מאז עצמאותה מהמנדט הצרפתי, לבנון חוותה בחייה הקצרים מלחמות, ביניהן מלחמת אזרחים אכזרית, מהפכות, התנקשויות, פעולות של ארגוני טרור והתערבות מסיבית של גופים זרים. זוהי מדינה עם מערכת פוליטית ייחודית, שרבים יטענו שהיא אינה מתפקדת. בשנה שעברה, חזר העולם להתעניין במדינה הזעירה, כאשר פיצוץ רב עצמה התרחש בנמל הימי של בירתה, ביירות, וגרם להרס קשה ולאבדות רבות. אם כל זה לא מספיק, לבנון מתמודדת כיום עם מה שכנראה נחשב למשבר הכלכלי החמור ביותר שלה מאז ומעולם.
קשה לחשוב על כך שלבנון, מדינה שהעולם מתחיל להגדיר בתואר הלא-נחשק "מדינה כושלת", הייתה בעברה ידועה בכינוי "השוויץ של המזרח התיכון", וביירות – "פריז של המזרח התיכון". עם כלכלה פורחת, ניחוח צרפתי-אירופאי וסטטוס של אחת המדינות היחידות במזרח התיכון עם סטייל בינלאומי, היה בה משהו שמשך תשומת לב עולמית, והפך אותה לחריגה בנוף המזרח תיכוני של אותם הימים. אין ספק שמדובר באחת הטרגדיות העצובות, שמספרת את סיפור שקיעתה של הבטחה גדולה.
מספר המבקרים בלבנון ירד מ-1.9 מיליון ב-2019 ל-414,000 ב-2020, לפי נתונים שפרסם משרד התיירות.
האם לבנון יכולה לצאת מהמשבר הנוכחי ולהחזיר את העניין העולמי בה עם תיירות בינלאומית? במשרד התיירות הלבנוני מאמינים שכן, ולאחרונה השיקו במשרד קמפיין חדש לעידוד ההגעה למדינה. בתחילת החודש שעבר, חשף שר התיירות הלבנוני, וליד נאסר, את הסלוגן החדש: "אפילו בטירוף שלך אנחנו אוהבים אותך". הוגי הקמפיין החדש הצדיקו את הבחירה בסלוגן החדש ואמרו: "זו המדינה שלנו, מדינה מטורפת. מטורפת בחיי הלילה שלה, מטורפת באוכל ובנדיבות שלה. ולא משנה כמה המצב בלבנון מטורף, אנחנו יכולים רק לומר 'אנחנו אוהבים אותך בטירוף שלך'".
מקור הביטוי בשיר של הזמרת הלבנונית הידועה פיירוז, והוא נבחר במטרה לנסות ולחזור אל העבר התרבותי העשיר של לבנון. למרות שהיא איננה עוד "פנינת המזרח התיכון", כפי שהיא נתפסה לפני מלחמת האזרחים שהתחוללה בשנים 1975-90, לבנון נותרה יעד אטרקטיבי בזכות התרבות העשירה שלה, ההריסות הרומיות והארכיטקטורה העות'מאנית, אתרים דתיים, גסטרונומיה, נפים עוצרי נשימה של הרים, עמקים וחופים בשילוב עם אטרקציות מודרניות ואורח החיים הלבנוני.
מי את לבנון? אוצרות טבע ונופים עוצרי נשימה
לבנון גובלת בסוריה במזרחה ובצפונה, ובישראל בחלקה הדרומי. חלקה המערבי הינו 225 קילומטרים של חופים לאורך הים התיכון. היא מחולקת לשישה מחוזות, כשהאקלים משתנה מאזור לאזור: מתון וים תיכוני בחוף, כמו גם חם ונעים בקיץ. בלבנון ישנו גם אקלים הררי בגבהים והרבה שלג בחורף. בנוסף, בחלק מהאזורים מתקיים אקלים של ערבות סמי-מדבריות.
הר הלבנון, רכס ההרים הגבוה במרכז המדינה, גובהו כ-3,000 מטרים והוא מתאים לטיפוס בקיץ או לסקי בחורף. ישנן רצועות אדמה פוריות רבות במישור הבקעה, שבהן מדגלים בעיקר מגוון של דגנים וענבים. אזור רכס הרי מול הלבנון, נמצא בין לבנון וסוריה, כאשר חלקו הדרומי נמצא צפונית לרמת הגולן, ופסגתו הגבוהה ביותר מצויה על הר החרמון. באזור בקעת הלבנון שוכן האגם הגדול ביותר במדינה, אגם קרעון (Qaraoun), שנוצר באופן מלאכותי על ידי הקמת סכר על נהר הליטני.
אחת מהנקודות החשובות והסמליות ביותר בלבנון היא יער ארזי האל (Cedars Of God Bsharri) בחלקה הצפוני של המדינה, שהוכרז על ידי אונסק"ו כאתר שימור עולמי. היער הוא אחד השרידים האחרונים של יערות ארזים עתיקים שהתקיימו בכל רחבי לבנון עוד מהעת העתיקה. עץ הארז הוא מקור לגאווה לאומית בלבנון. צלליתו הייחודית של ענפים פזורים מפארת את הדגל הלאומי של המדינה. היערות כאן קידמו אימפריות, סיפקו לפיניקים עצים לאוניות הסחר שלהם, המצרים המוקדמים השתמשו בעצים הללו לסרקופגים מגולפים בקפידה, ולפי המסורת שימשו העצים גם לבניית בתי המקדש הראשון והשני בירושלים.
לבנון מרתקת גם בנוף המגוון ובאוצרות הטבע הנסתרים הרבים שלה. דוגמאות לכך הן מערות הגיר האגדיות של ג'יטה הנמצאות כ-18 קילומטרים צפונית-מזרחית לביירות, ובהן ניתן לראות את אחד הנטיפים הארוכים בעולם. נקודה מעניינת נוספת היא מערות הבור המסתוריות עם גשרי האבן של תאנורין, שיחד עם מפל ערוץ באטארה, הופכים את המקום לתפאורה המושלמת.
עם זאת, סצנת הצילום הידועה ביותר ופופולרית בקרב התיירים בלבנון, היא צוקי היונים, שיזכירו לישראלים את ראש הנקרה. הם שוכנים במפרץ ליד הבירה ביירות ונראים כמו גשר טבעי או שער למדינה. תצורת נוף נפלאה נוספת היא עמק קדישה בצפון המדינה, המאכלס כנסיות ומנזרים רבים, כאשר פירוש שמו של העמק מגיע מארמית - העמק הקדוש. זהו עמק מלא בהיסטוריה, שהוכרז גם הוא כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ובו מערות רבות ואתרים ארכיאולוגיים שלפי ההמצאים מצביעים על נוכחות אדם במקום עוד מתקופת האבן.
מרקם תרבותי נדיר בעולם הערבי
לבנון היא אחד מאזורי ההתיישבות העתיקים ביותר על פני כדור הארץ. תרבויות רבות הותירו את חותמן באזור, וביניהן המצרים, הפיניקים, היוונים, הביזנטים והרומאים. בלבנון מתקיימות כ-18 קהילות דתיות מוכרות,גיוון נדיר בעולם הערבי, כאשר רוב האוכלוסייה היא מוסלמית או נוצרית. באופן יחסי המדינה גם ליברלית ופתוחה יותר לתיירים, אך כמובן שחלים בה כללי ההתנהגות האופייניים למרבית מדינות המזרח התיכון.
ללבנון יש מורשת תרבותית עשירה, ומלבד הבירה ביירות, התיירים המגיעים למדינה לרוב מגיעים גם לעיר (וקבוצת האיים) טריפולי, ואתרי המורשת העולמית של אונסק"ו ענג'ר וגבל (עיר הפיניקים). על פי הקהילה הנוצרית בלבנון, הכפר קאנא, המוכר לישראלים בעיקר בשל האירועים הקשים שהתרחשו בו, הוא אתר שבו הפך ישו את המים ליין. זאת בניגוד לאלו הטוענים כי האירוע התרחש דווקא בכפר כנא שצמוד לנצרת בישראל. מרבית התיירים בלבנון, מבקרים גם במבצר הים בצידון שעל הים התיכון, במקדשים הרומיים של צור ובחורבות העיר ההיסטורית בעלבכ.
בזכות העושר התרבותי העצום שמתקיים בלבנון, היא זוכה גם לסצנה קולינרית משובחת. האוכל הלבנוני הוא אחד המפורסמים והפופולריים ביותר בכל המזרח התיכון, כמו גם בעולם. המטבח הלבנוני מתמקד בעשבי תיבול, תבלינים וחומרי גלם טריים: שמן זית, לימון ושום, כאשר נענע, פטרוזיליה, פלפל אנגלי וקינמון הם חלק מהתיבול הנפוצים ביותר. לבנון ידועה גם בקינוחים המפורסמים שלה, כשהמוכרת מכולן היא עוגת "לילות בירות", המורכבת בעיקר מפודינג סולת ועליו פיסטוקים.
"פריז של המזרח התיכון" - ביירות
מוקפת בהרי הלבנון ושוכנת על הים התיכון, ביירות היא העיר הגדולה והבירה של לבנון, בה שוכן גם הנמל הימי הגדול ביותר במדינה. העיר מורכבת ממחוזות רבים הנבדלים זה מזה באופן מסיבי: ג'מייז'ה, הידוע כמחוז ההיפסטרי, בורג' אל-בראג'נה, ביתם של תומכי חיזבאללה, שכונת הסטודנטים חמרה שהיא גם היעד הטוב ביותר עבור התיירים, במיוחד התרמילאים, האזור הארמני של בורג' חממוד ויש בה גם קהילה של פליטים פלסטיניים, מחוזות נוצריים ועוד.
השם פריז מהדהד בעיר ביירות לא רק בגלל האווירה התרבותית שלה, אלא גם בגלל שרידי מעמדה כמושבה צרפתית במהלך מלחמת העולם השנייה. ביירות עמדה אז במרכז השיח הפוליטי והעשייה האינטלקטואלית. סוף המלחמה אמנם הביא לעצמאותה של לבנון, אך לא גרע מהעושר התרבותי הקוסמופוליטי של ביירות.
ביירות משופעת בבתי קפה בסגנון פריזאי, ולא חסר דיון אינטלקטואלי, שכן העיר חיה ללא הרף עם תצוגות אמנות, הצגות ולילות שירה. אפילו הרחובות והארכיטקטורה עומדים בכינוי שהוא זכה לו במהלך השנים, כשחלקים מסוימים של ביירות עשירים בהשפעה אדריכלית צרפתית.
המחוז המרכזי של ביירות (BCD), הליבה ההיסטורית והגיאוגרפית של העיר, הוא המרכז הפיננסי, המסחרי והמנהלי התוסס של המדינה. הוא בן אלפי שנים, ומשמש באופן מסורתי מוקד של עסקים, פיננסים, תרבות ופנאי. המחוז ממוקם על החוף הצפוני של העיר, כולל את נמל ביירות הסמוך ונמל התעופה הבינלאומי, רפיק חרירי.
לאחר שמרכז העיר נהרס במלחמת האזרחים בלבנון, הוא עבר שיקום ופיתוח יסודיים, שהחזירו את מעמדו התרבותי והכלכלי באזור. כיום, במחוז מרכז ביירות ניתן למצוא את הפרלמנט הלבנוני, מטה ממשלת לבנון, מבנה עיריית ביירות, הבורסה לניירות ערך של ביירות, המשרדים האזוריים של האו"ם, ארגון העבודה הבינלאומי, אונסק"ו, הבנק העולמי. כמו כן, ניתן למצוא בו אתרים היסטוריים ותיירותיים כמו מגדל שעון הרולקס המפורסם בכיכר נג'מה, אתרים ארכיאולוגיים, מסגד מוחמד אל אמין ועוד. בין היתר, במחוז שוכן וואדי אבו ג'מיל, הרובע היהודי העתיק של ביירות ומרכזה של קהילה לבנונית-יהודית משגשגת בעבר.
כשזה מגיע לאופנה, לא הרבה ערים יכולות להיות קרובות לצרפת כמו ביירות. בירת לבנון היא ביתם של מעצבים בעלי שם עולמי כמו אלי סאאב, זהיר מוראד וראם עקרה. מדובר בפורצי דרך שלא רק שמים את ביירות על מפת הסטייל, אלא גם ממשיכים לשלוט בשבוע האופנה בפריז שנה אחר שנה.
דובאי ותל אביב הן אולי בירות המסיבות העכשוויות במזרח התיכון, אבל המוניטין של ביירות בתחום, מוכר כבר עשרות שנים. ביירות קיבלה את מעמדה כיעד תוסס עוד בשנות ה-60, כאשר השחקנית הצרפתייה בריז'יט בארדו והשחקן האמריקאי מרלון ברנדו התחככו בה באילי נפט ערביים ובמרגלים בבריכות של מלונות חוף הים. לפני תקופת הקורונה, הייתה העיר יעד מרכזי של חיי לילה במזרח התיכון. חובבי מסיבות מהאזור, כמו גם תיירים אירופים, פנו לעיר כדי ליהנות מתרבות חיי הלילה הנהנתנית שאפיינה את העיר עד לא מזמן.
לאן מועדות פניה של לבנון?
תעשיית התיירות של לבנון הייתה תמיד מקור הכנסה עיקרי למדינה, והגיעה להכנסות של כ-9.3 מיליארד דולר ב-2010, לפני התקוממויות האביב הערבי שפקדו את מדינות האיזור ובייחוד את סוריה השכנה, והשפיעו רבות על המצב בלבנון.
תעשיית התיירות נפגעה קשות שוב כשהמחאות נגד הממשלה הפכו להתקוממות עממית באוקטובר 2019, ואחריה נעילה חוזרת ונשנית של גבולות המדינה בעקבות נגיף הקורונה, שהובילו את המדינה למצב של קיפאון. יתרה מכך, הסכסוך הפוליטי המתגבר עם סעודיה ומספר מדינות מפרץ אחרות, הגיע לרמה מדאיגה, והביאו לכך שתיירים ממדינות אלה הפסיקו כמעט לגמרי לבקר בלבנון. זאת בתוספת ההשפעה הגוברת של ארגון הטרור חיזבאללה במדינה שנתמך על ידי איראן.
מספר המבקרים בלבנון ירד מ-1.9 מיליון ב-2019 ל-414,000 ב-2020, לפי נתונים שפרסם משרד התיירות. מספר המבקרים המגיעים ממדינות ערב ירד מ-574,352 ל-112,248 ואלה המגיעים ממדינות אירופה מ-720,000421 ל-177,967 במהלך אותה תקופה. רק 6,815 הגיעו מסעודיה ב-2020, לעומת 64,270 בשנה הקודמת.
עתידה של לבנון לא נראה מבטיח בלשון המעטה. במשך שנים שהמדינה נמצאת במערבולת פוליטית סבוכה שמביאה אותה לכדי התפוררות של ממש. את הצעד הנוכחי של משרד התיירות ניתן להחשיב כניסיון אחרון לשמר את זוהר העבר של מדינה שהייתה הבטחה גדולה וכעת נמצאת רגע לפני קריסה טוטלית. "אלה שאוהבים את לבנון יבואו בכל מקרה, אנחנו סומכים על זה", אמר שר התיירות נאסר. "מה אנחנו יכולים לעשות? זה או שאנחנו לא עושים כלום או מנסים לעשות משהו".