בקיץ האחרון אנוש קסל בן ה-31 עשה את הבלתי אפשרי (כמעט). אחרי שני טיולים גדולים שעשה, בצפון הודו ובדרום אמריקה, הוא חזר כשבלבו מטרה אחת - לתת לאחיו, חנן בן ה-24, להגיע לאותן פסגות, ויזואליות ומנטליות.
חנן, שלוקה בתסמונת דאון, הוא עצמאי ולומד במסגרות משולבות לילדים עם תסמונת דאון לצד ילדים רגילים, אבל על טיול כזה, שאחרי צבא בכלל לא היה מה לדבר. אלא שאנוש התעקש, ואחרי מסע שכנועים והתאמות, הוא קיבל את ברכת ההורים ויצא עם חנן לטיול חלומי בנפאל.
"כשהגענו לשדה הוא כל כך התרגש, שבקושי היה אפשר לשכנע אותו לעלות למטוס", מספר אנוש, "גם אני פחדתי, היו הרבה חששות ולבטים עד הרגע האחרון, אבל עשינו את זה. לנחות שם זה די שוק גם לבן אדם רגיל, ולחנן היומיים הראשונים היו קשים למדי. אתה נוחת במדינת עולם שלישי, כל מטייל חוטף שוק תרבות, וכשאתה עם ילד עם תסמונת דאון שאתה אחראי לו, זה עוד יותר מסובך. הוא רגיל למשהו מסויים ולא יודע למה הוא מגיע. אבל ברגע שעזבנו את קטמנדו והגענו לאזורים הרריים היה הרבה יותר טוב".
אנוש לא ויתר לחנן, הוא רצה להעניק לו את חווית התרמילאות המלאה, כולל טרקים כמובן: "ישנו בגסט האוסים. זה היה טיול של שלושה שבועות שבו רצינו להראות שגם ילדים עם תסמונת דאון יכולים, בדיוק כמו כולם. הרגע הכי טוב בטיול הגיע אחרי טרק של כמה ימים שבמהלכו לא הפסיק לרדת גשם. היה ממש קשה וחנן עמד בזה בגבורה. בסוף הגענו לאחת הפסגות בהימליאה והכל התבהר וראינו את ההרים המושלגים סביבנו. חנן הוציא מפוחית והתחיל לנגן וזה היה רגע שיא. עשינו את זה ביחד. מצד שני, יכול להיות שהוא יגיד שרגע השיא היה בכל פעם שהגענו למסעדה והזמנו אוכל".
"פנו אליי אנשים מכל הארץ"
את המסע אנוש תיעד עבור כתבה לחדשות השבת, וכששודרה הכתבה הוא הבין איזה דבר גדול הוא עשה. "הטיול היה הצלחה גדולה", אומר אנוש, "למרות שהיו רגעים לא פשוטים. הוא היה מאוד מרגש וזה מאוד נגע לליבם של הרבה אנשים סביבנו. ילדים עם תסמונת דאון הם מאוד חברותיים ומלאים כריזמה, וזה מה שראו בכתבה. אחרי שהיא שודרה פנו אלי אנשים ממש מכל הארץ, גם סתם כאלה שהתרגשו וגם אנשים שיש להם בן משפחה עם תסמונת דאון או מגבלות אחרות. חלקם אמרו שהם רוצים לעשות את זה ושזה רעיון פורץ דרך".
"אנחנו רוצים להוציא קבוצה של 7-8 ילדים כאלו, פלוס מלווים מתאימים, ואחים ביולוגים כמובן. יש לנו כבר כמה וכמה מועמדים, כשהיעד הנבחר בינתיים הוא נפאל, אבל יכול להיות שנצטרך להתגמש בהתאם לתקציב שיתגבש. אנחנו מחפשים ספונסרים רלוונטים, חברות ביטוח מטיילים, ציוד תרמילאים. אנחנו לא מחפשים תרומות, אלא חברות רלוונטיות שיעזרו לנו להוציא את הדבר החשוב הזה לפועל. אנחנו רוצים לתת לילדים חוויה חד פעמית, ובעיקר לעורר מודעות ולקדם את מעמדם של הילדים האלה בארץ. הם אנשים שמצד אחד יש להם פיגור, אבל גם יש להם הרבה תכונות יוצאות דופן כמו שמחת חיים ואופטימיות.
"בשבילי חנן תמיד היה מקור לגאווה", מוסיף אנוש, "הוא ילד נורא חמוד ונורא יפה, והלוואי שכולם יוכלו לראות את הצדדים החיובים של הילדים הלוקים בתסמונת הזאת ויבינו שהדבר הכי נכון עבורם זה לשלב אותם במסגרות רגילות ולתת להם להרגיש כמו כולם". את הטיול וכן את ההכנות, אנוש יתעד במטרה לחלוק עם הציבור את רגעי האושר והאתגר.
* קבוצת "אח שלי גיבור" מחפשת ספונסרים שיעזרו במימון הפרויקט וכן בגיוס ציוד. חברות שמעוניינות מוזמנות לפנות אל עמוד הפייסבוק של "אח שלי גיבור", או לכתוב מייל לכתובת herobrother10@gmail.com
>> החופשה שהתגלתה כסיפור כיסוי