זה לא סוד שכדי להיות טייס צריך לדעת המון דברים שלאדם הממוצע אין מושג לגביהם. אחד מהדברים האלה, אם לא המרכזי שבהם, זה המספרים והחיצים שעל מסלולי הנחיתה. אלה שאנחנו תמיד מסתכלים עליהם מהחלון בעת נחיתה ואף פעם לא מצליחים באמת להבין מה הם אומרים. אז הנה, קבלו הסבר קצר, כדי להפיג קצת את הבלבול.
לכל מסלול המראה ונחיתה בעולם יש שני מספרים שכתובים עליו בגדול. אחד בכל צד שלו. המספרים הללו משמשים כשפה משותפת בין הטייס למגדל הפיקוח כדי לדעת איפה להמריא או לנחות וההגיון שמאחוריהם הוא די פשוט. המספרים הללו מתאימים למספר המעלות שבו המסלול הולך אם היה מונח על מצפן, ובכך למעשה מורה על כיוון ההמראה והנחיתה. המספרים ינועו בין 1 ל-36 (בין עשר ל-360 מעלות), כך שבשני קצוות המסלול יופיעו שני מספרים שההפרש ביניהם תמיד יהיה 18 (הבדל של 180 מעלות בין הכיוונים השונים שעל המסלול).
גם אם המספר הוא לא לגמרי עגול, תמיד יעגלו אותו למעלה ויחסירו את האפס האחרון. אם אתה ממריא ממסלול עליו יש את הספרה 12 למשל, הכוונה היא שאתה ממריא בכיוון של 120 מעלות (כיוון דרום מזרח). מהצד השני של המסלול, תופיע הספרה 30 המציינת את כיוון ההמראה של 300 מעלות (צפון מערב).
בשדות תעופה גדולים, בהם ישנם מספר מסלולים באותו כיוון המראה, ליד המספר המציין את הכיוון במעלות תופיע גם אות שתיצור הבדלה בין המסלולים. L למסלול השמאלי, C למסלול המרכזי ו-R למסלול הימני.
פעם בחמש שנים, בגלל תזוזה של לוחות מגנטים, בודקים את כיווני המסלולים ובמקרה שכיוון ההמראה על פי המצפן השתנה, משנים גם את המספרים שעל המסלול. בפעם הבאה שאתם מסתכלים מהחלון לפני הנחיתה, תוכלו לספר למי שיושב לידכים את כל זה. אנחנו באמת חושבים שזה יעשה עליו רושם..
(מקור)