מפתח הלב: "קרוב להפליא ורועש להחריד"
אני מכירה בחורה שלקחה איתה את "רועש וכו'" - כמו שהיא נוהגת לקרוא לספר הזה בחיבה - למנהטן. היא עשתה את המסלול שאוסקר, הגיבור הצעיר של הספר, עושה בחיפושיו אחרי רמזים במשחק "חפש את המטמון" שאביו השאיר עבורו לפני מותו באסון התאומים. הילד המקסים להפליא והמעצבן להחריד הזה חורש את מנהטן לאורכה ולרוחבה במשך חודשים ארוכים, לרוב ברגל (הוא מפחד מהתחבורה הציבורית).הוא מחפש אחר מנעול מסוים שיתאים למפתח שבידו ולשם כך הוא מרחף ביעף על פני שדרת אמסטרדם ושדרת קולומבוס, לקסינגטון פארק, מדיסון סקוור גארדן, הארלם ו"איטליה הקטנה". וזו רק ההתחלה.
הוא מדלג על גשר ברוקלין ומרחיק בשיטוטיו עד רובע הברונקס (שהוא נאלץ לקחת אליו רכבת תחתית, מה שגורם לו להתקף פאניקה קטן). אינספור שמות של מקומות, רחובות, שדרות ובניינים הוא עובר, ובדרכו - כאותו כדור כספית המטמיע לתוכו כדורי כספית אחרים בעוברם על פניו - מצרף אל עצמו אוסקר טיפוסים הקשורים קשר הדוק אל העיר. אחת מאותם טיפוסים היא אישה אשר חיה בבניין האמפייר סטייט מאז מותו של בעלה. אדם נוסף, בעל תפקיד משמעותי בדרכו של הילד, הוא כתב צבאי עתיק יומין (בן 103) שעוזר לו בחיפושיו. הדי האסון שקרה לאמריקה ב-11 בספטמבר עוטפים את הספר הזה בכאב גדול אבל גם בתקווה לעתיד טוב יותר - עבור העיר ועבור אוסקר עצמו.
קרוב להפליא ורועש להחריד, מאת: ג'ונתן ספרן פויר, עברית: אסף גברון, הוצאת זמורה ביתן, 2007
קרעכצן אין דה סיטי: "זה ג'ונגל שם בחוץ"
בסדרה "סקס והעיר הגדולה", שגם אותה כתבה קנדיס בושנל, נהגתי לצפות בחדר מואפל. לא בשביל הרומנטיקה, אלא בעיקר כדי שמבטי המשוטט לא יתנגש בטעות בכפכפי ה"קרוקס" הכתומים שלי, המצורפים תדיר למכנסי טריינינג של "היינס". שילוב של תכלת וכתום הוא מתכון מנצח למיגרנה גם אצל גיבורות "זה ג'ונגל שם בחוץ", שכן הבנות האלו אוכלות צהריים ב"מייקלס" ממש ליד השדרה החמישית על חנויות האופנה שלה, מחוללות לשירותי הנשים על מגפי ג'ימי צ'ו, וכרטיסי האשראי המוזהבים שלהן נשלפים מתיקים של לואי ויטון. אם במקרה תיתקלו בהן בסביבות ה"רוקפלר סנטר", זה לא כי הן באו כדי להזדהות עם שלט ה"אני מאמין" התלוי שם והמדבר על זכויות האדם (למי אכפת?!), אלא רק מפני שהן פשוט בדרך ל.... כן! השדרה החמישית.
הספר ירביץ בכם הלכות חשובות כמו היכן מסתובבת החברה הגבוהה של מנהטן (השדרה החמישית, אולי?), וכיצד להגיע לפארק בראיינט בשדרה השישית כדי להציץ בשבוע האופנה המתקיים שם פעם בשנה, בספטמבר. המקומות מוזמנים יובלות מראש כך שאל תחששו אם אין לכם מה ללבוש. במרכז העלילה - קורותיהן של שלוש נשים מצליחות (מפיקת סרטים, מעצבת אופנה ועורכת מגזין), החיות ועובדות במנהטן. לשלושתן משרות נחשקות (אוף) אבל אני אדם קטן, אז לשמחתי הרבה, לכל אחת מהן יש גם קונפליקט במערכת הזוגית שבה היא נמצאת. אותן מצוקות פעוטות, הן שעזרו לי שלא להתקומם מדי נגד חוסר הצדק השוכן דרך קבע בגרדרובה הפרטית שלי. עם הבעיות שלהן מתמודדות הבנות באופן אלגנטי, במטוסי סילון פרטיים הטסים מעל ענני הבוטוקס של העיר, במסעדות יוקרה ובטי-שירטס מודפסות של רוברטו קוואלי. אני, אגב, מטביעה את יגוני בלאפה עם שווארמה.
"זה ג'ונגל שם בחוץ", מאת: קנדיס בושנל, עברית: דליה גל, הוצאת כנרת, 2006
כריכים מעל ברודווי: "ספר הבישול של וודי אלן"
תגידו מה שתרצו על וודי אלן, אבל הבן אדם יודע מה טוב. לא זו בלבד שהוא מקפיץ לובסטרים לארוחת בוקר וטוחן וודקה סטינגר כאילו אין מחר, האיש הזה דוגם את נשנושי הגורמה שלו בעיר הכי מגניבה. וודי אלן הוא מנהטן, וגם ההפך, והספר הזה הוא המלצה מתמשכת על העיר. ולא רק על מסעדות הפאר שלה או על המעדניות שאלן נוהג לסעוד בהן, אלא גם על אותה אווירה ניו יורקית שאנו פוגשים בסרטיו. כדאי לכם להתמקד באחד מפרקיו של הספר שהוא מסלול מקיף ביותר בעיר, המדלג ממסעדה למסעדה, בעודו עובר ממש במקרה, לא רחוק מכיכר טיימס (הסלאמי של ג'וני!) או מהסנטרל פארק. ייתכן שתרצו לבקר גם באתרים אלה, רק אל תעצרו בדרך באחד מהפאבים עליהם ממליץ אלן בחום. והיה אם כן - תשכחו ממוזיאון "מומה" לאותו יום. משימתכם הבאה תהיה למצוא את הדרך בחזרה למלון.
שימו לב: ממש בשדרה השביעית, בעודכם צועדים לעבר המדיסון סקוור גרדן, תמצאו את "קרנגי", המעדנייה המפורסמת ביותר בניו יורק, ואם תשכחו להזמין שם את "כריך דני רוז" - לא הייתם במנהטן. לא יעזור לכם גם אם תחזרו משם עם מיניאטורה של פסל החרות.
אחד מציטוטיו של אלן המובאים בספר, גורס כך: "קלוקה שנא את המציאות, אבל היה ברור לו שהיא עדיין המקום היחיד שבו ניתן לקבל סטייק הגון." אל תטעו, וודי ידידנו נולד דווקא בפלטבוש, ברוקלין, ולא על כוכב של מישלן, כמו שעלולים הייתם לחשוד, ואת ילדותו בילה בתוך אדי דג מלוח ולאו דווקא בתוך אשכול של ענבי מוסקט... ובכל זאת, הוא מבלה בלי בושה. גם לכם כדאי.
"ספר הבישול של וודי אלן". מאת: ברנדט שולץ, עברית: רות שק-יסעור, תמר הוצאה לאור, 2002
עוד כדאי לכם
"ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי", מאת: מייקל שייבון, מאנגלית: אלינוער ברגר, עם עובד 2003. חכם ונוגע ללב.
וגם שווה להתאמץ קצת ולהשיג את: "שילה לוין מתה והיא חיה בניו-יורק", מאת: גייל פרנט, מאנגלית: נורית יהודאי. בוסתן 1973. חינני, מצחיק , נהדר!