בימים בהם איומים בברקזיט והצעות ל-Gexit (התנתקות גרמניה מהאיחוד) מאיימים לפלג את ״ארבע החירויות״ של האיחוד האירופי, נעים לגלות שמסורת ותיקה מהתאגדות המדינות מצליחה להחזיק מעמד. ״מועצת אירופה״ הארגון הבינלאומי שהוקם ב-1949, והחברות בו פתוחה לכלל מדינות אירופה, אישר ב-1985 את הצעתה של שרת התרבות היווניה מלינה מרקורי לפרויקט ״בירת התרבות האירופית״, בראשיתו ״עיר התרבות האירופית״.
>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
בשנותיו הראשונות של הפרויקט היו אלו ערים דוגמת אתונה, פירנצה, ברלין המערבית ומאז, ומאז ראשית שנות האלפיים, הופנה הזרקור דווקא לערים היותר סמויות מן העין כמו אביניון, סלמנקה, ורוצלב וקושיצה. החזקת הכותרת של בירת התרבות האירופית היא גם הזדמנות מצוינת עבור הערים לשנות את הדימוי שלהן, לשים עצמן על מפת העולם, למשוך יותר תיירים לחשוב מחדש על התפתחותן באמצעות תרבות. לתואר יש השפעה ארוכת טווח, לא רק על התרבות, אלא גם מבחינה חברתית וכלכלית, הן עבור העיר והן על האזור. השנה, פלבודויב מבולגריה ומטרה מאיטליה, נבחרו לערי התרבות של אירופה.
״התוכניות עבור פלובדיב ומטרה מבטאות את חזונן של הערים הללו לעתידן שלהן ולאירופה כולה, תוך הדגשת המורשת הארוכה ויוצאת הדופן שלהן״, אמר טיבור נאברשיש (Tibor Navracsics), הנציב האירופי לחינוך, תרבות, נוער וספורט בהודעה הרשמית. החגיגות במטרה יתקיימו תחת הכותרת ״עתיד פתוח״ ויתמקדו בהכלה חברתית ותרבותית ושיתופי פעולה חדשניים. במסגרת שיתוף הפעולה עם קהילות יוצרים מקומיות וגופים מכל רחבי אירופה מפתחים בעיר 27 פרויקטים נוספים, לרבות מופע בכורה של האופרה Cavalleria Rusticana. פעילויות בולטות נוספות כוללות את Ars Excavandi - מבט עכשווי על ההיסטוריה והתרבות של האדריכלות התת-קרקעית; Re-reading Renaissance - מסע לאורך ההיסטוריה של בזיליקטה ואפוליה; ו-Poetry of primes - תערוכה המוקדשת לתפקידה המרכזי של המתמטיקה ביצירותיהם של אמנים שפעלו לאורך השנים.
פלובדיב היא העיר הראשונה בבולגריה שהוכתרה כבירת התרבות האירופית. תוכנית האירועים המתוכננים לשנת 2019, שכותרתה ״יחדיו״, צפויה להציב את העיר על המפה העולמית ולסייע ביצירת הזדמנויות חדשות. התוכנית כוללת יותר מ-300 פרויקטים, שמאורגנים בפלובדיב, בדרום-מרכז בולגריה ובערים וארנה, סופיה ו-וליקו טרנובו. הפעילויות כוללות פסטיבלים ופרויקטים קהילתיים, שמדגישים את אופיה של פלובדיב, ההיסטוריה, המורשת התרבותית והאתגרים שעמם הוא מתמודדת. המבקרים יוכלו ליהנות משפע של אירועים - החל מגילוי האלף-בית הקירילי, דרך תערוכות ועד הפקות תיאטרון בשיתוף קהילות ממערב הבלקן, טורקיה ורומא.
מטרה (Matera), מחוז בזיליקטה, איטליה
תושבים: 60,351
עוד לפני שהוכרזה כבירת התרבות האירופאית, תפסו תושבי מטרה את עירם כמקום בו התושבים מסבירי פנים לתיירים, אבל לא תמיד הסבירה העיר פנים לתושביה. עד לפני פחות מ-70 שנה חיו חלק מתושבי העיר במערות אבן-גיר פריהיסטוריות. יושבי המערות התגוררו ללא מים זורמים וחשמל, מה שהוביל למגפות מתפשטות של מלריה, כולרה וטיפוס. תשומת הלב הלאומית והבינלאומית התעוררה בעקבות פרסום ״ישו עצר באֶבּוֹלי" (תורגם בישראל כ"ארץ שכוחת אל״) של הסופר קרלו לוי ב-1945, שהוגלה לאזור מטרה על ידי בניטו מוסוליני עשר שנים לפני כן. תמונת העוני שתיעד לוי בספרו וכללה ריהוט מועט ועלוב וילדים ערומים או לבושי סמרטוטים במקרה הטוב, צרמה במיוחד לראש ממשלת איטליה אלצ'ידה דה גספרי שביקר בה ב-1950 וכינה את שכונות-המערות ״חרפה לאומית״. המשימה הראשונה הייתה להעתיק את תושבי המערות לבתים שנבנו באזורים החיצוניים של העיר, ואלו עברו תקופת הסתגלות לחיים בעידן המודרני. העליבות הכללית הותירה בתושבים תחושה עזה של בושה במשך שנים, שנדמה שסוף סוף מפנה את מקומה לתקווה.
אבל הדרך עדיין ארוכה. עשרות מיליוני היורו שהושקעו בשנים האחרונות בעבודות תשתית שמטרתן להפוך את ההגעה למטרה - ברכבת או ברכב פרטי - לקלה יותר, לא הספיקו. מי שינסה להגיע לעיר מסלרנו יצטרך להוסיף עוד 3 שעות ו-40 לנסיעה ברכבת או לבלות כשעתיים וחצי על הכביש. החברה הממשלתית האחראית על בניית הכבישים המהירים עדיין לא השלימה את החיבור בין בארי לבזיליקטה - למרות שהעבודות החלו כבר לפני כ-40 שנים. מרחק קצר יותר יעשו התיירים שעושים דרכם מבארי, המרוחקת רק כשעה וחצי באוטובוס או ברכב פרטי. אבל הנגישות אינה הבעיה היחידה שעומדת בפני מי שירצה לבקר בעיר, שמציעה רק 5,400 מקומות לינה ומצפה ללמעלה מ-700,000 תיירים. קחו את זה בחשבון.
מה אסור לפספס כאן?
אם במבט ראשון העיר נראית כמו כל עיירה איטלקית קטנה על כנסיותיה, סביר שתשנו את דעתכם כשתתחילו להעפיל במדרגות המתפתלות המובילות למערות הסאסי, שהוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסקו ב-1993. את ״הסאסי במטרה״ (Sassi di Matera, הסלעים במטרה), ששימשו למגורי התושבים העניים, תמצאו בשני אזורים בעיר: סאסו בריסאנו (Sasso Barisano) וסאסו קאסווסו (Sasso Caveoso), המופרדים על ידי רכס שעליו הקתדרלה (Cattedrale di Santa Maria della Bruna e di Sant'Eustachio). הכנסיה הקתולית נבנתה בין 1230-1270 וחזיתה המערבית משובצת בחלונות רוזטה ומגדל פעמונים בגובה 52 מטרים. עיצוב הפנים הביזנטי כולל פרסקאות, פסלי ושרידי קדושים ודוכני המקהלה מגולפים באפסיס.
העיר נחשבת לאחת הערים העתיקות הראשונות המיושבות ברציפות ביבשת, עוד מתקופת ״האדם הקדמון״. אתם יכולים להצטרף לסיור בפיאג'ו אפה שיקח אתכם בקלות לפסגות, או לאחד הסיורים הרגליים הנערכים בעיר.
מקווה המים הענק, פלומבארו לונגו (Palombaro Lungo), הוא כמעין קתדרלה תת-קרקעית מפוארת. הקשתות שנחצבו בסלעי המקווה, השוכן מתחת לכיכר המרכזית, הן יצירת מופת תכנונית מרשימה גם כיום. על מנת לל וג על ההיסטוריה העשירה של המקום, מומלץ להצטרף לסיור בן 25 דקות.
כנסיית סאן פייטרו באריסאנו (San Pietro Barisano), היא דוגמא נהדרת לאדריכלות האופיינית לסאסי, כשחזיתה החיצונית עשויה אבן טוף וחללה הפנימי חלול כמעט כולו. בקומת הכניסה תמצאו ציורי קיר מהמאות ה-15 וה-16, והמסגרת הריקה מעל המזבח נשארה כך מאז ננטשה העיר חלקית בשנות ה-60 של המאה הקודמת.
בקאזה נוהא (Casa Noha) תמצאו תערוכת מולטימדיה שפרושה על פני 3 קומות, שתספר לכם בקצרה (25 דקות) את ההיסטוריה העשירה של העיר; ובמתחם הנזירים, הכולל את כנסיות Madonna delle Virtù ו-San Nicola del Greci, ואשר שימש ב-1213 נזירים בנדיקטים ממוצא פלסטיני, תמצאו ציורי קיר עשירים.
אם בבנדיקטים עסקינן, הוסיפו לרשימה ביקור ב-Cripta del Peccato Originale, הקריפטה של החטא הקדמון, המתוארכת לעידן הלומברדים. ציורי הקיר המשוחזרים כוללים סצנות מהתנ״ך והברית החדשה, והיא מכונה ״הקפלה הסיסטינית״ של כנסיות המערה של מטרה.
במסגרת חגיגות ״בירת התרבות״ מציעה מטרה מגוון אירועי תאטרון, קונצרטים, מופעים ותערוכות - בדקו מה קורה בתאריכים שלכם. מחפשים מה לאכול, או איפה לעשות קניות? הבלוג הנהדר I ❤️ Matera יעזור לכם לבחור.
מה עוד יש באזור?
על בארי, נאפולי ואלברובלו כבר המלצנו לכם כאן , ואם כבר הגעתם עד הלום, צאו וגלו את נפלאות מחוז בזיליקטה, המציע רצועות חוף ומפרצונים סלעיים ציורים - בים הטירני ובים האיוני.
המחוז ההררי בעיקרו כולל את הפארק הלאומי פולינו (Pollino) - מרחב עצום של עצי אורן, כפרים, עיירות וכמה נהרות. הפארק המרשים, המתפרש בחלקו למחוז קלבריה השכן, נושא את שמו של הר פולינו, אחד ההרים הגבוהים ברכס האפנינים, ופסגתו הגבוהה ביותר, ה-Serra Dolcedorme מגיעה לגובה של 2,267 מטרים. נובה סירי (Nova Siri) היא עיירת חוף קטנה ליד הפארק, שמציעה גם לינה בנוסח ״אגריטוריסמו״.
בירת המחוז, פוטנצה (Potenza), מציעה למבקרים בה כנסיה מהמאה ה-13, קתדרלה מהמאה ה-12 ונוף לעמק שמתחתיה; במפלי (Melfi) הצפונית תוכלו לבקר בטירה מהמאה ה-11, בה פועל כיום מוזיאון ארכיאולוגי, או לסייר במפעל של פיאט; פוליקורו (Policoro) היא עיירת חוף נוספת השוכנת ליד חורבות העיר היוונית העתיקה הראקליה (Heraclea); ובוונוסה (Venosa) הצפונית תוכלו לבקר בפארק ארכיאולוגי מהתקופה הפליאוליתית.
פלובדיב (Plovdiv), בולגריה
תושבים: 333,206
פלובדיב היא העיר העתיקה ביותר באירופה (בערך מאז 6000 לפני הספירה) והעיר השניה בגודלה בבולגריה אחרי סופיה הבירה. עוד לפני ההכרזה עליה כעיר התרבות, נרשמה צמיחה קבועה במספר התיירים המבקרים בה - ולא בכדי. לצד ההיסטוריה העשירה והמרתקת של העיר, היא מחזיקה בסצנת-תרבות אלטרנטיבית, מציעה מטעמים ויינות, הכנסת אורחים חמה ונוף של הרי הבלקן.
בעיר העתיקה של העיר השישית בעתיקותה בעולם ובסביבותיה תמצאו את האצטדיון רומי שנבנה על ידי הקיסר אדריאנוס במאה השניה לספירה; את מסגד ג׳ומייה (Dzhumaya), המשלב אדריכלות ביזנטית ובולגרית עתיקה; תאטרון עתיק מתחילת המאה השניה לספירה שהתגלה בחפירות ארכיאולוגיות במאה ה-20; שלושת הגבעות, ה-Trihalmie בהן החלה ההתיישבות הקדומה; ואתרים נוספים, את רובם תוכלו לראות בהצטרפות לסיור ללא תשלום שיוצא מדי יום מבית העירייה - אל תשכחו להשאיר טיפ.
מה אסור לפספס כאן?
ברובע קפאנה (Kapana) הבוהמייני, שהיה בעברו אזור של בעלי-מלאכה ושמות רחובותיו - Zhelezarska הברזל או Kozhuharska העור - עדיין מהדהדים את עברו, פועלים כיום בתי קפה עכשוויים, חנויות פרחים וברים עם בירת-מבשלות בוטיק ויין משובח, בהם מתנגנת מוזיקת ג׳אז.
הגן של הצאר סימון (Tsar Simeon) הוא המקום המושלם לשיטוט עצל. בדומה לפארקים ציבוריים אחרים בעיר, גם אותו תכנן אדריכל הגנים השוויצרי לוסיין שבלה (Lucien Chevalaz), שזכה לכינוי ״שר הפרחים״. מזרקת אלת התבואה היוונית דמטר שופצה בשנים האחרונות, ובסופי השבוע מתקיים בה מופע אור-מימי.
השמועות מספרות שהשקיעות בפלובדיב לא פחות ממדהימות, ואחת מנקודות התצפית הטובות ביותר הן הגבעות הסובבות - אליהן תוכלו להגיע גם באמצעות ״רכבת הילדים״, שאינה מיועדת לילדים בלבד.
בבית מהמאה ה-18 התגורר הצייר והמשמר אטאנס קראסטב (Atanas Krastev) שמת בשנת 2003. הודות לפעילותו העניפה לשימור והצגת העושר התרבותי של פלובדיב, זכה קראסטב לכינוי החיבה ״ראש העיר העתיקה״. בבית המרוהט בטוב טעם תמצאו את אוסף האמנות של קראסטב ובו דיוקנאות עצמיים ואבסטרקט של ציירים בולגרים שפעלו במאה ה-20, לצד מזכרות אישיות שליקט במהלך חייו. כדאי לסייר גם בגן, שבו מוצגים ציורי קיר של סוסי פוני אדומים ומיני חפצים. לעוד מידע.
מה עוד יש באזור?
בברסטוביסטה (Brestovista), עיירה קטנה מזרחית לעיר, חוגגים במקביל לוולנטיינז את חגיגות הקדוש (Trifon), הפטרון של היין, אירוע בכחנלי עטור שירה ומחולות. כמעט כל משפחה בבירת היין הבולגרית מייצרת יין, ולאורך כל השנה תוכלו להנות מטעימות ביקבים.
מנזר באצ׳קובו (Bachkovo), שוכן לגדות נהר צ׳פלארה (Chepelare) והוא נוסד ב-1083 על מפקד הצבא הביזנטי גרגוריוס פקוריאנוס. במנזר הפעיל, השוכן במעלה ההר, תוכלו לבקר בין 6 בבוקר ל-10 בערב, אך את ציורי הקיר מהמאה ה-17, כמו גם את קברי חסידי אומות העולם - לא תוכלו לצלם.
לא רחוק משם תמצאו את גשרי הסלע המופלאים (Chudnite Mostove), כן - זהו שמם, צמד גשרים אדירים במימדם ותחתיהם נחלים ועצי אורן.
פארק הדובים המרקדים (Dancing Bears Park) בבליטסה (2.5 שעות נסיעה) הוא מקלטם של דובים חומים, שניצלו מתעשיית הבידור האכזרית. כיום חיים בפארק כ-25 דובים שהוצלו על יד ארגון Four Paws, על אודותיהם -תוכלו ללמוד במרכז המבקרים. הפארק נמצא במורדות הדרומיים של הרי רילה (Rila), המקום האידאלי לחובבי הטבע וההייקינג.