אם ראיתם את "האביר האפל" (2008) או את "האיש בעל אקדח הזהב" (1974) והחלטתם להגיע למושבה הונג קונג, ברוכים הבאים. הידעתם? הונג קונג הוא המקום היחיד בעולם בו מפרסמים צ'יפס חריף על שטרות כסף. להלן חלק מאפשרויות השופינג המחכות לכם: לעצמכם רכשו חליפת ארבעה חלקים עם פפיון. לחברה או לחבר שמחכים בבית תוכלו להביא מקלות צ'ופסטיק של הדב פדינגטון, או פיצוחי נודלס חזרזירים באריזת מתנה. להורים יתאימו נעלי ניו-בלאנס במחיר מחסן או כפכפים של לילו וסטיצ' (וולט דיסני 2002).
הקטע בהונג קונג הוא להבין איפה אתם לא - בסין. עם הנחיתה מומלץ לנסוע באוטובוס לגבול היבשתי עם מחוז גואנגדונג, ולצפות במסתננים הרבים מנסים להיכנס ולמצוא עבודה באי. אפשר לנסות לחצות את המעבר, למרות שאם אתם ישראלים לא תקבלו אשרת כניסה לסין. מנכ"ל גוגל אמר לאחרונה בראיון אצל סטיבן קולברט שגוגל "לא אהבה" את החוקים הסינים ולכן יצאה מהמדינה. בהונג קונג גוגל נשארה, כי החוקים בה שונים לגמרי. בהונג קונג מותר הכל.
בירה בטעם דבש ומרטיני בזול
אומרים שזו עיר עתידנית, למרות שאין בה שום דבר מפתיע ברמת התשתיות. השירותים רגילים, השקעים הבריטים מרובעים (ניתן לרכוש מתאמי חשמל יפהפיים), המכוניות רצות על בנזין או דיזל (הגה בצד ימין), כולם מטגנים נונ-סטופ וברחובות יש היסטריית סטארבקס, לואי ויטון וחשמליות דו קומתיות עם לוגו H&M. חידושים ברמת המיקרו? ספרייט בטעם תה קר, בירת שוופס בטעם דבש, בייבי שרימפס במכונות ברחוב.
הקטע הוא להיות ולהתנהג אוריינטלי; לנסוע ברולס רויס, להמר על סוסים, להתחמק מרוכלים, לשחק קריקט, ללכת לחייט בשם SAM'S שתפר חליפה לדיוויד בואי ומייקל פאלין ממונטי פייטון. מומלץ לצאת לבר בשם "1997" (שנת סיום הכיבוש הבריטי) בו תפגשו שלל אנשי עסקים לבנים, בנקאים ודיפלומטים, או ל"פליקס" בקומה ה-30 על גג מלון פנינסולה, המשקיף על האי ומציע מרטיני ב-140 דולר מקומי (זול). שעת התה הידועה של מלון פנינסולה מתחילה כל יום ב-15:00 ומסתיימת ב-19:00, ואפשר להתפלח אליה גם אם אתם לא אורחי המלון. אסור להיכנס עם כפכפים, חובה לנסות את סנדוויצ'וני הסרדינים.
אם בא לכם לקום מוקדם, קפצו לאכול בבית הדים סאם "מקסים" בעירייה. הוא פתוח עד 15:00 ומגיש מנות צמחוניות אקסקלוסיביות וקינוחי ביצים-קלמארי. אגב, קנו ב"ליידיס מרקט" חולצות "איי לאב HK". לבשו אותה מתחת לג'קט, נהגי מוניות מתים על זה. אל תפחדו להיות תיירים.
לכו חפשו סיני שילין אתכם
עם זאת, ישנם מקומות שרצוי לוותר עליהם, כי תמיד גשום שם וכולם כבר היו בהם. לדוגמא: פסל הבודהה הגדול באי לנטאו, הגנים הבוטנים בצפון קאולון, עיר ההימורים מקאו (אלא אם מגיעים אליה במסוק היוצא מהמעגן כל חצי שעה ולא באוניה. אוניה לוקחת הרבה זמן). חובה גם לדלג על הדיסנילנד המקומי, באקט של דווקא, מרוב שהעירייה דוחפת את הלוגו של מיקי מאוס בכל שלט ברכבת התחתית. חוץ מזה זה מביך, הסינים צורחים בקטע אחר גם על המתקנים הכי בנאליים.
כדי למצוא דירה שווה בתשלום כנסו לשלוחה של אתר המודעות הבינלאומי קרייגליסט הונג קונג. יש שם סאבלטים, דירות למכירה ולהשכרה; עדיף לקחת משהו בשכונה לא מרכזית ולגור שם שבוע. יש דירות מעולות עם נוף הררי ומזג אוויר טרופי בשכונת וואן-צ'אי, למשל.
במשך הטיול עשו טובה, ותרו על פייסבוק. אם אתם רוצים להשאיר חותם ולגרום לכמה שיותר אנשים לראות תמונות שלכם, העלו אותן לויקיפדיה. אף אחד לא ירגיש אם תכניסו תמונה שלכם לעמוד של "בנק אוף צ'יינה", כל עוד הבניין עומד במרכז. אני למשל החדרתי את שמי לערך על שדה התעופה הבינלאומי של הונג קונג, לאחר שנשנשתי בטרקלין המנהלים של פיליפינס איירליינס. עדכנתי גם את "אורחים מוכרים" בערך של מלון פנינסולה בו שהיתי לילה אחד. שווה.
* הכותב הוא אזרח רומני