כשאומרים "האיים הקנריים", האסוציאציה הראשונה היא חופשת בטן-גב. אז זהו, שלא. או לפחות לא בהכרח. גם אנשים כמוני, שמקבלים עור ברווז מחופשת בטן-גב, יכולים למצוא שם הרבה מה לעשות ומה לראות, גם בלי לנפוש בחופים (המוצלחים מאוד כשלעצמם, למי שאוהב את הז'אנר).
כמשתמע מהשם, מדובר בקבוצה של איים, שבעה במספר, שהגדול והידוע שבהם הוא טנריף, אבל המעניין והפחות מוכר בשביעייה הוא גראן קנריה (Gran Canaria): שילוב של גן עדן בוטני, פסגות הרים בגובה של אתרי סקי, חופי ים בתוליים, מכתשים עם לוע שחור של הרי געש רדומים, מדבר (מרוקו נמצאת 150 קילומטרים מכאן, ומיצבי החול שההרוח מפסלת בדיונות מזכירים מיני סהרה) - וכל הגיוון הזה בקילומטרז' של אי קטן. מיקרו יבשת.
בין מזרח למערב
נחיתה בשדה התעופה של לאס פאלמס (Las Palmas), בירת האי, מזמנת חוויית דז'ה-וו לטרמינל של רפובליקת בננות בטיול של אחרי הצבא. עד לפני כשנתיים היה לוקח חמש שעות לחצות את האי מצד לצד. כיום, במנהרת זמן של אוטוסטרדה, לוקח רק חצי שעה.
וולקם טו גראן קנריה, קהילה אוטונומית, שהיא חלק מספרד ומהאיחוד האירופי. הכיבוש הספרדי התחיל ב-1402, כשסוחרי עבדים, מחפשי אוצרות ופיראטים בזזו את האי. התושבים הילידים התנגדו קשות, ולקח לספרד כמעט מאה שנה להשלים את הכיבוש, באכזריות, בשעבוד האוכלוסייה המקומית, בהשלטת הנצרות בכפייה ובהרס התרבות המקומית - מעין חזרה גנרלית לקראת כיבוש אמריקה זמן קצר לאחר מכן. ב-1496 נכנעו כיסי ההתנגדות הילידיים האחרונים. ספרד חשקה במקום, משום שהמיקום של האיים (בין ספרד למרוקו) יוצר גשר אסטרטגי ותחנת מעבר בין אירופה, אפריקה, הודו, ובהמשך גם אמריקה.
קולומבוס הפך אותה לנמל הבית שלו, בין היתר בדרך להודו (מומלץ לבקר במוזיאון על-שמו, במבנה קולוניאלי יפהפה, שיש לו חצר עם באר, מוקפת בקמרונים מרהיבים. ב-13 חדרי התצוגה, חפצים עתיקים של יורדי ים ושחזור דגמי ספינות, מוקפדים עד קצה התורן).
אפשר לבקר בבית כזה (רק עם מדריך, ובתרומה סמלית לבעלי הבית). המקום קריר כל השנה. ליד המיטה תמונות של קדושים, וצריך "להיזהר על הראש" כי התקרה נמוכה.
קבורת הסרדין
העונה הטובה להגיע לגראן קנריה היא בחורף. כלומר, בחורף שלנו. כאן מזג האוויר אחיד כל השנה: 18-23 מעלות. בהר הכי גבוה באי, בגובה אלפיים מטרים, יש עננות מתמדת, שמטפטפת רק כ-15 ימים בשנה. ואילו בחופים תמיד השמש מחייכת.
שיאה של החגיגה היא טקס "קבורת הסרדין", פרודיה מקברית למדי על לוויה. זוהי גם פרודיה על טקס ספרדי עתיק לקראת צום הלנט, שמתחיל מיד אחרי הקרנבל, ובו מחויבים הקתולים להימנע מבשר במשך ארבעים ימים. הספרדים, אומה חובבת בשרים, יצרו מסורת של פרידה מהמאכל האהוב, שבמסגרתו קוברים באדמה שומן חזיר, סמל לסיום הקרנבל ולתחילת הצום.
המשמעות הסמלית היא קבורת העבר ולידת העתיד בתקווה לשלטון חדש. גם אם יש לטקס הזה שורשים פגאניים, הוא מאוד רלבנטי. בימים שבהם שיעורי האבטלה באי מרקיעים ל-30%, המקומיים צפים בים של אי-ודאות במרחק 1,300 קילומטרים מאימא ספרד.
ממש גלפגוס קטן
כ-500 צמחים אנדמיים באי, שהוא ביוספרה טבעית, החוגגת ט"ו בשבט 365 ימים בשנה. מומלץ לבקר בגן הבוטני, הנחשב לגדול בספרד. אפשר לראות שם אורן קנרי תלת-מחטי. קקטוס "הזקפה" קל לזיהוי ואינו דורש פרשנות. אפשר לפגוש גם 15 סוגים של לטאות מקומיות, שנראות כמו דינוזאור מיניאטורי. ממש גלפגוס קטן.
הדקל הקנרי, שנמצא בכל מקום באי, הוא צנום ואינו מניב תמרים. הוא מוטבע כסמל האי, לצד כלב קנרי. בננה קנרית היא זן שהתחילו לטפח כבר במאה ה-19, אחת מתוך כמאה זנים באי. היא גדולה מאוד, צבעה זהוב-חום והיא משתלבת נפלא עם קינוחי מוס, קרם ברולה או גלידה, אבל גם כתוספת לסלטים, לבשר ולאורז. אין ארוחה טיפוסית שבה לא תקבלו בצלחת moho, מעין רוטב סלסה המשלב תבלינים עם שום, מלח, שמן וחומץ. המוחו הירוק הולך תמיד עם דגים, והאדום - עם בשר ועם תפוחי אדמה מאודים.
בימי ראשון אחר הצהריים בולט תחביב לוקאלי. זוגות עירומים (וגם לבושים) ושזופים צועדים בחופים, יד ביד, תופסים לעצמם דיונה פרטית במאס פלומאס, עם עיתון ונשנושים מהבר בחוף. אחרים אוספים חלוקי נחל וכותבים בהם הצהרות אהבה על החולות הנודדים. אם מגיעים לקנריים בתקופת הקרנבל, אפשר לחבר את זה גם ליום ולנטיין, שגם הוא חל בפברואר, ולהיות רומנטיים עד הסוף.
מידע מעשי
הקרנבל בגראן קנריה חל השנה בין 3 ל-21 בפברואר. הגאלה של מלכות הדראג: 17 בפברואר. הקרנבל בטנריף מתחיל מוקדם יותר (26 בינואר) ונמשך מאוחר יותר (עד 25 בפברואר).
חוף עירוני מומלץ הוא לאס קנטארס. שוברי גלים טבעיים יוצרים בריכות שכשוך נעימות.
מלון מומלץ: מלון-ספא Parador (פראדורים - מבנים היסטוריים שעברו שיפוץ מקיף והוסבו למלונות מיוחדים), השוכן בקצה האי שמאלה, בגובה 1,800 מטרים. מסורת מקומית היא לעשות טרק עד הפסגה ולבקש משאלה. אתר: www.parapromotions-spain.com/parador/regions/Canary.html
מומלץ לקחת טיול ג'יפים. בגראן קנריה עשרות קילומטרים של עקלתונים רציניים, למיומנים בלבד. לא במקרה משמש המקום להשקות של כלי רכב אתגריים. אלינו ציוותו נהגת מירוצים, ששאגה בכל סיבוב כביש הנושק לתהום. אתר: www.grancanaria-alacarta.com/joomla/index.php/sv/activities/41-excursions/82-jeep-safari.html
ספארי גמלים: מי שאין לו באלבום צילום על דבשת גמל בים המלח, יכול להצטרף לטיול גמלים בגרסה המקומית, בפארק Camelo Safari במאס פלומס. טיול בשיירה המובלת במשך כחצי שעה בידי דמוי בדואי, שמחרחר בשפת הגמלים, הוא אטרקציה תיירותית פופולרית.
