כמה מהטירות המפורסמות בעולם מחזיקות מעמד כבר מאות שנים, גם מבלי שנבנו עם אישורי בנייה ובלי תוכניות מתאר לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. הכירו כמה מטירות הפאר המרשימות בעולם, כאלה שמזכירות יותר תפאורה לסרט תקופתי ופחות נראות כמו מקום אמיתי בו חיו פעם אנשים בשר ודם.
אדינבורו, סקוטלנד
כבר 800 שנה שאת קו הרקיע של העיר אדינברו חותכת הטירה הידועה, מאז הוקמה על פי ההערכות במאה ה-12 על ידי המלך דייויד הראשון. המבצר שנבנה על הר וולקאני תוכנן אסטרטגית כך יוכל להעניק הגנה משלושה כיוונים, ושימש במשך מאות שנים סלע קיומם של השליטים המקומיים במלחמת העצמאות של סקוטלנד.
טירת אדינבורו נחשבת לאטרקציה תיירותית מרכזית בסקוטלנד יחד עם האגם לוך נס, ובעשורים האחרונים התפתחה במקום מסורת של מופעים צבאיים: גדוד תזמורת של הצבא הסקוטי פוצח באוגוסט בכל שנה במפגן מארשים ומצעדים המושכים למקום כרבע מיליון איש. על גג המבצר ממקומם "תותח השעה אחת" היורה ירייה בכל יום בשעה אחת בצהריים, חוץ מביום ראשון.
טירת דאנגור, אירלנד
מאז 1520 עומדת טירת דאנגור על תילה, וכיום היא נחשבת למבצר הכי מצולם באירלנד. אפשר להבין, ממבט בטירה ברור שככה כן בונים חומה. מאז שנות החמישים של המאה העשרים החליפה הטירה כמה פעמיים ידיים ושופצה בכל פעם על ידי הרוכש החדש. החומות נשתמרו כמעט במצבם המקורי, כמו גם הצריח המתנשא לגובה 20 מטר. בחודשי הקיץ נפתח המבצר לקהל לרגל חגיגות משתה ברוח ימי הביניים, ומחזות מהספרות האירית בליווי מוזיקה קאלטית.
אלהמברה, ספרד
הימים של תור הזהב הערבי הותירו את אחת מטביעות האצבע שלהם בגרנדה, דרום ספרד, עם הקמתו של מתחם המבצרים "אלהמברה" במאה ה-13. באותם ימים הייתה גרנדה בירת הממלכה המוסלמית בספרד, וסולטאני המלך מוחמד אבן-אלהאמר תכננו ארמון ראוי למלך הערבי. פחות ממאה שנה זכתה שושלת המלוכה הערבית ליהנות מהנכס, עד שבאו הקתולים במאה ה-15 וסילקו אותה מאדמת ספרד.
המלך קרלוס הראשון והבאים אחריו השתוללו עם הבנייה במתחם הארמונות ופגעו בחלק מהמבנה המקורי, אך למרות זאת מאופיין המבצר באדריכלות ערבית מוכרת עם כיפות, קשתות סימטריות ותבניות גיאומטריות. כיום משמש המקום כמוזיאון המציג ארכיטקטורה ערבית ומוגדר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי.
בילטמור, צפון קרוליינה
הטירה באחוזת בילטמור, אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20 בסגנון הרנסאנס הצרפתי, נחשבת לבית הגדול ביותר בארצות הברית הנמצא בבעלות פרטית. משנות החמישים משמשת הטירה כמוזיאון אליו מגיעים יותר ממיליון תיירים בשנה, ואם היא נראית לכם מוכרת מאיפשהו, אולי זה כי ראיתם אותה באחד מהסרטים בהם היא מככבת: פורסט גאמפ, חניבעל או המוהיקני האחרון.
בולד, ניו יורק
על אחד האיים שבארכיפלג "אלף האיים" (Thousand Islands), במדינת ניו-יורק על גבול קנדה, החליט ג'ורג' בולד (George Boldt) להגשים ב-1900 שאיפה צנועה – להקים את הבית הגדול באמריקה. מאות עובדים גויסו להקמת המבנה בן שש הקומות, שהיה ציון דרך על החוף המזרחי. ארבע שנים לאחר תחילת עבודות ההקמה, הופסקה במפתיע הבנייה עם מותה בגיל 73 של אשתו של בולד; המבנה נזנח בשלב בו נעצרה הבנייה, והוא נותר חשוף לפגעי מזג האוויר ולסתם ונדליסטים.
בשנת 77' רכשו הרשויות המקומיות את הטירה במחיר של דולר אחד, תחת הסכם שכל הרווחים מפעילות במבנה יופנו לשיפוצים. היום משמש המקום כמוזיאון המציג את ההיסטוריה של אספקת החשמל על האי בראשית המאה.
ווינזור, אנגליה
את משפחת המלוכה הבריטית אפשר למצוא בטירת ווינזור בכל חג פסחא, או בסופי שבוע כאשר הוד מעלתה ויורשי העצר מרגישים שהם חייבים קצת להתאוורר מהמחנק של ארמון באקינגהם. המקום משמש לעיתים גם כאולם החתונות של משפחת המלוכה, ובתחילת שנות ה-2,000 נישאו בו הנסיכים אדוארד וצ'ארלס. גם ההלוויות המשפחתיות של בית המלוכה נגמרו בטירת ווינזור – בקפלת סנט ג'ורג' שבטירה קבורים 10 ממלכי אנגליה.
הטירה פתוחה לביקור הקהל הרחב, בתשלום כמובן, ובין יתר האטרקציות אפשר להציץ לדקורציה המקשטת את בית המלוכה בשריוני אבירים, תמונות של ציירים מפורסמים ובית הבובות של המלכה מרי (הסבתא של המלכה אליזבת השנייה).
