מכירים את זה שאתם מטיילים בחו"ל, רואים מקומות מדהימים ולא מבינים איך כל העולם לא גר בהם? מקומות עם נוף מרהיב ונופים ציוריים שפשוט גורמים לכם לקנא באנשים שחיים שם. הפעם אנחנו מביאים לכם עיירות קטנות יחסית ולא מאוד מוכרות, שנראות ממש כמו מתוך גלויה, כאלה שגם הצייר המוכשר בעולם לא היה מצליח לצייר אותן.
כן כך נראית העיירה (שלא) שלי: 8 נקודות ציוריות ברחבי הגלובוס. יצא לכם לבקר בעיירה יפהפייה שלא מצוינת בכתבה? ספרו לנו עליה!
אויה - סנטוריני | Oia - Isla Santorini
איפה ממוקמת: יוון.
אוכלוסייה: פחות מאלף תושבים.
על העיירה: אויה הוא אחד הכפרים הפופולריים בסנטוריני. עם צוק מפחיד ומבנים שקרובים אליו, כנסיות לבנות עם גגות כחולים, רציפי דיג, חמורים משוטטים ושקיעות מהסרטים – קשה שלא למצוא את הציוריות הניכרת של המקום. הארכיטקטורה המקומית היא לפי חוקי ונציה, עם מבנים בסגנון ימי הביניים שנמצאים במקום.
הידעתם: אנג'לינה ג'ולי צילמה באויה את הסרט טומב ריידר.
שפשאון | Chefchaouen
איפה ממוקמת: צפון מערב מרוקו.
אוכלוסייה: כ-40,000 תושבים.
על העיירה: שפשאון נקראת גם העיירה הכחולה בגלל הבתים הכחולים שלה, שצבועים כדי להפחיד את השטן - כך לפי האמונה של התושבים במקום. עם גגות רעפים אדומים, מעברים צרים ונוף ציורי, מדובר באחת העיירות היפות במדינה. בסביבת העיירה ישנם גידולי מריחואנה רבים, מה שמעלה את השאלה האם באמת הבתים בה כחולים או שמא מדובר רק בדמיון של המגיעים אליה? התמונות, ככל הנראה, עונות על השאלה הזאת.
הידעתם: פירוש שמה של העיר הוא "התבונן בקרניים", מאחר ומרגלות ההר שבו היא שוכנת נראות כמו שתי קרניים.
בריגן | Bryggen
איפה ממוקמת: נורבגיה.
אוכלוסייה: פחות מ-400 תושבים.
על העיירה: בריגן היא עיירה שבעבר הרחוק היוותה צומת מסחר מרכזי, וכיום אפשר לומר שהיא "סתם" יפה ומהווה יעד מוצלח לתיירים. שורשיה של העיר מתחילים לפני יותר מ-900 שנה, ב-1070, כאשר רוב המבנים אז שימשו למכירת דגים ותבואה. אפשר ממש להריח את המסחר הישן, וליהנות מארכיטקטורה עירונית שהשתמרה לה במשך דורות רבים.
הידעתם: עם השנים העיירה סבלה משריפות רבות, אך המבנים שלה שוחזרו באותה טכניקת בנייה מקורית של פעם.
ביולו סור מר | Beaulieu Sur Mer
איפה ממוקמת: מדרום למונקו, צרפת.
אוכלוסייה: כ-4,000 תושבים.
על העיירה: אפשר להסתפק בפירוש שמה של העיירה ביולו סור מר, שבתרגום חופשי נקראת "מקום יפה על הים". והיא באמת כזו. בביולו סור מר יש מרינה מדהימה ביופייה ומסעדות רבות שצופות בספינות הנכנסות ויוצאות מהנמל.
הידעתם: בביולו סור מר תמצאו גם בית יווני מ-1908 שמתקיימים בו אירועים, ויש במקום גם קזינו בו אפשר להמר אחרי יום בילוי של רוגע טהור. אין יותר ציורי מזה.
גואנחטו | Guanajauto
איפה ממוקמת: מקסיקו.
אוכלוסייה: כ-70,000 תושבים.
על העיירה: גואנחטו היא עיר גדולה יחסית לערים האחרות המובאות בכתבה, ובכל זאת קטנה במונחי ערים בעולם. היא נוסדה במאה ה-16 על ידי הספרדים ועדיין קיימים בה מבנים ישנים שמחוברים במנהרות תת קרקעיות המחברות בין המקומות המתויירים בעיר. גואנג'טו היא עיירה שמוטב ללכת בה ברגל היות והיא בנויה כמבוך שלא ממש מאפשר אחרת.
הידעתם: הבתים בגואנחטו צבועים כל אחד בצבע אחר, והכנסיות בה צבועות באבני חול ורודות או ירוקות.
פורטופינו | Portofino
איפה ממוקמת: איטליה.
אוכלוסייה: כ-500 תושבים (נכון ל-2009).
על העיירה: פורטופינו הוא כפר דייגים איטלקי וקטן שמהווה גם אתר יאכטות מוצלח. יש האומרים שהכפר הזה נוסד כבר בתקופה הרומית. העיירה, ששופעת עיצוב איטלקי ישן נושן, צבועה כולה בכתום, אדום וצהוב, והרחובות מרוצפים באבנים עגלגלות המופיעות גם בגנים ואפילו במנורות הרחוב.
הידעתם: בשקיעה הצבעים מקבלים גוון שונה כך שבשעות הערב מדובר בעיירה מיוחדת, שונה אך צבעונית לא פחות.
לה | Leh
איפה ממוקמת: מחוז לדאק, צפון הודו.
אוכלוסייה: 27,500 תושבים (נכון לשנת 2001).
על העיירה: לה הוקמה בסביבות המאה ה-8, מה שבאופן טבעי יכול ללמד על ההיסטוריה העשירה שלה. מדובר בעיר הבירה של מחוז לדאק, כשממש מעליה עומד ארמון ישן בו גרה בעבר משפחת המלוכה המקומית. הארמון כיום משוקם על ידי הרשויות ההודיות וניתן לעלות לגג שלו על מנת לצפות בעיר ובנוף המרהיב מסביבה. בלה ישנה תשתית תיירותית צבעונית ומעניינת, שכוללת שוק תוסס ומסעדות רבות אשר תיירים יכולים ליהנות מהן. עם נוף של הרים מסביב, והיסטוריה עשירה, מדובר בעיירה שבהחלט כדאי לבקר בה. מטיילים רבים מגיעים לעיר על מנת לצאת לסיורים בכפרים ובמנזרים הבודהיסטיים ולטרקים בלדאק, בעמק זנסקאר ובעמק נוברה.
הידעתם: באזור העיר נמצא מעבר ההרים הגבוה בעולם לכלי רכב יבשתיים - מעבר קרדונג-לה.
האלשטאט | Hallstatt
איפה ממוקמת: אוסטריה.
אוכלוסייה: 815 תושבים (נכון ל-2011).
על הערייה: האלשטאט הוא כפר שרוחבו 2 ק"מ בלבד, והוא כלוא בין חופי האגם השחור של האלשטאט למורדותיו התלולית של רכס הרי דאכשטיין. מכיוון שהאזור עשיר במלח, ישנם עדויות לכך שהכפר מיושב בבני אדם מאז שנת 5,000 לפנה"ס. "תרבות האלשטאט", לפי הגרמנים, הייתה הראשונה בעולם ליצור מכרה מלח, והכפר זכה להכרה בשל כך מהאו"ם.
הידעתם: הכפר כל כך קטן, שאין בו אפילו מקום לבית קברות של ממש. מסיבה זאת, מדי כמה שנים מוציאים את השלדים מהקברים, שורפים אותם ומניחים אותם בגלוסקמאות כדי לפנות מקום לקברים החדשים. את הגולגלות לא שורפים, אלא מציינים עליהם את שם המנוח ומקצועו, ומציגים אותם לראווה בבית התפילה המקומי - שם ניתן לראות מעל לאלף גולגולות.