כל מה שצריך לדעת על מדריד:
למדריד אין מונומנטים סטייל מגדל אייפל, הקולוסיאום או סגראדה פאמיליה, ובכל זאת היא יכולה להתחרות בקלות בפאריז, ברומא או בברצלונה, גם בשפע מוקדי העניין שלה אך עוד יותר מזה בהיצע התרבותי, הקולינרי והבלייני שלה.
בירת ספרד היא עיר של יותר משלושה מיליון תושבים, שיושבת בלב הגיאוגרפי של חצי האי האיברי ומשמשת צומת התחבורה החשוב ביותר בספרד. פוארטה דל סול (Puerta del Sol; 'שער השמש') שהיה בעבר חלק מחומת העיר, הפך ללבה של ספרד כולה, וכיום ממוקם בו קילומטר ה-0 שממנו נמדדים כל המרחקים במדינה.
ב-1561, כשהמלך פליפה השני בחר במדריד לעיר בירה, זו הייתה עיירה קטנה וחסרת כל חשיבות בממלכת קסטיליה, אבל שושלת הבסבורג (Habsburg) ששלטה בה מאז הפכה אותה לעיר של מנזרים, כנסיות וארמונות פאר. במאה הקודמת שקעה ספרד במלחמת אזרחים ובדיקטטורה קתולית שמרנית, אבל כשהרודן פרנקו הלך לעולמו וספרד הפכה לדמוקרטיה, הספרדים – ובמיוחד המָדרילֶניוֹס – פרקו כל עול ויצרו את התנועה שזכתה לכינוי 'הסצנה של מדריד' (la movida madrileña).
צעירי העיר (בהם גם פדרו אלמודובר) גילו את החיים הטובים, ומאז הם לא מפסיקים לבלות. חיי הלילה של מדריד היו לאגדה, והדברים שכתב המינגוויי בשנות השלושים תקפים גם היום: "איש לא הולך לישון במדריד עד שלא חיסל את הלילה." וזה בדיוק הזמן להזכיר את מדד הבירה של מדריד – €4 (15 ₪) לחצי ליטר.
מה אסור לפספס במדריד?
גם אם אתם לא משוחרי המוזיאונים, בקרו לפחות באחד משלושה מוזיאונים לאומיים שזכו לכינוי משולש הזהב של מדריד – מוזיאון הפראדו (Museo Nacional del Prado), מוזיאון תייסן-בורנמיסה (Thyssen-Bornemisza) ומרכז המלכה סופיה לאמנות (Centro de Arte Reina Sofía). הראשון הוא מוזיאון בעל שם עולמי, ובו אוסף נרחב של אמנות אירופית שמספק הצצה אל עברה ונשמתה של ספרד – כולל יצירות של ולאסקז, ציורים אפלים וסוערים של גויה, ועוד שלל יצירות מופת מכל רחבי אירופה. במוזיאון השני מוצג אוסף פרטי מהמרשימים ביותר בעולם, בעיקר של אמנות אירופית, ואילו במוזיאון השלישי תוכלו לעמוד מול גֶרניקָה (Guernica) מאת פיקאסו, אחת היצירות החשובות והמצמררות של המאה הקודמת, וכמובן להתרשם גם מאמנים חשובים כמו סלבדור דאלי וז'ואן מירו.
אחרי מנה גדושה כזאת של תרבות, בואו לנוח ולטייל בפארק רֶטירוֹ המפורסם (Parque del Buen Retiro), המקום המושלם לפיקניק ביום שטוף שמש, לכמה שעות של מנוחה ושל ירוק בעיניים, או לסיור על סגוויי. זה אחד הפארקים היפים באירופה, שכולו מדשאות מטופחות, פסלים ואנדרטאות, וגם אגם מלאכותי שאפשר לשוט בו בסירה. ארמון הבדולח (Palacio de Cristal) שמדרום לאגם נבנה במאה התשע-עשרה כחממה, אבל היום מוצגות בו תערוכות מתחלפות.
ארמון המלוכה (Palacio Real) הענק והמפואר של מדריד נבנה בעקבות דליקה שפרצה ב־1734 וכילתה את המבצר המוּרי שעמד כאן בעבר. התוכנית הייתה לבנות ארמון שיאפיל על כל ארמונות אירופה, והתוצאה היא פנינה אדריכלית בסגנון הבארוק ובה 2,800 חדרים! הארמון שימש את משפחת המלוכה עד 1931, כשאלפונסו ה-13 ויתר על כס המלוכה. המלך הנוכחי מתגורר בארמון צנוע יותר מחוץ למדריד, ופאלאסיו ריאל משמש בעיקר לאירועים ממלכתיים. אל תוותרו על הביקור כאן, אם תרצו להתרשם מחיי הפאר של מלכי ספרד. בארמון תלויות יצירות של האמן הספרדי הדגול גויה, לצד אוסף של שטיחים, ריהוט, פסלים, חפצי נוי, כלי חרס וכסף, כלי נשק ועוד.
פלאסה מאיוֹר (Plaza Mayor) היא אחת הכיכרות היפות בעיר (בתמונה הראשית של הכתבה). כיום תיהנו כאן מבתי קפה אלגנטיים, אך בימים עברו נהגו לצפות כאן ממרפסות הבניינים שמסביב במלחמות שוורים, בהוצאות להורג ובמשפטי ראווה של האינקוויזיציה. לא הכי נעים, אבל אם נחזור להווה, זה ה-מקום ליהנות בו מקפה ומאפה אחרי שעות של שופינג, ולצפות בעוברים ושבים ממש כמו פסל הפרש של פליפה השלישי, שהורה על בניית הכיכר ועומד כעת במרכזה.
במרחק כמה דקות הליכה מהכיר, תגיעו אל אחד משוקי הפשפשים הגדולים באירופה, אל ראסטרו (El Rastro). הוא נערך בימי ראשון בלבד, ותושבי העיר באים לכאן כדי לקנות בגדים זולים, תקליטי פלמנקו ישנים, תמונות של מדריד העתיקה, ארנקי 'מעצבים' מזויפים, חולצות טריקו מדליקות וכלים לבית. הביקור באל ראסטרו הפך מסורת של ממש, והביקור בשוק הוא מעין הקדמה לאחר צהריים של שתיית ורמוט ונשנוש טאפאס באינספור הברים של האזור. ככה מבלים ביום ראשון תושבי העיר, וכמו שאומר הפתגם הידוע, במדריד התנהגו כמָדרילֶניוֹס.
מדריד למתקדמים
בין אם אתם אוהדי כדורגל שרופים ובין אם לא, הביקור באצטדיון סנטיאגו ברנבאו (Santiago Bernabéu Stadium) הוא בהחלט מרגש. כמה מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים שיחקו על המגרש הזה, אז גם אם לא תקנו כרטיסים לחוויה המחשמלת של צפייה במשחק בית של ריאל מדריד, בואו לכאן לפחות לסיור ולהצצה מקרוב ביציעים, בגביעים, בחדרי ההלבשה והעיתונות. בכמה מהסיורים ניתן לשלב גם ארוחת טאפאס (הזמינו כרטיסים מראש).
אטרקציה מוכרת פחות ששווה לבדוק בדרום-מזרח העיר היא מתחם מטאדרו מדריד (Matadero Madrid), לשעבר בית מטבחיים שעבר שיפוץ נרחב, ונחנך בשנת 2006, כמרכז תרבות ובו גלריות אמנות, סינמטק, תיאטרון ובית קולנוע. במתחם מתקיימות הופעות רחוב, ויש גם מגוון של ברים ומסעדות.
איפה לישון במדריד?
במדריד יש מגוון רחב מאוד של אפשרויות לינה במחירים שפויים שבשאר בירות אירופה כבר שכחו מזמן. לצד מלונות פאר של חמישה כוכבים, יש גם אכסניות ודירות מעוצבות להשכרה, שלא לומר מלונות נהדרים בטווח המחיר הבינוני. האזור המומלץ והפופולרי ביותר ללינה הוא סביב רחוב גראן ויה (Gran Via), לב לבה של מדריד. מרכז העיר (Centro) הוא אזור בטוח מאוד, וקרוב למוקדי עניין כמו פלאסה מאיור וארמון המלוכה, שלא לומר לרחובות הקניות והמסעדות.
מעט מחוץ למסלול התיירים השחוק, שכונת מלאסניה (Malasaña) נחשבת בטוחה ומבוקשת, בזכות הקרבה לרחובות הראשיים, וגם שלל חנויות הבוטיק והמסעדות בשעות היום, לצד ברים מצוינים בשעות הלילה. ואם אתם מעדיפים אווירה מחוספסת יותר, רובע לה לטינה (La Latina) קרוב לשוק הפשפשים, ויש בו טאפאס ברים נהדרים ומלונות במחירים נוחים יחסית למרכז מדריד.
איפה לאכול במדריד?
הנה כמה חוויות קולינריות שאסור לפספס בזמן הביקור במדריד. הראשונה היא הצ'ורוס במטבל שוקולד חם שמגישים בבית הקפה המפורסם Chocolatería San Ginés. המקום הפך לשם דבר, ותיירים מתגודדים בו כל שעות היום, אך המקומיים באים לכאן בדרך כלל עם עלות השחר, כדי לטעון מצברים בדרך הביתה מבילוי אל תוך הלילה.
חוויה מקומית לא פחות היא ארוחה קלה בטאפאס בר השכונתי, בדרך כלל עם כוס יין או בירה בשעות הערב המוקדמות, ולפני הארוחה. המנות הקטנות המוגשות בצלוחיות כוללות ירקות, נקניקים, גבינות, דגים ופירות ים, ותוכלו ליהנות מהן בין השאר גם בשוק האוכל המצוין מרקאדו סן מיגל (Mercado San Miguel), וכן באינספור ברים הפזורים ברחבי העיר, בהם גם La Casa del Abuelo, Taberna Real, Taberna Laredo ו- Casa Revuelta.
ואם תרצו לומר שאכלתם במסעדה העתיקה בעולם שפעילה עד היום באופן רציף, Restaurante Botín מלאת אווירה ומושלמת לארוחה מסורתית של בשר על האש או של דגים ופירות ים.
שופינג במדריד
רחוב השופינג הראשי של מדריד הוא גראן ויה (Gran Via), העמוס בחנויות יוקרה, בתי כלבו ורשתות, כולל פריימרק חביב הישראלים, כך שזה המקום עבורכם אם הגעתם עד מדריד כדי לצאת לבולמוס קניות רציני. ואם זה לא מספיק, ישנם גם מרכזי קניות כמו Factory Madrid, Plaza Norte 2 ו- La vaguada.
למי שמחפשים חוויה אותנטית יותר, במדריד נותרו חנויות עצמאיות בבעלות משפחתית יותר מאשר בכל בירה אחרת באירופה, כך שלא תתקשו למצוא כאן פריטים ייחודיים ומקוריים, לצד עתיקות אמיתיות, מזכרות קיטשיות וגם הרבה זיופים בשוק אל ראסטרו המפורסם. בקיצור, גן עדן לשוחרי קניות.
תחבורה ציבורית במדריד
במדריד יש רשת ענפה של תחבורה ציבורית, כולל 12 קווי מטרו, שלל קווי אוטובוס, חשמלית ורכבת פרברים, וכמובן גם מוניות. כרטיס לנסיעה חופשית בתחבורה הציבורית עולה 14.2€ אירו ליומיים או €18.4 לשלושה ימים. גם הנסיעה במונית זולה יחסית, וכמו ברבות מערי אירופה, הכי כיף לחרוש את העיר ברגל.
> איך מגיעים מנמלי התעופה למרכזי הערים?