הפיליפינים: נהרות תת קרקעיים ואגם בהר געש

ג'יפְּני. מנילה היא העיר הצפופה בעולם. והיא סואנת ועמוסה במיוחד. יש בה פתרונות תחבורה יצירתיים והנפוץ שבהם הוא הג'יפני – מין ג'יפ ארוך מאד שנוסע בצורה איטית בעיר ואנשים עולים ויורדים ממנו, הרבה פעמים תוך כדי נסיעה. בחלקו האחורי יש סולם שעליו עומדים כשאין מקום בתוכו.

בלוט. ג'אנט, בחורה מקומית שהכרתי ברחובות השוק במנילה, הראתה לי את אחד המעדנים המקומיים. אפרוח בביצה הוא אחד המאכלים הנפוצים בפיליפינים, והשווקים מלאים בהם. זוהי ביצה מופרית של ברווז בת 14 יום שמרתיחים אותה, מקלפים ואוכלים את הפנים המבושל. הביצים נמכרות רק אחרי השקיעה בגלל האמונה שהמאכל המסייע לכוח הגברא.

שלטי שירותים. השלט הזה מביע את כל מה שמאפיין את הפיליפינים - הם אנשים חמים, נדיבים ואדיבים שמכבדים את האחר, חייכניים ולמשפחה יש מקום מרכזי בחייהם. שלטים מהסוג הזה אפשר למצוא בשירותים ציבוריים ברחבי המדינה.

טרסות אורז. טרסות האורז היפיפיות של הפיליפינים הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הדרכים אליהן עקלקלות, בוציות וצרות. המדינה סובלת ממפולות בוץ רבות ונתיבי הנסיעה לרוב הרוסים ומשתפצים בו זמנית. הטרסות נמצאות באיזורים נידחים שאל חלקם אפשר להגיע רק ברגל ובשוליהן יש כפרים שבתיהם כמו תלויים על המצוקים.

ארונות קבורה. לאורך הדרכים אפשר לראות בליטות במרומי הצוקים. זוהי שיטת קבורה עתיקת יומין ובה תולים התושבים את ארונות הקבורה בפסגות הצוקים המקיפים את הכפר, וכך חיים להם החיים והמתים בהרמוניה זה לצד זה. עדיין, למתבונן מהצד לא ממש ברור איך הם מציבים שם את הארונות.

שיטת קבורה נוספת באזורים נידחים היא במערות, כדי שבעלי חיים לא יגיעו אל הגופות, יאכלו אותם ויפיצו מחלות. ארונות הקבורה הקטנים במערות באים מהאמונה שאדם צריך להקבר כמו שהיה ברחם אימו - קטן ומקופל.

הנהר התת-קרקעי. באי פאלאוון נמצא אחד משבעת פלאי הטבע של העולם - הנהר התת-קרקעי של פוארטה פרינססה, שזורם בתוך מערה באורך של 24 ק"מ ונשפך בסופו אל הים הסיני.

כדי להגיע לנהר שטים בים, הולכים בדיונות לבנות ומגיעים ללגונת איזמרגד מהממת ביופיה. הנהר זורם בתוך מערה חשוכה ויש בו צורות אבן מאד מיוחדות שעוצבו עם השנים.

קופיף טרסייר. באי בּוֹהוֹל נמצא אחד היצורים המוזרים בעולם: קופיף זעיר שעינייו הגדולות מוסיפות לקסמו, ומזכיר דמויות מטרילוגיית שר הטבעות המפורסמת. הוא גדל רק בפיליפינים, נחשב חיה מוגנת, הראש שלו מסתובב ב-180 מעלות ובספר השיאים של גינס נכתב עליו שעיניו הן הגדולות ביותר של יונק ביחס לגוף שלו, וזנבו כפול מגודל הגוף.

חופים לבנים. בפיליפינים יש אינספור חופים יפהפיים עם חולות לבנים, מים צלולים בכל גווני הכחול וקוקוסים שרק מחכים שתאכלו אותם. הפיליפינים מורכבים מיותר מ-7,000 איים, חלקם הגדול לא מיושב ונהוג לשוט ביניהם ולעצור במפרצים ולגונות שאי אפשר לשבוע מלהסתכל ולצלול בהן. 

ריקוד הטיניקלינג. מקורו של הריקוד בתקופת השלטון הספרדי באיים והוא מספק הצצה מסקרנת לפולקלור המקומי. רקדנים מיומנים מדלגים מעל זוג מקלות במבוק המאיימים לחבוט בקרסוליהם. הריקוד מלווה במוזיקה במקצב לטיני תוסס.

אגם בתוך הר געש. דרומית למנילה נמצא הר הגעש טאאל – לוע של הר געש שעדיין פעיל ובתוכו יש אגם מים שחלקם חמים מאד, עד רתיחה. לועו של הר הגעש נמצא בתוך אגם ענק שמקיף אותו והוא כולו נמצא בלוע הר געש רדום שגדול ממנו בהרבה. שטים מהגדה של הר הגעש הגדול כחצי שעה, מגיעים להר הגעש הקטן וממנו בעלייה תלולה מגיעים לפסגה שמשקיפה לאגם. לתיירים מציעים לעלות את העלייה הקשה רכובים על סוסי פוני.

מערכת מערות עם נהר תת קרקעי. בצפון הרחוק והנידח של הפיליפינים יש כפר קטן שנקרא סאגאדה ובו מערכת מערות שבתחתיתן זורם נהר. הירידה לנהר מסוכנת וחובה לעשותה עם מדריך. הסאגאדה זורם במשך מיליוני שנים והמים שלו נחשבים לקדושים לכן אסור להכנס אליהם עם נעליים. ההליכה בנהר נעשית בין כמה מערות בכמה מפלסים וכדי לעבור ביניהם משתלשלים בחבלים ושוחים. זו חוויה מאתגרת ומעיינת מאד. חשוב לדעת שכשיורד גשם חזק בחוץ הנהר עולה על גדותיו ומסוכן להיות בו.

חיים על גדות הנהר. כשיוצאים מהערים העמוסות מוצאים חיים שוקקים על הנהרות. הצריפים בנויים על הגדה והנהר מספר לתושבים את האוכל, הם מכבסים בו ומתרחצים בו. מחוץ לערים האוכל הנפוץ ביותר הוא מרק, אורז וירקות. לעומת זאת הערים מושפעות מאד מהאוכל האמריקאי, ואוכל מטוגן הוא מאד פופולרי.

הנהר שבו צולם הסרט אפוקליפסה עכשיו. מפל פאסאנחאן והנהר שמוביל אליו מיוחדים מאד. השיט נעשה בנהר הסלעי נעשה בקאנו שנקרא בנגקה והחתירה נעשית במעלה הנהר. שני הפיליפינים החסונים שחותרים בקנו יורדים ממנו מדי פעם כדי להעביר אותו בין הסלעים ובמקרים מסויימים מרימים את הקאנו - על יושביו - מעל הסלעים. מגיעים לבריכה בסמוך למפל, עוברים לרפסודה שקשורה בחבל, השניים מושכים אותה ופתאום אתה נמצא במערה מאחורי המפל. זו חוויה מיוחדת במינה וחלק גדול מהסרט אפוקליפסה עכשיו צולם שם.

משה פויסטרו הוא צלם, טייל וחוקר תרבויות שגילוי מקומות ותרבויות, טבע פראי וסקרנות אין סופית למקומות אקזוטיים תמיד היו חלק מרכזי בחייו. פויסטרו יספר על הפיליפינים בהרצאה שתתקיים בטוקהאוס, שבנמל תל אביב, ביום שבת ה-7.1. כרטיסים תוכלו לרכוש בלינק הזה.