמים, למרות שמציינים את המחירים באופן די ברור במיילים, בטלפון ואפילו באתר האינטרנט שלנו, יש כאלו שמגיעים ומתחילים להתווכח על המחיר. אני לא זוכרת אירוע ספציפי, אבל זה קורה אחת לכמה זמן. לא נעים".
מדד התקשור: "הישראלים מאוד אוהבים לעשות כיף ולהתחבר עם שאר האורחים במלון".
מדד הניג'וס: "לא יודעת, ישראלים משתדלים לשעשע כל הזמן ולהיות חברים הכי טובים של כולם במלון. אני לא מבינה לא את הצורך הזה ולא את ההומור של הישראלים. ישראלים לא כל כך מצחיקים אותי. מצטערת".
סידני: שהעם הנבחר ילמד לדבר חלש
אחרי שקווין, הקונסיירז' של אכסניית Kriskindl House of Hospitality מוכיח אותנו על שלדבר על יהודים מאחורי הגב זה ממש גזעני וטורק לנו את הטלפון, אנחנו מוצאים ניחומים אצל כריסטיאן, מנהל השכרת חדרים ב-Porwinkle Guest House ששוכן בסידני ומארח קבוצות מאורגנות של מטיילים ישראלים.
הראש והסטייל: "הניסיון שהיה לי עם ישראלים הוא טוב מאוד ואני באמת ובתמים מאמין שישראלים הם העם הנבחר. הם נחמדים, אנשי שיחה מעניינים ולקוחות טובים שאוהבים לטייל".
מדד התקשור: "ישראלים מדברים בניואנס מאוד מסוים ומאוד בולט, ובדרך כלל בווליום מאוד גבוה. קשה להתעלם משיחה של ישראלים כשהיא מתרחשת לידך. זה לא משהו רע, זה פשוט משעשע.
כל פעם שאני שומע עברית בנמל התעופה או ברחוב ואני זורק לעבר האנשים, 'מה קורה בישראל', הם מגרגרים מהנאה ופותחים איתי בשיחות על פוליטיקה".
פושקר: אפשר לקנות אתכם במילה
קשה מאוד למצוא בעלי מלונות, מסעדות, דוכנים או בכלל נותני שירותים ברג'סטן שבהודו שלא יתחילו לספר בשבחי בני ארצנו ברגע ששואלים אותם על ישראלים. אך בריג'יט, מנהלת מלון "צ'ה צ'ה גראדנס" ומנה, עובד במלון "פיקוק" בפושקר, מנסים להיות קצת יותר אמיצים:
הראש והסטייל: ישראלים אוהבים להתווכח על מחירים, גם כשהם מאוד זולים", אומר מנה. "הם גם אוהבים לעשות הרבה רעש, כל הזמן, אבל הם אנשים טובים וחמים מאוד".
לדברי בריג'יט, "אפשר לזהות ישראלים בקלות כי הם נעים בקבוצות גדולות, ורוב הזמן התקשורת ביניהם היא מאוד אינטנסיבית - זה נראה כאילו הם יתפרקו אם יוציאו אותם מהחבורה הגדולה וישאירו אותם לבד".
מדד התקשור: "כשאני מדברת עם תיירים ישראלים", אומרת בריג'ט, "יש להם תמיד צורת הסתכלות מעניינת על החיים והרבה נושאים לשיחה. הם אנשים מעניינים מאוד. אבל מה שמצחיק הוא שהם אוהבים לשמוע אנשים מדברים בשפה שלהם. שתי מילים בעברית וכל הישראלים בכיס שלך".
מדד הניג'וס: לדברי בריג'ט אין לישראלים משפט פתיחה מעניין. "הם פשוט בוהים בך".
סנטוריני: כל התיירים דפוקים, זה לא רק אתם
לפי ספר דברי הימים של ה"ישראלי המכוער", נראה כאילו דווקא היוונים ושכניהם הטורקים צריכים להגיף את התריסים, לנעול את הדלתות ולהתחבא מתחת לשולחן כל פעם שהם שומעים "אחי, מה המצב". אבל מתברר שהשכנים שלנו לא ממש מתרגשים. "אנחנו פונים בדרך כלל לאוכלוסייה מבוגרת יותר של נופשים והם מאוד נחמדים ומנומסים", מסביר בנימוס ג'ורג', פקיד הקבלה במלון "סנטוריני פאלאס" ביוון. תשובה אותנטית יותר אנחנו מקבלים מעובד אחר במלון שלו עבר עשיר בעבודה עם תיירים ישראלים.
"למה אתם חושבים שאתם מיוחדים ושיהיה משהו שמאפיין אתכם בכלל? כולם תיירים, כולם באים ליוון כדי ליהנות, כולם לובשים בגדי ים מטופשים, קונים מזכרות יקרות וחוזרים הביתה בסופו של דבר".
אז אולי אנחנו לא כאלה גרועים?