אף מילה על יורודיסני

לפני שנים רבות ארזנו מזוודה ואת בננו בן השנתיים פחות חודש, ויצאנו לטיול באירופה. במשך שישה שבועות טיילנו, לנו ובישלנו במכונית הקמפר (camper) שקנינו בגרמניה, עם גג מתרומם, כיור, כיריים, מיטה זוגית, ארון קטן ומקרר, שלא היה אלא צידנית גדולה. על חיתולים חד-פעמיים עדיין לא חלמנו אז, ואת חיתולי הבד כיבסנו בקמפינג, בנהר, איפה שהזדמן. את המצרכים קנינו בחנויות על הדרך, וכך הילד אכל אוכל מבושל של אימא וישן בכל לילה בפינה קבועה משלו. עד היום הולך איתנו טעם תותי הגינה שקנינו מילדה בת 6 בכפר נידח בנורבגיה.

נכון. חופשה עם ילדים היא מבצע, אבל היא יכולה להפוך לחוויה אם מתכננים אותה נכון ובוחרים יעד המתאים לאופי הילדים, לגיליהם, למזג המשפחתי ולתקציב. צריך רק להחליט אם הולכים על חווה חקלאית באירופה או בארצות הברית, על חצי אי ביוון, או על טיול בהימלאיה ההודית.

הודו עם ילדים, למתחילים

לפעמים יובל קצת מקנא בחברים שלו שכבר היו ביורודיסני. מה שבטוח, החברים שלו לא חולמים לבלות שבוע ב-Kasar Devi, כפר בהימלאיה הנמוכה בצפון הודו, באזור של אגמים וטבע. זה היה לפני שנתיים, כשהיה בן 5 וחצי. "לא פחדתי בכלל, גם לא מהקופים שחטפו לי את הביסקוויט. קניתי לי כל מיני דברים שרציתי, גם רכבתי על פיל ולימדו אותנו לעשות ג'אגלינג".

הם התחילו ברישיקש, עיר הודית ל"מתחילים". "בהתחלה הייתי עסוקה בלהירגע", מספרת טלי אסא, אימא של יובל, שנסעה עם ידיד ועם שני ילדיו. "חששתי מהצפיפות, מהאוכל, מהשירותים, אבל נורא מהר התרגלנו. בסופו של דבר יש שם כל-כך הרבה היצע מערבי. הקטע של בעלי החיים ברישיקש - הקופים והפרות - העסיק מאוד את הילדים והקסים אותם, ומהטאג' מהאל הם זוכרים את הסנאים".

הם חשבו לשהות רק ברישיקש, "אבל מדריך ישראלי שפגשנו בדרך מדלהי סיפר לנו על קסאר דווי, אז נסענו לשם. בגלל רמת התחבורה הציבורית וטלטולי הדרך החלטנו להמעיט בנסיעות. קסאר דווי הוא כפר שבו האנשים עדיין סוחבים מים מהמעיין וחיים כמו פעם. הוא נטול אטרקציות לחלוטין, נטול 'ציביליזציה', טלאים וגדיים מסתובבים בכל מקום, וזהו סוד קסמו".

זה לא היה טיול שאפתני. "יצאנו בכל יום לטרק קטן, ירדנו לנחל, טיילנו בין האכסניות המשפחתיות שמנקדות את האזור. המקום פופולרי בין התרמילאים הישראלים, והילדים שלנו היוו עבורם תחליף משפחה. זה היה קטע מלבב: התרמילאים לימדו את הקטנים לשחק קלפים ולעשות ג'אגלינג, וכולם התפננו זה על זה. אפילו הוזמנו למין מסיבת טראנס, והילדים רקדו שם והיו בטריפ (טבעי). שבוע ימים ישבנו ככה בגסטהאוז על צלע הר עם נוף יפהפה, והסנפנו את המקום. הילדים העסיקו זה את זה ובילו נפלא. משהו בזריקות של הודו מתחבר טוב מאוד עם ילדים".

הודו עם ילדים, למתקדמים

את טיול הבת מצווה שלה חגגה מעין מינצר לפני שנתיים בהימלאיה ההודית בגובה של אלפי מטרים, עם תרמיל ועם אוהל על הגב. "זו הייתה החלטה משפחתית משותפת לא לשכור סבל או סוסים, והרגשתי וואוו, אני מצליחה ללכת ואפילו נורא נהנית", היא מספרת. "טיילנו אני וההורים שלי לבד, קטע שאני ממש אוהבת. כמעט שלא רואים שם ילדים לבנים מטיילים, אז הייתי די אטרקציה עבור המקומיים, וגם בשביל התרמילאים. היו רגעים קשים, בטח, כמו יום אחד של גשם נוראי או סופת שלג נוראית באחד ממעברי ההרים, אבל לא התייחסתי אל עצמי כמו קטנה שלא יכולה. ראינו איך האנשים חיים באמת, איך הם חובצים חמאה, ואכלנו איתם. ישנו בבתים שלהם, וזה בעיניי הרבה יותר כיף מכל השופינג, המלונות ודיסנילנד".

מעין, אלופת ישראל לגילה בריצת ניווט, עושה טרקים כבר מגיל שנתיים. כשהייתה בת 5 כבר טיילה עם ההורים בנמיביה, בגיל 8 בנפאל, וגם בבולגריה הם עשו טרקים. "עם הורים כאלה, אין לה ברירה", מחייכת דליה נבות-מינצר, אמה של מעין. "אני עובדת במרפאת מטיילים של קופת חולים כללית, ובשנים האחרונות מגיעות אלינו לא מעט משפחות שיוצאות עם הילדים לחופשות בלתי שגרתיות בעליל".

הם טסו למנאלי בצפון הודו, שכרו שם ג'יפ ונסענו ללה, העיר המרכזית בחבל לדאק, המוקפת הרים אדירים. "גרנו שם כמה ימים ב-homestay (גסטהאוז מקומי) כדי להתארגן ולהתאקלם, ונפלנו בדיוק על פסטיבל Hemis המפורסם", מספרת דליה. "רקדנו עם אלפי החוגגים מסביב לגומפת (gompa, מנזר טיבטי) המיס, אחת המפוארות בצפון הודו, וזו הייתה חוויה משותפת גדולה לשלושתנו. באחד מהטרקים הגענו לאגם Pangong בגובה של 4,200 מטרים, שם העברנו שני לילות באוהל בחצר של משפחה מקומית. אחת החוויות הכי מוטרפות הייתה רפטינג על נהר Zanskar השוצף והקפוא. לא הספקנו את כל הטרקים שרצינו, אז אין ברירה, ניאלץ לחזור שוב עם מעין".

טרק עם ילדים, להרפתקנים

 תארו לכם בן 9, בת 6 ובן שנתיים, שלושתם בעלי שיער מתולתל כמו כבש, ניצבים בתוך מעגל של סינים נרגשים, שמצלמים אותם מכל הכיוונים. "יכולנו לגבות כמה יואן תמורת המופע", מתלוצצת נועה נבות, שהיא ובעלה אמיר חזרו לאחרונה עם הצאצאים מטיול של כמעט חודשיים במערב סין. "חיפשנו מקום שנוכל לחוות בו עולם שלישי, ובגלל שהעונה התאימה, נפלנו על סין.

"לבן ה-9 שלנו יש כושר הליכה מצוין, בן השנתיים היה לרוב על הגב, ובת ה-6 הייתה הסמן האיטי. לעתים שכרנו סוסים, שאפשרו לנו יותר חופש פעולה. גם יום של 11 שעות באוטובוס מקומי לא הכניע אותם. הגדולים ציירו והקריאו לקטן.

 "האוכל בסין הוא סוגיה בהחלט לא פשוטה, במיוחד כשיוצאים מהעיר: אין לחם, אז אי-אפשר להכין כריכים לטרק, אין כמעט ירקות לא מבושלים, לא חטיפים, אין מוצרי חלב, אפילו לא שוקולד לרפואה. מדי פעם, כשהגענו לאיזו עיר, הילדים התנפלו על פיצה או על המבורגר.

"ועוד לא דיברנו על הלינה, שבמקומות המרוחקים הייתה ספרטנית. ישנו בגסטהאוזים, בבתי מקומיים, בשקי שינה באסם. כל לילה הפתעה. זכור לי מקום מטונף במיוחד, עם שערות סוסים על השמיכות, אז עצמנו עיניים ונרדמנו. לטעמי סין הייתה תפאורה לביחד של חודשיים. הילדים נהנו מכל רגע, שום דבר לא הזיז להם, והם היו סקרנים ופתוחים. הלילה ההוא באסם היה חוויה מופלאה. הם כבר שואלים מתי ניסע שוב".

האופציה הרגועה: חופשה בחווה

 לא לכל אחד מתאים טיול כזה, ואפשר בהחלט לבלות חופשה לא שגרתית עם ילדים גם בעולם המערבי המפונק. אחת האופציות המומלצות למשפחות, במיוחד עם ילדים קטנים, היא חופשה בחווה. "חופשה כזו היא חלופה מקסימה לצורך לחפש בכל יום אטרקציות לילדים, כי החווה עצמה היא האטרקציה", אומרת אורנה לנדאו, עיתונאית וסופרת, מנהלת בית דניאל, המרכז ליהדות רפורמית בתל אביב, ואימא לארבעה. לדבריה, כמי שבילתה כמה חופשות משפחתיות בחוות בפנסילבניה ובדנמרק, "חופשה מעין זו חוסכת את הוויכוחים הרגילים לאיזו מסעדה נלך בכל פעם שאחד מהילדים מכריז שהוא רעב. לאפשרות שניתנת לילדים לעזור בעבודות החווה - מאיסוף ביצים ועד קטיף בעונתו - יש בעיניי גם היבט ערכי. זהו סוג של חופשה לא ממוסחרת, אך עם זאת מאוד חו"לניקית, עם טעם של אגמים ושל פירות יער".

Montain Dale Farm בלב פנסילבניה, שם בילתה המשפחה את אחת החופשות, היא "מדליקה, זרוקה באמצע ארצות הברית הכפרית, עם חזירים וכבשים, פרות וסוסים, ברווזים ואווזים, כלבים וחמורים, תרנגולי הודו וטווסים, ואגם עם דגים שקופצים ישר לחכה. זוהי חופשה ברוח שלווה ואינטימית, בלי לוחות זמנים והפעלות קולניות, ורחוק מהכאוס". מדובר בחווה פעילה שהבעלים נמצאים ועובדים בה, והילדים מוזמנים לסייע בטיפול בחיות. האורחים יכולים לבחור בין קוטג' מאובזר, קוטג' כפרי, או חדרים בבית החווה עצמו.

 המשפחה בילתה גם בחוות Slagsagergaard באי זילנד בדנמרק, בית חווה מהמאה ה-18 עם גג קש, אך מצויד גם בכל החידושים ההכרחיים, כמו מים זורמים וחשמל. החווה ממוקמת על גדת אגם ולצד פארק, בנוף שעשוי להשרות שלווה גם על הילד השובב ביותר (ועל הוריו). החווה ממוקמת באזור של יערות וטירות, ולא הרחק נמצא ארמון אלסינור (זה של המלט). היא קרובה יחסית לקופנהגן (כ-48 קילומטרים), ואפשר בקלות לקפוץ ממנה לביקור של יום בעיר הגדולה, וגם לספינת המעבורת הקרובה לשוודיה.

לנדאו: "גם כאן הילדים מוזמנים לעזור בטיפול בחיות החווה, מאפרוחים עד סוסים, והקטנים יכולים להרגיש מוגנים בחצר הגדולה עם הארנבות, הרחק ממכוניות ומעיר סואנת".

משפחת יואל נסעה ליוון, ושכרה בית בחצי האי היווני פיליון (Pelion). "זה היה באוגוסט. חששנו מהחום ולכן חיפשנו מקום שלא יהיה ליד הים אלא על ההר", מספרת אראלה יואל על החופשה המשפחתית שבילו עם הנכדות בחצי האי פליון ביוון. "הנכדה הקטנה הייתה בת שמונה חודשים, הגדולות בנות 5 ו-8 וחצי. הזמנו מראש רכב מספיק גדול (שאותו קיבלנו והחזרנו בשדה התעופה באתונה) שיכיל את כולנו. חמש שעות אחרי הנחיתה הגענו לפליון. שכרנו דירה של שלושה חדרי שינה בקומת הקרקע של בית יפה עם גינה גדולה בכפר זגורה (Zagora). מגובה של כמה מאות מטרים יכולנו להשקיף על הנוף ועל הים הסוער שמצפון מזרח לחצי האי.

"אחד הגברים דאג להביא בכל בוקר לחם טרי מהמכולת של הכפר, ואת ארוחות הבוקר אכלנו במרפסת הגינה. טיילנו עם הילדות ברגל לכפר הסמוך והעתיק Pouri, וראינו צריחי כנסיות שנראו לילדות מאוד גבוהים. הלכנו בוואדיות שבין הכפרים, בין עצי ערמון ומטעי תפוחים, ואת הארוחות החמות אכלנו במסעדות מקומיות חמודות מתחת לעצי דולב ענקיים. בכפר שלנו היו שתי מסעדות מיוחדות למדי, ו'למרות' הילדות נהנינו בהן מאוד. מדי פעם ירדנו לחוף Elista היפה ולחופים מבודדים אחרים".

>> טיול באלסקה עם דב גריזלי, כמעט

• חו"ל
• חופש גדול
• עונת הנסיעות