כאשר נחתמו הסכמי אברהם לפני כשנתיים, נפתח בפני התייר הישראלי אזור שלם בעולם לטייל בו ולגלות אותו. דובאי תפסה במהירות את המקום הראשון כיעד המועדף ביותר על הישראלים, כשהיא דוחקת הצידה את יתר האמירויות. כעת כשעולם התיירות חוזר לפעול בהדרגתיות, בדובאי מתחילות לצוץ בעיות ומדינות רבות מקלות את ההגעה אליהן, זה בדיוק הזמן לגלות יעדים חדשים ושווים גם במרחק טיסה קצר מאיתנו.
כבלוגרים של טיולים אנחנו תמיד אוהבים לנסוע למקום חדש שרוב המטיילים עדיין לא גילו ושאפשר לחוות אותו ואת כל מה שבו ואז לרוץ ולספר לחבר'ה. ראס אל ח'יימה הוא מקום כזה בדיוק.
ראס אל מה?
ראס אל ח'יימה (Ras Al Khaimah) היא האמירות הרביעית בגודלה מבין שבע האמירויות, המהוות יחד את איחוד האמירויות. היא אמנם נמצאת מרחק של פחות משעה נסיעה מדובאי אבל שונה ממנה מאוד.
דובאי משוויצה בגורדי שחקים, רחובות נוצצים ומסעדות גורמה, ואין מותג יוקרה המכבד עצמו שאין לו נציגות בה. יחד עם זאת' אחרי כמה שעות של הסתובבות בין האטרקציות בדובאי מצאנו אותה קצת ריקה מתוכן אמיתי, והמילה שעלתה לנו בראש כדי לתת כותרת לחוויה הכוללת היתה "פלסטיק". הכל יפה, הכל מרשים, הכל נקי, הכול "הכי" אבל הכול גם "כמו" (משהו אחר שראיתם במקום אחר) ונעדר אופי אמיתי, עניין או ייחודיות.
בהיבט הזה, ראס אל ח'יימה עושה בדיוק את ההפך ושמה בחזית את תרבות המקום, את חוויית המדבר האותנטית, הנוף הטבעי של ההרים הגבוהים ביותר באיחוד האמירויות ושפת חוף ים בתולי ובלתי מצועצע כמו זה של שכנתה. צרפו לזה בתי מלון ברמה בינלאומית, והשקעה של 150 מיליון דולר בתשתיות תיירות - לנו זה הספיק כדי לעלות על המטוס.
אז הנה הגיע השלב של לרוץ ולספר לחבר'ה, כלומר לכם, על החוויות שלנו. קבלו את המדריך של Two Flying Boys לראס אל ח'יימה:
חופי ים בתוליים, מלונות הכל כלול עם אופק של ווגאס
"איך בתי המלון שם?" היא שאלה שתמיד שואלים אותנו על מקומות חדשים ובמיוחד כאלה שהמלון מהווה חלק משמעותי מהחופשה.
בשונה מדובאי, לרוב בתי מהלון של ראס ח'יימה יש חוף ים פרטי וארוך השומר על אופי בתולי וטבעי, בו אפשר לבלות כמה ימים טובים ומפנקים של בטן גב. זאת בשילוב ספורט ימי ובגיחות לאטרקציות שונות במרחק לא רב.
לרוב, יהיו בתי המלון בראס אל ח'יימה גם זולים מאלה של דובאי ומחירם יכלול את כל הארוחות והשתיה, או במילים אחרות "הכל כלול". בין המלונות האלה תוכלו למצוא את ה- Double Tree By Hilton Marjan Island שהוא הריזורט הגדול ביותר של הילטון במזרח התיכון עם 5 כוכבים, 8 בריכות שחיה, כ-15 מסעדות שונות, ברים, מסיבות, מועדון ילדים, פארק מים לקטנטנים, ספורט ימי ורצועת חוף פרטית באורך של 700 מטר. המלון מתאים בעיקר למשפחות עם ילדים קטנים שאוהבים את החופש שלהם מלא באקשן ופעילויות ופחות מחפשים שקט ושלווה.
לגדולים יותר ולאלה המעדיפים להתרחק מההמון ה-Hampton By Hilton Marjan Island שאנחנו אהבנו יותר על אף שעל הנייר הוא מעוטר ב-4 כוכבים בלבד. המלון החדש מעוצב, חדריו מודרניים, ותמצאו בו קהל בוגר יותר או משפחות שמעדיפות את החופשה שלהן יותר אקסקלוסיבית. אמנם יש בו פחות מסעדות, אך האוכל בו טעים ונהנינו במיוחד מהארוחה במסעדה האסיאתית Karma Kafe עם הוייב השיקי והכיפי. למי מכם שמכיר את רשת מלונות Hampton, שנחשבת לרשת הפחות יוקרתית של הילטון וכבר החל לצקצק בלשונו ולהרים גבה ששניים כמונו הכותבים בלוג טיולי יוקרה ממליצים עליו, נאמר שהמלון הזה בהחלט שובר את הכללים ונותן שירותים שמקביליו בעולם לא נותנים.
לאלו מכם שמחפשים יוקרה אמיתית, נספר שבאזור Al Hamra ישנו ריץ קרלטון המציע וילות פרטיות על שפת הים וכן את הוולדורף אסטוריה המעוצב בסגנון ארמונות חצי האי ערב. שווה (ויקר) במיוחד הוא הריץ קרלטון וואדי דזרט, הממוקם בשמורה של 5 קמ"ר בלב המדבר ומציע לאורחיו חוויה מדברית של יוקרה (בדומה למלון בראשית שלנו אם כי בכנות נאמר שעצם ההשוואה היא מחמאה ענקית, שלא בטוח שמגיעה למלון בראשית). במלון וילות פרטיות וגדולות, כל אחת עם בריכה המעוצבות בסגנון בדואי (אבל של הביוקר). במלון גם ספא מהמם עם טיפולים מערביים, מזרחיים והידרו-תרמיים.
לחובבי האקסטרים – לעוף באומגה שמחזיקה בשיא גינס עולמי
ג'בל ג'איס הוא ההר הגבוה ביותר באיחוד האמירויות כולה, והוא נישא לגובה של כמעט 2,000 מטר. נשקף ממנו נוף שובה לב של רכסי הרים משוננים ומדבריים, אותם ניתן לראות מהפסגה. אבל למה "סתם" להנות מהנוף אם אפשר לעשות את זה ממעוף הציפור באומגה המחזיקה בשיא גינס של הגבוהה, הארוכה והמהירה ביותר בעולם. ואם זה לא מספיק אקסטרים אז בואו נעשה אותה גם בשכיבה על הבטן.
לתענוג הזה קוראים "טיסת ג'בל ג'איס", וכמו שאמרו בסיינפלד: ידה ידה ידה. מצאנו עצמנו תלויים בגובה 1,680 מטר, עפים במהירות 150 קמ"ש בין 2 פסגות הרים הרחוקות זו מזו מרחק 2.83 ק"מ, וצופים בנוף המהמם ממעוף הציפור. הצרחות והאדרנלין גירשו את כל האבק שהצטבר עלינו בבידודים של גל האומיקרון האחרון והעניקו חוויה שהתהדרות בשיא גינס בהחלט ראויה לה.
עריכה: עמרי תנורי
מי שזה גדול עליו, יוכל להתפשר על מסלול אומגות "רגיל" (בישיבה) בן 7 תחנות הנקרא "סקיי-טור ג'בל ג'איס". שלא תטעו, גם הוא מהיר, בגובה רב ומעניק מראות חד פעמיים של הנוף באזור. לאלה המלווים בילדים או סובלים מלב חלש, ישנו מסלול מזחלות על מסילה.
לפעילויות השונות ישנם מחירים שונים ודרישות גובה ומשקל שונות מהמשתתפים בהם. מומלץ לבדוק מראש ימי ושעות פעילות ולרכוש כרטיסים באתר. שימו לב, ניתן להוסיף למחיר הכרטיס השכרת מצלמת Pro, ולקבל את כרטיס הזיכרון המתעד אתכם בחוויה המטורפת הזו (אל תשכחו לערוך החוצה את הקטעים המביכים לפני שתחלקו את החוויה עם אחרים).
דרך משובחת לסיים יום שכזה, היא במסעדה המעולה 1484 By Puro (תנחשו באיזה גובה היא נמצאת), שלה מרפסת הצופה על רכסי ההרים. בניגוד לרוב המסעדות בלוקיישנים אינסטגרמיים כאלה, שלא משקיעות באוכל בשל הנוף שמפצה על היעדר הטעם, ה-1484 הצליחה להשוות את הסטנדרט של האוכל עם הסטנדרט הגבוה של הנוף והמנות בה היו טעימות מאוד - מנת הדג שאכלנו בה היתה מהטובות יותר.
תן לשים ת'ראש על דיונה
ביום השני הצטרפנו לטיול "ספארי", כך מכנים אותו בלשון המקום. אחרי מנה גדושה של אדרנלין באומגה, בנינו על יום רגוע וציפינו לטיול ג'יפים כזה שרואים בו בעלי חיים. כמה דקות אחרי שהתיישבנו בג'יפ הבנו שהמשמעות של ספארי כאן שונה, ומדובר בטיול ג'יפים המשלב רכיבת שטח אקסטרימית בדיונות היפהפיות של ראס אל ח'יימה.
נסיעה קצרה מהעיר הביאה אותנו אל Bassata Village, שהוא מעין מאהל בדואי, ומשם יצאנו בשיירת ג'יפים בזמן מטיילים אחרים יצאו לטיולי טרקטורונים וסנד-בורד (גלישה בחול). מעבר לכיף ברכיבת שטח הופכת מעיים, הטיול הוא הזדמנות לראות ולהרגיש מקרוב את יופיו של מדבר חולי שיד אלוהים ציירה צורות גלים בחול ומיקמה שמש גדולה, כתומה ועגולה בדיוק מעליהם.
במהלך הטיול גם עוצרים לסשן תמונות בדיונות ואין אחד שנותר אדיש למראה הילדים המתגלגלים בחול ומדגמנים להוריהם האירופאים את ענף הספורט החדש – אקרובטיקה על חול. מוזר היה לגלות שדווקא צעירה ממדינה כלשהי במזה"ת, חשבה שנכון להגיע לסיור כזה לבושה בחצאית מיני ומגפי עור גבוהות עם עקבים.
בסוף הטיול נערכת בחווה ארוחת ערב עם מופעים קצרים, המאפשרים היכרות קצת יותר קרובה עם תרבות המקום: ריקוד הטנורה – ריקוד פולקלור ערבי מרשים של סיבובים מהירים בשמלה כבדה ומוארת, המבוצע בד"כ ע"י גברים סופים (זרם מיסטי באיסלאם), מופע להטוטנות באש, ואיך אפשר בלי – ריקודי בטן. בין לבין הילדים יכולים לרכב על גמלים והמבוגרים לעשן נרגילה.
הפנינה של ראס אל ח'יימה
אחד מענפי המסחר החשובים במפרץ הפרסי בעבר היה פנינים. הגברים היו יוצאים למשך חודשים אל הים, צוללים מדי יום ביומו כדי לאסוף צדפות רבות ככל הניתן, כאשר רק באחוז אחד מהן היתה מתגלית לה פנינה. זה אמנם נשמע כמו חלומה של כל אישה אחרי תקופת הקורונה שבעלה יצא מהבית לכמה חודשים וישוב עם פנינים, אך למרבה הצער כיום כבר יודעים לייצר לצדפות תנאים אופטימליים לגידול פנינים בתוכן ומסעות ימיים כבר אינם בנמצא.
חווה אחת כזו לגידול הפנינים היא זו של סווידי. החווה ממוקמת על אסדה בלב ים, אליה שטים בסירת מפרש (עם קפה ומעמולים מעולים). במסגרת הסיור לומדים על ההיסטוריה של הסחר בפנינים, איך הן נוצרות באופן טבעי, מהו התהליך לגידולן כיום וכיצד נקבע שוויין. בסוף הסיור אפילו פותחים צדפה ומגלים בה פנינה. במקום יש גם פנינים לקניה.
לאס וגאס של המזרח התיכון
לא מזמן הודיעה רשת מלונות Wynn האמריקאית, שרבים מכירים כבעלת ריזורט יוקרתי בשם זה בלאס ווגאס המפעיל קזינו, כי סגרה עסקה להקמת ריזורט בהשקעה של מיליארדים בראס אל ח'יימה. הפתיחה צפויה ב-2026 ובינתיים באמירות היפה מתייחסים בזהירות לדברים - הקמת קזינו במדינה מוסלמית אינו עניין של מה בכך, במיוחד במקום שדווקא מעדיף להעניק למבקרים בו חוויה מקומית אותנטית ולא מתיימר להיות חיקוי של משהו מערבי.
לפני החזרה ארצה – עצירה קטנה בדובאי
כהרגלנו בקודש, את היום האחרון של הטיול אנו תמיד מקפידים לעשות מפנק במיוחד. כזה שיטעין מצברים לקראת החזרה לשגרה ויעשה את הספירה לאחור לקראת החופשה הבאה לנסבלת. אחרי 4 ימים כיפיים במיוחד בראס אל ח'יימה, הוספה של יום אחד בדובאי עושה לגמרי את העבודה.
לאחר מחקר מעמיק של הנושא "חופשה בדובאי" בגוגל, הבנו שהדרך הכי טובה לעשות זאת היא להיות שניים מתוך 100 מיליון איש בשנה, שעושים שופינג ב-1,200 החנויות שבקניון דובאי (שאין מותג שלא תוכלו למצוא בו) ולבחור מבין הרשימה של מלונות מומלצים בדובאי את הריץ קרלטון דובאי שהיה לא פחות ממושלם. את השעתיים האחרונות לפני היציאה לשדה"ת בילינו בספא המטורף שלו בטיפול ששבר כל שיא של טיפול שקדם לו (וכשמדובר בנו זה לא קל בכלל).
הריץ קרלטון הוא מלון בדובאי הממוקם על רצועת חוף פרטית באזור המרינה האלגנטי (JBR), ומעוצב בסגנון יפהפה של חצי האי ערב, אבל זה לא מה שעושה אותו למה שהוא. מרגע שהמונית מגיעה לחניה שלו, אורחיו הופכים לנסיכים ערביים ומקבלים שירות בסטנדרטים הגבוהים ביותר הקיימים בעולם. אנחנו תמיד אומרים שאלוהי האירוח נמצא בפרטים הקטנים.
מלונות יפים יש הרבה אבל שירות כמו בריץ קשה למצוא: מזג האוויר בדובאי בחודש פברואר האיר לנו פנים, וכשהגענו לבריכה מצאנו ליד השולחן צידנית ממותגת עם בקבוקי מים ומעמד מגזינים לקריאה. עם הצ'ק אין לחדר חיכתה לנו על המיטה ברכה עשויה סידור עלים ופרחים מעשה ידי אמן. מעט לאחר מכן דפק צוות שירות החדרים על דלת החדר ווידא איתנו באיזו שעה נוח לנו שהחדר יסודר (בבוקר ובערב), והאם יש דבר מה נוסף שחסר לנו וכמובן – סידור הלילה המוקפד שכולל קיפול שולי המיטה, הסטת הוילונות, תאורת לילה, בקבוק מים לצד המיטה, נעלי בית, שוקולדים וברכה אישית מהחדרן. אם זה לא לילה טוב, אז איננו יודעים לילה טוב מהו.
כמו שאנחנו תמיד עושים במקרה שהטיסה הביתה יוצאת בשעת לילה, עשינו צ'ק אאוט, איפסנו את המזוודות וצעדנו כמו אחרונת המעושרות לספא של המלון. הספא כולל סאונת אקליפטוס, בריכה חיצונית, וג'קוזי קר וחם נפרד לגברים ונשים, ממנו ניתן להמשיך ישירות למתחמי ההתרגעות המעוצבים ולשתות תה קמומיל שיכינו לכם אחרי העיסוי שתבחרו מהתפריט המציע טיפולים מענגים ממזרח ומערב. היה וואו.
*הכותבים היו אורחים של משרד התיירות של ראס אל ח'יימה וריץ קרלטון