קליפורניה היא לא רק המדינה המאוכלסת ביותר בארצות הברית והשלישית בגודלה מבחינת שטח (אחרי אלסקה וטקסס), היא בעיקר אחד היעדים החביבים על מטיילים בצפון אמריקה.
הדבר לא מפתיע, הרי יש בה כל מה שצריך לטיול מוצלח: ערים שישמחו כל חובב תענוגות אורבניים, חופים מצויינים (לשחייה או סתם להשתאות), שמורות טבע מרהיבות, הרים, מדבר, עמקים פוריים ואזורי יין משובחים. למטיילים עם ילדים – יש תוספת של פארקי שעשועים ענקיים ועוד ועוד.
ולמרות הגיוון האדיר הזה, רוב המטיילים מגיעים שוב ושוב לאותם המקומות המוכרים: לוס אנג'לס ו/או סן פרנסיסקו, הנוסעים העצמאיים נוסעים ביניהן ברכב על כביש 1 המוכר והאהוב ויש אמיצים שמשלבים ביקור בפארקים הלאומיים יוסמיטי וסקויה. מי שיש לו משפחה או חברים יגדיל לעשות ויוסיף טיול רומנטי בין כרמים ויקבים בעמק נאפה. ואני אומרת, אם כבר הרחקתם עד לחוף המערבי של ארצות הברית וזמנכם בידיכם, הגיעו גם למקומות יפים, שונים ופחות מוכרים, כאלה שמגלים לכם את אמריקה האמיתית.
>> כך תגישו בקשה לויזה באופן עצמאי
נתחיל מכביש אחד - Road 1. אורכו המלא של הכביש הוא 883 ק"מ, והוא נחשב בעיני רבים לאחד מהיפים בעולם. הכביש נפתח בשנת 1934 ועל אף שהוא מחבר בין לגט בצפון (Leggett) ודנה פוינט בדרום (Dana Point) - החלק הידוע והתיירותי ביותר שלו בן 530 ק"מ - ונמצא רק בין מונטריי (Monterey) ללוס אנג'לס.
באנגלית קוראים לו גם Pacific Coast Highway אבל אל תצפו לאוטוסטרדה, מדובר בכביש דו נתיבי ציורי וארוך מאוד שמתפתל לאורך חופי האוקיינוס ובחלקים רבים ממנו תמצאו את עצמכם נוסעים על מצוקים הנישאים מעל פני האוקיאנוס הפסיפי. דרך אגב, אלה מכם שכבר חזו באוקיינוס השקט יודעים כי שמו - מהמילה הספרדית פסיפיק, "מנוחה", ממש לא מייצג, שהרי מדובר בים קפוא ואלים לא פחות מזה שהוא פראי ויפהפה.
באוגוסט האחרון ביקרנו בקליפורניה בפעם המי יודע, הגענו עם כביש 1 עד לסן פרנסיסקו, ואז החלטנו - לראשונה - להמשיך את 226 המייל (כ-360 ק"מ) הנוספים עד Leggett. ותשמעו, זו הייתה החלטה מבורכת ומומלצת. הנה המסלול שלנו, תשפטו בעצמכם:
התחנה הראשונה: סוסליטו - Sausalito ומרין הדלנס - Marin Headlands
סוסליטו (בספרדית "חורשת ערבה קטנה") היא עיר במחוז מרין בקליפורניה, מחוז שמתחיל מיד ביציאה מגשר הזהב ונמשך צפונה. לפני בנייתו של גשר הזהב הידוע, העיירה הציורית הזו שימשה כתחנה סופית לתנועת רכבות, מכוניות ומעבורות ומאז התפתחה כמרכז לבניית ספינות במלחמת העולם השנייה. וכשהפרק הזה דעך, היא החלה לפתח מוניטין של מובלעת עשירה ואמנותית, עם קהילת מגורים ציורית (מלא בתי סירה מדהימים) וללא ספק יעד תיירותי מעניין. יש בה טיילת ים משגעת משובצת בתי קפה מסעדות נהדרות ובוטיקים קטנים ומקסימים.
העיר צמודה למרחבים הירוקים והמרהיבים באזור שנקרא מרין הדלנדס. כבישי מרין מציעים נופים מרהיבים של גשר שער הזהב - מזווית פחות מוכרת ויותר יפה ויש יער עד ירוק מעל מצוקים סלעיים. תוכלו לצעוד שם בשבילים המסומנים, לעשות פיקניק ב-Battery Wallace ליד Point Bonita Trailhead, ולבקר במגדלור פוינט בוניטה, שמנווט ספינות מאז 1855. אם תבחרו להקדיש לאזור כמה שעות אז רדו עד חוף רודיאו - חוף חלוקי נחל פופולרי בקרב גולשים ומשתזפים כאחד.
כשתמשיכו עם הכביש צפונה תוכלו לסטות קלות לעצירה מרהיבה ב-Muir Beach Overlook. אפשר לעקוב אחר השילוט ההדרכתי במקום כדי להבין לאן מסתכלים, מה רואים וכמה היסטוריה יש שם. משם תמשיכו לתחנה 2 (כן, אנחנו מדלגים על יערות מיור - עוד נגיע למקום שווה יותר, תעקבו).
התחנה השנייה: בודגה ביי - Bodega Bay
זוכרים את הסצנה ההיא עם הציפורים של אלפרד היצ'קוק? אז היא צולמה במפרץ בודגה. עדיין אפשרי לבקר בכמה מהלוקיישנים הידועים ביותר בסרט, כמו בית הספר והכנסייה ואל דאגה, הציפורים נרגעו מאז.
היום מדובר בפנינה שצריכה להיות ידועה יותר לעולם. האווירה כאן משלבת את היופי והשקט של החוף עם האנרגיה של המפרץ והעיירה והיכן שתבחרו לעצור תמצאו נוף משגע והא לרוב צלול ובהיר (בניגוד לעיר הערפילית). בעיירה הוותיקה הזו יש אינספור חנויות בגדים, מזכרות, גלריות אמנות וזוהי דרך נהדרת לבלות אחר צהריים.
דרך אגב, יש אפילו חנות שיש בה את המבחר הגדול ביותר של עפיפונים בכל צפון קליפורניה, כנראה משום שרוח האוקיינוס של מפרץ בודגה הופכת אותו לנקודה מושלמת להטסת עפיפונים. בית הקפה Birds מגיש דגים וצ'יפס (לא ציפורים) והם פריכים ומבושלים בבירה וגם צדפות על האש ולביבות ארטישוק. Fishetarian Fish Market מכין טאקו דגים טריים. אל תשכחו לעצור לצפות בנוף האוקיינוס השקט מעורר הכבוד מנקודת התצפית הגבוהה של בודגה הד Bodega Head, מדובר בתצפית שנמצאת כ-80 מטר מעל הגלים המתנפצים.
חשוב: מדצמבר עד אפריל, זהו אחד המקומות הטובים ביותר לצפייה בלווייתנים בקליפורניה. אנחנו עשינו שם לילה ואני ממליצה בחום על: The Lodge at Bodega Bay. מקום מופלא, ממוקם היטב, מעוצב להפליא ומעורר תחושות ברורות של ירח דבש.
בדרך לתחנה השלישית: את הנסיעה מבודגה ביי לתחנה השלישית לא עושים בדוך
אני מניחה שזה יהיה השלב בטיול שתתחילו להצטער שאתם לא יכולים לעצור בכל עיירות החוף, התצפיות, הפארקים והמסלולים שלאורך כביש 1, למרות שזה מאוד מפתה. ולכן, אני ממליצה לכם לעצור לבוהוריים בנקודה יפייפיה בעיירה ג'אנר בקפה שנקרא: Cafe Aquatica, ממש בנקודת החיבור של הנהר הרוסי עם הים. אחרי שתאכלו טוסט אבוקדו משובח (ואולי גם סיור קייקים) המשיכו מספר דקות בנסיעה ותנסו לתפוס את אריות הים של ג'אנר משתזפים על החוף בנקודה שנקראת Jenner - Sea Lion Restplace.
אם עכשיו זה הזמן שאתם שוב רעבים אז תעצרו ב-Anchor Bay Thai Kitchen. למרות שמדובר במסעדה צדדית לכאורה, המקומיים אומרים שזה האוכל התאילנדי הכי טוב מחוץ לתאילנד. משם, אם גם אתם מתרגשים ממגדלורים כמונו, תוכלו לסטות קלות מהדרך ולהיכנס אל Point Arena Lighthouse. המגדלור נבנה ב-1870 והופעל ידנית עד 1977 כשהותקנה בו משואה אוטומטית. אם הוא יראה לכם מוכר זה משום שמגדלור פוינט ארנה היה אתר פופולרי והופיע במספר סרטים, כאשר שני הסרטים הידועים ביותר שצולמו במגדלור, Forever Young (1992) ו-Need for Speed (2014), שניהם השתמשו במגדלור בסצינת הסיום. זהו, עכשיו אפשר להגיע לתחנה השלישית.
התחנה השלישית: מנדסינו - Mendocino
אם בפופולריות עסקינן, אז רצועת החוף של מנדוסינו כיכבה גם היא בלא מעט סרטים וסדרות, ובצדק. שמה מגיע מקייפ מנדוסינו - שניתן לה על ידי נווטים ספרדים לכבודו של אנטוניו דה מנדוזה, המשנה למלך ספרד החדשה (1552). למרות גודלה הקטן (כ-900 תושבים), מיקומה הנופי של העיירה, על יבשה מוקפת באוקיינוס השקט, הפך אותה לפופולרית ביותר כמושבת אמנים ונופשים.
בעצירה שלכם וודאו שאתם צועדים באחד מהשבילים של Big River Beach at Mendocino, בנקודה בה ה- BIG RIVER מתחבר לים.
זה האזור הנכון ביותר לבקר באחד החופים הבזלתיים, עם חלוקי ים בשחור. Van Damme State Beach (חוף ואן דאם) הוא הפופולרי ביותר כנקודת יציאה של צלילות ושייט קיאקים. הנקודות הסלעיות משני צדי החוף מציעות הגנה מפני גלים קשים ויוצרות מרחב מים רגוע יחסית במפרץ המשוגע הזה. אפשר לפרוש שמיכה לכמה שעות של שמש ובריזת ים מרעננת.
אם אתם חובבי גלמפינג כמונו ייתכן שתרצו לשקול לינה ב-Mendocino Grove.
התחנה הרביעית: פורט בראג - Fort Bragg
עד 2002 היתה פורט בראג עיירה קטנה בבעלות של חברת עצים (Union Lumber Company), שריד לימים בהם הדרך היחידה להעסיק עובדי כפיים באזורים מרוחקים דרשה סידורי לינה וכלכלה. היום מדובר בעיירה עצמאית ועדיין, יש תחושת ריחוק מבורכת בפורט בראג ועם המרחק הזה מגיע סוג של חופש שלא תמצאו בהרבה עיירות חוף בקליפורניה. אפשר לטייל ולרכוב על אופניים, לשתות יין משובח ולסעוד במסעדות מהודקות, לשוט בקיאקים ולרבוץ על החוף. ועוד דבר יוצא דופן: יש כאן סוג מסוים של שכנות, חוסר יומרה ורוח של קהילה שנשארת איתך גם כשריח אוויר הים הצח נמוג.
כשאתם מסתובבים בעיירה נסו להבחין בטבעות הברזל הישנות, שהיו מיועדות לקשירת הסוס והכרכרה, שעדיין קיימות על שפת המדרכה ברחבי העיר (יש לפחות 10 כאלה).
נקודת ביקור תיירותית וסופר אינסטגרמית בפורט בראג נקראת : גלאס ביץ Glass Beach, חוף עם חלוקי זכוכית צבעוניים.
בשנת 1906, תושבי פורט בראג הקימו אתר מזבלה רשמי מאחורי בנייני חברת העצים והשליכו שם זכוכית, מכשירי חשמל ואפילו כלי רכב. האתר התמלא במהירות אז הם פתחו עוד אחד ועוד אחד, עד לזה האחרון שידוע כיום בשם "חוף הזכוכית" (נשאר פעיל עד 1967). מעניין לדעת שמעל ל-1,000 תיירים מבקרים בחופי הזכוכית של פורט בראג מדי יום בקיץ, ומאחר רובם אוספים קצת זכוכית זו הסיבה (יחד עם פעולת הגלים שטוחנים את הזכוכית כל הזמן) - שהזכוכית הולכת ופוחתת לאט. אנחנו היינו בתחילת ספטמבר 2022 וכבר לא היה שם הרבה, אז קחו זאת בחשבון. דרך אגב, גם ללא הבניין הקופסתי הזה מדרום לחוף הזכוכית הוא מחסן הדינמיט של חברת העצים הישנה.
אם תבחרו לעשות פה לילה, אני ממליצה בחום על Harbor Lite Lodge, לודג' מחוספס ומקסים, עם חדרים ענקיים במחירים הוגנים וכולם פונים אל הים או אל מפרץ הדייגים - אזור בילוי הלילה של העיירה. אם בא לכם מקום לינה מיוחד עם ניתוק מוחלט (צפונית יותר) הציצו ב-The Inn at Newport Ranch.
התחנה החמישית: ליגט - Leggett
את הנסיעה ממנדיסינו לליגט העברנו בעיקר בעצירות באינספור תצפיות על רצועת החוף הפראית והמרהיבה הזו.
ליגט היא עיירה בת 122 תושבים שמשקפת את היסטוריית כריתת העצים של האזור. העיירה עצמה לא מרהיבה במיוחד אבל האזור הזה הוא ביתם של כמה מהעצים הגדולים בעולם, אותם תוכלו לראות ב-Standish-Hickey Recreation Area ובשמורת הטבע של מדינת Smithe Redwoods. אם תרצו לשלב טיול יש שם מפל בגובה 60 רגל, אזור פיקניק, דיג ושחייה במזלג הדרומי של נהר הצלופח. Leggett הוא המקום שבו מסתיים כביש 1 וניתן להתחבר ממנו לכביש 101.
אז למה להגיע לכאן? ובכן, הסיבה המרכזית היא Drive-Thru Tree Park - שם תוכלו לנסוע דרך ה-Chandelier Drive-Thru Tree. מדובר בעץ מפלצתי אייקוני בן 2400 שנה שמגיע לגובה של כ-100 מטר. אל תשכחו לקפל פנימה את המראות של הרכב שלכם לפני שאתם נדחקים דרך המעבר ברוחב שישה מטרים בתוך עץ הסקויה, שנחצבה ידנית ב-1937. מטיילים מנציחים את המכוניות שלהם זוחלות דרך העץ המדהים הזה כבר 80 שנה וכן, זה קיטשי, אבל זה גם כיף בטירוף.
והנה הפתעה נעימה: כמה קילומטרים צפונה מצאנו את Confusion Hill Gravity House. מכירים את הסדרה המצוירת Gravity Falls? כי אני לא הכרתי והבנות שלי החליטו שזה חור בהשכלה. בקיצור, מדובר באטרקציה שנפתחה ב-1949 וכוללת את מה שמכונה "בית הכבידה" - מבנה זוויתי עם אשליות אופטיות הנגרמות על ידי הטייה. יש שם גם אפשרות לנסיעה ברכבת הרים ופסל מסור חשמלי הגדול בעולם וזו תחנה מצוינת למשפחות עם ילדים.
אם כבר הגעתם עד כאן, תמשיכו עוד קצת ולא תצטערו.
התחנה השישית: הפארק המדינתי רדווד המבולדט - Humboldt Redwoods State Park
רק בקליפורניה אפשר לנסוע בכביש שנקרא Avenue Of The Giants - כביש מספר 254 שמשני עבריו עצי סקויה רדווד ענקיים ועוצרי נשימה.
הכביש באורך 50 ק"מ בלבד (31 מייל) הוא אחד מקטעי הכביש היפים ביותר במדינה, והוא נותן תחרות ראויה למקטעים הכי מפורסמים של כביש 1, כולל ביג סור! הוא מתעקל לסירוגין בחינניות וכל קילומטר שעובר מצדיק את השם שניתן לו: "שדרת הענקים". לא הרבה יודעים אבל הוא היה פעם מקטע רשמי של כביש 101 עד שנוצר המעקף הזה לכביש מהיר בשנת 1960. אם יש לכם זמן לעשות כאן דבר אחד, ודאו שזהו Founders Grove, תראו שם גזע עץ שוכב ענק באופן שייקח לכם הרבה זמן לעכל.
באשר לפארק עצמו, הוא קיים בעיקר בזכות טיול שעשו שלושה גברים בשנת 1917 והיו עדים להרס הרב של העצים האדירים הללו. הם הקימו תנועה להגן על האזור - ליגת ה-Save the Redwoods, ובזכותם ניתן ליהנות כיום משדרת הענקים. ברחבי הפארק רחב הידיים הזה תרגישו כמו גמדים לצד עצים בגובה מאות מטרים ורוחב של כמה עשרות, כל זה באווירה הקסומה והשלווה של יערות צפון קליפורניה. שטח הפארק כ-540 קמ"ר והוא ביתם של כמחצית מעצי הרדווד הענקיים שנותרו עומדים בעולם. ההגנה על העצים האלה החלה מאוחר מידי כך שהעצים הצומחים שם כיום מהווים רק עשירית מהיער הקדום, השאר נכרת בעבר למטרות מסחריות, ומובטח לכם מראה סוריאליסטי ועוצר נשימה. עצי הרדווד (סוג של סקויה) הם גולת הכותרת של הפארק, אך בפארק יש גם רצועת חוף מיוחדת, עם בתי גידול של מים רדודים המתגלים בשעות השפל (Tide Pools).
כשתצאו חזרה דרומה ותהיו רעבים תכוונו למקום שנקרא The Peg House. זו משאית אוכל עם ההמבורגר הכי טעים שתאכלו בצפון קליפורניה.
משם אני ממליצה לרדת חזרה לסן פרנסיסקו על כביש 101. הנה כמה עצירות מומלצות (אנחנו עשינו 2 לילות בדרך כי היה לנו זמן וכי הבנו את החיים): הילדסברג, קליסטוגה, סונומה, נאפה, פטלומה והמסלול הזה ככל הנראה זכאי לכתבה משלו.
ליאת היא אשת חינוך שחשוב לה שאנשים, ובעיקר נשים, יטיילו בעולם במבט חוקר אמיץ וחוויתי. היא ביקרה במעל ל-90 מדינות בעולם ומסייעת לכל מי שפונה אליה ב אינסטגרם באדיבות ושמחה.