אראונד אנאפורנה, נפאל. הטרק שמקיף את אחד ההרים היפים בעולם. התמונה הזו צולמה בתחילת הטרק, על רקע שדות האורז שלאורך נהר המרסיאנדי. בחלק זה של הטרק חם כל היום, ואתה מתפלל לקצת קור ונושא עיניים אל השלג המנצנץ על הפסגות מסביב. אחרי כעשרה ימים של הליכה, כשאתה ניצב על הפס בגובה 5,416 מטרים מעל פני הים, כל תחנוניך נתונים למעט חום.
את הגשר הזה אין שום סיבה לחצות, אבל אני התעקשתי לנסות שם את מזלי בעמידת ידיים. בצילום היה אתגר, כיוון שהגשר מתנדנד לא מעט ברוח.
ממש לפני הפס של האנאפורנה עולים לגבעה עם תצפית יפה ורוח מקפיאה, וכאן האתגר העיקרי היה לא ליפול מהרוח ולהתגלגל מאחד המצוקים למטה.
האגם הזה, בגובה 5,000 מטר מעל פני הים, לא נמצא על המסלול של הטרק המרכזי ודורש שלושה ימים נוספים של הליכה. מספרים שבחורף, כשהוא קפוא, ניתן לחצות עליו בהליכה על הקרח את רכס ההרים במקום החצייה המקובלת במעבר Throng La – אבל הדבר לא מומלץ שכן הצבא הנפאלי הקים מחנה אימונים צבאי לאלפיניסטים בצידו השני של האגם, ומספרים שהם לא נחמדים במיוחד למטיילים תועים.
גבול מקסיקו גווטמאלה, ליד אתר עתיקות בשם בונמפאק. הג'ונגל מסביב היה מרשים בעיני הרבה יותר מהעתיקות. טיילתי עם כמה חבר'ה אנגלים, ואחרי שהצטננו קצת במים הקרירים מהחום הדביק של הג'ונגל לא הייתה ברירה אלא להוסיף תמונה לאוסף.
טאוטיוואקאן, מקסיקו. אתר עתיקות מפורסם ליד מקסיקו סיטי, עם מקדשים בהם האצטקים נהגו לשחוט זה את זה מתוך איזו מסורת עתיקה ומפוארת. התמונה מפסגתה של פירמידת השמש, בגשם שוטף.
וואדי ראם, ירדן. המקום נראה כמו הקרקע של המאדים – פשוט לא ייאמן. בחלק מהמסלולים נדרשות יכולות טיפוס עממיות ובאחרים נדרשות יכולות טיפוס לשממיות בלבד! בתמונה הזו החליט גם אחי היקר להצטרף ולתת יד (תרתי משמע) לאוסף התמונות.
האי פלוריאנה (Floreana), גלפגוס, אקוודור. הייתי שם בטיול בסירה במשך שבוע: בלילות שטים בין האיים ובימים מטיילים, משנרקלים או צוללים. על האי הזה יש מינים רבים של בעלי חיים משונים וחברותיים במידה מעוררת תמיהה. אם רוצים שהשייט יהיה במחיר סביר, מתפשרים על סירה זולה – המשמעות היא רעש מנועים מחריש אוזניים בחדרי השינה, מזגנים בעוצמה בינונית ולא מספיק אוכל, אבל זה בכלל לא פוגע בחמידות של כלבי הים שרואים בדרך.
קאחאס פארק, אקוודור. פארק לאומי בדרום אקוודור עם נוף מהאגדות. בצילום הזה נתקלתי בקושי טכני מסוים, שכן אף אחד לא הסכים להצטרף אלי לטיול ולכן נאלצתי לבצע צילום עצמי. השילוב בין הקושי בהנחת המצלמה במקום יציב ובין ביצוע עמידת הידיים באזור קוצני ותלול לא היה פשוט, אבל אחרי 3-4 ניסיונות זה הצליח (פחות או יותר).
אושגולי, גאורגיה. הכפר הגבוה ביותר באירופה (או ככה לפחות מספרים שם) בחלקה הצפוני של גאורגיה, על רקע רכס הקווקז.
ואיונאראחו, הווארז, פרו. בגובה 5,684 מטר, אחרי טיפוס מפרך עם קרמפונים וגרזנים כשכולנו קשורים בחבל זה לזה, אין ברירה אלא לסיים בעמידת ידיים על הפסגה. ברקע רואים חלק גדול מהרכז המקסים קורדיירה בלנקה (הרכס הלבן).
לגונה 69, הווארז, פרו. אלוהים יודע מי נתן לה את השם הזה... לגונה מקסימה בגובה של כ-4,800 מטר, המתאימה כטיול התאקלמות לפני תחילת הטרקים באזור. האמיצים - שלא לומר טיפשים - מנסים להיכנס כאן למים, שהטמפרטורה שלהם כ-2 מעלות.
ווי-וואש, אזור הווארז, פרו. טרק מפורסם שמקיף רכז הרים מרשים, עליו כבר קיפחו את חייהם לא מעט מטפסי הרים. אחרי כארבעה ימי הליכה מגיעים לאזור עם מעיינות חמים שווים: אתה מצפה לביצה קטנה ומטונפת ומופתע לטובה עם שתי בריכות בטמפרטורות שונות ומפנקות במיוחד. המקומיים אפילו מוכרים שם בירה קרה, במחיר מופקע מן הסתם.
תצפית מפורסמת על שלושה אגמים בתחילת הטרק.
התמונה הזו מהפס של הווי-וואש. היה קר והחבר'ה רק רצו כבר לרדת בגובה ולהרגיש יותר טוב, אבל בכל זאת חיכו לי בסבלנות.
סנטה קרוז, אזור הווארז, פרו. בפס הגבוה של הטרק, בערך 4,800 מטרים מעל פני הים.
מאצ'ו פיצ'ו, פרו. אם תשאלו אותי, המיקום הרבה יותר מרשים מהארכיטקטורה. וחוצמזה, איך אפשר לקחת ברצינות תרבות שסחבה מאות שנים אבנים במשקל טונות על בולי עץ, ולא הצליחה להמציא את הגלגל?
קלאנק (calanque) הוא אתר טיפוס נחשב בדרום צרפת, עם מאות מסלולי טיפוס בכל הרמות על מצוקים תלולים מעל הים התיכון. מאוחרי אפשר לראות את המצוק עליו טיפסנו באותו היום.
בישקק, קירגיסטאן. קירגיסטאן היא מדינה מרהיבה עם כמה פסגות מהגבוהות בעולם, ועם תושבים שמראם הוא שילוב של סינים, רוסים, מונגוליים ועוד כמה עמים עלומים. התמונה מצולמת במרכז שדה התעופה הנטוש שנמצא במרכז עיר הבירה.
אנדרטת הקיבוצים ביער הקיבוצים, יערות מנשה. נגררתי למסיבת יומולדת של חברה טובה, שמכל האפשרויות בעולם בחרה לחגוג בטיול בשיא החום ולענות את כל המשתתפים במשחקי חברה דביליים.
המכתש הגדול, הר הנגב. תכננו לצאת לשלושה ימי טיול עם חברים, ואמרנו לכולם להזמין את מי שבא להם. לא תיארנו לעצמנו שתהיה כזו היענות: יצא טיול של מעל 20 חבר'ה.
זוויתן עליון, רמת הגולן. עמידת ידיים על משושה באחת מבריכות המשושים. הבנות שהצטרפו לטיול הזה פחדו להסתכל כשניסיתי לעלות לעמידת ידיים, מהאימה שאפול על הסלע ואשבור את הראש.