לא צריך להעסיק יועץ תדמית מיומן כדי לדעת שלא פשוט לשפץ דימוי שדבק בך, בין אם אתה אדם פרטי או עיר גדולה. קשה לשנות תדמית אפילו יותר מאשר להבקיע מאנונימיות מוחלטת. פיטסבורג, שנודעה במשך שנים כעיר הפלדה, עמלה על שיפור התדמית שלה זה שני עשורים. לאט-לאט זה מצליח. בהתמדה ובחינניות היא מנערת מעליה את שבבי המתכות הכבדות שדבקו בה לטובת טכנולוגיה מתקדמת, אמנות ותיירות.
עד לתחילת שנות ה-80 הייתה פיטסבורג, שבמדינת פנסילבניה בחוף המזרחי של ארצות הברית, מרכז תעשייתי מוכר. הערפיח הכבד שריחף בשמיה, תוצאה של המפעלים הרבים ששכנו בה, גרם לסופר ג'יימס פארטון לכנותה "גיהינום ללא מכסה" (hell with the lid off). אבל כשתעשיית הפלדה המקומית החלה לדעוך, הרימו פרנסי העיר מספר פרויקטים מוצלחים, שמנעו ממנה לשקוע במיתון. המיקוד הכלכלי שלה הוחלף, האוויר המזוהם נוקה בהדרגה, ופרויקט שיקום השכונות משך אליו אמנים. וכך החליפו חללי סטודיו את חללי התעשייה, ולופטים מעוצבים המירו מפעלים נטושים. כיום ממוקמות בה למעלה מ-1,600 חברות היי-טק, בהן גוגל ואינטל, וכן סניפי ההנהלה של בתי השקעות, בנקים, חברות ביטוח ומשרדים של עורכי דין מהגדולים בארצות הברית. יש בה גם כמה אוניברסיטאות ומוזיאונים גדולים. כל אלה בעיר שמתגוררים בה פחות מ-400 אלף תושבים.
צביון אתני ייחודי
לפיטסבורג יש קטע. מרגישים אותו כשנוסעים על הגשרים הצהובים שלה, וכשמסתובבים בסמטאות הצבעוניות של רובע האמנים. אפילו דיאלקט מקומי יש לה, והוא מכונה בפי רבים "פיטסבורגית" (Pittsburghese). הוא מכיל ביטויים, צורות דקדוק ומבטא מובחן, שהושפעו מאירית, מפולנית, מוולשית, מגרמנית ועוד. טים סולטן, כתב הניו יורק טיימס, כינה את העיר "איי גלפאגוס של הדיאלקט האמריקאי". השפעת המהגרים ניכרת גם בחלק מן השכונות, אשר שמרו על צביון אתני ייחודי. גם המיקום הגיאוגרפי הטבעי של העיר נתן לה נקודת פתיחה מצוינת. היא מוקפת במים, בשל מיקומה במפגש בין שני נהרות, המונונגהלה (Monongahela) והאלגני (Allegheny), שיוצרים יחד את נהר אוהיו (Ohio). הטופוגרפיה שלה משופעת וכוללת גבעות ומדרונות, שמאפשרים תצפיות מעניינות. יש בה הרבה שבילי הליכה וגרמי מדרגות ציבוריים.
למבקרים היא מציעה תיאטרון, מוזיקה, קולינריה ואטרקציות למשפחות. נחמד מאוד לבקר בה עם ילדים. יש בה שלל מוזיאונים, תזמורת סימפונית ואופרה. סצנת הספורט חזקה מאוד בעיר, וכוללת קבוצות מקצועיות שהאמריקאים נשבעים בשמן, כמו פיטסבורג סטילרס (פוטבול), פיטסבורג פיראטס (בייסבול) ופיטסבורג פינגווינס (הוקי קרח). נוסף על כך יש בסביבותיה כמה אתרים חשובים, שכדאי להיכנס אליהם בדרך אל העיר או בחזרה ממנה. הנה כמה המלצות לאתרים בעיר ומחוצה לה.
הרובע ההיסטורי של פיטסבורג, הממוקם בחלק הצפוני של העיר, מספק הליכה ברחובות צרים וצבעוניים. לא רחוק מהמוזיאון (הנהדר) Mattress Factory נמצאת שכונה שבתיה צבועים בשלל גוונים, ואת חלקם מעטרות יצירות גרפיטי מושקעות. חלק מן הבתים המצוירים קשורים לפרויקט בשם עיר מקלט (City of Asylum), פרויקט קהילתי שבין השאר מספק מגורים לכותבים ממדינות שונות. הפרויקט כולל גם פעילויות ספרותיות ברחבי העיר, ערבי קריאה, תערוכות ואירועים. אחד מהמבנים המעניינים במתחם הוא בית השיר, שאת קירותיו החיצוניים מעטר שיר שכתב המשורר הסיני הגולה הואנג שיאנג (Huang Xiang), שיצירותיו נאסרו לפרסום בסין, וכאן קיבל מחווה של פומביות הפרסום.
עוד תצוגה ייחודית נמצאת בתוך מתחם אוניברסיטת פיטסבורג, תערוכה שפונה בעיקר לחובבי אדריכלות ואנתרופולוגיה, אבל מעניין לקחת אליה גם ילדים. מוצגים בה חדרי לימוד ממקומות שונים בעולם (The Nationality Rooms). התערוכה מאפשרת למבקרים לערוך השוואה ממוקדת בין תרבויות שונות, ולחשוב על ההבדלים בין תפיסות שונות של שימוש במרחב ושל פונקציונליות. יש משהו מעורר השראה בביקור הזה, הדומה לביקור בספריות עתיקות. אחד מן החללים הוא חדר לימוד גלילי מהמאה הראשונה לספירה, שבו פסיפס וספסלי אבן. חללים אחרים מוקדשים לחדרי לימוד מהתרבויות הוולשית, הגרמנית, האוקראינית, הפולנית, ההונגרית, היוונית ואחרות. ניתן להזמין סיורים המותאמים לקהל, עם הדגשים שונים המותאמים לילדים ולתחומי עניין שונים.
גם מוזיאון המדע על-שם קרנגי (Carnegie Science Center) מספק שילוב של חוויות משעשעות ומלמדות, הכוללות תחומי ידע שונים. מבקרים יכולים להתנסות בסימולציה של מעבורת חלל, להפעיל סכיני מנתחים וירטואליות, לשחק ברובוטים, להקפיץ עצמים נגד כוח הכבידה, ולצפות בהדגמות חיות הכוללות תיאטרון-מטבח, מופע לייזר ועוד.
אנדרטה לרוח האנושית
גם מחוץ לפיטסבורג יש, כאמור, מקומות מעניינים לביקור. אחד מהם הוא בית המפל (Fallingwater), הנחשב לאחת מיצירות המופת של האדריכלות האמריקאית, וסמל לאדריכלות המאה ה-20. את הווילה הגדולה הזו תכנן האדריכל הנודע פרנק לויד רייט (מי ששימש השראה לדמותו של האדריכל הווארד רוארק בספר "כמעיין המתגבר" של הסופרת איין ראנד).
הבנייה הושלמה ב-1937, והוא שימש את מזמיני העבודה, משפחת קאופמן, כבית קיץ עד 1963. מאוחר יותר הפך הבית למוזיאון, וכיום מתקיימים בו סיורים מודרכים. בזמנו נחשב הבניין לנועז ולפורץ דרך בקווים הנקיים והמודרניים שלו, בתקופה שהעריצה כרכובים וסלסולים. בזמנו, היה הבית גם דוגמה מעוררת השראה לאדריכלות אורגנית. מטרתו המוצהרת של האדריכל הייתה ליצור מבנה שצומח מתוך הסביבה הטבעית שלו, מה שהיה אז בגדר תפיסה חדשנית. כיום, בעיניים שראו וקראו על בנייה אקולוגית ומושגים הקשורים בה, הבית נתפס אחרת, אבל הסיור בו מרתק ומרגש.
עוד אתר מעניין, הנחשב לאתר מכונן בהיסטוריה ובתודעה האמריקאית, הוא פארק גטיסבורג. כאן התרחשה נקודת המפנה במלחמת האזרחים האמריקאית. בקרב הזה - שהיה עקוב מדם, ונהרגו בו 51 אלף בני אדם - הצליחו כוחות האיחוד לבלום את פלישתן של מדינות הדרום לשטח מדינות הצפון. בעקבותיו נשא אברהם לינקולן, לימים נשיאה הראשון של ארצות הברית, את נאום גטיסבורג המפורסם. כיום משתרע במקום פארק רחב ידיים ונעים מאוד לטיול. מומלץ להתחיל במרכז המבקרים ובמוזיאון, להצטייד במפה ובמידע. ההליכה נוחה, ובדרך מוצבים ספסלי נוף. אפשר לשבת, לאכול סנדוויץ' מול העמק, ולהצטלם עם תותחים שפעם הריחו מאבק שריפה.
עוד אתר של טראומה אמריקאית מכוננת הוא אנדרטה לטיסה 93 (Flight 93 Memorial). כשמדברים על אסון 11 בספטמבר, שבו קיפדו את חייהם כמעט 3,000 איש, רבים נוטים לשכוח את טיסה 93. זה היה המטוס הרביעי, שחוטפיו התכוונו ככל הנראה להתרסק איתו בגבעת הקפיטול, אך הנוסעים ואנשי הצוות הצליחו להשתלט על הטרוריסטים אך למרות זאת הוא התרסק אל שדה נטוש במרכז פנסילבניה. תושייתם הצליחה למנוע את מותם של רבים אחרים. ההרואיות שבמעשיהם לא הייתה בהתאבדות המשותפת, שהרי ידעו שהם עומדים למות בהתנגשות עם הקפיטול, אלא שברגעיהם האחרונים פעלו להציל חיים של אחרים.
בעיניי, יש משהו סטרילי מדי בעיצוב המקום. אפשר היה לחפור בקרקע סימני נפילה, התרסקות, מפגש של מתכת באדמה. משהו שימחיש קצת יותר ממה שאירע שם. אבל האמריקאים בחרו אחרת. כמו שקורה לא פעם, גם סביב הטיסה הזו מלבלבות תיאוריות קונספירציה, הגורסות שמי שבאמת יירט את המטוס היה חיל האוויר האמריקאי. כך או כך, האנדרטה הזו מוצבת כסמל לרוח האנושית.
מידע מעשי
באתר הרשמי של העיר ניתן להוריד בחינם מדריך.
אתרים נוספים שכדאי לבדוק: מוזיאון אנדי וורהול, מוזיאון הילדים של פיטסבורג,
בית המפל, Fallingwater: אין אפשרות לבקר באופן עצמאי, וגם לא ניתן לצלם במהלך הסיור. ילדים אינם יכולים להשתתף בסיור, אבל הם מוזמנים לבלות במשחקייה נעימה מאוד, שבה צעצועים, ספרים ושירותים צמודים.
מחיר לסיור בסיסי: 23 דולר למבוגר (20 ברכישה מוקדמת), 17 דולר לילדים בני 12-6 (14 ברכישה מוקדמת); סיור עומק - 65 דולר, סיור שקיעה - 110 דולר. שעות פתיחה: משתנות בהתאם לסיורים השונים. יש לבדוק באתר או להתקשר.
שעות פעילות: 7 ימים בשבוע, 09:00-17:00 (1 באוקטובר עד 30 באפריל), 19:00-09:00 (1 במאי עד 30 בספטמבר); הכניסה חינם
