זה נשמע רומנטי: נכנסים לרכב החבוט, עולים על האספלט האמריקאי ונוסעים לאן שהרוח נושבת. עוצרים רק בדיינרים האותנטיים בהם ריח השמן חזק ולמלצריות קוראים בובי-סו, ועוצרים לישון במוטל מפושפש על אם הדרך, בתקווה שנורמן בייטס לא יבקר אותנו בלילה.
יופי. עכשיו תוסיפו לזה רכב שכור, תינוקת בת 4 חודשים, כלבה שמנמנה, 4 מזוודות ענק ואת הצורך להתחיל את החיים החדשים מהר ככל האפשר.
ו-מ-ה קי-בל-נו? אותנו. אחרי לילה אצל סבתא בברוקלין ארזנו את עצמנו ואת המיטלטלין ובעשר בבוקר היינו בדרך לשיקגו. הנסיעה מניו יורק לשיקגו יכולה לארוך בין 12 ל-15 שעות, ואנחנו החלטנו לעשות לילה בדרך, עם הג'ט לאג והנספחות. את הרומנטיקה השארנו בגיל 25. במקום להסתובב בכבישים נידחים עלינו על הכביש המהיר, ושם, בין משאיות ענק שנוסעות כמו טוסטוסים תל אביביים, עשינו את דרכנו הזריזה למדינת אילינוי.
הדרך הכי טובה להכיר את ארה"ב, זה ידוע, היא דרך האספלט. עם זאת, לא ברור שהכוונה היא לאספלט של ההיי-ווי. ממבחר הכבישים המהירים שנסענו עליהם הצלחנו להכיר בעיקר את תחנות העצירה (פיפי-קקי-כלבה-ילדה) העמוסות לעייפה בסניפי מקדונלדס ותחנות דלק, וכמה בתים של חסרי מזל שבנו להם "חוצה אמריקה" בחצר האחורית.
לא פגשנו בנהגי משאיות, אף בובי-סו לא הגישה לנו פאי תפוחים ביתי מחומם עם גלידה, ובמקרה הטוב, נתקלנו בג'וש המחוצ'קן, שלרוע מזלו הוריו בחרו לגור בגארי, אינדיאנה, והמקום היחיד שהוא יכול לעבוד בו הוא מקדונלדס. באסה לגארי, וגם קצת לנו.
אם אתם רוצים לעשות את זה קצת אחרת, אלה הדברים שכדאי שתדעו:
דרכים צדדיות
תחושת בטן
הנסיעה בדרכים הצדדיות תאפשר לכם גם להנות מאוכל קצת יותר מעניין מביג מק. זה טוב גם לגוף ובעיקר לנפש, שדי מתחצ'קנת אחרי ימים שלמים של השמן הזה. אם בכל זאת אתם על אם הדרך המהירה, קחו בחשבון שלא יהיו לכם הרבה אופציות אחרות מלבד האוכל המהיר, שהמגוון הוא מאוד קטן. שיש מקומות שבהם תחנות העצירה והיציאות מהכביש המהיר הן תכופות, אבל לעיתים תצטרכו לחכות קילומטרים רבים עד העונג הבא. ההמלצה שלנו: תעצרו לאכול כשאתם מוצאים מקום שקוסם לכם, ואל תחכו להיות מורעבים. אם יש לכם אפשרות, צאו לנסיעה הזו עם כמה סנדביצ'ים ופירות. שיהיה.
מוזיקת המקרה
אין דבר כזה מוזיקה טובה בארה"ב, בטח לא ברדיו. כל התחנות הן גלגל"צ לקוח מהשאול, עם מבחר אר אנ בי והיפ הופ פופולרי, לצד מצעד הפזמונים ההוליוודי, כשביניהם מוזיקת מטאל מהאייטיז. תשמעו שוב ושוב את ביונסה, קניה ווסט, בריטני ספירס ומטאליקה. בנוסף, כשעוברים שוב ושוב ממדינה למדינה, כל התחנות משתנות וצריך לחפש מחדש כל הזמן. בהנחה שלא מדובר בכוס התה שלכם, עשו לעצמכם טובה, והכינו כמה דיסקים מראש. זה לא אומר שלא כדאי לעבור בין התחנות ולהתרשם מתוכניות הדיבור השונות, מהמטיפים ומהמוזיקה שמנענעת לאמריקאים את התחת, אבל אל תהיו תלויים בזה. מדובר בנסיעה ארוכה.
נהיגה מונעת
פינת הדודה: שעות ארוכות על הכביש הן לא דבר פשוט, במיוחד לאנשים עם ג'ט לאג. פנקו את עצמכם בעצירות תכופות, הרבה נשנושים, מים למכביר ונסיעה איטית ורגועה. במיוחד על הכבישים המהירים, בהם תתקלו במשאיות חייזריות בגודלן, שמשייטות על הכביש כאילו הן קטנטנות ובלתי נראות. למרות ובגלל שהנהגים של המשאיות האלה מאוד מורגלים לכביש, הם מכירים אותו היטב ומושלים בו ביד רמה. תנו כבוד.
חלומות פז
אין כמו התרסקות על מיטה רכה ונקיה אחרי נסיעה של שעות ארוכות. תכננו מראש מתי תעשו הפסקה ואל תחכו להרגיש עייפים. לא תמיד תוכלו למצוא בדיוק ברגע זה מקום לישון בו. בין אם אתם מעדיפים מוטלים לצד הדרך או מלונות מאורגנים, תוכלו למצוא אחד לטעמכם בקלות. המוטלים, כמו גם המלונות, מאוד דומים זה לזה, אבל מומלץ ללכת למוטל ששמו מוכר לכם. בדרך כלל בתמורה ל-50-60 דולר לחדר, תוכלו לקבל מיטה רכה, מקלחת נקייה, ארוחת בוקר, אינטרנט ואולי אפילו בריכה וחדר כושר. יש מוטלים רבים שמקבלים כלבים, ובדרך כלל צריך לשלם עבורם תוספת של כ-25 דולר. העיקר שתשנו טוב ותהיו ערניים מספיק כדי לנהוג למחרת. ושיהיה לילה טוב.
בפרקים הקודמים של המהגרת: