הסכסוך הישראלי-פלסטיני תמיד הצליח לייצר הדים ברחבי העולם, אבל הפעם זה נראה כאילו יש לישראל תמיכה רחבה יותר מאשר בפעמים הקודמות. התמונות, הסרטונים, והסיפורים המזעזעים התפשטו ברחבי הרשתות החברתיות והגיעו לכל קצוות העולם. אחת המדינות שנעמדה לצידה של ישראל באופן חד וברור היא גרמניה שיצאה בהצהרה בלתי מתפשרת על ההאשמות כלפי החמאס והתמיכה שלה לישראל, בייחוד לאור העובדה שבין החטופים גם אזרחים גרמנים.
התמיכה של גרמניה בישראל חזקה כל כך, שנדמה כאילו בבירה ברלין מתנהל קו לחימה מסוג אחר. שדה הקרב העיקרי הוא בשדרה המרכזית של נויקלן, שכונה בדרום מזרח העיר שבה מתגוררים רבים מהמהגרים מהמזרח התיכון. כמה פעילים פרו-פלסטינים קראו למפגינים להגיע כמעט מדי לילה, וכפי שנכתב באחד הפוסטים ברשתות החברתיות: "להפוך את האזור לעזה". כך מהרגע שהחלה הלחימה, אלפי אנשים נענו לקריאה ויצאו לרחובות עם דגלי פלסטין ושרו "מהנהר עד הים, פלסטין תשוחרר", ומבחינת הממשלה הגרמנית מדובר בחציית קו שמנגנת על נימי הנפש של גרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה. את הפזמון הידוע של תומכי פלסטין, הגרמנים שומעים כקריאה לחיסולה של ישראל בפרט ושל היהודים באופן כללי.
>> לא תמיד נחמדים: למה המדינה האירופית הזו כל הזמן נגדנו?
המתיחות בברלין ובערים אחרות בגרמניה הסלימה במהירות. עלייה בתקריות אנטישמיות הותירה רבים בקהילה היהודית מפוחדים, והמשטרה הגרמנית הגבירה את האבטחה במוסדות תרבות ובתי כנסת. במקביל, משטרת גרמניה החליטה לאסור הפגנות פרו-פלסטיניות, ואמרה כי קיים סיכון גבוה ל"הסתה לשנאה" ואיום על ביטחון הציבור. המפגינים יצאו בכל מקרה, מה שהוביל לעימותים אלימים עם המשטרה. חלקים בגרמניה, במיוחד בשמאל הפוליטי, הטילו ספק באיסורים על הפגנות פרו-פלסטיניות וטענו כי מדובר בהתערבות יתר של המדינה, בטענה שהם מבטלים חששות לגיטימיים לגבי קורבנות אזרחיים בעזה הנובעים ממתקפות התגמול של ישראל. אבל הרשויות בברלין טוענות, בהתבסס על ניסיון העבר, כי הסבירות לרטוריקה אנטישמית ואלימות בהפגנות פרו-פלסטיניות גבוהה מדי מכדי להסתכן במתן חופש ביטוי שעלול להפוך במהרה לחופש שיסוי.
מאז פרוץ המלחמה, מספר בתים של יהודים בברלין סומנו במגן דוד ובית כנסת בעיר הותקף בבקבוקי תבערה, במתקפה שהחזירה רבים מהגרמנים לתקופות חשוכות בעברה של המדינה. עדיין לא ברור מי ביצע את פשעי השנאה האלה, אבל נתונים היסטוריים מראים מתאם ברור בין עליות באלימות במזרח התיכון לבין התגברות התקריות האנטישמיות באירופה. במקרה אחר, מקרה אלימות דווח לאחר שישראלים התלוננו למשטרה שהותקפו לאחר שנשמעו מדברים בעברית ברחוב.
"מקום אחד עבור גרמניה – לצד ישראל"
בעוד שסצנות דומות של הפגנות פרו-פלסטיניות התרחשו בחלק גדול מהעולם, עבור מנהיגי גרמניה, הן מביכות מאוד ומכות בלב הזהות של האומה בשל עברה הנאצי. עבור גרמניה, העבר תמיד נוכח. לרצח העם בשואת יהודי אירופה בתקופת הנאצים יש השפעה עמוקה על קיומה של גרמניה כיום, והיא משפיעה גם על קביעת המדיניות שלה ומעצבת את השקפתה על העולם. בכל הנוגע לישראל, שנוסדה כשלוש שנים בלבד לאחר השואה, גרמניה רואה עצמה כבעלת "אחריות מיוחדת". מחויבותה לישראל היא יותר מסתם מדיניות; היא חלק מהותי מעצם קיומה של גרמניה של ימינו.
"ההיסטוריה של גרמניה והאחריות שלנו הנובעת מהשואה הופכות אותן לחובתנו לעמוד על קיומה וביטחונה של מדינת ישראל", אמר הקנצלר אולף שולץ במהלך ביקור בישראל ב-17 באוקטובר, ביקור שנועד להמחיש את הסולידריות של גרמניה. אבל הבעיה של שולץ וממשלת גרמניה באופן רחב יותר, היא העובדה שלא כולם בגרמניה מסכימים עם הסנטימנט הזה כלפי ישראל. מנהיגי גרמניה בכל הקשת הפוליטית הביעו זעם כאשר, לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר על אזרחים ישראלים, אך עשרות אנשים התאספו בניוקלן כדי לחגוג את הטבח. גבר אחד בן 23, חילק ממתקים וקינוחים כשדגל פלסטין מונח על כתפיו.
אבל לעומת מדינות אחרות שנבהלות בקלות מאותן הפגנות פרו-פלסטיניות, או פרו-חמאס ליתר דיוק, בגרמניה לא זזים מהעמדה החזקה של עמידה לצד ישראל. שרת הפנים של גרמניה, ננסי פייזר, אמרה ביום שישי האחרון כי יש לגרש את תומכי חמאס מהמדינה במידת האפשר, והרשויות ישגיחו מקרוב על איומים פוטנציאליים בגרמניה על יהודים בידי אותם תומכי טרור. פייזר גם פנתה לאזרחים כדי שאלה יתריעו בפני הרשויות על כל ניסיון של תעמולה התומכת בחמאס. כעת המחוקקים מחפשים את הדרך החוקית כדי להוציא לפועל את גירושם של תומכי חמאס, ביניהם גם פלסטינים, שכבר בחודש אוגוסט האחרון הוגדרו על ידי גרמניה כ"איום הולך וגובר על המדינה".
גם בחברה הגרמנית הרחבה יותר נרשמת תמיכה בישראל וביהודים, כשבשישי האחרון נצפו עשרות גרמנים כשהם סובבים בית כנסת בברלין במטרה להגן על המתפללים היהודים. זאת לאחר שבשישי שלפני כן עלתה אזהרה על "יום זעם" שקרא לפגיעה בישראלים וביהודים ברחבי העולם. "הרגשנו בטוחים, גם בימים הראשונים", אומרת ניצן ששהתה בברלין כשהתחילה המלחמה. "הממשלה הגרמנית לא מקבלת שום רמז לתמיכה בחמאס. רוב הזמן הרגשנו בטוחות להסתובב שם בתור תיירות, וראינו איך המשטרה עוצרת את ההפגנות הלא-חוקיות בעיר".
בביקור של הקנצלר שולץ בבית הכנסת החדש בעיר דסאו אתמול (ראשון), הוא הבטיח את עזרתה המלאה של גרמניה למדינת ישראל במאבקה בארגון החמאס אותו כינה "ברברי". הקנצלר לא הגביל את הסיוע לתחומים מסוימים ואמר כי "יכול להיות רק מקום אחד עבור גרמניה במצב הזה: המקום האיתן בצד של ישראל". הדברים שאותה נשא הקנצלר מקבלים ממד חדש מאחר שאותו בית כנסת שאת פתיחתו הוא חנך, עומד על חורבותיו של בית הכנסת הישן שנשרף בשנת 1938 על ידי הנאצים. מיד לאחר מכן השתתף נשיא גרמניה, פרנק-ואלטר שטיינמאייר, בעצרת למען ישראל שהתקיימה בברלין עם כ-25,000 משתתפים, ואמר לגרמניה, ישראל ולעולם כולו: "אנחנו אתכם. הכאב שלכם הוא הכאב שלנו".