בשנים האחרונות, יותר ויותר ישראלים מגיעים לטייל באפריקה. אם בעבר התענוג היה שמור בעיקר לטובת טיולי ספארי בארצות המושבות האירופאיות – קניה, נמיביה ודרום אפריקה, בשנים האחרונות המטיילים מארץ הקודש עושים חיסונים וחוקרים את היעדים שהיו עד היום פחות מוכרים ביבשת. אתיופיה היא אחת מהיעדים הללו.
יחד עם ג'יבוטי שכנתה, אתיופיה מתפתחת מאוד בעשור האחרון, מתחזקת כלכלית ובין רב המדינות באזור, היא נחשבת לדי בטוחה למטייל המערבי. בהתאם, נמל התעופה בבירה אדיס אבבה הפך לתחנה מרכזית בעבור כל מי שחשקה נפשו בביקור ביעד נידח יותר.
אך יחד עם תחושת הביטחון שהתחזקה במדינה ויחד עם תעשיית התיירות שמשגשגת בה והופכת אותה למדינה שיחסית פשוט לבקר בה, עדיין יש ממה להיזהר באתיופיה. החל ממחלות, דרך תאונות שיכולת להתרחש ועד למעשי מרמה זדוניים שכדאי להתרחק מהם. כרגיל, אנחנו כאן כדאי להזהיר.
כייסים וגנבים
כמו בכל עיר בירה שמושכת אליה הרבה תיירים, גם באדיס אבבה שומעים על לא מעט מקרי שוד וכיוס ברחוב. מטיילים שחזרו מהמדינה מציינים שנקודות התורפה שכייסים מנצלים כדי לתפוס מטיילים היא בתחנות האוטובוס, בדיוק ברגע שבו אוטובוס מגיע או עוזב. ביתר הסיטואציות, באופן די פרדוקסלי, וזה באמת לא נעים להגיד את זה, כדאי להיזהר דווקא מהילדים שיפנו אליכם ברחוב ויציעו לכם לקנות דברים. ברוב המקרים הם יעשו לכם תרגיל של הסחת דעת שמתחיל בניסיון למכור לכם משהו. תוך כדי שהם יציעו לכם את הסחורה שיש להם, או אין להם להציע, תמצאו את עצמכם מוקפים בעוד כמה ילדים שאחד מהם ינסה לגנוב לכם את מה שיש לכם בכיסים.
דוגמה לכך שמענו ממטייל שחזר מהמדינה ומצא את עצמו בעיצומו של תרגיל כזה ביום האחרון של הטיול שלו. דווקא ביום שבו הוא החליט לוותר על השאקלים וחגורות הכסף. במזל, הוא לבש באותו היום ג'ינס צמוד, אז מכשיר הטלפון שלו נשאר בכיס. אותו המטייל ממליץ לא להסתובב ברחובות אדיס אבבה עם ציוד יקר ערך בכיסים או עם יותר מידי כסף. די בקלות הדברים האלו יכולים להיעלם ויותר חמור מכך – תחושת אי הביטחון שהוא חווה אחרי המקרה ההוא, לדבריו, הייתה החלק הקשה ביותר בסיפור.
מחלות מדבקות
כמו כל מדינת עולם שלישי, או מדינה שיש בה שטחי פרא נרחבים, גם באתיופיה יש לא מעט מחלות שתוכלו לחטוף ממים מזוהמים, מיתושים נגועים או ממזון לא נקי. אזהרה שמופיעה בלא מעט פורומים ומדריכים היא מפני מגפת האיידס במדינה. כזכור, בעוד שברב העולם איידס כבר לא נחשבת מגיפה, באפריקה, היא עדיין נחשבת כזו. מעבר לאזהרה הקבועה על מין בטוח ואחראי, במידה ומזדמנים למרפאה מקומית, מומלץ להגיע עם מלווה שיוודא שאתם מטופלים רק במחטים סטריליים ושאתם מטופלים בתנאים סניטריים נאותים. אחרי הכל, מבאס להיכנס למרפאה עם קלקול קיבה ולצאת ממנה עם צהבת.
כבדו את מנהגי המקום
ויכוח ותיק בין תרמילאים בעולם הוא האם לחלק לילדי הכפרים מתנות מהעולם המערבי, כמו ממתקים וצעצועים. התומכים טוענים כי אותם הילדים סובלים גם ככה מעוני קשה ושאנחנו המטיילים מנקרי העיניים צריכים לכל הפחות לגמול להם או להקל על הסבל שלהם. המתנגדים טוענים להשחתת הילדים המקומיים שמייצרים תלות באותן המתנות הצבעוניות שהמערביים מביאים להם. באתיופיה, הדילמה הזו קיימת פחות, כי שם המבוגרים רואים בעין לא יפה את העובדה שזרים מחלקים מתנות לילדים שלהם. כשחושבים על זה, גם אתם לא הייתם אוהבים את הרעיון שאדם זר פונה לילדים שלכם.
לכן, בלי קשר לעמדתכם באשר למתנות, בכדי להימנע ממצבים לא נעימים עם האוכלוסייה המקומית, מומלץ להימנע מהמנהג הזה. אם אתם רוצים להשאיר משהו מכם בכל זאת, עשו זאת בתיווך של המבוגרים, תרמו לבית הספר המקומי בכפר או למורה מקומי. לילדים תשאירו את הילדות המקומית שלהם, בלי הפרעות של המערביים.
שעון מקומי
באתיופיה נוהגים על פי לוח שנה ושעון מקומי אשר מנותקים מהמערב. לא מדובר בשעון שנוצר כתוצאה מהפער בקווי האורך של כדור הארץ, אלא עניין תרבותי, הם פשוט משתמשים בשעון שונה. אזור הזמן של אתיופיה, זהה לשל ישראל והם לא עוברים בין שעון קיץ לשעון חורף. לכן, בקיץ תידרשו להזיז את השעון שלכם שעה אחת קדימה עם הנחיתה במדינה. עד כה פשוט. בנוסף, השעון הנהוג באתיופיה מקדים את ישראל בשש שעות. למעשה, לשעה תשע בבוקר הם קוראים שעה שלוש בבוקר. למה? הבדלי תרבות.
מבחינת תאריך, בשנה האתיופית יש 13 חודשים. החודש ה-13 למקרה שתהיתם מונה רק 5-6 ימים.
בכל מקרה, אם אתם לא רוצים לפספס אוטובוס מקומי בשש שעות, כשמדברים עם בן שיח מקומי והוא מציין שעה כלשהי, חשוב לשאול אותו אם מדובר בזמן אתיופי.
תכסיסי עוקץ
ברחוב האתיופי למדו די מהר את המציאות התיירותית במדינה והנוכלים כבר פיתחו כמה שיטות לעקוץ תיירים ולהרוויח כסף קל. מטייל ישראלי שחזר מטיול ארוך באתיופיה מספר כי באחד הערבים במהלך הטיול הוא מצא את עצמו מפתח שיחה עם שני מקומיים. השיחה התגלגלה להצעה לבילוי משותף בבר. השלושה שתו שם משקה שיכר דבש מקומי ולדבריו "היה ממש סבבה". בסוף הבילוי, גילה אותו המטייל שהחשבון שלו כולל את ההזמנות של כל היושבים בבר. בשלב הזה הוא הבין שהוא נפל קורבן לתכסיס עוקץ. במקרה שלו הוא הצליח לצאת מזה במחיר של מה שהוא הזמין בלבד, אבל זה יכול היה להסתיים בהוצאה כספית גדולה מאוד, או במקרה הרע – תגרה אלימה נוכח הסירוב שלו לשלם את הסכום שדרשו ממנו.
עוד תכסיס שעולה לא פעם מתשאול של מטיילים מתחיל במקומי שניגש אליכם, מתחיל לספר לכם על המקום ועל הדרך מתלווה אליכם לכמה שעות של סיבוב באזור. בסוף, כשהוא ידרוש תשלום על היותו מדריך תיירים, תבינו שלא היה בו אף קורטוב של רצון טוב. במקרה הזה, חשוב מההתחלה להיות מאוד אסרטיביים, לסרב בתוקף ולהתרחק מאותו האדם כדי לא להיקלע לסיטואציה הלא נעימה שבה הוא דורש מכם תשלום.
המלצה אחרונה בתחום הזה – כשאתם יושבים במסעדה, אל תסתפקו בחשבון בעל פה מטעם המלצר, אלא בקבלה מלאה מטעם המסעדה. בהרבה מהמקרים, המלצר נוקב בסכום גבוה יותר מזה המצוין בחשבונית שבכיסו ובכך הוא למעשה גונב מהמעסיק שלו ולוקח לכיס שלו את ההפרש שיכול לנוע בין עשר לשלושים ביר אתיופי, שזה לא הרבה בשקלים, אבל דעו שמחיר הארוחה יכול לעלות פחות.
תשתיות רעועות
הדבר האחרון שהייתם מצפים שיסכן אתכם, הוא המלון שאתם ישנים בו. אז באתיופיה, במקרה ובחרתם בתקציב של תרמילאים, כדאי שתיערכו לבתי מלון לא מפנקים במיוחד. מעדויות של מטיילים עולה שבתי המלון הזולים הם ישנים מאוד ושהתשתיות בהם רעועות מאוד. במקלחות לדוגמא, סופר על מים שיוצאים באופן מפתיע מנקודה בקיר, במקום מהברז. כמו כן, יש תיאורים של חוטי חשמל ישנים וחשופים שכדאי להיזהר מהם והתחושה באופן כללי היא של מבנה לא מאוד בטוח לשינה.
לפני כמה שנים, מלון Taitu, מלון אייקוני שהוקם באדיס אבבה לפני כמאה שנים, חרב לחלוטין בשריפה שפרצה בו במהלך הלילה, יש הגורסים שבשל קצר חשמלי. בכל אופן – מומלץ להתייחס למקומות שאתם ישנים בהם בחשדנות, להכיר פתחי מילוט ולא לחסוך בכסף בכל ממחיר.
מילה אחרונה על אתיופיה –
מטיילים שחוזרים מהמדינה מספרים על חוויית טיול בטוחה למדיי. למעט מה שתואר כאן, מדובר במדינה יחסית יציבה, מאוד נגישה לתיירים וכמעט בלי גורמי טבע שעשויים לאיים עליכם. המזון במדינה הוא יחסית פשוט ובטוח, הנסיעות מתומחרות בצורה די ברורה והמקומיים, למרות שהם יכולים להיות מציקים, ברב המקרים לא ינסו לדפוק אתכם. עם זאת, עדיין צריך לזכור שמדובר במדינת עולם שלישית ולמערבי הממוצע מומלץ לצפות בה להפתעות ולקבל אותן באהבה.