אוזבקיסטן שוכנת בליבה של דרך המשי העתיקה, זו מדינה שבה נמצאות שלוש ערי דרך המשי החשובות ביותר, סמרקנד, בוכרה וחיווה. הרפובליקה של אוזבקיסטן, הממוקמת במרכז אסיה, מפורסמת בזכות המונומנטים הארכיטקטוניים הרבים שלה, נופי הטבע המדהימים, הארמונות המפוארים וחורבות המבצרים של תרבויות עתיקות. לעומת חברות תעופה בין-לאומיות אחרות, גם בזמן המלחמה חברת התעופה הלאומית של אוזבקיסטן, Uzbekistan Air, עדיין ממשיכה להפעיל שתי טיסות שבועיות בין נתב"ג לנמל התעופה של הבירה טשקנט.
בשל מיקומה הגיאוגרפי האסטרטגי, הרקע ההיסטורי, הספרות והרכב האוכלוסייה שלה, הרפובליקה של אוזבקיסטן ממלאת תפקיד חשוב באזור. מעניין לציין שרוב אוכלוסייתה דבקה בתרבות הילידית של המדינה, שהיא אחת העשירות במרכז אסיה וכוללת את המסורות, המנהגים, השפה, המוזיקה והמאכלים המקומיים.
בפגישה היסטורית בין מנהיגה הרוחני של איראן, האייתוללה סייד עלי חמינאי, ונשיא אוזבקיסטן, שבקט מירזייאיב, ב-18 ביוני 2023, הדגישו שני המנהיגים את הצורך להרחיב את היחסים בין שתי המדינות במגזרים שונים. הפגישה הדגישה את הזיקה ההיסטורית, התרבותית והמדעית שאין שני לה בין איראן לאוזבקיסטן, והדגישה את הפוטנציאל לשיתוף פעולה נוסף. כשהביע את שביעות רצונו מהחייאת היחסים לאחר הפסקה ממושכת, הצהיר האייתוללה חמינאי: "למרבה הצער, במשך שנים רבות, היחסים בין איראן לאוזבקיסטן היו מוגבלים מאוד". האיראנים והאוזבקים חתמו על עשרה מזכרי הבנות המכסים תחומים שונים של שיתוף פעולה.
>> בארץ הטאליבן: אפגניסטן הפכה מגן עדן מרהיב לגיהנום עלי אדמות
>> התוכנית האיראנית: לחזור להיות יעד התיירות המוביל באזור
>> מה עושים בערב הסעודית? המדריך המלא למדינה שעדיין אסור לנו לטייל בה
את הקרבה והדמיון בין שתי המדינות אפשר להבין מהחיבור ההיסטורי בין שתיהן. בתקופה העתיקה, השטחים שעליהם יושבות כעת איראן ואוזבקיסטן היו שניהם חלק מהאימפריה הפרסית. לאחר שנכבשה מרכז אסיה על ידי הסקיתים, נוודים איראנים הגיעו משטחי העשב הצפוניים של מה שהיא כיום קזחסטן מתישהו באלף הראשון לפני הספירה. נוודים אלה, שדיברו ניבים איראניים, התיישבו במרכז אסיה והחלו לבנות מערכת השקיה נרחבת לאורך נהרות האזור. ערים כמו בוכרה וסמרקנד החלו להופיע כמרכזי ממשל ותרבות.
השילוב הבין-תרבותי הייחודי הזה, והיסטוריה עתיקה רבת עוצמה, מאפשרים לספר את סיפורה של המדינה דרך המבנים המדהימים המציפים את רחובות עיירותיה ועריה. מארמונות גרנדיוזיים ועד למסגדים מעוטרים בצורה מורכבת ומגדלים מודרניים דמויי חלל. מסע דרך האדריכלות האוזבקית הוא מסע בזמן עצמו. השורשים ההיסטוריים הבלתי נפרדים של שתי המדינות, השפעתן על יצירתה, תפוצתה והתרחבותה של הספרות הפרסית, יחד עם הדמיון בין המסורות, הטקסים והאמונות החברתיות שלהן, הם הגורמים העיקריים שהופכים את שתי המדינות לדומות, אך עדיין מופרדות בפוליטיקה שלהן ובראייתן את העולם.
סמרקנד: כור היתוך של תרבויות
באוזבקיסטן, מורשתן של אימפריות העבר – טורקיות, פרסיות, ערביות, סובייטיות – לא מונחת רק במוזיאונים, היא חיה בשפה (רוסית), בתווי הפנים (בדומה לאלו של המונגולים השכנים), בטקסים (המוסלמים), ריח של בשרים על האש, דוכני האבטיח והענבים, והערב שנשטף בוודקה.
פנינת המורשת העולמית של אוזבקיסטן הרשומה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו – סמרקנד, היא כור היתוך של תרבויות מכל רחבי העולם. העיר שכיום מתגוררים בה 540,000 תושבים בדרום מזרח אוזבקיסטן, לבדה מצליחה לעורר מחדש את דרך המשי. עוד מלפני עידנים, סוחרים עברו מסין לאירופה דרך אוזבקיסטן והביאו איתם תרבויות חדשות, דתות, מלאכת יד ומאכלים, וכך העיר הזו הפכה לנקודה שבה העולמות הללו השתלבו יחדיו. העיר שנהרסה על ידי ג'ינגיס חאן, הייתה יכולה להיעלם מהמפות אילולא טימור לנג, אבי האומה האוזבקית, לא היה מדמיין בדיוק שם את בירת האימפריה שלו, שהפכה לעיר נשגבת וחיונית של מרכז אסיה.
באתרים המרכזיים בסמרקנד ניתן לבקר תוך יומיים או שלושה, עם התחלה בביקור מסגד ביבי-חאנום (Bibi-Khanoum mosque), שהיה בזמנו הגדול בעולם המוסלמי. הבריזה המרעננת, ריח האורן, הקירות העבים המבודדים מרעש התנועה: זה המקום השליו ביותר בסמרקנד. במרחק צעדים ספורים משם, שדרת המאוזוליאום שאה-אי-זינדה (Shah-i-Zinda) היא מקום חשוב לעלייה לרגל. הקברים מכילים פסיפסים יוצאי דופן מהעולם המוסלמי: חלק מאריחי הטרקוטה הם באיכות טובה ובאותו מצב כמעט מהרגע שהונחו.
רג'יסטן (Registan), או "כיכר החול", היא הלב הפועם של סמרקנד ומייצגת את נקודת השיא של הטיול. בשעת בין ערביים, המחזה קסום: החזיתות שטופות באור הכתום של השמש השוקעת, וכשהלילה יורד, שלוש המדרסות (המבנים מהמאות ה-15-17) הופכות לארמון מתוך סיפורי אלף לילה ולילה, מוארות בצבעים כחול, ורוד, ירוק וצהוב. כיכר רג'יסטן היא אולי האתר התיירותי ביותר באוזבקיסטן, או אפילו במרכז אסיה, אבל זה לא נראה כך: רוגע מסוים מרחף מעל החצרות הפנימיות של המדרסות.
ממערב לעיר העתיקה, הרובע הרוסי (שאין בו שום דבר סובייטי) נחמד מאוד לשוטטות ולשתות משהו: עם בתי הקפה והמסעדות המוצלים שלו לאורך השדרות הגדולות שנותנות קצת תחושה של אירופה. אפשר לצפות במאוזוליאום המפואר של גור-א-אמיר (Gour-e-Amir), שהשער וכיפת התכלת המחוררת שלו מזכירים את המסגדים האופייניים לאיראן. מלבד המונומנטים המפוארים הללו, ביציאה מהשבילים הפופולריים בעיר העתיקה של סמרקנד אפשר לטייל ברחובות שבהם מתגוררים האוזבקים, בין סמטאות פרבריות שנראות בעצמן כמו עיירות בתוך העיר. השערים הפתוחים למחצה חושפים את החצרות הפנימיות, ולא פעם ניתן לפגוש תושבים מכניסי אורחים שיציעו לכם צ'אי.
בוכרה: מבנים עתיקים ומורשת יהודית
לארכיטקטורה של בוכרה אין שום קשר לזו של סמרקנד. מרכז העיר ההיסטורי קטן, מרוכז יותר ותוסס. למרות שהאנרגיות שלה תמיד גבוהות, בוכרה מתעוררת באמת כשהלילה והחום יורדים: מוכרי קרח מתמקמים לאורך המדרכות, ילדים רצים לכל עבר, אתרים זורחים באורות והרמקולים של החנויות פולטים מוזיקה רועשת. בוכרה קלה, שמחה והלקוחות רוקדים במסעדות במיוחד בכיכר המרכזית, הפרושה סביב אגן המים.
העיר העתיקה לא השתנתה הרבה במהלך המאתיים השנים האחרונות. האבנים הישנות מעניקות לעיר צבע חולי בגוון דהוי. בוכרה לא מסתירה את הקמטים שלה וכדי להישאר צעירה היא מתחדשת מבפנים: הבזאר המכוסה טוקי-סארופון (Toki-Sarrofon) קצת השתנה על ידי חנויות המזכרות, אבל כמו פעם אפשר למצוא שטיחים, קליגרפיה ורקמה מרהיבה בעבודת יד (מלאכת יד שהיא גאוות העיר), מתחת לקשתות שמורות להפליא.
בוכרה נותנת למבקרים רגע של יופי מיוחד עם הצריח שלה של מסגד קאלון (kalon). ממוקם בתוך שקע, יצירת המופת הזו מגיחה ברגע האחרון, בעיקול הרחוב הראשי המוביל אליו. המינרט הגבוה (47 מ') והמפוסל עמד במבחן הזמן. אפילו ג'ינגיס חאן, כובש חסר רחמים שהרס כל מה שנקרה בדרכו, התרשם כל כך עד שביקש מאנשיו לחוס על המקום.
אתר נוסף שאי אפשר לפספס, מבצר ה-Ark הוא "עיר בתוך עיר". המצודה הזו היא הבניין העתיק ביותר בבוכרה. יש בו מסגד מפואר, משכן האמירים, הרמון, האורוות המלכותיות לשעבר והדירות שבפנים הפכו למוזיאון מרתק. מול הכניסה למבצר נמצא מסגד בולו האוז (Bolo Haouz) ששווה הצצה עם מבנה ייחודי ביופיו, הודות לעשרות עמודי העץ המגולפים בכניסה, מהיפים במרכז אסיה.
הקהילות היהודיות העתיקות ביותר של אוזבקיסטן חיו בעיר בוכרה, ונאמר כי היהודים הגיעו לכאן לפני יותר מ-2,000 שנה בעקבות חורבן בבל של בית המקדש הראשון. דיווחים אחרים מספרים על יהודים שנמלטו מרדיפות פרס לפני יותר מ-1,500 שנה, ואחרים שהגיעו לאוזבקיסטן כסוחרים בדרך המשי במאה השביעית. לכל הדעות, ליהודים באוזבקיסטן יש היסטוריה ארוכה. רובם היו בעלי מלאכה וסוחרים שכן בעלות על קרקע הייתה אסורה.
הרוב המוחלט של היהודים הבוכרים עלו לישראל וחלקם היגרו לארצות הברית. במפקד האוכלוסין של 2021 היו באוזבקיסטן כמעט 10,000 יהודים שהתפזרו על פני המדינה. למעלה מ-1,000 היו בבוכרה, וכמעט 1,500 היו בסמרקנד; כ-1,300 היו בפרגאנה, ויותר מ-3,700 היו בטשקנט. 2,300 הנותרים פזורים ברחבי המדינה במספרים קטנים יותר.
חיווה: נווה מדבר זוהר
אוזבקיסטן מתוארת לעתים קרובות כ"עיר מוזיאונים" מכיוון שהלב ההיסטורי שלה שמור היטב, לחיווה (Khiva) שממוקמת צפונית-מערבית לבוכרה, לא חסרה נשמה. העיר ששוכנת באמצע המדבר, נמצאת במיקום גיאוגרפי שמגן עליה באופן מסוים מפני זרם התיירים, זאת מכיוון שכדי להגיע אליה צריך לנסוע ברכבת לילה, טיסה פנימית או מספר ימים בנסיעה, מה שמייאש רבים.
עם זאת, בדומה לבוכרה, לחיווה היפהפייה יש עיירה קטנה מימי הביניים, איצ'אן-קלה (Itchan-Qala), המתחבאת מאחורי מבצר. היא מכילה פניני חן: עשרות מסגדים, מדרסות ומאוזוליאום שהפכו למוזיאונים קטנים. לחיווה יש גם צריח, אבל בניגוד לזה של בוכרה הוא מכוסה כאן בחרס בצבע טורקיז.
טשקנט: מודרניות אלגנטית
טשקנט, העיר הגדולה (2.5 מיליון תושבים) ובירת אוזבקיסטן, לא זוכה להרבה אהבה מהתיירים. עם תכנון העיר המונומנטלי ופקקי התנועה האינסופיים שלה, טשקנט לא מצליחה לעמוד בתדמית האגדית של אוזבקיסטן שמופיעה לרוב בחוברות המטיילים ומתמקדות בבוכרה, סמרקנד וחיווה. אבל העיר הזו מתאימה יותר למי שאוהב לנסוע מחוץ למסלול הרגיל, ליהנות מארכיטקטורה סובייטית ורוצה להרגיש את הדופק של אוזבקיסטן המודרנית.
טשקנט שימשה כמרכז חשוב עבור מדינות רבות מאז ימי קדם. למרות שהיום מדובר במרכז מודרני למדי, טשקנט היא בת יותר מ-2,200 שנה, והיא מצליח לשלב אלגנטיות מהעולם הישן וארכיטקטורה מודרנית. התיירים ימצאו כאן מסגדים יפים, מדרסות וגורדי שחקים בכל פינה.
בטשקנט אולי חסרה את הארכיטקטורה האסלאמית המרשימה שניתן לראות במקומות אחרים באוזבקיסטן, אבל יש בה הרבה מקומות נהדרים לבקר בהם. הבזארים הצבעוניים, הפארקים הנעימים, המוזיאונים המרתקים, המסעדות הנהדרות והארכיטקטורה של העידן הסובייטי.