נהלי הנחיתה בתא הנוסעים במטוס הם דבר שאיש לא באמת יבין לעולם. בטוח שיש שם איזשהו הגיון פנימי, מישהו הרי החליט מתישהו שכך צריך לנהוג, אבל ספק אם הנוסעים, הדיילות ואפילו הטייסים יכולים להסביר מה עומד מאחוריהם. על ההתעקשות של כיבוי המכשירים הסלולריים והאלקטרונים כבר דובר רבות – "כי זה מפריע לתדרים של המטוס מול המגדל", נאמר לנו, למרות שאנחנו כבר יודעים שזה בולשיט, אבל ניחא. גם הדרישה שכל הנוסעים יישבו במקומם כשהם חגורים נשמעת עוד הגיונית. הדרישה ליישר את גב המושב קצת מוזרה, כי הזווית הקטנטונת הזו של הכיסא לא באמת מהותית לאף אחד בכל מקרה. הדרישה להעלות את התריס בחלון כבר לגמרי הזויה – מה זה באמת משנה? איך זה משפיע אם ניתן לראות מבעד לחלון או לא?
מדובר בנוהל בטיחות רגיל וסטנדרטי שרוב חברות התעופה בעולם מתעקשות עליו, ומתברר שהדיילים לא סתם מתקטננים אתכם ומבקשים להרים את התריס. מגזין הנסיעות Traveler דיווח לאחרונה כי אנשי הצוות מתעקשים על חלונות פתוחים כדי לשמור על ראות מרבית במקרה של פינוי המטוס. התקנות בארצות הברית למשל דורשות כי במקרה חירום, כל כלי תעופה חייב לאפשר פינוי חירום תוך 90 שניות בלבד, כך שהשנייה הזו של פתיחת החלון והתרגלות העין לאור עשויה להיות קריטית במיוחד, ולעשות את כל ההבדל בין פינוי מוצלח למוות קטלני.
כשכל החלונות פתוחים, תא הנוסעים כולו נחשף מראש לאור השמש (במקרה של יום), וכולם יכולים לראות מה בדיוק מתרחש בחוץ במקרה של בעיה בזמן ההמראה או הנחיתה, שכן אלו המקרים בהם מתרחשות רוב תאונות המטוסים. מעבר לכך, אם המטוס אכן מפונה, הנוסעים יוכלו להתרחק מגוף המטוס, המנוע ומיכלי הדלק כמה שיותר מהר כאשר העיניים שלהם כבר רגילות לאור היום, מבלי להסתנוור לפתע מהשמש או לחוות תחושה של דיסאוריינטציה. ובמקרה כזה – קריטי להתרחק מהאזורים האלה במהירות האפשרית.
כך שבפעם הבאה, כשהדיילת עוברת ומעירה לכם שהתירס שלכם סגור – במקום להתעצבן על כך שהיא מפריעה לכם ומכאיבה לכם בעיניים, נסו לחשוב על השנייה המיותרת הזו שתוכלו לחסוך במקרה של תאונה.