זוהי מדינתו של סינבד המלח, של קטורת – היצרנית הגדולה ביותר על פני כדור הארץ – יצואנית של 100 סוגי תמרים ושל הבושם היקר ביותר בעולם. היא גם מסתירה את אחד המדבריות הבתוליים בעולם, חופים עם מי טורקיז שלא תמצאו אפילו בקריביים, גאיות בסגנון הגרנד קניון של קולורדו ופגיונות מתעופפים. זוהי עומאן, סולטנות במפרץ הפרסי ששווה בגודלה לאיטליה, וחיים בה סך הכול 4.6 מיליון תושבים.
המגוון התרבותי העשיר של עומאן שזור עמוק בפני השטח שלה, ומספק תחושת זהות שמשרים הערים, העיירות והכפרים ההרריים שלה. מעיר הבירה המקסימה שלה, מסקט, מסורת עתיקת שנים, ונופים עוצרי נשימה שמשלבים מדבר עם הרים ירוקים ולגונות, עומאן מלאה בסיפורים – והיא כותבת פרק חדש ממש עכשיו.
>> חופשה במדינה מתפוררת: סוריה רוצה להחזיר את התיירות
>> הנפט החדש: סעודיה מתכננת להפוך לבירת התיירות החדשה של העולם
"הגיע הזמן להתעורר"
כשחושבים של חצי האי ערב, שתושביו מכונים לפי המונח הפאן-ערבי "חאליג'י" (Khaleeji), סולטנות עומאן היא אולי לא המדינה הראשונה שעולה לראש. הנוכחות של סעודיה על הבמה העולמית הייתה דומיננטית בשנים האחרונות; הן איחוד האמירויות והן קטאר עשו רושם פוליטי ותרבותי בינלאומי; וכל העולם ממשיך לצפות באימה במלחמת האזרחים המתמשכת בתימן. בין כל אלה, עומאן לא קיבלה את הבולטות שלה.
ובכל זאת, עומאן, שטיפחה את המוניטין שלה כמקום ניטרלי ולעתים קרובות שליו, אפילו שימשה בתקופת ממשל אובמה כצינור לשיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן. זכור גם הביקור ה"חשאי" של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ורעייתו בשנת 2018. עם זאת, עומאן עשתה מעט מאוד גלים בחזית הבינלאומית מאז ההפיכה בגיבוי הבריטים בשנות ה-70, כאשר הבן הרפורמיסטי הדיח את אביו כדי להפוך לסולטאן החדש. המנהיג – הסולטאן קאבוס בן סעיד, שמת ב-2020 – שינה את עומאן לאחר ההפיכה, וזירז מודרניזציה המונית תוך שמירה על ערכי המונרכיה האבסולוטית.
בשנים האחרונות, בצל שכנותיה סעודיה ואיחוד האמירויות החזקות, סולטנות עומאן חווה מהפכה חברתית וכלכלית קטנה. לעלייתו לכס המלכות של הסולטאן היית'ם בן טאריק בינואר 2020 הייתה השפעה על כל תחומי החיים במדינה של 5 מיליון תושבים שבה מתינות נחשבת לדרך חיים. "הגיע הזמן להתעורר", קובע דיפלומט עומאני ומוסיף: "אנחנו בתקופת מעבר. הסולטאן החדש חייב לזכות בלבבות ובאהדת העם". סוף שלטונו של הסולטאן קאבוס, חצי מאה בשלטון, היה בסימן תככים בארמון ושחיתות גוברת.
סין תממן? חזון התיירות הגדול של עומאן
אחד מהצעדים הבולטים של השלטון החדש, הוא הניסיון להפוך את עומאן ליעד תיירות מרכזי. הרקע לכך דומה גם לניסיונות של שכנותיה – להתכונן לעתיד שבו הנפט יהפוך מצרך פחות נחוץ. שנת 2019 הייתה שנת שיא מבחינת התיירות העולמית, ובעומאן ביקרו מעל 3.2 מיליון תיירים, מספר מפתיע למדינה שרק התחילה לייחס חשיבות להגעת התיירים בשנים האחרונות. לשם השוואה, לישראל הגיעו באותה שנה כ-4.6 מיליון תיירים, שיא של כל הזמנים, על אף ההשקעה העצומה למשוך תיירים במשך עשורים.
בסך הכל, כ-800 אלף תיירים הגיעו לסולטנות עומאן במהלך החודשים הראשונים של 2022. תיירים מאיחוד האמירויות הערביות היו המספר הדומיננטי עם 38 אחוזים מהמבקרים, אחריהם הודים, תימנים ופקיסטנים. למרות הסכמי אברהם והיחסים עם שכנותיה, עומאן עדיין לא מאשרת לישראלים לבקר בה. עם זאת, האישור הצפוי לטיסות מעל שמי ערב הסעודית, כנראה יביא עמו את האישור הדומה מעומאן, ובכך יקוצרו קווי הטיסות מישראל ליעדי המזרח הרחוק.
סין הפכה בשנים האחרונות לשותפת הסחר הגדולה ביותר של עומאן. "יוזמת החגורה והדרך" (או בכינויה האחר "חגורת דרך המשי הכלכלית של המאה ה-21") של סין, והיעד הכלכלי העתידי של עומאן, מסייעים לה להתקדם לעבר הגשמת תכנית "חזון 2040", שאחד מעמודי התווך שלו הוא הגדלת ההכנסות מתיירות.
עד 2040 עומאן שואפת למשוך יותר מחמישה מיליון מבקרים בינלאומיים, בנוסף למבקרים יומיים ותיירים מקומיים, מה שהופך את התיירות לאחד מאפיקי ההכנסה המשמעותיים ביותר בסולטנות, עם קצת יותר מ-6 אחוזים מהתמ"ג השנתי. אם תצליח בתכנית, עומאן מצפה להרוויח יותר מ-9 מיליארד ריאל (22.5 מיליארד דולר) בשנה מתיירות.
בינתיים, תשתית התיירות ברחבי עומאן משתפרת במהירות עם הפתיחה של נמל התעופה הבינלאומי החדש של מסקט בשנת 2018, שכעת יכול לקבל 20 מיליון מבקרים בשנה, עם אפשרות להרחבה עתידית להכיל עד 48 מיליון מבקרים בשנה.
אסטרטגיית הצמיחה של משרד התיירות בעומאן למגזר התיירות תתבסס על גישת אשכולות שתיצור שורה של חוויות תיירותיות ייחודיות באזורים שונים של המדינה, המשקפות את התרבות והמורשת המקומית. אשכולות אלה, 10 במספר, יפותחו במהלך העשור הקרוב כדי להפוך ליעדים בפני עצמם, וייתמקדו בחווית החוף של מוסנדם (Musandam); הרי חג'אר (Hajar); שביל הלבונה בסלאלה (Salalah); תרבות במסקט (Muscat); והמדבריות.
מדבריות, מבצרים ונאות מדבר - כך נראית חופשה בעומאן
רוב התיירים מתחילים במסקט (Muscat), הבירה המודרנית ורחבת הידיים של המדינה. חלק גדול מהעיר כולל כיום שטח פרברי חסר עניין לתייר ברובו, אם כי ברובע המסחרי התוסס של מוטרה (Mutra) וברובע ההיסטורי של מסקט העתיקה, ניתן למצוא את אתר ארמון הסולטן וצמד מבצרים פורטוגזיים עתיקים.
העיר מתהדרת גם במבחר מפתה של מלונות יוקרתיים – כולל כמה מהמוסדות המפוארים ביותר בסגנון ערבי המפורסמים ביותר במפרץ – עם עיצוב מקושט להפליא, חופים נפלאים וחלק גדול מהמסעדות והברים הטובים ביותר במדינה.
פנימה בתוך המדינה, מתנשאים ההרים המרהיבים של מערב חג'אר (Hajar), שבמרכזם הבירה האזורית של מחוז א-דאח'ילה, ניזווא (Nizwa), העיר ההיסטורית ביותר של עומאן ובעבר גם הבירה. ניזווא מספקת גם בסיס נוח ממנו ניתן לחקור את אינספור האטרקציות של ההרים שמסביב, כולל ג'בל שאמס (Jebel Shams) האדיר (הפסגה הגבוהה ביותר בעומאן), הכפרים המסורתיים המרהיבים של רמת סאיק (Saiq) ונסיעת השטח המלהיבה במורד וואדי בני עווף (Bani Awf) .
נקודות עיקריות אחרות כוללות את העיירה המסורתית אל חמרה (Al Hamra) ואת הכפר המרהיב עוד יותר, מיספת אל אבריין (Misfat al Abryeen). מעט רחוק יותר, נמצאים שניים מהמבצרים הבולטים ביותר במדינה: מבצר בחלה (Bahla) המונומנטלי והגדול ביותר בעומאן, וג'ברין (Jabrin) האינטימי יותר, שחלקיו הפנימיים השתמרו בצורה מושלמת. שניהם מציעים הצצה מרתקת על החיים בעומאן העתיקה.
צפונית למסקט, בצלו של מערב חג'ר, שוכן מחוז החוף של אל-בטנה (Al Batinah), מוקף ברצועה ארוכה של חופים מנומנמים עם שוליים זרועי דקלים. שורה של עיירות נמוכות פזורות לאורך החוף, כולל סיב (Seeb) התוססת, בארקה (Barka) המנומנמת (ביתם של עוד כמה מבצרים מעניינים) וסוחאר (Sohar) רחבת הידיים, אחת הערים העתיקות במדינה, אם כי מעט תזכורות פיזיות מעברה הארוך והמהולל שרדו.
האטרקציה המרכזית באל-בטנה היא הנסיעה סביב מה שמכונה לולאת רוסטאק (Rustaq), המתפתלת פנימה אל ההרים דרך המבצרים המלכותיים של נחאל (Nakhal), רוסטאק ואל חאזם (Al Hazm), ומספקת גישה לכמה מהנקודות היפות ביותר בעומאן. בדרך עוברים בואדיות – כולל ואדי עביאד (Abyad), ואדי בני חרוס (Bani Kharous) וואדי בני עווף.
בקצה הצפוני הרחוק של עומאן (ומופרד משאר המדינה ברצועת שטח השייכת לאיחוד האמירויות), שוכן חצי האי מוסנדם (Musandam). זה המקום שבו תמצאו כמה מהנופים הדרמטיים ביותר של הסולטנות, כשהרי חג'אר נופלים אל המים האולטרה-מריניים של המפרץ הערבי, ויוצרים רצף מרהיב של ח'ורים (פיורדים) בעלי תצורות תלולות, הנראים בצורה הטובה ביותר במהלך שיט בסירת דאו (Dhow) ערבית מסורתית. רוב המבקרים מתבססים בבירה האזורית הצנועה ח'סאב (Khasab), המספקת גם בסיס טוב לגיחות אל תוך פנים המדינה, שבמרכזו הר ג'בל הרים (Jebel Harim).
דרומית למסקט שוכן מחוז א-שרקייה (Sharqiya), המספק מיקרוקוסמוס של עומאן, עם מבצרים היסטוריים, קניונים והרים דרמטיים, דיונות וחופים שבהם מקננים צבים. קו החוף עדיין בתולי ברובו, והוא מוקד משיכה מרכזי הודות לחופים הארוכים, העיירה ההיסטורית סור (Sur) וחוף הצבים בראס אל ג'ינז (Ras al Jinz). בפנים הארץ נמצאים הרי חג'אר המזרחיים המחוספסים, ובהם כמה מהוואדיות הציוריים ביותר במדינה. בצד הרחוק של ההרים, רוב המבקרים פונים אל הדיונות המרהיבות של חולות וואהיבה (Wahiba), בעוד שכדאי לבקר גם בעיירות העתיקות איברה (Ibra) וג'לאן באני בו עלי (lan Bani Bu Ali) הסמוכה, ביתם של כמה מהארכיטקטורות המסורתיות היפות ביותר במדינה.
בפינה הדרום-מערבית הרחוקה של המדינה שוכנת נפת זפאר (Dhofar), מופרדת משאר עומאן בכמעט אלף קילומטרים של מדבר סלעי. במרכז האזור נמצאת העיר הסובטרופית המרתקת סלאלה (Salalah), המפורסמת בהצפה השנתית שלה על ידי גשמי המונסון שנקראים ח'ריף (Khareef), שבמהלכם הגבעות מסביב הופכות לירוקות ומפלי מים זורמים במורד ההרים, ויוצרים נהרות מאולתרים, בריכות סלע ומפלים – אחד המחזות הנדירים ביותר של חצי האי הערבי. העיר מהווה גם בסיס נוח לגיחות אל הרי זפאר המלכותיים והחולות האינסופיים של רוב אל חאלי (Rub al Khali) – הגבול הסופי של עומאן, המשתרע על פני צפון זפאר והלאה אל ערב הסעודית.