יפן ידועה כבר שנים כאחד היעדים המסקרנים ביותר לתייר המערבי. מדינת האיים המזרחית היא כולה חוויה שמשלבת מסורת עתיקת יומין שמקדשת אסטטיקה, סדר וניקיון יחד עם קדמה מטורפת. מי שיגיע לביקור במדינה ייהנה מטרקים יפיפיים (שכמעט כולם משלבים טבילה בנביעות גיאותרמיות), מאוכל מקומי שמתהדר בהקפדה, דיוק, טריות חומרי הגלם ואופן ההכנה וההגשה. כמו כן, מערים תוססות שפועלות בקצב מסחרר מצד אחד ובסדר מופתי שאפשר רק לקנא בו מצד שני, ממקדשים מרשימים והרשימה עוד ארוכה.
אבל כמו בכל יעד, גם ביפן צריכים לדעת למה לצפות, ממה להיזהר ולאילו הבדלים מהמערב צריכים להיות מודעים, כדי שהטיול שלכם בארץ השמש העולה ישאיר לכם זכרון חיובי. בואו נצא לדרך.
רעידות אדמה
יפן, כמו ניו זילנד וקנדה שהזכרנו כאן במדור, ממוקמת על גבי טבעת האש הפסיפית – אזור טבעתי סביב האוקיאנוס הפאסיפי שמאופיין בשברים גיאולוגיים ופעילות וולקנית וטקטונית מוגברת. הפעילות הזו אחראית לקיומם של חלק מהאיים של יפן שנוצרו כתוצאה מהתפרצויות געשיות, לקיומן של הנביעות הגיאותרמיות ולנופים המרשימים שבראשם הר פוג'י האייקוני.
אלא שכל היופי הזה מגיע יחד עם רעידות אדמה בתדירות די גבוהה, חלקן מתרחשות מתחת לים ועשויות ליצור גלי צונאמי והרבה מהן גורמות למפולות שלגים במורדות התלולים שמאפיינים את הנוף ביפן. במילים אחרות – במקרה של רעידת אדמה, גם מי שנמצא בחוף וגם מי שנמצא בהרים נתון לסכנה ממשית.
עוד סכנה שרעידות האדמה הללו יוצרת קשורה בתשתיות האנרגיה של המדינה. לזה הקדשנו אזהרה נפרדת.
אזורים נגועים רדיואקטיבית
במרץ 2011 התרחשה בקרקעית הים, מול חופי האי הונשו, הגדול בחופי יפן, רעידת אדמה עוצמתית שבעקבותיה בא גל צונאמי בגובה של כעשרה מטרים שהביא למותם של כ-15 אלף בני אדם ולפציעתם של עוד כמה אלפים. אלא שזה לא הסתיים בזה. הצונאמי הכה בתחנת הכוח הגרעינית פוקושימה 1 וכתוצאה מכך, מתקני הקירור בתחנה יצאו מכלל תפקוד. זמן קצר מאוחר יותר, התפוצצו בשטחי התחנה מספר מבנים ובהם כורים, מה שהביא לחשש שקיים עד היום לדליפה רדיואקטיבית משטח התחנה. אותו האסון, הוגדר כשני בחומרתו אחרי האסון בצ'רנוביל.
סקרים שנערכו לאחר מכן לא מצאו שרידים גרעיניים של ממש, אבל עד היום, כשמטיילים במזרח יפן, נפוץ לראות שלטי אזהרה מפני כניסה לאזורים עם חתימה רדיואקטיבית גבוהה. כדאי להיות ערים אליהם ולא להתגרות במזל.
עכבישים מחשמלים
ואיך אפשר בלי בעלי חיים בלתי ידידותיים? אז למרות שידוע שביפן אין בעלי חיים מסוכנים, גם בה יש שפשוט עדיף להימנע ממפגש איתם. אז כמו בכל מדינה יש נדלים ויש נחשים, אבל גם יש בעלי חיים שהם נחלת חלקה של יפן בלבד. כזה הוא הדנגי מושי.
מדובר בעכביש קטן וירוק שמהגוף שלו יוצאים קוצים. על פניו, העכביש נראה כמו בעל חיים די סטנדרטי ולא מזיק, עד שנוגעים בו. מגע איתו מורגש כמו שוק חשמלי מיידי. לא מדובר בזרם חשמל של ממש, אלא בחומר שגורם לנו להרגיש כך.
צרעות ענק
עוד סמל, פחות רשמי של יפן, הוא צרעות הענק. מדובר בצרעות שהן תת מין של הצרעה הגדולה בעולם, הצרעה האסייתית. מדובר בצרעות באורך של יותר מ-4.5 סנטימטרים ומוטת כנפיים של למעלה מ-6 סנטימטרים. אין ספק שמדובר בבעל חיים מהפנט, אבל גם מהאכזריים ביותר שקיימים ביפן.
מדובר בצרעה טורפת שניזונה על כל החרקים שקיימים בטבע היפני, כולל חרקים שנחשבים למזיקים בחקלאות. הן תופסות את הטרף, לועסות את שרירי התעופה המפותחים שלהם ובקציץ הבשר הזה מאכילות את הבייבי צרעה בקן. מהסיבה הזו, היפנים דווקא מטפחים אותן, כי הן מדביר ביולוגי מאוד יעיל. מצד שני, הן מהוות מטרד לא זניח למגדלי הדבורים במדינה. הצרעות הללו טורפות דבורים בקצב מסחרר ואף מביאות לקריסת כוורות. אלא שבשונה מהדבורים באירופה שהובאו למדינה, הדבורים היפניות המקומיות, שאמנם מייצרות פחות דבש, מחזירות מלחמה. כשהדבורים בכוורת חשות שהצרעות סימנו את הכוורת שלהן, הן ממתינות לצרעה שתיכנס לפתח הכוורת ואז הן מקיפות אותה, מגבירות את חום הגוף שלהן ויוצרות סביבה מעין כדור חם שמגיע לטמפרטורה של כחמישים מעלות. ואז? ואז היא מתה.
כל זה מרתק, אבל אתם בטח שואלים את עצמכם למה אנחנו מזהירים אתכם מהצרעה הזו. אז ככה, לצרעה הזו יש עוקץ באורך של 6 סנטימטרים שדרכו הן מזריקות לקורבן שלהן ארס רעיל שפוגע במערכת העצבים ועשוי לפגוע גם בכליות. בנוסף, חלק מהאנשים עשויים לפתח אלרגיה מסכנת חיים לעקיצות של הייצור האכזרי הזה.
מידי שנה מתים ביפן כמה עשרות אנשים מעקיצות של דבורים וצרעות. לכן, עשו לעצמכם טובה, הישמרו לכם לנפשותיכם ובמידה ונעקצתם, חושו לקבל טיפול רפואי.
מאכלים מוזרים
לא מעט ישראלים נתקלים בחו"ל בארוחות הבוקר השונות באופן ניכר מאלו שהם רגילים אליהן בארץ. בארוחת הבוקר הבריטית עתירת השומן והבשר, בארוחת הבוקר האמריקאית עתירת השומן והסוכר, בארוחת הבוקר התאילנדית החריפה והרשימה עוד ארוכה.
ביפן, ארוחת הבוקר המסורתית היא קשה מאוד לעיכול – פילה סלמון. זהו. פילה סלמון, לידו לעתים יוגש אורז דביק ומעט רוטב סויה. וזהו. נחדד שמדובר בארוחת בוקר מסורתית ושניתן למצוא ביפן ארוחות בוקר שתואמות יותר את החך המערבי, אבל כשיגידו לכם ארוחת בוקר יפנית מסורתית, יתכוונו לזה.
לזה אפשר להוסיף מאכלים נוספים שלוקח לא מעט זמן להבין אותם כמו נאטו – פולי סויה מותססים בריח אצטון, מאכלי ים שונים והרשימה עוד ארוכה. כמובן שאפשר להיות הרפתקנים, אבל גם זהירים, לא מעט מערביים מצאו את עצמם מתמודדים עם התקף אלרגיה אחרי שאכלו מאכל לא מוכר.
עישון – רק בפינות עישון
ביפן הבינו כבר את נזקי העישון הפאסיבי והחליטו להגביל את העישון גם במרחב הציבורי, רק לפינות עישון מוגדרות. כן, כן. ביפן אי אפשר פשוט להוציא סיגריה ברחוב ולעשן, צריך לעשות את זה רק באזור שמותר לעשן בו. העניין הזה חשוב מאוד ליפנים והם גם אוכפים אותו באמצעות מסים גבוהים. אז אם אתם לא רוצים לשפוך את הכסף שלכם לריק, היו מודעים לזה.
ובנימה אישית – אולי כדאי שנאמץ את החוק הזה מהיפנים גם אנחנו.
אם שותים, לא נוהגים. גם אם שתיתם רק קצת
על פי החוק היפני, אחוז האלכוהול המקסימלי שמותר לאדם לשאת בדמו בזמן שהוא נוהג הוא אפס אחוז ולא יותר. במידה ובדיקת שוטר תמצא שיש בדם שלכם אלכוהול בכל שיעור שהוא, אתם צפויים להסתבך שם עם החוק ועדיף שלא.
לכן, את הסאקה והבירה היפנית שמרו לערבים שבהם אתם לא צפויים לנהוג.
ביפן התנהג כיפני
כמו שכבר ציינו כאן, כשמבקרים במדינה עם פער תרבותי משמעותי כל כך ממה שאנחנו מכירים, הרבה דברים שנראים לנו טריוויאליים, בעיני תרבות אחרת יכולים להיות גסים מאוד. לדוגמא, מי שישב לאכול ליד סיני, יצטרך להתמודד עם קולות לעיסה, שאיפה ובליעה בלתי פוסקים. בעיני הסינים, אכילה שקטה היא לא פחות מגסות רוח. בעינינו, מדובר בהפך הגמור.
כך, גם מבחינת היפנים יש מנהגים שהם מגונים לחלוטין. לדוגמא, הצבעה על אדם ברחוב היא פעולה מגונה מאוד מבחינתם. עוד משהו שחשוב מאוד ליפנים היא הבעת הערכה באופן אישי. בתרבות היפנית, צריך להגיד תודה גם על הדברים הקטנים ביותר, גם על אלו ששילמת עליהם. לכן, אם מתארחים במקום מסוים, רצוי להשאיר למארחים פתק או גלויה שאומרים תודה. אם מגיעים כקבוצה לאתר מסוים, לא לצפות ממישהו אחד להגיד תודה למדריך, כדאי לגשת באופן אישי ולהודות. מצד שני, מאוד לא מקובל לתת טיפים.
עוד משהו שהיפנים מאוד רגישים אליו הוא נעליים – הכניסה לבתים ביפן עם נעליים היא מאוד לא מקובלת. בנוסף לזה, גם לא מקובל ללכת יחפים בבתים, אלא אם יש מחצלת. בכניסה לרב הבתים ביפן מוצעים כפכפים בכניסה. ובהקשר הזה, במידה והוזמנתם למשפחה יפנית, מקובל להביא מתנה קטנה כמו עוגה ולהעניק אותה למשפחה כשמגיעים.
אלו רק חלק מהדברים שכדאי לשים אליהם לב כשמבקרים ביפן. לגבי היתר מומלץ להמשיך לחקור לפני הביקור ובמהלכו.
רכבות מהירות
בביקור ביפן אי אפשר להתעלם מהיעילות ומהמהירות שבה כל דבר מתרחש. הרכבות לדוגמא, פשוט לא מאחרות, הן מגיעות תמיד בזמן והתנועה בהן כל כך מהירה שבאמת אין צורך ברכב ברב המקרים. אלא שזה יכול להיות גם מסוכן. הכל פועל במהירות כל כך גדולה, בשקט וביעילות, שאם רגע אחד לא תשימו לב, אתם עלולים להיפגע מאחת כזאת. ואנחנו לא צריכם להגיד לכם מה יקרה אם שינקנסן (הרכבת המהירה ביפן) תפגע בכם במהירות של מעל 400 קמ"ש, נכון?
>> לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
חאפרים
מילה שהמבקר ביפן ישמע הרבה היא GAIJIN, כלומר – זר. ככה היפנים קוראים לנו, המבקרים מהמערב. הם מבחינים בנו, הם יודעים להבחין ביננו לבניהם (לא שזה קשה) ויש גם מי שיודע לנצל אותנו, התיירים, כמו בכל העולם. ביפן, אלו לאו דווקא היפנים. בשנים האחרונות הגיעו ליפן לא מעט מהגרים שתרים אחרי הזהב הטוב. חלקם עושים את זה בדמות עסקי תיירות מפוקפקים שעדיף להתרחק מהם. ליפנים מאוד חשוב למגר את התופעה ובטוקיו אפילו יש כריזות אזהרה ברחובות לגבי זה. בכל אופן, אל תתנו לאסתטיקה והסדר לעוור אתכם – רמאים יש בכל מקום, לא כדאי לתת להם פרנסה.