רובנו נתקלנו לפחות פעם אחת בחיים במערבולת בים, אך האם ידעתם שבים הצפוני משתוללות מדי יום מערבולות ענק שמסתובבות בעוצמה של שלושה מטר בשנייה? ומה עם סלעים שמזיזים את עצמם או אדמה הבוערת בכל ימות השנה? מצאנו חמש תופעות טבע נדירות ביופיין ובעוצמתן ופנינו למומחים ממרכזי המחקר האזוריים של משרד המדע ומאוניברסיטת חיפה, שיסבירו לנו איך זה קורה.
אבנים משייטות במדבר
שם התופעה: האבנים המשייטות (Sailing Rocks).
איפה היא מתרחשת: במליחות שטוחות במדבריות בארה"ב (קליפורניה ונוואדה).
תדירות: התופעה נדירה מאד. התופעה תוארה לראשונה בשנות השבעים. האבנים משייטות בתנאים של כפור ורוח, במשך מספר שניות אחת לכמה שנים.
למה זה קורה: ד"ר ירון פינצ'י, גאולוג מרכז מדע ים המלח והערבה שבתמיכת משרד המדע מסביר: "האבנים משייטות על גבי 'רפסודות' דקות מקרח שנוצרות בלילות חורף במשטחי חול וחרסית במדבריות ארה"ב. שכבת הקרח הדקה נוצרת בלילה מהלחות וממעט המים שבשכבת החול והחרסית, ובבוקר בשל החום היא נשברת לחתיכות (לוחות קרח). היות ובין לוחות הקרח למים שמתחתם אין כמעט חיכוך, מתאפשרת תנועה אופקית של רפסודות קרח שבהן הסלע משמש כמפרש אותו דוחפת הרוח. רפסודת הקרח צפה על גבי הלחות שמתחתיה ומרימה חלקית את הסלע שעליה. התרוממות זאת מספיקה בכדי לאפשר שיוט של הרפסודה ובו בזמן חריצת שובלים בבוץ שמתחת לרפסודה".
דלת לגיהנום: האדמה בוערת
שם התופעה: הדלת לגיהנום (The Door to Hell).
איפה היא מתרחשת: טורקמניסטן.
תדירות: התופעה נדירה מאד. הבערה הוצתה ב-1971 על ידי חברת קידוח נפט רוסית (ישנם מספר מועט של תופעות דומות בעולם של בעירה 'מתמדת').
למה זה קורה: ד"ר ירון פינצ'י: "בשנת 1971 בדקה חברת נפט רוסית מאגרים תת-קרקעיים גדולים של גז טבעי במדבר הטורקמניסטני. לילה אחד נפער מכתש קטן בגודל כ-70 מ' קוטר ו-30 מטר עומק, מתחת למתקן הקידוח. המהנדסים הרוסיים חשבו שמדובר במערה שקרסה והניחו שהגז שהכילה המערה והשתחרר לאוויר אומנם אינו מאגר גדול אך הוא רעיל, ולכן הבעירו את הגז כדי למנוע התפשטות שלו. כיום ידוע שחלל המכתש מחובר ע"י מערכת סדקים למאגרי גז גדולים ולכן ישנה אספקה קבועה של גז והבערה במכתש נמשכת כבר 45 שנים - הרבה מעבר למספר שבועות שהוערכו על פי המהנדסים שהבעירו את האש. אין כיום הערכה ברורה של גודל מאגר הגז שבוער לו בהתמדה, אך ממשלת טורקמניסטן שוקלת לכבות הבערה ולסתום את המכתש מחשש לפגיעה במאגרי הגז הלאומיים שלה".
מה אתם יודעים על מדע? היכנסו ואולי תזכו בחופשה משפחתית מפנקת
אקליפטוס בכל צבעי הקשת
שם התופעה: כתמים צבעוניים בקליפות גזע האקליפטוס.
איפה היא מתרחשת: בגזעי עצי אקליפטוס.
תדירות: כל השנה.
למה זה קורה: פרופ' רחל אמיר, חוקרת צמחים ממרכז ידע גליל עליון (מיג"ל) של משרד המדע מסבירה: "קוטר גזעי העצים גדל במהלך חיי העץ. גידול זה חיוני כיוון הוא מאפשר יצירה מתמדת של צינורות המוליכים מים מהשורשים אל העלים. מערכת צינורות זו המצויה בליבת הגזע מכונה עצה, וגם של צינורות המולכים חומרים מומסים, כמו סוכר, אשר נוצר בעלים בתהליך הפוטוסינתזה, לשאר חלקי הצמח עד השורש. תאי צינורות מערכת השיפה המצויים קרוב מאד לקליפת הגזע חיים כשנה ולאחר מכן הם נמחצים ומתים ורקמה חדשה נוצרת תחתיהם. בעקבות הגדלת קוטר הגזע יש צורך מתמשך לייצר גם קליפה חדשה. הקליפות של השנים שעברו נסדקות בדרך כלל ומתחתן צומחת כל הזמן קליפה חדשה. זו הסיבה לחספוס או לקשקשים של גזעי עצים רבים.
אך יש עצים שבמקום לשמור על הקליפות שלהם דבוקות לגזע משילים בכל שנה את תאי השיפה ותאי הקליפה מהשנה שעברה. אחד ממיני עצים אלו הוא האקליפטוס (עצים בהם מתרחשת התקלפות דומה הם עצי דולב צעירים, עצי קטלב ועוד). בעץ האקליפטוס, מתבקעת הקליפה הכוללת גם את תאי צינורות השיפה המתים של השנה שעברה כתוצאה מגדילת קוטר העץ. הקליפות המתבקעות מחליפות לאט את צבען לשלל צבעים שונים עד לנשירה. מתחתן נראה את הקליפה הצעירה שבדרך כלל צבעה ירוק, אך עם הזמן מתכהה הקליפה ואז שוב נסדקת. כיוון שתהליך הגדילה והסידוק משתנה ואינו אחיד לאורך הגזע, נוצרים כתמים שונים של צבע לאורכו. אי האחידות הזו בהתקלפות ובהתחדשות של אזורים שונים של הגזע הוא זה שגורם לדגם הצבעים המרשים של גזע האקליפטוס.
מערבולות ענק
שם התופעה: מערבולות ענק בים הצפוני.
איפה היא מתרחשת: בפיורד רחב שקרוב לאיי לופוטן בצפון נורווגיה.
תדירות: יומית.
למה זה קורה: ד"ר ניקולס וולדמן מהחוג למדעים גיאו-ימיים באוניברסיטת חיפה וזוכה פרס קריל לשנת 2013 מטעם קרן וולף מסביר: "התופעה נגרמת בגלל טופוגרפיה ייחודית של תנאי הקרקע מתחת לפני המים, זרימות חזקות מתחת לפני הים, בשילוב רוחות חזקות, ותנאי גאות ושפל. התופעה מוכרת עוד מימי הוויקינגים ותועדה לראשונה ב-1,490 על ידי חוקר שוודי שייחס את התופעה לכוח אלוהי. מאוחר יותר נתנו לזה כבר הסבר מדעי. האפקט דומה לאפקט שנוצר כשמערבבים מים בכוס ונוצרת מערבולת קטנה רק בעוצמה של שלושה מטר בשנייה. מדובר במערבולות הכי גדולות ועוצמתיות בעולם המתקיימת בים. התופעה מוכרת יותר מנהרות רחבים אך לא זו היחידה המוכרת באמצע הים. היא אינה מסכנת אוניות גדולות.
החול הזוהר
שם התופעה: ביולומינסנציה – ובעברית: הארה ביולוגית.
איפה היא מתרחשת: יצורים חיים שונים, כגון: פלנקטון המרחף במי האוקיינוס, חיידקים ופיטריות וכמובן גחליליות.
תדירות: האור מופק בעיקר בזמן זעזוע של גוף המים או במגע ישיר עם הפלנקטון ולכן אחת הסברות היא כי הפלנקטון מאיר כאמצעי הרתעה, כלומר על מנת להפתיע ולהפחיד טורפים מתקרבים וכך להרחיקם.
למה זה קורה: ד"ר אייל קורצבאום, חוקר בתחום המיקרוביולוגיה הסביבתית, המכון לחקר הגולן בתמיכת משרד המדע, מסביר: "ביולומינסציה מוכרת לכולנו בעיקר בזכות גחליליות, חרקים המאירים בנקודות אור ירוקות את האוויר ואת הצמחייה באזורים שונים בעולם. פחות ידועה אך לא פחות מרשימה היא תופעת הביולומינסנציה בפלנקטון הנמצא באוקיינוסים, אשר באזורים מסוימים נמצא בריכוז כה גדול עד שמאיר את המים בכתמים של אור זוהר בצבע כחול בהיר. האור נוצר באמצעות חמצון של מולקולה בשם לוצפרין הנמצאת בתאי היצורים המאירים על ידי אנזים בשם לוציפראז בגורם לשחרור של אור. בתהליך הזה מומרת אנרגיה כימית לאור. מקור האנרגיה הכימית בתהליך הפוטוסינתזה במקרה של אצות פלנקטוניות או אכילה של יצור חי אחר במקרה של יצור טורף. כיום ישנם יזמים וחברות הזנק המנסים לגייס משאבים לפיתוח צמחים ומנורות הפולטים אור על בסיס תופעת הביולומינסנציה ליצירת מקור אור בר קיימא, כלומר להאיר את הסביבה ללא צורך בחשמל".
