אולי אין זמן מתאים יותר מאשר פסח כדי לספר לכם על נהר ריו טינטו עם מימיו האדומים. אז לא, זו לא מכת דם שנפלה עליו, אלא תגובה כימית לכרייה מאסיבית שהתקיימה באזור במשך שנים רבות - ריכוז גבוה של ברזל זורם אל הנהר ומתמוסס במים, מה שגורם למים להיצבע באדום וגם להפוך לחומציים בטירוף.
הנהר, שמוצאו בהרי סיירה מונרה בחבל אנדלוסיה, אמנם מסוכן לבעלי חיים ולבני אדם, בגלל שרמת החומציות הגבוהה שלו יכולה להמיס גם מתכות, אבל נמצאו בו מספר חריג בגובהו של חיידקים שמסוגלים לשגשג במים המסוכנים האלו.
העובדה שיש שם כמות חיידקים כל כך גבוהה שחיה בסביבה כל כך קשה, מושכת ביולוגים ומדענים שמשווים את תנאי הסביבה למאדים, ואפילו נאס"א אישרו שיש כמה נקודות חפיפה בין שני המקומות. התיאוריה הכללית שלהם אומרת שאם חיים יכולים להתקיים בנהר כל כך מתכתי וחומצי, לא מן הנמנע שהם יכולים להתקיים גם במקומות קשים אחרים במערכת השמש.