תנופת הבנייה בעמאן, המונה כיום יותר מ-4 מיליון תושבים, החלה רק לפני כמה עשורים לאחר שהוכרזה כבירת ירדן בשנת 1928. בהתאם לכך, מבנים חדשים שולטים בנוף האדריכלי בחלקים רבים של העיר. כיום, עמאן היא לא רק המרכז חינוכי עם אוניברסיטאות ידועות שונות, אלא גם המרכז הכלכלי של המדינה.
לעמאן יש היסטוריה שנמשכת אלפי שנים. לעיר, שנכבשה על ידי עמונים, נבטים, יוונים, רומאים או פרסים, היו שמות שונים – רבת-עמון ופילדלפיה הם רק שניים מהם. כיום ניתן למצוא את הניגוד המרגש הזה של אלפי שנות היסטוריה עם מטרופולין מודרני, הנחשב לאחד הפתוחים ביותר במזרח התיכון. אילו מקומות שווה לראות בעמאן וטיפים – סקירה כללית.
>> רוצים לטייל בירדן? היכנסו למדריך המלא
>> איך נכנסים לירדן? כל מה שצריך לדעת לפני הטיול במדינה השכנה
מה לראות בעמאן?
מצודת עמאן
מצודת עמאן יושבת בראש ג'בל אל-קלעה, אחת מהגבעות הגבוהות מבין שבע הגבעות עליהן נבנתה העיר. אבל הביקור כדאי לא רק בגלל הנוף (המעולה) על העיר, אלא בעיקר בגלל שכאן אפשר לחוש בצורה הברורה ביותר עד כמה רחוק ההיסטוריה של עמאן חוזרת אחורה. המבנים הראשונים של המצודה נוצרו כבר בשנת 5,500 לפני הספירה, כשהמתחם עוד היה בשימוש והורחב עד המאה השמינית, עד שרעידת אדמה אדירה הרסה כמעט הכל. כיום האתר הארכיאולוגי הגדול מכיל מוזיאון ובעיקר חורבות.
המרשימים ביותר כיום הם שרידי מקדש הרקולס לשעבר וארמון אומיה (The Umayyad Palace). שניהם מגיעים מתקופות שונות של המצודה: בעוד שמקדש הרקולס נבנה בתקופה הרומית בסביבות שנת 160 לספירה, ארמון אומיה מתוארך לתקופה של 661 עד 750, אז שלטו הח'ליפים בעמאן. גם הארמון וגם המקדש, שגולת הכותרת שלהם הם העמודים בגובה 11 מטר שעדיין עומדים על תילם, השתמרו היטב. למרבה הצער, הדבר אינו נכון גם על הפסל של הרקולס, שגובהו היה 13 מטרים – נותרו היום רק חלקים מהיד והמרפק. אף על פי כן, גם הם נקודות פופולריות עבור כ-150,000 תיירים הפוקדים את המצודה מדי שנה.
האמפי של עמאן
מתחת למצודה נמצאת גולת הכותרת הארכיאולוגית הבאה, האמפיתיאטרון של עמאן, במרחק הליכה. גם הוא נבנה בתקופה הרומית, בין 130 ל-160 לספירה בערך, ויכול להכיל עד 11,000 איש – מה שהופך אותו לאחד מהתיאטראות הרומיים הגדולים במזרח התיכון שעדיין עומדים על תילם. לשם השוואה, באמפיתיאטרון בקיסריה יכולים להיכנס כ-4,000 איש בלבד. כעת מתקיימים במקום אירועים מזדמנים – אבל עד לפני כמעט 50 שנה, הדברים נראו אחרת לגמרי, מכיוון שבתחילת המאה ה-20 החצר הקדמית שימשה לתחנת אוטובוסים, והאמפי היה מעין חדר המתנה ענק באוויר הפתוח. זה השתנה רק כשהחלו החפירות הרשמיות.
שוק סוק אל-חודרה
במרחק של פחות מ-10 דקות הליכה מהקולוסיאום נמצאת אטרקציה פחות היסטורית אבל יותר יומיומית בעמאן – אחד מהשווקים הרבים של העיר, "סוק אל-חודרה". הוא נמצא מול הנימפאום (מקדש רומי עתיק), שבו התקיים השוק עד שנות ה-80, לפני שהחלו גם כאן החפירות. תיאורטית ניתן לחקור את סוק אל-חודרה תוך דקות ספורות מכיוון שהוא לא גדול מדי, אבל אפשרו לעצמכם זמן ליהנות ממנו. בנוסף לירקות ופירות, יש גם הרבה מטעמים מקומיים שאפשר לנסות בשוק. המוכרים לא דוחפים, רובם מדברים אנגלית שוטפת ושמחים לחלק דוגמאות לתיירים סקרנים. ריחות, רעשים, חיים צבעוניים, סוערים – כאן ניתן לספוג את עמאן האמיתית בצורה מעולה.
השולחן העמאני
גם אוכל הרחוב הירדני הטעים אופייני לעמאן. כמובן שתמצאו כאן פלאפל, חומוס ומוטבל, קרם חצילים ירדני טיפוסי, בכל רחבי העיר. ממלכת ירדן, המשתרעת מהגבול הסורי ועד לשפת הים האדום, היא כבר זמן רב צומת דרכים תרבותית וקולינרית. בשולחנות ברחבי הארץ, המטבח הירדני הוא טבילה טעימה במורשת המגוונת של המדינה, שילוב תוסס של טעמים בדואים ותפיסות מקומיות על המנות האייקוניות ביותר של אזור הלבנט.
מרכז העיר עמאן הוא המקום לגרות את כל החושים שלך. כל חובב אוכל יתלהב משפע התבלינים והצבעים האקזוטיים המוצגים בשווקים (שווקים של דוכנים פנימיים וחיצונים). הם מלאים באווירה, עם מוכרים שמעוניינים למשוך את תשומת לבכם כדי להוריד את מרכולתם. ככלל, כל הירקות גדלים בירדן, וכך גם רוב הפירות.
מנקיש (או פיתה זעתר) הוא מרכיב בסיסי, ותוכלו למצוא אותו בכל רחבי עמאן. הבסיס הוא עיגול בצק המצופה בדרך כלל בשמן זית ובזעתר ומבושל, בדומה לפיצה. למנקיש יש גם וריאציות מצוינות עם גבינת חלומי וביצה. הירדנים אוכלים את המנה הזו לארוחת בוקר, צהריים או כחטיף, כך שאתם יכולים להשיג אותו במאפייה בכל שעה ביום.
רחוב קשת בענן של עמאן
בסופו של היום כדאי לבקר ברחוב הצבעוני ביותר של עמאן– רחוב הקשת (Rainbow Street). עם שלל בתי הקפה הקטנים והחנויות המקומיות, הרובע מזכיר לפחות מרחוק את סן פרנסיסקו. האווירה כאן הרבה יותר רגועה, נשים רבות אינן לובשות כיסוי ראש, ואנשים מעשנים נרגילה בשמש. אנו ממליצים לבקר במיוחד בשעות הערב, רצוי ביום חמישי כאשר סוף השבוע מתקרב. במהלך היום הרחוב נראה קצת שומם, אבל בכל מקרה ובכל שעה ביום, הגרפיטי הרב שניתן למצוא לא רק כאן אלא ברחבי עמאן מרשימים. רבים מהגרפיטי כסים חזיתות שלמות ומציגים גם מוטיבים פוליטיים.
איך מגיעים מהארץ לעמאן?
חברת רויאל ג'ורדניאן הירדנית מפעילה עשרות טיסות שבועיות לעיר. מרבית הישראלים משתמשים בקו טיסות זה כדי להמשיך ליעד אחר, אך בהחלט ניתן גם לעצור בעיר ולטייל בה.
למי שרוצה להגיע דרך היבשה, מומלץ לעשות זאת דרך מעבר נהר הירדן, ליד בית שאן. ממעבר הגבול מונית או אוטובוס יקחו לכם עוד כשעתיים נסיעה.
- אל תשכחו לשלם מראש אגרת מעבר יבשתי ולתאם עם מדריך שיבוא לאסוף אתכם מהגבול.