כיאה למשפחה שנוהגת לטייל, גם החודש יצאנו לטיול, רק שהפעם ידענו היכן הוא מתחיל ודי הופתענו מהיכן שהסתיים. האזור הנבחר: ים המלח. ובינינו, מה יותר מתאים כיעד ישראלי בחודש דצמבר?
וכך יצאנו חבורה עליזה, הכוללת שני חיילים משוחררים עם סרגל מאמצים בתפקוד גבוה וחיבה עמוקה לבישולי שטח, ובחרנו להתמקם במתחם הגלמפינג החדש בחוף קליה. משם יצאנו לכמה טיולים פחות מוכרים באזור. הגענו לשני לילות אבל אז, בערב השני, קרה משהו מעניין: בעודנו לועסים פוייקה משובח ומתבוננים באורות המרצדים בירדן, הצנחן המשוחרר שואל בתמימות: לא בא לכם לראות את ישראל מהצד השני? והאמת שהתשובה הפשוטה הייתה כן, מאוד בא לנו.
אנחנו מתגוררים במטולה, אז בכל מקרה נעבור דרך בית שאן בדרך הביתה, ושם יש מעבר גבול לירדן. וכך טיול של שלושה ימים התארך לשבוע, חלקו הראשון בעברית והשני בערבית, חלקו עם בישולי שטח שלנו וחלקו עם תבשילים ירדנים מעולים. בשני צידי הים זכינו לחוות טבע ייחודי מרשים ומרגש, והרגשנו איך הם משתלבים יחדיו באופן כה טבעי שמספר את הסיפור של השבר הסורי אפריקאי והקו הדק ביננו ובין שכנינו הערבים. חזרנו הביתה בתחושה שמצאנו מודל טיול מעשיר ומרתק ששווה לאמץ – שתי מדינות ים אחד.
חלק א': טיול לא שגרתי בים המלח הישראלי
יום 1:
התחלנו את הטיול בשמורת הטבע עין פרת. אני מודה שהמיקום הגיאוגרפי שלה עלול להרתיע מטיילים שאינם מורגלים במציאות הדמוגרפית של הרי יהודה – ובכל זאת, אני ממליצה בחום להתגבר ולהגיע. יחכה לכם שם נחל זורם בליבו של קניון מרשים בין צוקים נישאים, טבע בעוצמה חזקה. במסלול יש מנזר פעיל שממשיך את מורשת הנזירות הביזנטית, בריכות שכשוך טבעיות מופלאות, ובריכת תמר אחת עמוקה צלולה מזמינה ופוטוגנית ששחינו בה בלי לשים לב שדי קר בחוץ. תביאו מגבות.
משם המשכנו לתצפית ב"מצפה אורית", מול הכניסה ליישוב אלון (על שם אורית בת היישוב שנפטרה בגיל צעיר). זו נקודת תצפית בלתי רגילה, מרהיבה ביופייה, הצופה על עיקוליו של ואדי קלט, על עומק מדבר יהודה ועל הכביש השחור של הוואדי שנראה כמו נחש מתפתל בין הגבעות. קחו אתכם פק"ל קפה, שבו על הספסל וקראו את מילות השיר החקוק באבן שלרגלכם. איזה שיר? תגלו לבד.
סביב השעה 16:00 הגענו למתחם הלינה הכי שווה בים המלח הישראלי, ותאמינו לי הייתי ברובם. חשוב להגיע בשעות האור, גם כדי לספוג את היופי שמסביב אבל בעיקר כי יש לכם פוייקה להכין. אם טרם הייתם בגלמפינג 420-, דעו שיש להם את כל מה שאתם צריכים לחוויית טיול בלתי נשכחת.
כאן תמצאו אוהלים משפחתיים ענקיים בעיצוב בוהו שיק ואבזור שלא יבייש מלון בוטיק חדשני (עד 6 נפשות באוהל), מרחבים משותפים מדוגמים, מטבחים מאובזרים קומפלט, אזור לבישולי שטח, בריכת שכשוך מחוממת שנראית כאילו נבנתה בבית של הקרדשיאנס (היא בצורה של ים המלח. בחיי) וכל זה עם חיבור אותנטי לטבע מול נוף חד פעמי.
עלות של כ-1,200 שקל ללילה ב"גלמפינג של 420-" למשפחה של 4 נפשות, כולל ארוחת בוקר נהדרת | לפרטים נוספים היכנסו לאתר
יום 2:
ביום למחרת קמנו כדי לראות את הזריחה, זאת אומרת אני קמתי, החיילים המשוחררים מלמלו "עזבי אותנו ראינו מספיק זריחות בבהל"צ". אל דאגה צילמתי להם. את היום הזה בחרנו להקדיש לאחת הדרכים הכי מיוחדות שאפשר לחוות בה את הקסם של ים המלח – סיור מודרך אל ארץ הבולענים.
ים המלח לעולם לא ייראה כפי שנראה בביקור הקודם שלכם, בולענים חדשים נפערים, אחרים מתייבשים, קו המים ההולך ונמוג חושף סודות ופלאים שממשיכים להפתיע. על המסלול הזה שמעתי מיפעת כהן – בלוגרית טיולים עם המלצות על טיולים מטריפים בארץ ובעולם.
ובגלל שהמקום נחשב למסוכן, חשוב שתצאו אליו עם מדריך שמכיר את האזור כמו את כף ידו, ויוכל להוביל אתכם בבטחה אל המקומות היפים ביותר. יפעת ואני ממליצות לקבוע עם שירין בן יעקב, מדריך מוסמך ומתנדב בצוות חילוץ והצלה, שיגלה לכם בריכות מרהיבות בצבעים שונים ומשונים – מטורקיז בוהק ועד ורוד מטורף, נחל של מים מתוקים שמזמין אתכם ל"באדי ראפטינג" היישר לתוך הים, שם תחשפו ל"יהלומי מלח" – גבישי מלח בצורה של ריבועים.
עלות הטיול כ-220 שקל לאדם, מתאים למטיילים בכושר טוב, וכולל הליכה בבוץ של ים המלח במים המלוחים ובין הסדקים הגדולים באזור | להזמנת טיול עם שירין ניתן לשלוח הודעה לוואטסאפ: 054-329-4295
חלק ב': טיול לא שגרתי בים המלח הירדני
כאמור, הצלחנו לשכנע את עצמנו לבקר בירדן. אקדים בגילוי נאות: הספונטניות התאפשרה כי לפני כשלוש שנים ביקרנו בירדן בפעם הראשונה ומאז יש לנו חבר ירדני מקצוען שעוסק בתיירות, והוא שיתף פעולה מיד כמו במתאפשר רק באוף-סיזן – שזה הזמן הכי טוב לגיחה כזו.
שלוש שנים שחיכינו להזדמנות לחזור למדינה המופלאה הזו, עם נופים עוצרי נשימה ומלונות מקטגוריית לאקז'רי במחירים של צימרים בגליל. בקיצור, לא היה צריך הרבה כדי לשכנע אותי לחצות את הגבול ולבדוק באופן אישי איך ישראל נראית מהצד השני. ואם גם אתם מעוניינים בחוויית חו"ל במחיר הגיוני ובמרחק הליכה הישארו איתנו.
ראשית, בשורה משמחת לאנשי הצפון של ישראל, עברנו במעבר הגבול בבית שאן ושרדנו כדי לספר.
בביקור הקודם שלנו נכנסנו דרך מעבר הגבול באילת כי לא ידענו אחרת, והנה, פאסט-פורוורד שלוש שנים, חצינו את גשר שייח חוסיין במעבר קל"ב. גללו מטה לפרטים שיש לדעת כדי לעבור בקלילות ובבטחה.
אבל עזבו את הנוחות הגיאוגרפית. הסיבה המרכזית להיכנס לירדן במעבר הצפוני היא המלונות הירדנים על ים המלח. ובמילה מלונות אני מעליבה את רובם כי יש לומר ריזורטים, ואם להיות יותר ספציפית אז קמפינסקי ים המלח. קמפינסקי היא רשת מכובדת בעולם, ולאחרונה הם פתחו מלון בתל אביב במחירים שאינם נוחים לכל כיס, והנה בים המלח הירדני – בקו אווירי ישר של 6 ק"מ מקליה – יש ריזורט ענק שלהם, כשהמחירים לחדר סטנדרט זוגי בדצמבר-ינואר עומדים על כ-800 שקל לזוג. יש מגוון חדרים נוסף במחירים משתנים לפי גודל ומיקום ויש בונוס, ניתן להוסיף לכל חדר ילד עד גיל 12 ללא חיוב נוסף.
המלון מורכב מבניין ראשי ולרגליו כפר שלם של חדרי לאקז'רי במבנים פוטוגניים בעיצוב אלף לילה ולילה. תוכלו להתרווח בקרניים הטיפוליות של השמש באחת מתשע בריכות השחייה, כולן מתהדרות בנופים מרהיבים של הים, ובימים בהירים עם תצפיות על הארץ המובטחת. הבריכות פועלות מהזריחה עד השקיעה ושתיים מהן מחוממות כל השנה, אחת פנימית אחת חיצונית.
בקמפינסקי ים המלח יש 7 מסעדות, מועדון ילדים מהמם, חדר כושר ומגרש טניס. וגולת הכותרת: מתחם ספא ענק, ממש ענק, מפנק במיוחד, עם כל מה שאתם מדמיינים בספא כולל בריכת מלח ואז עוד קצת (כניסה נפרדת בעלות של 90 שקל לאדם). בגדול אפשר לרבוץ במלון הזה שלושה ימים בלי לעשות כלום, ולשרוף קלוריות בצעידה מבריכה אחת לשנייה ואז לים.
* לתשומת ליבכם משך הנסיעה ממעבר הגבול למלונות ים המלח הירדניים כשעתיים ורבע, הכביש חוצה כפרים חקלאיים רבים, ומרבית המסחר מתקיים על הכביש הראשי כך שהנסיעה איטית מהצד הישראלי, ואם לומר את האמת, לא תמיד פוטוגנית.
מאחר ואנחנו לא רגועים הקצבנו יום אחד לרביצה ואז יצאנו לטייל, הנה ההמלצה שלנו:
יום 1:
כאמור, רביצה
יום 2:
יצאנו לנסיעה לאורכו של כביש ים המלח הירדני וגילינו שהוא יותר אדום וקצת יותר דרמטי מהכביש בצד שלנו. עצרנו מספר פעמים כי היינו חייבים לעמוד מול היופי הזה, רצינו להבין איך זה שגם לירדנים יש פסל של אשת לוט וכמה נחלים זורמים מרכס ההרים ונשפכים מתוך קניונים מרהיבים אל הים.
אם לקחתם מגבות, תוכלו לעצור בנקודה שנקראת: Dead Sea free hot springs, יש שם בריכה טבעית של מים חמים כל השנה בסמוך לחיבור עם הים. תמשיכו בנסיעה דרומה עד שתגיעו ל-Mujib Bridge שנמצא בקצהו של וואדי Mujib. תוכלו לבחור להתרשם מעוצמת הקניון מעמידה על הגשר (יש חודשים שהמים זורמים בשצף) או, אם מתאפשר, אפילו להיכנס פנימה למסלול קצר.
עוד קצת דרומה, חצי שעה נסיעה, ותגיעו לנקודה שמסומנת בגוגל מפות כ-Dead Sea spot. תוכלו לרדת לקו המים שם יש קו מים מרשים עם רצף של לגונות קטנות בצבעי טורקיז בוהקים ומרחבי מלח מרשימים. יש לנו כאלה גם בצד הישראלי, רק שרובם חסומים בשל סכנת בולענים. מסתמן שבצד הירדני יש תפיסת בטיחות אחרת עם מודל של שיקול דעת עצמאי של המטיילים. בקיצור, תהיו ערניים.
משם תחזרו צפונה, אבל אתם עוד לא חוזרים למלון כי את אחר הצהריים מבלים במעיינות חמים מתוקים. תסטו מהכביש ב-Street Main לנסיעה מפותלת של חצי שעה במעלה ההר למקום שנקרא Ma'in Hot Springs. מדובר בסדרה של מעיינות חמים וארבעה מפלים תרמיים בין ההרים עם בריכה ציבורית לשחייה עם טמפרטורה של כ-37 מעלות, החלק הציבורי פתוח וללא עלות כניסה, במידה ותרצו קצת יותר פרטיות תוכלו להיכנס לחלק שנמצא בתוך אתר הנופש הסמוך בעלות של כ-10 דינר ( 50 שקל). שימו לב כי האתר צמוד לאתר נופש ואפשרי בהחלט לעשות שם לילה.
חשוב: אזור הטיולים המטריף של ים המלח הירדני נקרא Wadi Bin Hammad. יש שם מסלולי הליכה רטובים בתוך קניונים אדומים עוצרי נשימה שהגישה אליהם אפשרית רק עם מדריכים מקומיים מוסמכים ורק בעונה היבשה, מטעמי בטיחות. אם אתם מגיעים לירדן בין החודשים מאי-אוקטובר, תבדקו את האפשרות הזאת.
יום 3:
כבר הגעתם עד לכאן, לא תלכו לראות את אחד משבעת פלאי תבל? הנסיעה מצפון ים המלח לפטרה אורכת כשלוש שעות וזה לא מעט, אבל זה הכי קרוב שהייתם עד עכשיו אז אין צורך להתבכיין.
גילוי נאות: אנחנו ירדנו לפטרה לילה קודם כדי להיכנס לאתר מוקדם בבוקר. אם תבחרו לעשות זאת תוכלו לחזור משם ישירות למעבר גבול. לחלופין, אם יש לכם זמן, תוכלו להמשיך ללילה נוסף בוואדי רם או עקבה ולצאת חזרה לישראל דרך מעבר הגבול באילת.
לפטרה מגיעים כמיליון מבקרים בשנה, אז תהיו חכמים לגבי הימים שאתם באים והתרחקו מחודשים עמוסים כי אז זה צפוף כמו שוק מחנה יהודה ביום שישי. ובכללי, תנסו להגיע בשעה 7:00 בבוקר או 14:30, העיקר שלא תתקלו באוטובוסים של טריליוני התיירים שיש להם נטייה לעמוד באמצע הצילומים של הילדה בכל מקום שהיא נמצאת בעולם.
הכניסה לאתר ההיסטורי היא שלמו 50 דינר לאדם (כ-250 שקל), שזה המחיר היקר ביותר בירדן לאטרקציה תיירותית, אבל ככה זה כשמדובר בעיר נבטית חצובה בסלע אדום. כדי לאזן, אתם יכולים להימנע מתשלום נוסף ויקר מידי למדריך מקומי רק בתנאי שתעשו קצת שיעורי בית קודם – ככה תגלו שמדובר בעיר שלמה עם מגוון של נקודות עניין. שימו לב שאין קליטה בתוך פטרה אז אל תתכננו לעשות גוגל בדרך, תעשו מראש.
תנועה עצמאית תאפשר לכם להתמנגל עם הבדואים המקומיים, שגם להם תצטרכו לשלם כמה דינרים כדי להגיע לנקודות התצפית המיוחדות. אבל זה בסדר כי מישהו צריך לממן את כל הסוכר שהם שופכים לתה. אני ממליצה להקציב לפטרה 4-5 שעות, וגם זה בהנחה שאתם חכמים ויוצאים ממנה דרך השער הצפוני במקום ללכת ולחזור 8 ק"מ לכל כיוון. רק לא לשכוח לעדכן את הנהג שלכם (הכניסה הראשית היא השער הדרומי).
בסביבות 12 בצהריים סיימנו את הסיור ונרגשים ממה שראינו, נכנסנו ללב הכפר המרהיב וואדי מוסא ובחרנו במסעדה מקומית טובה כדי להתחבק עם מנסף כבש ויוגורט, ואז רינחנו בכנאפה תוך כדי שיחות עומק מרתקות עם רא'אד (הסוכן הכי מקצוען ומקסים בירדן) על שלום ודו-קיום.
אחרי ששבענו עשינו סיור קצר בוואדי מוסא או "ואדי משה, והופתענו לגלות שעד שנת 1994 זה היה יישוב כפרי בדואי חסר חשיבות מיוחדת, רק שאז, עם חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן והעליה המטאורית בתנועת התיירים אל פטרה, היישוב התפתח במהירות ושינה את האופי שלו. העיירה נסמכת כמעט לחלוטין על תיירות, ולכן תמצאו בה עשרות בתי מלון בדרגות שונות, מסעדות ושירותים אחרים לתיירים. עוד נקודת עניין בכפר זה בית הספר "פטרה" לארכאולוגיה, תיירות ומלונאות של האוניברסיטה הירדנית – מבנה עצום שנמצא ממש מעל העיר ומושך עשרות סטודנטים.
דרך אגב, לפי המסורת המקומית, זה המקום בו משה היכה בסלע והוציא ממנו מים (תודו שזמזמתם את השיר) ויש אפשרות לבקר בנקודה הספציפית בה זה התרחש שנקראת מעיין מוסא. בתוך המבנה בעל שלוש הכיפות ניצב סלע אפור וגדול, ומתחתיו מעיין נובע. מי המעיין זורמים לכל אורך החדר, ואז יוצאים מפתח צר בקיר אל הרחוב, שם הם זורמים בתעלה צרה ומספקים מים לתושבי הכפרים באזור. לא צריך להיות מאמינים או רוחניים מידי כדי להתרגש מהסיטואציה. בכל מקרה, שווה ביקור, הכניסה חופשית לחלוטין והמקומיים שומרים על המקום מתוך כבוד ואמונה.
לגבי ביקור ממשיך בוואדי רם - מוזמנים לפנות אליי דרך האינסטגרם, עונה שם באדיבות ובשמחה.
מחירים
אנו בתקופה של פריחה מוגברת במספר הסוכנים ומדריכים שמציעים "דילים" לישראלים המטיילים בירדן - והיום זוהי דרישת חובה של משרד התיירות הירדני בכניסה של ישראלים דרך המעברים היבשתיים.
כמי שעוזרת להרבה מטיילים להיחלץ מדילים מפוקפקים ו/או יקרים מידי, אני ממליצה לכם לעשות שיעורי בית מראש, ללמוד את הנושא וליצור קשר עם מישהו שקיבלתם עליו המלצה חמה מניסיון אישי של מטייל אחר שאתם סומכים עליו.
אני אנסה למלא את התפקיד המחייב הזה עבורכם ואמליץ בחום על רא'אד, שמכיר את הגזרה כמו את כף ידו. הוא מגדיל לעשות ומתקשר לבתי המלון לוודא שתקבלו את החדרים הכי טובים ושומר על קשר מתמיד בוואטסאפ כדי לתת טיפים לגבי מה לשאול ואיזה מחירים לשלם, הוא מכוון למסעדות הכי טובות ויכול לסגור לכם הכל (מלונות, מסעדות, טיול ג'יפים והלאה). הוא שולח מחיר מראש כדי שתאשרו. הנה המחירים שהוא מציע:
דליגייט ירדני: יעלה 60 דינר למשפחה (כ-300 שקל) והוא נותן את השירות הבא:
- מוציא עבורכם מניפסט/אישור/הזמנה רשמית של סוכנות תיירות ירדנית (תתבקשו לשלוח לו צילומי דרכון מראש).
- מחכה לכם במעבר הגבול ומלווה אתכם בכניסה מישראל לירדן.
- מתרגם ומתווך מול אנשי המכס והפקידות הירדנים.
- שימו לב: המניפסט/אישור רשמי חתום עולה 15 דינר לאדם (75 שקל), תשלום נוסף זה עובר ישירות למשרד התיירות הירדני.
- שימו לב 2: 5 אנשים ומעלה מחויבים להזמין גם "מדריך" ירדני מורשה כדי להיכנס למדינה. מדריך ירדני לוים מלא עולה סביב 80 דינר (כ-400 שקל) לקבוצה.
רכבים והסעות:
- רכב ונהג עד 4 מקומות, שייקחו אתכם מהגבול לים המלח (כשעתיים ורבע נסיעה) יעלו לכם כ-90 דינר (440 שקל) לכיוון.
- רכב ל-8 איש יעלה 150 דינר (730 שקל) ורכב ל-12 איש יעלה 190 דינר (920 שקל).
טיול לפטרה:
- רכב ונהג שייקחו אתכם ליום טיול בפטרה וחזרה (יום מלא של כ-14 שעות, אפשרי גם מעקבה), עד 4 מקומות, יעלו לכם כ 120 דינר (כ-590 שקל).
- רכב ל-8 איש יעלה 160 דינר (780 שקל) ורכב ל-12 איש יעלה 200 דינר (980 שקל).
- במידה ותחליטו לעשות לילה בפטרה תהיה התייקרות של כ-50 דינר (כ-250 שקל) בלבד בעלות הכללית של הנסיעה (ללא קשר לעלות המלון שלכם כמובן).
- במידה ותרצו מלון מדהים בפטרה אז דעו שלרא'אד יש את המחירים הכי טובים שתמצאו, בוודאי זול מהרשת.
אפשר ליצור קשר עם רא'אד בוואטסאפ, נא לכתוב לו באנגלית (ולציין שליאת שלחה אתכם) במספר: 96277683917 (+)
פרטים טכניים ועלויות צפויות למעבר בבית שאן (תקף גם למעבר בעקבה)
- משלמים אגרת מעבר בצד הישראלי בגובה 104 שקל לאדם (ניתן לבצע במקום או להזמין מראש באתר של הרשות/מילגם או בסניפי בנק הדואר)
- מבצעים בדיקת דרכונים, עוברים את הגבול עם חיוך (זה דומה לכל מעבר בשדה תעופה), יש אפילו דיוטי פרי קטן.
- עולים על אוטובוס פנימי, 5 דקות נסיעה לצד השני של גשר חוסיין, עלות של 5 שקל לנוסע (אין אוטובוס במעבר בעקבה, שם זה רגלית).
- פוגשים "דליגייט" ירדני – שתאמתם מראש – שמחכה לכם בירידה מהאוטובוס. הוא יחזיק אישור מעבר רשמי עם פרטי הדרכונים שלכם (מצריך תיאום מראש).
- מחתימים דרכון בכניסה לירדן וצועדים פנימה לפגוש את הנהג הירדני שלכם שיגלה לכם עולם ומלואו במרחק הליכה מישראל.
- את הרכב משאירים בחנייה צמודה למעבר, 35 ליום שקל ליום. כמדומני שבמעבר בעקבה יש אזור חנייה חינמי.
בחזרה לישראל:
- מחזיקים חזק את אישור המעבר שלכם (ראו סעיף 4 לעיל) ומציגים אותו בשער הכניסה למעבר (תגיעו עם ה"דליגייט" ההוא מסעיף 4, זה מקצר תהליכים באופן דרמטי).
- נכנסים פנימה ועושים שיקוף לכל הציוד.
- צועדים לעבר האוטובוס כדי לעבור את הגשר חזרה לישראל, תשלום של 4 דינר לאדם (25 שקל). כאמור, לא קיים במעבר באילת.
- נכנסים לטרמינל ומשלמים אגרת מעבר ירדנית, 10 דינר לאדם (כ-48 שקל).
- עוברים בדיקת דרכונים (הדליגייט יעשה את הכל בשבילכם).
- עולים על האוטובוס ועוברים לצד הישראלי שמחים וטובי לב.
- מציגים דרכונים בצד הישראלי, מחתימים ויאללה הביתה.
לעוד מידע מוזמנים להיכנס לאינסטגרם של ליאת, שם יחכו לכם ויז'ואלס של כל האמור לעיל ועוד מלונות מטורפים נוספים, פטרה, ואדי מוסא, וואדי רם, טיול רייזרים בהרי עקבה, מלון חדש ונהדר במרינה הדרומית של עקבה, מועדון צלילה ועוד.
ליאת היא אשת חינוך שחשוב לה שאנשים, ובעיקר נשים, יטיילו בעולם במבט חוקר אמיץ וחוויתי. היא ביקרה במעל ל-90 מדינות בעולם ומסייעת לכל מי שפונה אליה באינסטגרם באדיבות ושמחה.