זה אולי לא קורה הרבה, אבל כשאנחנו, הישראלים, מחליטים לנפוש בארץ בשיא העונה, זה בדרך כלל נגמר באילת, עם ההמונים, בחיפוש מייאש אחר פיסת חול פנויה באחד החופים. החופשה של האיטלקים מתחילה ונגמרת בחבל פוליה (Puglia) הדרומי ("העקב של המגף"), שטומן בחובו עיירות קטנות ומזמינות, אוכל מצוין וחופים קטנים וקסומים. המקומיים, אגב, מוכנים להישבע שגם בשיא העונה, כשנראה כאילו יש הרבה יותר נופשים ממה שהחופים מסוגלים להכיל – יש מקום לכולם. פשוט בגלל שטוב להם ביחד אז הם מפנים מקום. שנלמד מהם משהו?
אז מה עושים בעקב של המגף? קודם כל אוכלים טוב. המטבח בפוליה מכונה "המטבח העני" – כך נקרא המזון שמגיע מהשדה לצלחת. מה שגדל באזור (בין השאר גם הרבה הרבה עצי זית) – את זה אוכלים – וזה לא רע בכלל. חוץ מזה כדאי להסתובב בעיירות הנחמדות, לפקוד כמה כנסיות, להגיע לבית הכנסת העתיק ביותר באירופה, לספוג קצת היסטוריה ובשום פנים ואופן לא לוותר על ירידה לאחד המפרצים הקסומים. בגד ים, ספר, ואתם מסודרים.
לפוליה מגיעים בטיסה ישירה לעיר הבירה של המחוז - בארי - ומשם מתחילים את הטיול. הגעתם? הנה 10 המלצות שוות:
קסטל דל מונטה
במרחק שעה מעיר הבירה בארי לכיוון צפון מערב ועל גבעה בגובה 540 מטר, ממוקמת "קסטל דל מונטה" (מצודת ההר) - אותה בנה פרידריך השני במאה ה-12 בצורת מתומן. בהחלט מבנה מעניין, במיוחד ברמת הדיוק שבה תוכננו ונבנו שמונת המגדלים ולכן הוא אף הוכרז כאתר מורשת עולמית. וזוהי גם נקודת תצפית נחמדה על האזור.
אם סיימתם את הסיור בשעות הצהריים, כדאי שתתכנו ארוחה במסרייה - בית חווה סמוך שפותח את המטבח שלו לטעימות של אוכל ביתי, אורגני. מלבד זאת, ניתן להשכיר שם חדרים ללינה.
טראני (Trani)
טראני היא עיר חוף מהמאה ה-6 לספירה (האימפריה הרומית), ששימשה כעיר מסחר. אם הגעתם לכאן, כדאי להיכנס לקתדרלה הרומנסקית שעל הים, לסייר בסמטאות ולהגיע בית הכנסת העתיק ביותר באירופה, שבגלגוליו היה גם כנסייה. ולראיה – מגן הדוד שממוקם מעל לפעמון הכנסייה והפסל של מריה שמסתתר בארון הקודש.
חצי האי גרגאנו: אם מתחשק לכם לרדת לים בדרך מקורית, תוכלו להזמין שייט שמתחיל במתינתה ונגמר בויאסטה - הנקודה המזרחית ביותר בחצי האי גרגאנו. בדרך תוכלו לתצפת על העיר העתיקה, להיכנס לנקרות ובעיקר לעצור בחופי הרחצה הקסומים שפזורים בדרך (אל תתביישו לבקש לעצור ולרדת לחוף). אם ירדתם לחוף בוויאסטה שווה לעשות סיבוב לאורך הטיילת.
מונטה סנט אנג'לו
עיירה השוכנת בגובה של כ-800 מטר והפכה למוקד עלייה לרגל בשל האמונה שהמלאך גבריאל התגלה במערה השוכנת בה ואף הטביע שם את כף רגלו.
אלברובלו (העץ היפה)
עיירה השוכנת במרכז עמק איטריה ויש בה את הריכוז הגדול ביותר של בתי טרולי. את המבנים המוזרים הללו בנו תושבי העיירה בימי הביניים בצורה כזו שאפשר יהיה להוריד את הגגות בעת הצורך כדי לא לשלם מס. איך היו עושים זאת? תצפיתנים תורנים היו עומדים במקום הכי גבוה בעיירה ושורקים באמצעות משרוקיות מיוחדות כשהיה מגיע איש המס. בן רגע היו מושכים הדיירים את העמוד המחזיק את הגג והגג היה נעלם. כמובן שתוכלו לרכוש כאן אינספור מזכרות (כולל משרוקיות) ולפגוש הרבה מאוד תיירים מכל העולם.
לוקורוטונדו
העיירה נקראת גם "המרפסת של עמק איטריה". מסעדה מומלצת לארוחת צהריים: "docks 101" - נמצאת בנקודה גבוהה ומעניקה תצפית מרהיבה על העמק.
מרטינה פרנקה
עוד עיירה ציורית ששווה לבקר כשאתם בעמק איטריה. סיירו בין הבתים היפים ובקרו בארמון הדוכסים (תמצאו כאן ציורי קיר מהמאה ה-16), המשמש גם לשכת מידע לתיירים (עם המידע שתקבלו תוכלו להמשיך בסיור).
אוסטוני - העיר הלבנה
כדאי להגיע לפיאצה דה ריבלדי - כיכר החופש, כיכר העירייה - בניין העירייה והכנסייה של סן פרנסיסקוס (מספרים שזאב גדול איים על הכפר וסן פרנסיקוס בכבודו דיבר עם הזאב וציווה עליו להניח לכפר). יש בעיר גם מוזיאון ארכיאולוגי מעניין הממוקם בכנסייה שהפכה למוזיאון.
לצ׳ה
עיר אוניברסיטאית שוקקת חיים, עם השפעות ספרדיות באדריכלות (מבני בארוק מאבן גיר) והרבה אתרי עתיקות. העיר מפורסמת בפסלי עיסות הנייר המרהיבים שבה והיא מתעוררת לחיים בלילה – מומלץ להישאר.
פוליניאנו (Polingnano)
העיירה היפה הזו בנויה על הצוקים היורדים לים. חוץ מהתצפית על הפסטורלית על הים והחוף, אומרים שהגלידה כאן היא הטובה ביותר בפוליה ואף באיטליה כולה. הכביש הראשי של העיירה מלא בגלידריות כך שלא תוכלו לפספס. אולי בגלל זה רידג׳ וברוק מהיפים והאמיצים התחתנו פה?
מחירים לדוגמה בפסח
תאריך יציאה לבארי ב-17.4 עם מלון ברמת 4 כוכבים: החל מ-544 יורו לאדם (6 לילות על בסיס לינה וארוחת בוקר). תאריך יציאה ב-24.4 עם מלון ברמת 4 כוכבים: מחיר החל מ-954 יורו לאדם (6 לילות על בסיס פנסיון מלא).
הכתבת היתה אורחת של חברת אשת טורס ומשרד התיירות האיטלקי.