באווירה אחרת: טיול מדהים במרוקו

מור הרפז, בת 29 מירושלים, דוקטורנטית למדעי המוח באוניברסיטה העברית. את הטיול למרוקו ל-11 ימים עשתה עם שי, בן הזוג שלה, כדי לחגוג את סיום הדוקטורט שלו במתמטיקה ("הוא הגיש את הדוקטורט בבוקר הטיסה"). 

"חיפשנו יעד מיוחד שאפשר ליהנות ממנו בזמן קצר יחסית, ומרוקו בהחלט ענתה על הציפיות", אומרת מור. "טיילנו עצמאית ולא בקבוצה מאורגנת וחשוב לציין שיש איזשהי תפיסה שלא בטוח לטייל במרוקו באופן עצמאי, בעוד שאנחנו ממש הרגשנו בטוחים וסיפרנו לכל מי ששאל שאנחנו מישראל".

כיכר ג'מע אלפנא במרקש. בשעות בין הערביים הכיכר המרכזית במרקש מתמלאת בדוכני מזון, רוכלים, מאלפי נחשים, מוזיקאים מקומיים ומספרי סיפורים.

>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש

סמטאות המלאח, הרובע היהודי במרקש. המלאח הוקם בשנת 1578 בסמוך להגירתם של יהודים רבים למרוקו בעקבות גירוש ספרד. המלאח היה תחום בחומות, על מנת להגן על היהודים מפני התושבים המוסלמים, והיהודים שהתגוררו בו עסקו בעיקר במסחר. היום חיים במרקש כ-200 יהודים בלבד ויש בעיר שני בתי כנסת פעילים.

תנומת צהרים בסמטאות מרקש.

מסגד קוטוביה במרקש בשעת שקיעה. המסגד הוקם בסוף המאה ה-12 ונקרא על שם שוק הספרים שפעל למרגלותיו.

שפשוואן, העיר הציורית הכחולה השוכנת בהרי הריף בצפון מרוקו. התושבים מקומיים טוענים שמקור הצבע הכחול של העיר הוא באוכלוסייה היהודית שהתגוררה במקום. היהודים צבעו את בתיהם בכחול כנגד עין הרע, ושאר האוכלוסייה הלכה בעקבותיהם. 

חתולים בסמטאות שפשוואן, העיר הכחולה. 

כשהשבילים עצמם צבועים בכחול, זה סימון לדרך ללא מוצא.

טנג'יר, מבט ממרומי הקסבה. טנג'יר שוכנת בכניסה המערבית למיצר גיברלטר, שבו נפגשים הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. ביום טוב, אפשר לראות ממנה את ספרד.

שוק האוכל בטנג'יר.

אזור הבורסקאים, מעבדי העורות, בפאס. במקום מעבדים עורות בשיטות שהשתמרו בימי הביניים. העורות מגיעים למקום על גבי חמורים לאחר שהוסרו מהחיה ועוברים בין מכלי הנוזלים השונים עד לקבלת התוצר הסופי. הסירחון חוגג. 

תצפית על פאס אחרי השקיעה. המסגד הבולט בתמונה, אל-קרוויין, הוקם כמדרסה ומסגד בשנת 859 על ידי אישה, פאטימה מחמד אל-פהרי. אוניברסיטת אל-קרוויין נחשבת האוניברסיטה העתיקה בעולם. הכניסה מותרת רק למוסלמים.

הר טובקאל בהרי האטלס, ההר הגבוה ביותר בצפון אפריקה ובעולם הערבי בכלל.

עמק טודרה, בדרך מהסהרה להרי האטלס. 

דיונות בסהרה. הצבע של הדיונות משתנה יחד עם השמש: זהב אחרי הזריחה, צהוב כשהשמש באמצע השמיים וורדרד בזמן שקיעה.

כפר ברכס הרי האטלס. הבתים בכפר עשויים מבוץ מקומי וגרים בו ברברים, הילידים המקוריים של מרוקו. כשמתהלכים בכפר, אפשר לראות אדים מהבילים שעולים מהחמאם המשפחתי.