החלטה הקוראת להפסקת אש מיידית בעזה, שלא הזכירה כלל את חמאס, התקבלה ביום שישי שעבר ברוב מוחלט בעצרת הכללית של האו"ם. ההחלטה הזו זכתה לשבחים מצד מדינות ערב, אך גם ממדינות אחרות בדרום אמריקה וצרפת שהצביעו בעדה. רק כמה חברות באו"ם הצביעו נגדה, ולמעשה נעמדו לצד ישראל, וביניהן ארצות הברית, צ'כיה, הונגריה וקרואטיה.
ובתוך המדינות האלה בלטו גם כמה מדינות קטנות ופחות מוכרות: טונגה, איי מרשל, פיג'י, פפואה גינאה החדשה, נאורו ומיקרונזיה. למעשה, עם השנים אותן מדינות קטנות באוקיינוס השקט הופכו למרכיב מכריע בדיפלומטיה הישראלית, גם אם בחלקן יש רק עשרות אלפי תושבים.
יחסים חבריים כבר שנים
"יום זה הוא אבן דרך עבור ארצי פפואה גינאה החדשה", אמר ג'יימס מאראפה, ראש ממשלת פפואה גינאה החדשה בספטמבר האחרון עם פתיחתה של השגרירות של ארצו בירושלים. "אנחנו כאן כדי לתת כבוד לעם ישראל עד הסוף". על פי התוכניות העתידיות, לפני המלחמה גם פיג'י התכוננה לחנוך את השגרירות החדשה שלה בירושלים בתקופה הקרובה.
הקשרים של ישראל עם האיים באוקיינוס השקט נמשכים כבר כמה עשורים, ובשנות ה-80 היה זה הנשיא חיים הרצוג הראשון מבין נשיאי ישראל שביקרו באופן רשמי בפיג'י ובטונגה. גם הנשיא לשעבר ריבלין ביקר באותן מדינות בשנת 2020 והביע חרטה על כך שהוא לא הספיק לבקר גם בסמואה, זאת גם לאור העובדה שישראל ומדינת האי סיכמו על פטור מוויזה לאזרחיהן כדי לקדם את התיירות בין שתי המדינות וחימום היחסים בין העמים.
למיקרונזיה, לאיי מרשל ולפלאו, בפרט, יש היסטוריה של יישור קו עם ארה"ב בכל הנוגע להצבעות באו"ם. על פי הטענות עובדה זו נובעת משיתוף הפעולה שלהן עם וושינגטון, אך חשוב מכך, גם בגלל סיוע אמריקאי שהן מקבלות בתמורה לתמיכתן. לפי דיווח של רויטרס, ארה"ב התחייבה בסך של 7.1 מיליארד דולר לשלוש המדינות במהלך 20 השנים הבאות, כך שלמעשה הקשר ביניהן עתיד להישמר גם בעתיד.
אבל מעבר לפוליטיקה המדינית והכספים, לאיים הללו באוקיינוס, שכוללים גם את איי שלמה הידידותיים לישראל, יש גם קשר מסוים למדינה היהודית במדד הדתי. רוב תושבי האיים באוקיאניה הם נוצרים אדוקים, ומבחינתם סיפורי התנ"ך מצביעים באופן מפורש על הקשר שבין ישראל לבין היהודים. חלק מאותם עמים אפילו צועדים צעד אחד קדימה וטוענים כי הם למעשה חלק מהשבטים האבודים, ולכן חלה עליהם האחריות לוודא כי מדינת ישראל תמיד תהיה יהודית.
מדינות קטנות עם קול גדול
למרות היחס החיובי של אותם איים, לא הרבה מטיילים ישראלים מגיעים אליהם ומעט מאוד אפילו יצליחו להצביע עליהם במפה. זאת בעיקר בגלל שההגעה אליהם די מסובכת והופכת את הטיסות לשם ליקרות בהרבה מאשר ליעדים קרובים יותר. עם זאת, דווקא תושבי האיים מגיעים לישראל, רובם לטיולי צלבנות וביקור באתרים החשובים והקדושים לנצרות. אך יופיים המהפנט של אותם איים לא הופך אותן לעשירות יותר, ומרבית התושבים בהם עניים ולא יכולים להרשות לעצמם להגשים את השאיפה שלהם להגיע ולטייל בישראל.
גם במלחמה הנוכחית קבוצות צליינים מסמואה, ונואטו, איי קוק, טונגה, פיג'י ואיי שלמה הצטרפו ל-3,000 עולי רגל מ-90 מדינות כדי לחגוג את חג הסוכות וציינו 40 שנות נדודים במדבר. רוב התיירים מאיים באוקיינוס השקט הוחזרו כבר למדינותיהם, כולל כמה מאות ששהו בגדה המערבית כשהחלה המלחמה.
היחסים עם האיים הקטנטנים הללו נראית משנית, אך הם טומנים בחובם גם אפשרויות כלכליות ומדיניות בעלות חשיבות גבוהה. למרות העובדה שלחלקן ישנה אוכלוסייה מצומצמת שיכולה להיחשב כשכונה בישראל, קולן והצבעותיהן באו"ם נספרות כמו שאלה של המדינות הגדולות ביותר בעולם. לכן, מעבר לסנטימנטים הדתיים והעובדה שהן מדינות גן עדן לתיירים, שימור ההדדיות והידידות בין העמים יכולה לא פעם להטות את הכף.