הונג קונג הוא מקום מיוחד ומפתיע, המשלב בין האופי הסיני השמרני לחדשנות, אנרגטיות ואי עקביות. ברחובות תשמעו סינית, קנטונזית ומנדרינית (שההבדל ביניהן עצום מבחינת הדיבור, אך הן זהות מבחינת הכתיבה), אנגלית, הודית ועוד כמה ניבים סיניים נוספים.
מבחינת אמונה, האוכלוסייה כאן מתחלקת בין דאואיסטים, סיקים, נוצרים קתולים, לותרנים, בודהיסטים ואפילו מוסלמים ויהודים, אבל נדמה שהדת האמיתית של התושבים היא הצרכנות - בכל שעה של היום, בכל פינת רחוב, מישהו ימכור משהו ומישהו יקנה, בין אם זה בקניון יוקרתי ומבהיק ובין בדוכן רעוע.
נקודת המפגש המבעבעת הזו בין מזרח למערב היא אחת הערים הצפופות בעולם וכ- 7 מיליון איש חולקים שטח של כ-1100 קמ"ר בלבד. הונג-קונג (הנמל הריחני), על גורדי השחקים והכפרים הצפים שלה, גונבת עוד ועוד שטחים מהים כדי להכיל את כמות האנשים ובתי העסק הפורחים בה. זו הסיבה שתמצאו פה הרבה מסעדות ממוקמות בקומה השנייה והשלישית של הבניין, וחנויות המתפרשות למלוא גובהו...
נחשולי בני אדם מציפים את הרחובות ואת מנהרות הרכבת התחתית בשעות השיא – שעות נהדרות לשבת ולהתבונן במקומיים מנוווטים את חייהם בין פקקי תנועה, גורדי שחקים, מקדשים בודהיסטים וקומוניזם.
שפה: אנגלית וסינית קנטונזית. מאז החזרה לשלטון סין המנדרינית עושה קמבק, אבל עדיין הקנטונזית שולטת. שווה להשקיע קצת בלימוד כמה מילים בסיסיות. אל תתפלאו אם לחלק מהאנשים יהיה קושי להבין אתכם. האנגלית שלהם, נאמר בצורה עדינה, לא משהו.
מטבע: דולר הונג קונגי. ייקרא להלן דה"ק.
ויזה: אין צורך בוויזה לבעלי דרכון ישראלי.
מזג אוויר: טרופי. קיץ חם ולח, חורף יבש וקריר. מונסונים יולי-אוגוסט. מומלץ להגיע בין אוקטובר לתחילת ינואר.
חשמל: יש צורך במתאם.
חיסונים: אין צורך בחיסונים בביקור בהונג קונג, אלא אם אתם מתכננים להמשיך ממנה לחלקים מסוימים בסין.
בטיחות: הונג קונג היא אזור בטוח יחסית. יש לנקוט באמצעי זהירות סבירים, לשתות מים מינרלים ולהקפיד על אוכל מבושל היטב. בשנים האחרונות שפעות עופות למיניהן פגעו גם בהונג-קונג ויצרו בהלה גדולה, אבל כדאי לזכור שעד עתה עיקר הנפגעים היו תרנגולות.
הגעה לעיר: שדה התעופה המרכזי של הונג קונג נמצא באי לאן-טאו, והוא נקרא צ'ק-לפ-קוק. נסיעה ממנו לקאולון או לאי המרכזי יכולה להיעשות בכמה דרכים: באיירפורט אקספרס (23 דקות ו-90 דה"ק), באוטובוסים (כשעה, 45 דה"ק), או במונית (20 דקות ו-350 דה"ק).
תחבורה: בהונג קונג יש שורה של אמצעי תחבורה ציבורית יעילים – הרכבת התחתית (MRT), רכבת עילית, אוטובוסים, מיניבוסים וחשמליות. מערכת הרכבות המובילה אל היבשת נקראת KCR. כדאי לברר עם מקומי מהי הדרך הטובה ביותר להגיע ליעדכם לפני היציאה לדרך. כדאי להצטייד בשדה התעופה בכרטיס "אוקטופוס" - כרטיס אלקטרוני אותו טוענים ב-150 דה"ק, ואפשר להשתמש בו כמעט בכל אמצעי התחבורה בעיר. הפיקדון בסך 50 דה"ק הם יוחזר אליכם בסיום.
נציגות ישראל בהונג קונג: Admirality Center. Tower 2. 107. 18 Harcourt Road. טל': 852-8-28217500. או באתר הרשמי.
לשכת התיירות: ישנם שני סניפים מרכזיים שכדאי להגיע אליהם. האחד בסנטר, רחוב המלכה 99 תחנת (Sheung Wang). השנייה בקאולון, במזח סטאר-פרי. בסניפים יתנו לכם מפות טובות, עצות על אתרים שונים ועל הדרכים להגיע אליהם, והחשוב מכל – תוכלו להצטייד שם במדריך לקנייה הנבונה, המספק מידע על חנויות שוות, על מוכרים מורשים, על חיקויים וזיופים ואיך להמנע מהם ועוד ועוד.
נימוסים והליכות: כל כך הרבה חוקים ומשמעויות יש כאן לכל דבר – כחול זה צבע אבל, אז לא להביא פרחים כחולים, שחור זה מוות, צהוב זה שנאה, ירוק (במקרים מסוימים) מצביע על הפקרות מינית. כדי לא להתחיל להתבלבל בין החוקים, הכי טוב פשוט להיות מאוד מנומס, לא לגעת, לא לצעוק, לא לדבר פוליטיקה ולחייך. ואם בכל אופן אתם חייבים להביא מתנה כלשהי – שתהיה עטופה בצבע זהב.
האזורים
סנטרל ומאן-צ'אי
האזור מלא גורדי השחקים המדהימים של הסיטי נתן להונג-קונג את כינויה "מנהטן של המזרח הרחוק". בין מגדלי המשרדים ועשרות המסעדות תמצאו כמה מהמוסדות הפיננסיים הגדולים של העיר, כמו גם מוזיאונים וחנויות שוות.
מערב הונג-קונג
השיא של מערב הונג-קונג הוא פסגת ויקטוריה, ממנה נשקף נוף עוצר נשימה של העיר והנמל. מסביב משתלבות זו בזו הונג-קונג הטרנדית ומלאת השיק וזו הסינית והמסורתית.
מערב קאולון
הצד המערבי של החלק היבשתי של הונג-קונג מלא בשווקים מכל סוג. בעוד שמלון פניסולה מציע את מיטב הפאר של העיר, הרי שרובע מונג-קוק מחזיק בתואר המפוקפק 'האזור הצפוף ביותר בעולם', ורחוב נתן הוא רחוב קניות ונוצץ. עיר של ניגודים, אמרנו.
מרכז קאולון
קאולון הוא האזור שבקצה חצי האי הפונה לאי הונג קונג והוא מאוד פופולרי בקרב התיירים והמקומיים כאחד. פה תמצאו שלל חנויות, מסעדות ובארים. בנוסף, יש כמה מוזיאונים בקאולון, מקדשים, אזורים ירוקים וחופים ששווים ביקור. המרכז מורכב משלושה רבעים שונים: טסים-שה-טסואי העמוס, קאולון סיטי,שהיא מעין עיר בתוך עיר, והונג-הום החדשה והמעט בורגנית.
בין קוזווי ביי לקוארי ביי
האזור הצפוף הזה מלא במזכרות מימיו המוקדמים של השלטון הבריטי ומהחשיבות שאלה ייחסו לים. מיצר צר מפריד כאן בין האי המרכזי לקצה הדרומי של קאולון.
דרום הונג-קונג
אברדין וסטנלי הם שני אזורים פופולאריים במיוחד. ביניהם תמצאו פארק שעשועים וריזורט תיירותי הומה. מזרחית לסטנלי אפשר לבקר באחד הכפרים המסורתיים הבודדים שנותרו בהונג-קונג.
האיים
בין יותר מ-200 האיים המרכיבים את הונג-קונג, יש כאלה שאינם אלא סלעים טרשיים. אחרים מיושבים ומספקים טבע, טרקים וחופים שקטים ואחרים – חוויה כפרית. בין הגדולים והמעניינים נמצאים לנטאו, לאמה וצ'ואנג-צ'או.
מקאו
מקאו היא בירת ההימורים של המזרח הרחוק, במרחק שעה הפלגה מהונג קונג.. בתי קזינו במקאו הם מוקד המשיכה העיקרי של האי.
קצת היסטוריה
ראשוני המתיישבים התמקמו באי הונג קונג באלף השני לפני ספירת הנוצרים, אם כי לא לגמרי ידוע לאיזו קבוצה אתנית הם השתייכו. הקנטונזים התיישבו כאן החל מ-100 לפנה"ס, ואילו בני ההאקה הגיעו זמן קצר אחריהם, אבל עד שהגיעו הבריטים לאזור הייתה הונג-קונג אזור שכוח אל. הטופוגרפיה ההררית, היעדר המחצבים, הקרקעות הלא פוריות ומחסור במים לא עודדו אף אחד, מלבד שודדי-ים מחפשי מסתור, להתיישב שם.
כשהחלו הבריטים לסחור עם סין הפך הנמל הטבעי הבטוח והגדול של האי לנכס של ממש. לאחר מלחמת האופיום הראשונה (1839-1842) נמסר האי לידי הבריטים, על פי חוזה ננקינג. מלחמת האופיום השנייה, כעשור לאחר מכן, הוסיפה לשטחי השליטה הבריטית את חלקו הדרומי של חצי האי קאולון ועוד מספר שטחים, שלא נמסרו כי אם הוחכרו לבריטים ל-99 שנים, בחוזה שנחתם ב-1897. הונג קונג שגשגה בזכות המסחר הבריטי הענף, ואלפי סינים מהיבשת היגרו אליה. בימי מלחמת העולם השנייה נמלטו אליה עוד אלפים רבים מאימת הכובש היפני, אך לבסוף נכבשה אף היא.
עם תום המלחמה שבו הבריטים להפעיל את הנמל המשגשג, אך הקמת הרפובליקה העממית של סין ומלחמת קוריאה הביאו להפחתה משמעותית בסחר והבריטים פנו לאפיק כלכלי אחר – הקמת מפעלי תעשייה זעירה תוך ניצול קשה של כוח העבודה המקומי. היוזמה הצליחה מבחינה כלכלית, אך בשנות ה-60 המאוחרות פרצו התקוממויות פועלים, שהביאו לגל של אלימות והפגנות. חוקים סוציאליים נחקקו, והשקט והשגשוג הכלכלי שבו למושבה הבריטית.
בשל חוקים ייחודיים למושבה, גם ענף הבנקאות התפתח באופן עצום והונג-קונג הפכה לטריטוריה חשובה עבור סינים שביקשו לעשות עסקים עם המערב, ולהיפך. המיקס התרבותי שנוצר היה עשיר –סינים קנטונזים וממחוזות אחרים, יפנים, בריטים, אוסטרלים והודים, כשמדי יום מגיעים מאות אנשי עסקים מכל העולם לביקורים. כניסתם של מפעלים טכנולוגיים לאי הפכה אותו גם למעצמה אלקטרונית חשובה
בתחילת שנות ה-80 החלו שיחות בין הבריטים לסינים לגבי החזרת השטחים החכורים. הסינים דרשו לקבל בחזרה גם את האי עצמו בטענה שחוזה ננקינג היה חוזה לא שוויוני ולא חוקי. לאחר שנים של דיונים בין הבריטים, הסינים והממשל בהונג-קונג, סוכמו הפרטים – הונג קונג הוכרזה כמחוז אדמינסטרטיבי מיוחד, שהפיקוח עליו נעשה ישירות על ידי הממשל בבייג'ינג באמצעות מועצה. הסינים לא הכפיפו את החוק בהונג-קונג לזה של היבשת. העיר ממשיכה להיות מרכז עסקים קפיטליסטי בינלאומי, מרכז תרבותי מגוון, מכה של קניות ובילויים, וגשר חי ותוסס בין מזרח למערב.