מבחינות מסוימות, דיירי האח הגדול הולכים לעבור את המסע הגדול בחייהם מבלי לצאת מהבית. ובכל זאת, אותנו מעניין איפה הם היו ומה הם עשו מעבר לים, ולכן ברגע שלפני הכניסה לבית הספקנו לתחקר אותם על הרגלי הנסיעות שלהם לחו"ל. מי שחה עם כרישים ומי הסתבך עם המאפיה הסינית – כל הסיפורים לפניכם.
יואב מאור לא יצא ל"טיול הגדול" שאחרי השחרור, אבל לדעתו החוויה שעבר בצרפת הייתה אפילו מדהימה יותר. לפני מספר חודשים נבחר יואב כמועמד לפרס בפסטיבל קאן לפרסום, וטס להשתתף באירוע: "זה פסטיבל הפרסום הגדול ביותר בעולם", הוא מספר בהתרגשות, "ואני הייתי המועמד הצעיר ביותר בכנס של צמרת הפרסומאים בזירה הבינלאומית. זה היה מרגש, אני מקווה שההשתתפות תהפוך למסורת קבועה שתחזור מדי שנה".
כששואלים את נופר מור על חוויה מיוחדת הזכורה לה מנסיעה לחו"ל, יש לה זיכרון לא נעים. "אחרי השחרור נסעתי לתאילנד לחודש עם חברה", היא מספרת. "באחד הימים נפלה לי לים טבעת שעוברת אצלנו כבר ארבעה דורות במשפחה. הרגשתי נורא".
גם לי עוז כהן, כמה מפתיע, עשה בטן גב בתאילנד: "הכל שם כל כך זול, אז פעם אחת החלטתי להתפרע והזמנתי את כל התפריט במסעדה. זה יצא בסך הכל 300 שקל", הוא נזכר. "ישבנו שם כמו מלכים, והצלחנו לסיים בקושי רבע מהאוכל. מזל שהייתי עם חבר תימני – הוא לא התבייש לבקש שיארזו לנו לקחת".
אבל לי עוז מציין שעוד לפני האירוע הקולינרי בתאילנד כבר הייתה לו חווית חו"ל מעצבת. בבר המצווה שלו הוא נסע לטיול בשוויץ ובצרפת, ואת הנסיעה הזו הוא לא ישכח. "בטיול הזה בגיל שלוש עשרה נפל לי האסימון שהעולם הוא גדול", הוא אומר. "בטיול למזרח, יותר מאוחר, למדתי מה זה חופש מוחלט לגמרי".
לי עוז אולי נראה תפרן, אבל סיפורי החוצלארץ שלו לא מסתיימים בטיול בר-מצווה על חשבון ההורים ובזלילה זולה בתאילנד. בשהות בניו-יורק הוא הספיק לעלות על הבמה במופע סטנד-אפ באנגלית, וגם להיעצר על ידי שוטר באמצע רוד-טריפ מטורף. הוא מספר גם שטס חצי עולם עבור רותם, החברה שלו – שאר הפרטים נותרים כרגע עלומים.
חופי סיני, מסתבר, הם יעד אהוב על דיירי הבית. יורם כהן מתפאר בצלילה עם כרישי פטיש בעומק 56 מטרים בשארם א-שייח, ג'קי מנחם זוכר לטובה את טיול בר המצווה שלו עם אביו לחצי האי המצרי ואילו לסיון דרור יש מקום מיוחד בלב לסיני. "אחרי הצבא הייתי עסוקה בלהתחתן, להתגרש וללדת", היא אומרת. "אחרי שסיימתי עם הפרק הזה, הכרתי את אהבת חיי - סיני. הייתי שם פעמיים: פעם אחת בדיוק כשאירע הפיגוע הארור שקיצר לי את החופשה, ופעם שנייה שהייתה מיוחדת ומכריעה, בה הכרתי את שהד, ילדה בדואית שגרמה לי להתאהב בבת שלי".
"חווית החו"ל הכי מיוחדת שלי זכורה לי מטיול בהמבורג – גרמניה", מספר אלעד צפני. "נסענו למשחק של הפועל תל אביב נגד המבורג, ונפגשנו עם אוהדי קבוצת סט פאולי. זאת הייתה חוויה אדירה: הגרמנים ארחו אותנו אצלם בבתים, יצאנו יחד לפאבים ואפילו חווינו מפגש בלתי רצוי עם נאו-נאצים בתחומי המגרש לפני המשחק".
סיון אברהמי, לא מפתיע, הייתה בעברה דיילת – ולכן ראתה וחוותה הרבה חוצלארץ. למרות זאת, הנסיעה המשמעותית ביותר שלה הייתה להודו: "הייתי בהודו ארבעה חודשים, וזה היה מיוחד בגלל נסעתי לשם לגמרי לבד. אמנם כבר בטיסה הכרתי בחורה מדהימה, והמשכנו לטייל יחד – אבל אני לא אשכח בחיים את ההתרגשות של לטוס לבד, את תחושת העצמאות וההרפתקה. בטיול כזה אתה לא מחויב לאף אחד, אתה יכול לנדוד בין קבוצות של אנשים איך ומתי שבא לך, אתה ניצב מול האתגר שבמציאת האנשים שיהיו טובים לך ולהתחבר אליהם , וזוהי התנסות אדירה ומיוחדת. בנוסף-השלווה, הנופים והרוחניות בהודו כשלעצמם היו עבורי חוויה משכרת חושים ונפש".
בשביל עתי שולברג אין שאלה בכלל: כשמדברים על חו"ל, הוא חושב על סין. "טיילתי במשך שנתיים וחצי בסין", הוא מספר. "בתחילת הטיול נסעתי עם חבר ילדות שלי לחומה הסינית, עלינו עליה וכמו שני קופים מוכי כלבת רצנו, טיפסנו וקפצנו לאורך חמישה קילומטרים שלה. בשלב מסוים הגענו לגשר עם שומרים שביקשו תשלום עבור המעבר, אבל היינו עניים והיפראקטיביים, אז החלטנו שאנחנו יורדים לעמק וחוצים את הנהר שמתחת לגשר, אפילו שאף תייר אחר לא עשה את זה אף פעם. בדרך למטה שמעתי תיירות צועקות מהגשר: "אתם בטוח ישראלים!""... יש כבוד.
אבל שעשועים בחומה הסינית לא סיפקו את עתי, שהלך עד הסוף עם החוויה. "בשלב כלשהו בשהות שלי בסין עבדתי במועדון של כבדים, שבילו בו חברים רבים מהמאפיה הסינית. יום אחד הם הזמינו אותי לבוא ולדוג איתם באגם מסריח מחוץ לבייג'ינג, ומנהיג החבורה אפילו נתן לי להשתמש בחכה הפרטית שלו". השימוש בציוד הדיג היוקרתי של מאפיונר סיני התברר במהרה כטעות של טירונים: "בניסיון הראשון שלי שברתי לו את החכה, ובתמורה הוא כמעט שבר לי את הפנים. את המשך היום ביליתי בישיבה בצד והנמכת פרופיל, בתקווה שנחזור לעיר בלי שהוא יזרוק אותי לאגם".
דנה רון ויגאל אלנקרי חולקים זיכרון חו"ל מתוק ורומנטי – לא זה עם זו: "הייתי ברומא עם בן זוג והיה מסעיר", נזכרת דנה בערגה, "אי אפשר להישאר אדישים לנוכחות המהממת שיש לכל אבן ואבן בעיר הזאת. והאוכל ברומא - רק מהמחשבה עליתי כמה קילוגרמים". לעומתה, יגאל מתרפק על זיכרון החופשה ב"קלאב אדם וחווה" בטורקיה עם האקסית. "זה מקום מומלץ לזוגות מאוהבים", הוא אומר.
גם ליהיא גרינר נשארת באגן הים התיכון, שלבטח אקזוטי בעיניה – כיוון שאת רוב חייה העבירה בלוס אנג'לס. "הייתי בנופש ברודוס במלון חמישה כוכבים", היא מספרת. "נהניתי לי בטירוף בג'קוזי ענק וחמים במרפסת של הסוויטה, רקדתי לצלילי מוזיקה יוונית, כשלפתע מעדתי ופתחתי לעצמי את המרפק". הוית וליהיא התרשלה ולא ביטחה את עצמה, היא ניסתה לטפל בחתך העמוק באופן עצמאי. "עד היום יש לי צלקת מכוערת מהחופשה הזו", היא אומרת.
הצ'ילבה של ליהיא, ליאם רז, לא לימדה אותנו על הרגלי החו"ל שלה - כששאלנו אותה על טיולים תגובתה הייתה "טיילתי עד המטבח. הכנתי מרק. היה להיט. יש תמונות".
כבר בגיל 19 טסה פרידה הכט לארצות הברית, ועבדה שם בסלילת כבישים ובנהיגה במשאית. בין לבין היא גם הספיקה לחצות את היבשת בשברולט קאפריס סטיישן, וזה לקח לה שבעה חודשים.
מיד לאחר שהשתחרר, טס עמיר גולדברג לארצות הברית ושהה שם שבעה חודשים. לאחר מכן טייל כחודשיים במזרח: "כל יום היה בשבילי חוויה", הוא אומר. פרט לטיול הארוך, מציין עמיר חופשות זכורות לטוב גם באיביזה לפני הגיוס, וגם טיסה לסאן פרנסיסקו כנציג המדינה במשלחת בתיכון, בכתה י"א.
שירן ורינת גיטר זוכרות, מן הסתם, את אותה הנסיעה. השתיים בילו בהפלגה על אוניה, והן זוכרות את הלילות הכיפיים, המוזיקה והשתיה. "הפלגנו ליוון", מספרת רינת, "ועשינו טיולים מרגשים והרבה אטרקציות. הרבה אלכוהול והרבה רוק'נרול".
