לאחרונה גילינו כי אחת מההשלכות של המעבר לגולה, כל גולה שהיא, היא הניתוק מחגי ישראל. מי שכמוני קצת רווה מההיסטריה סביב תלושי החג והתורים שאינם נגמרים ליד הקופה בסופר, כמו גם מעוד ארוחה ארוכה ארוכה ומשמינה שבסופה עומדים בפקקי חג קסומים באיילון, עשוי להנות מהריחוק הכפוי. אבל כל האחרים עלולים למצוא את עצמם מתגעגעים לאיזו סופגניה שמנונית, לחד גדיא אכזרי ולצפירת יום הזכרון שבסופה יום של זיקוקים ועל-האשים. הו, יום העצמאות! זה היום שבו כל הגולים מתאספים כאחד כדי לשיר בשבחתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
הכל ברור לחלוטין. גדלנו והתחנכנו על ברכי חגי ומורשת ישראל, בישראל. בישראל לא צריך לעבוד קשה כדי שיהיה חג, הוא תלוי ברחובות, המשפחה מארגנת ארוחות, ברדיו יש שירים ייעודיים ובחנויות מוכרים מתנות למארחת. בזמן שכל זה קורה, בארה"ב פשוט יום שלישי.
ואכן, הדיסוננס גדול וחובה ליישר אותו מיד. לכן ישראלי התפוצות ויהודי הגלות מרימים את נס החג ועושים הכל כדי להרגיש בבית. אנחנו, למשל, מתעתדים לעשות "על האש" מסורתי בלב שיקגו. מנגל בפארק לא יעלה על הדעת בשיקגו הנקיה. זה יהיה באחד מבנייני הפאר בדאונטאון. כי ככה חוגגים עצמאות בחו"ל.
אז איך בכל זאת תחגגו רחוק אבל תרגישו קרוב? לפניכם כמה טיפים שאולי יעזרו ליום העצמאות, ל"ג בעומר וראש השנה הבא להיות כמעט כמו בבית, רק בלי סבתא.
משפחה אלטרנטיבית
הדבר החשוב ביותר, כנראה, בתפוצות, הוא להקיף את עצמך במשפחה אלטרנטיבית. המשפחה האלטרנטיבית יכולה להיות מורכבת מחברים, מישראלים או לא ישראלים, מיהודים או לא יהודים וכן הלאה, ובלבד שתרגישו איתם בבית, ותרצו לחלוק איתם את החג. ספציפית לעניין חגי ישראל, יכול להיות שלחג בקרב בני ישראל אחרים יהיה ערך מוסף, בעיקר בגלל שהם מכירים את החוויה וינסו לשחזר אותה. כך כל אחד מהאורחים יכול להביא לארוע משהו מהבית שלו, איזו מסורת או טקס נחמדים שיזכירו לו את החג המשפחתי, ותוכלו לייצר לעצמכם מסורת חדשה.
עם זאת, מומלץ בחום להזמין יהודים מקומיים או כל דיכפין שרוצים לחגוג את החג. כך תוכלו להנות מהחג פעמיים: פעם אחת כמו שאתם אוהבים, ופעם אחת דרך העיניים שלהם. והנה, בלי לשים לב, הוספתם עוד אדם למשפחה המורחבת ומי בכלל צריך את המשפחה הביולוגית. (טיפ: שווה להגיע לחגוג בבתים שלהם את החגים שלהם, גם אם הם לא יהודים – זו דרך נהדרת לאכול הרבה אוכל טעים שאתם לא מכירים).
תשמישי קדושה
לרוב חגי ישראל דרושים אביזרים. את רובם תוכלו להשיג גם בחו"ל (תלוי באיזה חו"ל אתם נמצאים), ולפעמים הם יהיו הרבה יותר מוצלחים מהאביזרים בארץ. אבל אנחנו לא מדברים על איכות, אנחנו מדברים על המוכר והמשפחתי, ולשם כך כדאי שתביאו איתכם מהארץ כמה אקססוריז בסיסיים שיגרמו לכם להרגיש בבית: החנוכיה שהכנתם בגן, הגדה מיוחדת עם איורים של זאב אנגלמאיר, צלחת פסח מיוחדת שקיבלתם מתנה וכן הלאה. כל אחד מהפריטים האלה יחמם את לבכם ברגע החשוב, ותוכלו להרגיש מחובקים גם בלי להיות בארץ.
לשמחתכם, חלק גדול מהאביזרים החשובים תוכלו למצוא או לייצר גם בגולה – קישוטים לסוכה, סביבונים, תחפושות לפורים, וכמובן, מנגל ופחמים, שהם, כידוע, האייקון של יום העצמאות.
אחד בפה
אין דבר שיגרום לכם להרגיש בבית יותר מאשר האוכל הביתי. הקניידלעך של אמא, הדג של סבתא, החזרת של אבא והסיחים המעולים של הדוד, שמשרה אותם במרינדה סודית כל יום עצמאות, ואחר כך אתם שיכורים מכדי לבקש את המתכון. אם כן, כל שנותר לכם לעשות הוא לבקש את המתכונים של כל המאכלים החביבים עליכם, ולנסות לייצר אותם בניכר. זכרו – לא את כל המרכיבים תוכלו למצוא כאן בקלות, ולא תמיד יהיה לזה את אותו טעם, אבל זו הזדמנות מצוינת לצלול לתוך המסורת הקולינרית המשפחתית ופשוט להתאבד על איזה מתכון. במקרה הטוב, יצאו לכם קניידלעך הורסים, במקרה הגרוע, מנישביץ עושים גרסה משלהם בקופסה.
בעניין זה, כדאי לציין שלא בכל מקום תוכלו למצוא סופרמרקט עם אוכל יהודי. עלינו, למשל, בשיקגו, התבזבז סופרמרקט שמשווק אפילו את הגרסאות החו"ליות של שוקולד השחר ושקדי מרק של אוסם, כך שחומרים לטשולענט, מלאווח, חלות ושאר תשמישי יהדות יש כאן למכביר. עם זאת, כמעט לכל הצרכים היהודיים שלכם תוכלו למצוא אלטרנטיבה סבירה, כשרה או לא. שווה לחטט קצת כדי למצוא משהו שתהיו מרוצים ממנו. ואחרי הכל, הרי אין כמו BAMBA.
אלוהים זה כאן
אנחנו חילונים למהדרין, ולכן הקשר שלנו לקהילה היהודית הוא מסורתי לחלוטין, וקשור בעיקר לעובדה שהם נחמדים. מצד שני, רבים מהישראלים שסביבנו מרגישים קשר חזק יותר למורשת, ואוהבים, בחגים, להרגיש קשורים יותר גם לאלוהים. לשם כך ברא אלוהים את חב"ד ובתיו, שמצויים בכל פינה סביב הגלובוס. בתי חב"ד מקבלים אליהם כל דיכפין לכל חג והם יודעים לעשות שמח, חב"ד סטייל. במרכזי יהדות אלה ישמחו לקבל אתכם לכל חג ומועד, יאכילו אתכם, יהיו המשפחה שלכם ואף ישאו תפילה אם תרצו.
בתי כנסת קיימים גם הם בכל מקום, אבל כדאי לזכור שבהרבה מקומות צריך לשלם עבור הזכות להכנס לבית הכנסת, וככל שהוא יותר פופולרי ונחשב כך יעלה לכם יותר להיות חברים בבית הכנסת. ותשכחו מזה, בלי להיות חברים, אף אחד לא ישיר איתכם כל נדרי.
תכנון מראש
זה אולי טכני אבל הכרחי: כמעט בכל החגים האלה תרצו לשבת סביב שולחן אחד עם עוד אנשים, וכדאי לשריין אותם מראש. בארץ אנחנו לא חושבים על זה – המשפחה תמיד מזמינה. מה זה משנה אם הולכים לדודה הזו או לחברים האלה? בארץ תמיד הולכים עם אבא ואמא, או ההורים של בן הזוג, או שאם אתם כבר אבא ואמא אז עליכם מוטלת המשימה לבשל. כך או אחרת, המשפחה גוררת אתכם ואתם צריכים לעשות מעט מאוד כדי להיות כולם מסובין.
בחו"ל של הגויים לעומת זאת, אם אתם לא תכוננו את ארועי החג שלכם, עדיין יהיה יום שלישי בחוץ, ואתם תמצאו את עצמכם כשחצי מצתכם בידכם. אתם מוכרחים לזכור שאתם או מזמינים או מוזמנים, וכדאי להיות באחת הרשימות האלה, עם האנשים שאתם באמת אוהבים. ויפה שעה חגיגית אחת קודם.