חופש
חופש

באווירה אחרת: טיול מדהים במרוקו

מור הרפז ובן זוגה חזרו מ-11 ימים מהפנטים במרוקו ודאגו לתעד הכל. מהשווקים, דרך הכפרים הקטנים ועד מדבר סהרה האינסופי, לכל דבר במדינה הזו יש קסם מיוחד. ואם חשבתם שלא בטוח לטייל כאן, תחשבו שוב

מור הרפז | mako חופש | פורסם 09/11/18 07:18 

מור הרפז, בת 29 מירושלים, דוקטורנטית למדעי המוח באוניברסיטה העברית. את הטיול למרוקו ל-11 ימים עשתה עם שי, בן הזוג שלה, כדי לחגוג את סיום הדוקטורט שלו במתמטיקה ("הוא הגיש את הדוקטורט בבוקר הטיסה"). 

"חיפשנו יעד מיוחד שאפשר ליהנות ממנו בזמן קצר יחסית, ומרוקו בהחלט ענתה על הציפיות", אומרת מור. "טיילנו עצמאית ולא בקבוצה מאורגנת וחשוב לציין שיש איזשהי תפיסה שלא בטוח לטייל במרוקו באופן עצמאי, בעוד שאנחנו ממש הרגשנו בטוחים וסיפרנו לכל מי ששאל שאנחנו מישראל".

מרוקו
צילום: מור הרפז

כיכר ג'מע אלפנא במרקש. בשעות בין הערביים הכיכר המרכזית במרקש מתמלאת בדוכני מזון, רוכלים, מאלפי נחשים, מוזיקאים מקומיים ומספרי סיפורים.

>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש

מרוקו
צילום: מור הרפז

סמטאות המלאח, הרובע היהודי במרקש. המלאח הוקם בשנת 1578 בסמוך להגירתם של יהודים רבים למרוקו בעקבות גירוש ספרד. המלאח היה תחום בחומות, על מנת להגן על היהודים מפני התושבים המוסלמים, והיהודים שהתגוררו בו עסקו בעיקר במסחר. היום חיים במרקש כ-200 יהודים בלבד ויש בעיר שני בתי כנסת פעילים.

מרוקו
צילום: מור הרפז

תנומת צהרים בסמטאות מרקש.

מרוקו
צילום: מור הרפז

מסגד קוטוביה במרקש בשעת שקיעה. המסגד הוקם בסוף המאה ה-12 ונקרא על שם שוק הספרים שפעל למרגלותיו.

מרוקו
צילום: מור הרפז

שפשוואן, העיר הציורית הכחולה השוכנת בהרי הריף בצפון מרוקו. התושבים מקומיים טוענים שמקור הצבע הכחול של העיר הוא באוכלוסייה היהודית שהתגוררה במקום. היהודים צבעו את בתיהם בכחול כנגד עין הרע, ושאר האוכלוסייה הלכה בעקבותיהם. 

מרוקו
צילום: מור הרפז

חתולים בסמטאות שפשוואן, העיר הכחולה. 

מרוקו
צילום: מור הרפז

כשהשבילים עצמם צבועים בכחול, זה סימון לדרך ללא מוצא.

מרוקו
צילום: מור הרפז

טנג'יר, מבט ממרומי הקסבה. טנג'יר שוכנת בכניסה המערבית למיצר גיברלטר, שבו נפגשים הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. ביום טוב, אפשר לראות ממנה את ספרד.

מרוקו
צילום: מור הרפז

שוק האוכל בטנג'יר.

מרוקו
צילום: מור הרפז

אזור הבורסקאים, מעבדי העורות, בפאס. במקום מעבדים עורות בשיטות שהשתמרו בימי הביניים. העורות מגיעים למקום על גבי חמורים לאחר שהוסרו מהחיה ועוברים בין מכלי הנוזלים השונים עד לקבלת התוצר הסופי. הסירחון חוגג. 

מרוקו
צילום: מור הרפז

תצפית על פאס אחרי השקיעה. המסגד הבולט בתמונה, אל-קרוויין, הוקם כמדרסה ומסגד בשנת 859 על ידי אישה, פאטימה מחמד אל-פהרי. אוניברסיטת אל-קרוויין נחשבת האוניברסיטה העתיקה בעולם. הכניסה מותרת רק למוסלמים.

מרוקו
צילום: מור הרפז

הר טובקאל בהרי האטלס, ההר הגבוה ביותר בצפון אפריקה ובעולם הערבי בכלל.

מרוקו
צילום: מור הרפז

עמק טודרה, בדרך מהסהרה להרי האטלס. 

מרוקו
צילום: מור הרפז

דיונות בסהרה. הצבע של הדיונות משתנה יחד עם השמש: זהב אחרי הזריחה, צהוב כשהשמש באמצע השמיים וורדרד בזמן שקיעה.

מרוקו
צילום: מור הרפז

כפר ברכס הרי האטלס. הבתים בכפר עשויים מבוץ מקומי וגרים בו ברברים, הילידים המקוריים של מרוקו. כשמתהלכים בכפר, אפשר לראות אדים מהבילים שעולים מהחמאם המשפחתי. 

תגיות: מרוקו   מרקש   סהרה  
תגובות סגור
...טוען
מקרא: = תגובה ללא תוכן   = תגובה עם תוכן