רובנו מכירים את השם "ברמודה" בתור האזור ההוא שספינות ומטוסים נעלמו בו בעבר באורח מסתורי ללא זכר. המדינה, שבירתה המילטון (Hemilton) נחשבת כיום לעיר היקרה ביותר בעולם למגורים, ממוקמת בצפון האוקיינוס האטלנטי והיא טריטוריה בריטית מעבר לים שמורכבת ממספר איים שכפופה לכתר הבריטי אבל עדיין אוטונומית במידה רבה.
לפי Numbeo, מאגר יוקר המחיה הגדול בעולם, יוקר המחיה בברמודה הוא כיום הגבוה בעולם. מעל הכל, שכר דירה ומצרכים ולכן גם בילוי במסעדה הוא עניין יקר. לזה מצטרפת העובדה שאיי ברמודה נחשבים למקלט מס: אין מסים על רווחים, וגם לא על שכר או מע"מ. בנוסף, דמי הביטוח הלאומי נמוכים מאוד.
>> הגשמנו חלום: הגענו לאי הפרטי שלא כולם יכולים להיכנס אליו
מדד יוקר המחיה של Numbeo כולל בין היתר עלויות מזון, ביקור במסעדות, תחבורה מקומית, דלק, חשמל, חימום, מים וגישה לאינטרנט וכן רכב קטן ודירה או בית בשכירות. בברמודה, שבה העשירים אוהבים לבלות את החופשות שלהם, כל ההוצאות האלה יקרות בהרבה.
כדי לאפשר השוואה בין הנתונים העולמיים, המאגר בחר בניו יורק בתור בסיס כשהמדד בה נקבע על הציון 100. בהתאם לכך, החיים בברמודה, עם מדד יוקר מחיה של 137.0, יקרים בכמעט 40 אחוז מאשר בתפוח הגדול. אחרי הבירה המילטון ניצבות שלוש ערים בשווייץ: ציריך, באזל ולוזאן.
חופשה יקרה בגן עדן
בהשוואה לשאר האיים הקריביים, שידועים כיקרים, ברמודה קצת יותר יקרה מהשאר. על פי הבדיקה, תיירים שמגיעים לחופשה בברמודה ישלמו 25 אחוזים יותר מבשאר האיים הקריביים. מטיילים מוציאים בממוצע 306 דולר (1,130 שקל) ליום בביקור בברמודה, אבל המחירים כמובן יכולים להשתנות לפי סגנון הנסיעה, משך הטיול וגורמים נוספים.
בהתבסס על חישובי הוצאות ממוצעים של מטיילים, טיול של שבוע לברמודה יעלה בסביבות 2,144 דולרים (7,900 שקל) לאדם. סכום זה כולל פעילויות סיור, בתי מלון, מסעדות, תחבורה מקומית והוצאות נסיעה אחרות.
בכל הנוגע למחירי המלונות בברמודה, הם מעט יותר יקרים בהשוואה למדינות אחרות. בממוצע, תיירים יכולים לצפות להוציא כ-513 דולר (1,900 שקל) ללילה עבור חדר ממוצע. חשוב לציין שבתוך ברמודה, ערים מסוימות או ריזורטים יוקרתיים יכולים להגיע לסכומים הרבה יותר גבוהים. מצד שני יש גם חלופות ידידותיות יותר לכיס כמו שבהן מחירי המלונות הממוצעים ללילה קרובים בהרבה לשאר איי הקריביים.
חופים לבנים, טבע מרהיב והיסטוריה
ברמודה התגלתה כיעד תיירותי על ידי הנסיכה לואיז, בתה של המלכה הבריטית ויקטוריה. בזמן שבעלה עבד בקנדה כמושל כללי, היא העדיפה את האקלים הטרופי של הארכיפלג ובילתה חורף שלם באיי ברמודה. כדי שלא תצטרך להיות בודדה, היא הביאה עמה בני לוויה מהחברה הגבוהה שהכירה. אפילו מארק טווין ביקר בגן העדן הטרופי וציין: "ברמודה היא גן עדן, אבל כדי להגיע לשם צריך קודם לחצות את הגיהנום", בהתייחסו לאוקיינוס הגדול שמסביב.
היום כבר לא צריך ספינה כדי להגיע לברמודה. ניתן להגיע בקלות לארכיפלג, שהוא כאמור חלק מהממלכה המאוחדת, במטוס (אם כי אולי לא דרך משולש ברמודה). למעשה ניתן להגיע לברמודה או בספינת (שיט) או בטיסות ישירות מאירופה שזמינות רק מנמל התעופה גטוויק בלונדון עם זמן טיסה של שבע שעות. לחלופין אפשר לטוס לניו יורק ומשם להמשיך בטיסה של שעתיים.
ברגע שנוחתים, אפשר לראות יותר מ-350 איי אלמוגים קטנים וגדולים המרכיבים את ברמודה. האי הגדול ביותר, ששטחו כמעט 40 קמ"ר, נקרא גרנד ברמודה. האי הראשי גובל באי סומרסט בצפון מערב ובאי סנט ג'ורג' בצפון מזרח.
ברמודה זרועה ביערות שופעים של עצי גומי, מנגרובים וארזים שאוהבים את האקלים הסובטרופי. על פי הטענות, בברמודה יש 4,500 מינים של בעלי חיים ימיים, 1,100 מינים של עכבישים וחרקים, 350 מיני ציפורים, 750 מיני פטריות ו-1,000 מיני צמחים.
תיירים רבים לא רק מתרשמים מהטבע, אלא גם מהחופים הלבנים והים בצבע הטורקיז. הם מבקרים גם באתרים כמו העיר סנט ג'ורג', שהייתה בירת ברמודה עד 1815, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו שופע במבנים היסטוריים מהמאות ה-17 עד ה-19. כל מי שמסתובב ברחובות הצרים מרגיש כאילו הועבר חזרה לתקופת המתיישבים הראשונים באי.