יש לא מעט דברים מוזרים שמתרחשים בשירותים ציבוריים, שלא נאמר דוחים או סוטים בחלק מהמקרים, אבל אחד הדברים הכי מוזרים דווקא קשור לאסלה עצמה, או יותר נכון לצורת המושב שלה. ודאי שמתם לב שרוב מושבי האסלות בשירותים ציבוריים לא בדיוק נראים כמו אלה שיש לכם בבית – מושבי אסלות פרטיים הם בדרך כלל אליפסה שלמה, ואילו בשירותים הציבוריים הם נראים יותר בצורת U, כאילו חסר להם החלק הקדמי בכוונה. מה קורה פה? האם באמת מנסים לחסוך עלינו בחתיכות קטנות של פלסטיק?

התשובה, למען האמת, הרבה פחות מעניינת מהשאלה. מדובר בתקנות וקודים של שרברבים, שמחייבים מושבים שממוקמים מעל מים להיות בעל חלק קדמי פתוח, אלא אם כן הן ממוקמות ביחידות ניקוז, או שיש בהן מתקן אוטומטי שמפזר כיסויי אסלות. בארה"ב לפחות מדובר בתקנה משנת 1955 שכלולה בקוד השרברבים הסטנדרטי במדינה, וגם בקוד המאחד של 1973.



נשמע אמנם כאילו מנסים להציל אותנו מתביעה הזויה כלשהיא, אבל הסיבה לתקנה הזו דווקא יותר קשורה להיגיינה אישית: לא משנה מה יש לכם בין הרגליים, פתח במושב האסלה משאיר יותר "מרחב נשימה" וחלל מרווח בין אזור החלציים שלכם לאסלה ומונע כל סוג של מגע ביניהם. בנוסף, וזה רלוונטי במיוחד בשירותי הגברים, מדובר בחלק אחד של מושב האסלה שלא חשוף ל"התזות" למיניהן.

סיבה נוספת היא לאפשר לנשים לנגב את אזור החלציים שלהן בצורה קלה ונגישה יותר, ומבלי לגעת באסלה, לפי התאחדות השרברבים הבינלאומית (IAPMO).

וכמובן, סיבה אחרת היא שהם זולים יותר כיוון שיש בהם פחות חומר. כמו כן, אנשים מפתחים פחות נטייה לגנוב אותם לביתם הפרטי, ומתברר שלפחות באנגליה יש לא מעט אנשים שעושים את זה, ולכן הרשויות הפסיקו ברוב המקרים להתקין מושבי אסלות בכלל. כך שבפעם הבאה שתמצאו את עצמכם בשירותים ציבוריים, תגידו תודה שיש לכם לפחות חלק מאסלה נורמלית, כי יש בריטים שאפילו את זה אין להם.

(מקור)

>> המנהגים הכי מגעילים של הישראלים בחו"ל
>> היינו במלון הרברט סמואל בירושלים. ביקורת