שדה התעופה הבינ"ל של קפריסין בלרנקה (צילום: ויקיפדיה)
שדה התעופה הבינ"ל בלרנקה | צילום: ויקיפדיה

מקורו של השם קפריסין הוא במילה קיפרוס – נחושת, שהוא אחד מחומרי הגלם החשובים של האי ולאורך השנים היווה אטרקציה לעמים שונים כגון הרומאים, הוניציאנים, הטורקים והאנגלים, שחשקו באי הקטן ואוצרותיו והשאירו בו את עקבותיהם על כל צעד ושעל. לפי האגדה, קפריסין היא מקום הולדתה של האלה אפרודיטה, הלוא היא אלת האהבה, ואכן זהו אי קטן שטוף שמש וחופים נפלאים שיש הרבה מה לאהוב בו. האי השכן מרוחק רק כ-30 דקות טיסה מישראל (קצת יותר מאילת) ולא משנה אם אתם מגיעים למסד את הקשר עם בחירי לבכם בברית נישואין אזרחית, או אם רצונכם בבטן–גב, בקפריסין תמצאו המון מקומות לעשות זאת.

לפעמים יש הרגשה שהתיירות קצת השתלטה על האי בשנים האחרונות אבל עדיין אפשר למצוא מקומות נפלאים שבהם החופים קצת פחות מתויירים, כמו גם כפרים בינות להרי הטרודוס שנראה כאילו צוירו במכחול ומשמרים את הנוף הכפרי של פעם, כשאישה חרושת קמטים לבושה שחור מציצה בחיוך מעבר למרפסת מלאה בעציצים פרחוניים.

למרות המאבק של היוונים בטורקים והפלישה הטורקית לצפון האי בשנת 1974 האווירה באי נינוחה למדי והצד הטורקי מאפשר למטיילים לפגוש את קפריסין הפחות מתויירת בליווי ניחוחות טורקים. אבל לא משנה באיזה חלק של האי אתם, הכל כאן מתנהל לאט ורגוע יותר, אז עזבו את כל הלחצים מאחור ותיהנו מהאי הים תיכוני הקסום.

שפה: יוונית וטורקית
מטבע: יורו € (המטבע הישן: לירה קפריסאית).
שעון: כמו בישראל.
קידומת: דרום קפריסין: 357 מחוץ לקפריסין ואז מספר בן 8 ספרות. בתוך קפריסין – אותו מספר בן 8 ספרות. צפון קפריסין: 392. מודיעין טלפונים: 192.
ויזה: אין צורך בוויזה לבעלי דרכון ישראלי.
תושבים: כ-800,000
מזג אוויר: ים תיכוני. בחודשי הקיץ (מאי – ספטמבר) חם ויבש, למעט בהרי טרודוס שם קריר יותר. החורף, שחל כאן מנובמבר עד מרץ, קל יחסית. האביב והסתיו קלילים ונעימים, ובסה"כ רוב הימים שמשיים ונעימים.
תחבורה:
הבריטים השאירו לקפריסאיים את הנהיגה בצד שמאל וכדאי לכם לזכור את זה גם כשאתם עומדים לחצות את הכביש. חוץ מזה אין בקפריסין מערכת רכבות, קווי האוטובוסים הם אמנם זולים אך מגיעים בתדירות נמוכה יחסית, והמוניות יקרות ולא ממש מומלצות. לכן, אם אתם יכולים לשכור רכב אז מומלץ לעשות כן. שימו לב! הביטוח שתעשו בצד הדרומי לא יהיה תקף בצפון קפריסין ולכן צריך לעשות ביטוח נוסף.
מודיעין תיירים: CTO ארגון התיירות הקפריסאי (היווני). בישראל – מגדל צמרת, קומה 14, דיזינגוף סנטר, תל אביב, טל': 03 5257442. אתר: http://www.visitcyprus.com. בקפריסין עצמה אפשר למצוא סניפים שלהם בנמל התעופה של לרנקה וכמעט בכל עיר או רצועת חוף שהיא מוקד משיכה לתיירים. לרשימת סניפים ופרטים נוספים לחצו כאן.
חשמל: 240 וולט.
בטחון: קפריסין נחשבת לבטוחה למדי עבור תיירים. בכל זאת תמיד חשוב לפקוח עיניים.
במקרה חירום: מספר חירום באי - 112/ שגרירות ישראל בקפריסין: 4, Ioannis Gryparis Str., Nicosia
Tel.: 357 22 369500, שעות עבודה: משני עד שישי 08:00-15:00
נימוסים והליכות: הקפריסאיים נחמדים ואדיבים אז פשוט תהיו גם אתם כאלה.
התמצאות בעיר: גם אם יש לכם מפה ביד זה לא תמיד קל להתמצא ברחובות בקפריסין. המלצה פשוטה: פנו אל קפריסאי חביב שיעזור לכם.
טיפים: בדרך כלל הטיפים כלולים במחיר, אבל נהוג להשאיר טיפ קטן נוסף.
לינה: בקפריסין יש בתי מלון מהרשתות הגדולות, בתי מלון קטנים ובתי דירות. המבחר די גדול אבל לא ייחודי. מה שכן ייחודי לקפריסין הוא פרויקט האגרוטוריזם – תיירות כפרית, שבה המבקרים מגלים את הכפרים הקטנים הציוריים ואת המורשת הקפריסאית במעין צימרים קטנים שבדרך כלל מנוהלים על ידי משפחות שחיו בכפרים האלה שנים רבות. טברנות, סוכות גפנים ואנשים חביבים.
ספר מקדים: ספרה של יהודית זנד – "קפריסין, נופים אוכל אנשים", אמנם יצא לפני כמה שנים והוא לא מעודכן אבל הוא בהחלט מכניס לאווירה של קפריסין וחוץ מזה יש שם מתכונים קפריסאיים מעולים.

לינקים חשובים: מפה טובה של האי. איפה אשר למצוא את בית חב"ד. ו-כל המידע למתחתנים

קפריסין, מבט על (צילום: ויקיפדיה)
קפריסין, מבט על | צילום: ויקיפדיה

היסטוריה

למרות שטחו הקטן, לקפריסין מורשת תרבותית מפוארת שבאה לידי ביטוי בהמון אתרים ומונומנטים הפזורים לאורכו ורוחבו של האי והמעידים על 9000 שנים של תרבויות מגוונות ששרידיהם נשזרו אלה באלה.

קפריסין נמצאת בצומת דרכים בין אסיה, אפריקה ואירופה ועובדה זו השפיעה על ההיסטוריה ועל ההתפתחות התרבותית שלה. בשנת 1400 לפני הספירה הנוצרית הגיעו לאי היוונים והחל משנת 750 לפנה"ס נכבש האי לסירוגין על ידי האשורים, המצרים והפרסים. כ-415 שנים מאוחר יותר (333 לפנה"ס) האי נכבש על ידי אלכסנדר מוקדון והוא נשלט על ידי התרבות ההלניסטית עד שנת 58 לפנה"ס, אז פלשו הרומאים לאי. כשפאולוס, מפיץ הנצרות, הגיע לקפריסין, הוא החליט להתנצר שם והאי קפריסין הפך למדינה הראשונה הנשלטת על ידי נוצרים. מאוחר יותר, קפריסין היתה אחת ממדינות האימפריה הרומית המזרחית - ביזנטיון.

בשנת 1191, כבש אותה ריצ'ארד לב הארי ובמשך השנים הבאות היא עברה מיד ליד והפכה להיות קתולית עד שבשנת 1489 היא עברה לידי הוונציאנים. לאחר הכיבוש העותומני בשנת 1571, התיישבו תורכים באי, אך הרוב היווני חזר לחיק הדת היוונית אורתודוקסית. בשלהי התקופה העותומאנית, כאשר האימפריה מתחילה להתפורר, הבריטים נכנסים לאי ומנהלים אותו. לאחר מלחמת העולם הראשונה, טורקיה מוותרת על כל זכויותיה באי וקפריסין הופכת להיות מושבה בריטית.

בתחילת השלטון הבריטי, שאפו רוב תושבי האי להיות חלק מיוון ואף נוסד ארגון שנלחם מלחמת גרילה נגד הבריטים, אולם בשנת 1958 הארכיבישופ מקאריוס דרש את עצמאותה של קפריסין במקום להשתייך למדינת האם – יוון בעוד התושבים הטורקים באי דרשו שהוא יחולק בינם לבין היוונים. בשנת 1960 קיבלה קפריסין עצמאות לאחר שגם היוונים וגם הטורקים הסכימו לוותר על חלוקת האי ועל השתייכותו ליוון ומקאריוס היה הנשיא הראשון של קפריסין.

חוף הים בפמגוסטה, קפריסין (צילום: getty images)
פמגוסטה, בחלק הטורקי של קפריסין | צילום: getty images

כמה שנים לאחר מכן, התחילו הטורקים והיוונים להתעמת ביניהם והאו"ם שלח חיל מצב כדי להשליט סדר. העניינים הסתבכו עוד יותר כאשר במהלך הפיכה, הנשיא מקאריוס הודח מכיסאו, צבא טורקיה ניצל את ההזדמנות ופלש לאי בתואנה שהוא מגן על התושבים הטורקים, והצליח לכבוש כ-30 אחוזים משטחה של קפריסין. במהלך הכיבוש, 180,000 אזרחים יוונים מצאו עצמם מחוץ לבתיהם והם נאלצו לעבור לחלק היווני של האי. ב-1974, לאחר התערבות האו"ם, קפריסין חולקה לאזור יווני ולאזור טורקי כשהאו"ם משמש חיץ ביניהם. מקאריוס שב להיות נשיא קפריסין.

העימות בין שני הצדדים המשיך כאשר הטורקים הכריזו על מדינה בריבונות טורקית בתוך שטחה של קפריסין והכתירו את דנקטש לנשיא, למרות שכל המדינות החברות באו"ם לא הכירו במדינה הטורקית (למעט טורקיה כמובן). העימות חוזר לכותרות כאשר קפריסין מנסה להיכנס לאיחוד האירופי – לאור רצונם של שני הצדדים בכניסה לשוק המאוחד האו"ם ניסה לתווך בין הצדדים אך המשא ומתן כשל וגם משאל עם בשני חלקי האי לא פתר את הבעיה.

במאי 2004, רק החלק היווני הצטרף לאיחוד האירופי, וכשנה מאוחר יותר נבחר בחלק התורכי נשיא חדש, טלאת, שהיה מעוניין באיחוד. נשיא קפריסין, קריסטופיאס, הצהיר שהוא יפעל למען האיחוד ושני הצדדים מתחילים בשיחות שיובילו בעתיד לאיחוד האי. ב-אפריל 2008, מוסר המחסום בין שני חלקי העיר בבירה ניקוסיה ובכך נפתחת ההזדמנות לשוב ולאחד את שני חלקי האי.

נמל קירנייה בקפריסין, 1950 (צילום: Fox Photos, GettyImages IL)
נמל קירנייה בקפריסין, כפי שצולם בשנת 1950 | צילום: Fox Photos, GettyImages IL