אני אמנם מנסה לשנות את המצב בטיפולים אישיותיים כאלו ואחרים, אך בינתיים אין לי אלא להכיר בעובדת היותי אדם חרדתי ומפונק. לכן, כנראה, נבחרתי להיות זה שנוסע לסקר את מיזם האירוח החדש בחו"ל Sweet Inn - פרויקט שאמנם פונה לקהל הרחב, אבל כזה שאנשים חרדתיים או מפונקים כמוני ידעו להעריך במיוחד. אחרת העובדה ששיתפתי את הקולגות במשרד בחשש שלי מפני שכירת דירות בחו"ל רק מספר ימים קודם - לפיו המארח ירצח אותי בשנתי - היא בגדר צירוף מקרים מוזר ממש.
העניין הוא כזה: Airbnb שינתה לחלוטין את הרגלי הלינה שלנו בכל הנוגע לנסיעות לחו"ל. אם פעם האופציה הראשונית עבור רובנו הייתה מלון, המצב כיום הוא שיותר ויותר אנשים מעדיפים לשכור דירות בחופשותיהם מעבר לים - בין אם מתוך רצון להרגיש פחות "תיירים", ובין אם פשוט כי זה זול יותר. ואולם, עצם הקונספט של אנשים פרטיים המשכירים את דירותיהם מוביל למצב בו אנחנו לא יכולים להיות בטוחים במאת האחוזים מה אנחנו הולכים לקבל. זה יכול להתבטא במיקום בעייתי, מצב נכס רעוע, מארח לא זמין (או, נגיד, זמין מדי) ושלל סיטואציות אחרות שיכולות לבאס מאוד את החופשה לה כל כך ציפינו.
זו בדיוק המשבצת אליו חברת Sweet Inn החדשה מנסה להתברג. הפרויקט, יוזמה של איש עסקים יהודי-צרפתי בשם פול בסנינו, מכירה בכך שעל אף היתרונות הרבים שמודל התיירות החדש מציע, קיימים עדיין לא מעט חסרונות שמגיעים עם סגירת עסקה מול אדם פרטי, כמו גם סתם געגועים של חלק מהצרכנים לחוויה ה"מלונית". אז מה עושים? ובכן, משלבים.
Sweet Inn, שבהשקתה הבינלאומית בפריז נכחתי לפני כחודש, משווקת את עצמה כ"אופציה המתוקה שבין דירה למלון", וככזו היא מציעה דירות לכל דבר ברחבי העולם (או ליתר דיוק בפריז, ברצלונה, בריסל, רומא, ליסבון, תל אביב וירושלים – עם כוונה להתרחב גם לאמסטרדם וברלין ב-2016). ברמה הבסיסית, השילוב מתבטא בשני מישורים: מצד אחד, הדירות המפוזרות ברחבי הערים ממוקמות בבניינים אותנטיים עם שכנים אותנטיים ואינטרקום אותנטי; מצד שני, מדובר בדירות משופצות ומעוצבות, כאלו שנבחרו בקפידה באזורים "מוצלחים" וכוללות את הסטנדרט אליו אנחנו רגילים מבתי מלון - כמו מיטות גדולות ונוחות, או הסבונים הקטנים שחלקנו כל כך אוהבים משום מה.
ולא רק זה. לאנשים שחפצים בשירותים "מלונאים" אחרים ישנה גם האפשרות, למשל, להזמין הסעות משדה התעופה ואליו, ניקיון בתדירות שאתם בוחרים, משלוחים מהמכולת, שירות כביסה, נהג פרטי או מכונית להשכרה. לכל זאת ועוד אמור לדאוג נציג של החברה, שמקבל אתכם עם ההגעה, נותן לכם את המפתחות ואת מספר הטלפון שלו – ומבטיח להיות זמין בכל שעות היממה. את פני, למשל, קיבלה צעירה מקומית, עובדת של החברה, שהציגה לי את דירתי בשדרת סן ג'רמיין המפורסמת בפריז, בבניין בן 5 דירות - חלקן גם של החברה, חלקן של דיירים מקומיים.
אז איך היה? ובכן, הדירה - ובה חדר שינה, סלון, מטבח וחדר אמבטיה - הייתה גדולה ונעימה, מאובזרת בכל מה שצריך (כולל כספת ושיחון אנלגי-צרפתי למשפטים בסיסיים כמו "זה טעים" למקרה הצורך) ובהחלט עמדה בכל מה שהובטח על הנייר ואף יותר - בהתחשב בחלון החזיתי של הבניין ממנו ניתן היה להשקיף על מגדל אייפל המואר (חזיון שאמנם בוזבז על אדם המעדיף וילונות סגורים במקרה הזה, אבל עדיין - אי אפשר שלא להעריך).
מבחינת העיצוב, Sweet Inn מתגאה בכך שכל דירה שלה שונה מהשנייה, ומוכתבת על ידי "תמה" ספציפית. הדירה שלי למשל עוצבה תחת הנושא הרחב משהו "צילום" (מה שכלל בין השאר אהיל למנורה המורכב משקופיות קטנות, אם זה עושה את זה למישהו) בעוד דירה אחרת שראיתי קושטה בפוסטרים של שחקני קולנוע מהתקופה הקלאסית (עשה את זה לי). אם תבחרו ללון לעומת זאת סמוך ליער ואנסן, כך לפחות לפי העלון שחילקה החברה, תזכו לעיצוב "בשיק אורבני עם מגע מובחן של עץ" – כחלק מקו עיצובי שמתאים את עיצוב הדירות לאזורים בעיר. אבל זה, לפחות לטעמי, הוא העניין השולי.
העניין המרכזי, כאמור, וזה שמצליח לקרוץ יותר מכל "פינוק" כזה או אחר, הוא הקונספט הבסיסי: העובדה שמדובר בחברה רצינית ואמינה שמשכירה את הדירות, ולא באדם פרטי. כך אפשר לדעת שמה שאתה רואה בתמונות זה מה שאתה מקבל, שאין אפשרות של ביטול מצד המארח רגע לפני, ומעל הכל – שיש לאן לפנות אם צריך. דוגמא מוחשית לכך היא ה"לובי", בניין הממוקם בכל עיר בה פעילה הרשת ופתוח 24 שעות ביממה, שם ניתן למצוא נציגים של החברה, מקום לשבת לקפה ולאכסן מזוודות – אתם יודעים, כמו בלובי רגיל של מלון. נשמע אולי קצת מיותר על הנייר, אבל אם הטיסה שלכם נחתה לפני הצ'ק אין, או שהיו לכם עוד כמה שעות לשרוף אחרי הצ'ק אאוט – אתם תמיד יודעים שיש לכן לאן ללכת.
אז כמה עולה כל התענוג הזה? או, פה מגיעה הכוכבית, גם אם היא אינה גדולה. מצד אחד, אם מתחשבים בכך שבדירה של Sweet Inn אפשר להכניס מספר אנשים רב ללא תוספת תשלום, המחירים עדיין זולים משמעותית ממחירים של מלון, ובפריז למשל מתחילים באזור ה-115 יורו ללילה בדירות הזולות (המחיר כמובן משתנה בהתאם לתקופה). מצד שני, ממוצע המחירים שתמצאו רוב הפעמים ב-Airbnb עדיין יהיה זול יותר בלפחות 10 אחוז. ועדיין, למי שמוכן להשקיע קצת יותר (ולו בשביל השקט הנפשי, מצרך מהותי מאוד בכל חופשה שהיא) זה בהחלט שווה את זה - אפילו אם אתם לא אנשים חרדתיים ומפונקים כמוני.
* הכותב היה אורח של חברת Sweet Inn