כבר כשהגעתי לשדה התעופה בזלצבורג, ביחד עם המטוס נחתה גם התודעה שהוצנחתי למקום שנראה כמו תפאורה שהוקמה לטובת פרסומת למעדן חלב; הצבע הירוק, על כל גווניו, נפרש עד קצה האופק שהעיניים יכולות להכיל, לצדו מפלים שוצפים ונחלים זורמים בכל פריים שתנסו לקלוט. ואם כל זה לא מספיק, מדי פעם גם עוברים מקומיים לבושים בתלבושות מסורתיות (הנשים בשמלות מלמלה מעוטרות בסינרים משובצים והגברים במכנסי עור צבי חנוטים בשלייקס), מחייכים באדיבות ומזמינים אתכם להתכבד ממיטב התוצרת המקומית – מאמנטל מושחתת שהרגע גובנה ועד מים מינרלים שפשוט זורמים מהברז, כשברקע דנדון פעמון מלווה בגעיית הפרה העונדת אותו. פנטזיה מתוסרטת היטב. לא פחות.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako
ולא, לא מדובר בפיוט משתפך ותלוש מהמציאות שנולד מתוך חנפנות למארחים, אלא במסמך אותנטי - עד כמה שניתן - מפי אחת שהוזמנה להשתתף בנסיעה אינטנסיבית בתנאים לא אידיאלים, בלשון המעטה, (כותבת שורות אלו היא הריונית שחשקה לברוח מהסחוניה הישראלית, ונפלה על גל חום אירופי במקום שמזגן בחדר נחשב למילה גסה). ובכל זאת, תתקשו למצוא כאן מילים רעות (למעט עניין המזגן), שכן מדובר בחבל ארץ שמעניק לכם חוויה כל כך זרה ומרגשת, עד שנדמה כאילו באמת נבנתה ולוהקה כדי לייצר את האשליה המושלמת לתיירים.
רגע לפני שאתחיל בהמלצות על האתרים שחייבים לפקוד, או לפחות לשקול לחיוב לפני שמגיעים, אקדים להסביר שהביקור במדינת זלצבורג (אחת מתשע המדינות המרכיבות את אוסטריה) נולד בעקבות קו הטיסות החדש מישראל, שהשיקה חברת סאן-דור לפני כחודש במחיר שמתחיל ב-349 דולר. הקו המציע שתי טיסות שבועיות (בימים שני וחמישי), כך שאפשר לקפוץ לגיחה קצרה לסופש אורבני בעיר שלא נופלת מבירות אירופה הקלאסיות (ואם זה הסגנון שלכם – אתם מוזמנים לדלג ישר לטיפים על העיר עצמה), או לתכנן מסלול ארוך יותר (אפשר להעביר כאן 10 ימים בקלות) שכולל טיול בכפרים הסמוכים (ומיד יגיעו ההמלצות).
5 נקודות ששווה עבורן לשכור רכב ולצאת לכפרים מחוץ לזלצבורג
עיירת הסקי פלאכו – אקסטרים ובטן גב לכל המשפחה
70 קילומטרים משדה התעופה של זלצבורג נמצאת פלאכו Flachau, עיירת סקי כל כך יפה, עד שההגדרה "ציורית" עושה לה עוול. במקום חיים כ-3,000 תושבים בסך הכל, המתחזקים בין 11 ל-13 אלף חדרי אירוח (תלוי את מי שאלנו) בדרגות שונות – ממלונות ועד צימרים בתוך בתים פרטיים. אנחנו שוכנו במלון Hotel Flachauerhof, שהוא בדיוק מה שציפיתם שיהיה בלוקשיין הנ"ל: חיפויי עץ ואבן על הקירות, מרפסות המשקיפות להרים, עובדים לבושים בבגדים מסורתיים ואוכל אורגני שכולו מושתת על התוצרת המקורית – כן, כולל הבירה ואפילו הקולה.
ובעניין היעדר המזגן שקיטרתי עליו קודם, עכשיו אני כבר יכולה להיות כנה ולומר שזה לא היה נורא כל כך. שכן אמנם במהלך היום היה חם למדי, אך בלילה הטמפרטורות צנחו ועם חלון פתוח התחושה הייתה ממוזגת לחלוטין. אגב, הסיבה לכך שבמלון מודרני יחסית לא מותקנים מזגנים, היא כי פשוט רוב השנה ללא ממש צריכים כאלו, מה גם שבמהלך החורף הם גם ככה קופאים. לפי המקומיים, יש כאן 6 חודשי חורף בשנה - כאשר הכוונה היא לא ל"חורף" הישראלי אלא לכזה שכולל שלג מעל גובה מטר, היורד ללא הפסקה עד אפריל ואחר כך לוקח לו עוד כחודש עד שהוא נמס לחלוטין ומוחלף בפריחה משכרת.
ונחזור לפלכאו עצמה; העיירה קטנה יחסית וכאמור מכוונת מאוד לתרבות הסקי – אך בהחלט יש מה לעשות בה גם בימי הקיץ. עם זאת, חשוב להבהיר כבר עכשיו: לא תמצאו פה חנויות ענק לשופינג (אלא בעיקר מכולת וחנות להשלמת ציוד ספורט וטיולים), אין כאן רחובות סואנים או תרבות של חיי לילה שוקקים. כן יש כמה מסעדות (רובן במלונות עצמם) ופאב מסורתי שיכניס אתכם לאווירה האוסטרית – וזה הכל. הקונספט הוא של מקום נופש שקט ופסטורלי שבמהלך היום מציע פעילויות אקסטרים או נופש, על רקע נופים שפשוט כיף להתמסר אליהם.
מי שמזמין מעל יומיים באחד מהמלונות בפלאכו מקבל ללא עלות כרטיס "פלאכו-כארד", המקנה כניסה חינם למגוון אטרקציות באזור. את הכרטיס עצמו ומידע על האופציות הכלולות בו תוכלו לקבל ברוב המלונות, או במרכז התיירות הפתוח בכל יום.
בין שאר הדברים שאפשר לעשות בעיירה מבלי להתניע את האוטו, והם גם כלולים בכרטיס: טיול אופניים או אופניים חשמליים לסיור עצמי בין ההרים (מרכז הספורט ממנו ניתן לשכור או לשאול אופניים פתוח כל השבוע), יש טיולי רפטינג במחירים מסובסדים, פארק חבלים, ובכלל כדאי פשוט לקחת את הרגליים ולסייר במגוון המסלולים באזור – יש גם אגמים הפתוחים לרחצה חופשית שאפשר פשוט להגיע אליהם ולרבוץ.
אחת האטרקציות שממוקמת בכניסה לעיירה, וממש מומלץ לבקר בה עם ילדים, היא הפארק Lucky Flitzer Area, מתחם קטן יחסית הכולל מתנפחי ענק, בריכת אבובי מים – וגולת הכותרת: מזחלת אקסטרים "טובוגאן". כהריונית לא התנסיתי בעצמי במזחלת היורדת בפיתולי ההר במהירות, אבל שאר שותפיי למסע סיימו כל אחד ואחת עם אותו מבט קורן, משל חזרו לגיל 5. יש לציין שכרטיס פלאכו-כארד כולל עלייה אחת על המתקן.
אגם הציידים שיפה כמו קלישאה
אגם Jaegersee (בעברית: אגם הציידים), נמצא כ-22 קילומטרים מפלכאו, בדרך שעל הנייר תיקח לכם כחצי שעה, אבל סביר להניח שלא תצליחו להימנע מעצירה בצד הדרך כדי לצלם. אבל זה רק כי לא הגעתם עדיין לאגם עצמו, שנראה כאילו צויר ביד אומן, וכולל את כל הקלישאות של נוף ציורי: מים בגוון טורקיז עד שקוף, סירות עץ, הרים מושלגים ואפילו ברבורים צחורים. ניתן לצאת לטיול מעגלי באופן עצמאי סביב האגם שאורך כ-45 דקות (או יותר, כי גם כאן לא תצליחו להניח את המצלמה – ואז לקטר שהיא לא מצליחה לתפוס את כל היופי). המסלול מסודר ובדרגת קושי קלה יחסית - כהריונית בקושי הרגשתי אותו – אך הוא אינו מונגש לכיסאות גלגלים, שכן בחלקו יש מספר מדרגות וגשרי עץ. ניתן גם לצאת למסלולים ארוכים יותר בין ההרים, שמוגדרים ל"מטיבי לכת". מידע נוסף באתר של האזור.
כמה דקות נסיעה מהאגם, על צלע ההר, נמצאת מחלבה מקומית בשם Hirschleithof. המדגישה את הייחודיות האורגנית שבה ואת היותה אנטי-תזה למחלבות המתועשות, שכן תנובתה מתבססת על 20 פרות בלבד. במחלבה הביתית תוכלו להתרשם מתהליך יצירת הגבינות, לטעום אותן וכמובן לרכוש לכם גבינות בוטיק איכותיות ללא חומרים משמרים. יש לתאם הגעה מראש.
אתר סקי בחורף – גן עדן לילדים בקיץ
Wagrainis Grafenberg הוא פארק אקסטרים לילדים, שגם מבוגרים ייהנו ממנו לא פחות. הפארק הפעיל בחודשי הקיץ בלבד (כיוון שבחורף משמש המקום כאתר סקי), ממוקם בפסגת הר הנישא לגובה 1,700 מטרים מעל פני הים ו-700 מטרים מהכניסה, אליו מגיעים עם רכבל שמטפס את המרחק הזה בתוך רבע שעה בלבד – כשגם כאן, לא תרצו להתיק את המבט מהדרך.
בפארק שלל תחנות ואטרקציות הפזורות ברחבי המתחם, כמו: מתקני חבלים, טרמפולינת ענק, רפסודות על המים, אומגה, פינת חי (עם עיזים מהאלפים), מעיין שלנביעתו מייחסים סגולות מרפא (המקומיים מאמינים שמי שטובל בו לא יהיה חולה במשך שנה שלמה) ועוד ועוד. בהר יש מסעדת מזון מהיר עם מאכלים מקומיים במחירים נוחים, וכמובן – עם נוף מדהים.
יש לקחת בחשבון שאמנם השבילים בין התחנות סלולים וברורים (וכיאה לייקים כמו האוסטרים הם מופיעים כולם על גבי מפה מסודרת), אך ההליכה כוללת עליות וירידות, ולכן מומלץ לעשות הפסקות עצירה בדרך ולהביא איתכם כובעים, קרם הגנה ומים – כי הצל הוא מצרך נדיר באתר סקי. לעוד מידע על המקום.
מצודת הוהנוורפן – מופע עופות דורסים שיחזיר אתכם אחורה בזמן
כ-45 קילומטרים ו-35 דקות נסיעה מהעיר זלצבורג (שעוד רגע נגיע אליה – אז קצת סבלנות), נמצאת Burg Hohenwerfen, מצודה מרהיבה שנבנתה בתחילת המאה התשיעית לספירה כחלק ממאבקי האגו של האפיפיור וקיסר האימפריה הרומית, ונועדה להגן על הנכסים של הארכיבישוף שתמך באפיפיור. במהלך השנים עברה הטירה גלגולים רבים, ביניהם שימשה ככלא למורדים, כמבצר הגנה לאצולה ואפילו כאתר אימונים של המפלגה הנאצית. עד היום דאגו לשמרה בקפדנות ולשחזר במקום את החיים כמו בימים עברו, כולל מתקני עיוניים של ימי הכלא, כנסייה שעודנה פעילה ואפילו משחקי אבירים. ההר עליו ניצבת המצודה מתנשא לגובה 170 מטר משער הכניסה וכ-700 מטר מגובה פני הים. ניתן להגיע אליה רגלית דרך שביל מסומן או לעלות ברכבל בתשלום נוסף לכניסה עצמה.
האטרקציה שאסור להחמיץ במצודה היא מופע עופות דורסים - Birds of prey show, שבמהלכו תרגישו כאילו פיזית חזרתם אחורה בזמן. על רקע ההרים המושלגים, מאלפי הבזים והנשרים - שגם לבושים כאילו יצאו מסרט של רובין הוד - יציגו בפניכם ספורט שדי פרח מהעולם (תרתי משמע) וישלחו את העופות לצוד את טרפם, לעוט בשמיים ולדאות כנגד חוקי הפיזיקה. זה אולי נשמע לכם מוזר, אבל מצאתי את עצמי יושבת בפה פעור ובעיניים נוצצות נוכח המחזה הכל כך לא שגרתי הזה.
המופע מתקיים פעמיים ביום, בשעה 11:15 ובשעה 15:15, ובחודשי השיא של הקיץ (בין התאריכים 12/7 עד 13/8) מתקיים גם מופע שלישי ב-16:30. מומלץ לתכנן את הביקור כך שתסיימו אותו במופע מכיוון שהוא מתרחש בשיפולי המצודה, ומשם תוכלו כבר להמשיך ליציאה חזרה למטה בשביל הרגלי – במקום לטפס בחזרה אל ראש הגבעה. מידע נוסף ניתן למצוא באתר.
מכרות המלח בבוואריה – הביאו דרכונים עמכם
כ-30 קילומטרים מהעיר זלצבורג, מרחק נסיעה של כחצי שעה, תגיעו למכרות המלח המפורסמים של בוואריה - Salzbergwerk Berchtesgaden. כן, מה שקראתם, אמנם השם "זלצבורג" הוא הלחם של המילים "מלח" ו"טירה", אך אנחנו ביקרנו במכרות המלח שנמצאות דווקא מחוץ למדינה - בשכנה גרמניה. לכאורה הגבולות פתוחים וניתן לעבור בין המדינות בקלות, אך הוזהרנו כי מדי פעם מוצבים מחסומים בדרך ומומלץ להביא עימכם את הדרכונים, ליתר בטחון.
כשתיכנסו למכרות תידרשו לעלות על סרבלי כורים (אל דאגה יש מידות לכולם) ולרדת אל בטן האדמה, תחילה בקרוניות ואז במגלשות עץ ארוכות שוודאי יוציאו מכם צווחות סופרן קלות. אציין שהמגלשות אינן מפחידות ואף מותרות להריוניות, אך יש גם אופציה חלופית רגלית למי שמעוניין. במהלך הסיור תחוו מספר אטרקציות שונות (כמו שיט, רכבל ועוד) וכן מיצגים שמסבירים אודות תהליך הפקת המלח. הכניסה אינה מוגבלת בגיל, כך שכל המשפחה יכולה לבלות כאן יחד. חשוב לציין שאסור לצלם בתוך המכרה, גם לא בטלפון נייד, ומאוד מקפידים על כך – אז קחו זאת בחשבון ואל תביאו איתכם אמצעי צילום.
מקומות שכדאי לסמן עליהם וי כשמבקרים בעיר זלצבורג
ואחרי שהתעלפנו מכל ספקטרום הירוק הכפרי, הגיע הזמן להגיע לעיר עצמה – עיר קטנה יחסית, אך כזו שיש בה את כל מה שאתם צריכים ומצפים מעיר באירופה: מרחובות מרוצפים באבנים משתלבות, דרך גנים מטופחים, מוזיאונים, שופינג (קחו בחשבון שכמו ברוב מדינות אירופה החנויות סגורות בראשון), כנסיות ואפילו גשר מנעולים לאוהבים הצעירים.
בדומה לערים אחרות בעולם, גם כאן ניתן לרכוש כרטיס תיירות מקומי "זלצבורג-כארד" המקנה שלל הטבות, ביניהן תחבורה ציבורית בחינם, כניסה חינם לרוב המוזיאונים וכן דילוג על התור. באתרים הרחוקים מהעיר יש הנחות למחזיקי הכרטיס. עלות הכרטיס משתנה בהתאם להיקף השעות (29 יורו ל-24 שעות, 39 יורו ל-48 שעות ו-44 יורו ל-72 שעות). את הכרטיס אפשר להזמין אונליין או לרכוש אותו ברוב בתי המלון וכן בעמדות הטוריסט אינפורמיישן.
קתדרלת זלצבורג – האורגן שמוצארט ניגן עליו
אם גם אתם מאלו שחייבים לבקר בכנסיות כשאתם באירופה, כנסו לקתדרלת זלצבורג -Salzburger Dom, שנחשבת לכנסייה הגדולה באוסטריה ויכולה להכיל עד 10,000 מתפללים. הכנסייה המרשימה נבנתה בסגנון הבארוק ויש בה לא פחות מ-7 אורגנים שונים, כאשר המפורסם בהם מכיל 400 צינורות. דווקא אחד האורגנים הקטנים והצדדיים יותר, הוא בעל ערך היסטורי רב לחובבי המוסיקה הקלאסית – עליו ניגן וולפגנג אמדאוס מוצארט בכבודו ובעצמו, שגם הוטבל בקתדרלה בינקותו. מומלץ לבקר במקום בימי ראשון, אז מתרחשת המיסה השבועית ובאורגנים מתנגנת מוסיקה שהלחין מוצארט עצמו. מחוץ לקתדרלה מתקיימים אירועים שונים במהלך השנה, כשהמוכר והמרכזי בהם הוא שוק חג המולד.
מוזיאון סטלר פנורמה – ככה עשו פעם פרסומות
מוזיאון "סטלר פנורמה" Sattler panorama נקרא על שם הצייר ג'והן מיכאל סטלר, שביחד עם עוד שני ציירים צייר ב-1829 את הציור הפנורמי שנמצא במרכזו של המוזיאון. מדובר ביצירת אמנות שנעשתה בעבודת יד קפדנית, כשהעבודה עליה נמשכה 10 שנים שלמות. מהשם ניתן להבין שהציור הוא למעשה חלופה לתצפית פנורמית על העיר, והוא מוצג בחדר עגול כאשר אתם מוזמנים לעמוד במרכזו ולהביט מסביב. במאה ה-19 נדדו שלושת האמנים עם היצירה ברחבי אירופה והיא היוותה כלי שיווקי כדי לקדם את התיירות לעיר.
טירת זלצבורג – תצפית פנורמית אמתית
ואם כבר בתצפית פנורמית עסקינן, אל תפספסו את הדבר האמתי: ממש מעל מרכז העיר ניצבת טירת זלצבורג - Fortress Hohensalzburg, אליה ניתן לעלות ברכבל שיוצא מתוך רחובות העיר (הנסיעה כלולה ב"זלצבורג-כארד") וממנה תוכלו להשקיף על העיר כולה. ויש אפילו WIFI חופשי, ככה שאפשר להעלות סטורי בזמן אמת.
בית הולדתו של מוצארט – הבית בו גדל הגאון
ואם כבר במוצארט עסקינן, זה הזמן להזכיר שאחד מגדולי המוסיקאים נולד וגדל בעיר זלצבורג (על אף שהוא בכלל קבור בווינה וגם שם יש מוזיאון הנושא את אותו שם). Mozart's Birthplace - הבית שבו גדל ביחד עם בני משפחתו שוחזר והפך למוזיאון קטן וחביב, המציג את ההיסטוריה המשפחתית, חפצים אותנטיים ואפילו כלי נגינה ותווים מקוריים מהימים ההם. הבית נמצא בלב שדרת החנויות המרכזית, צמוד ל-H&M, ומתאים לחובבי הז'אנר הקלאסי.
קפה פורסט – לא טעמתם שוקולד מוצארט אמתי לפני
אצל רוב הישראלים המילה "אוסטריה" מתקשרת מיד לשוקולד מוצארט, הכדור עם העטיפה הזהובה-אדומה ממולא המרציפן. אז זהו, החזיקו חזק, כי מתברר שהונו אותנו כל השנים ובכלל התענגנו על החיקוי. סמוך לקתדרלה ולכיכר המרכזית, נמצא Cafe Konditorei Fürst, שקיים כבר מאז 1884, ולטענת המקומיים בו מייצרים את שוקולד מוצארט המקורי – והוא בכלל עטוף בצבעים כסף וכחול! כן, אני יודעת בדיוק מה עובר לכם בראש עכשיו: "עוד מלכודת תיירים", גם אני הגבתי בדיוק באותו הזלזול – עד שזכיתי לטעום מהמעדן, ואפשר לומר שהוארתי. את השוקולד מומלץ לאכול בתוך שבועיים לכל היותר מיום הקניה, שכן הוא אינו מכיל חומרים משמרים.
שופינג – כי אחרי הכל אנחנו ישראלים
לא רחוק מקפה פורסט תמצאו את רחוב הקניות העתיק, ובעייני גם המרתק של העיר – Getreidegasse (בו ממוקם גם בית ילדותו של מוצארט), המצליח להכיל בתוכו דיסוננס בין תקופתי, כנהוג באירופה: מצד אחד מדובר במדרחוב עם מרצפות משתלבות, בניינים עתיקים ושלטי חנויות הנתלים על גבי פיתוחי נחושת מרהיבים. כשפוסעים ברחוב ממש אפשר לדמיין איך נראו בני האצולה שעברו בו כמה מאות שנים לאחור. מאידך, כאמור יש כאן שלטים של חנויות, חנויות שמכילות מנעד רחב הכולל בוטיקים ומזכרות לצד מותגי על ותאגידים: תמצאו כן הכל, מתאגידי מזון כמו מקדונלד וסטארבאקס, דרך רשתות אופנה עממיות כמו בנטון ומנגו ועד חנויות יוקרה כמו פראדה, לואי ויטון ועוד. אם אתם כבר כאן, שני רחובות צפונה, נמצא גשר המנעולים Makartsteg bridge (כי בכל זאת – אירופה), החוצה את נהר זלצך, שם תוכלו להצהיר על אהבתכם הנצחית באופן "מקורי" ורומנטי.
ברחבי זלצבורג יש עוד מספר קניונים ורחובות קניות ששווה לבדוק. אנחנו ביקרנו בקניון האאוטלט McArthur Glen Designer Outlet, הממוקם בסמוך לשדה התעופה של העיר (פחות מקילומטר אחד משער הקניון ועד לשער בית הנתיבות), ובו שתי קומות של מותגי אופנה פופולריים וחנויות יוקרה כאחד, במחירי חיסול של עד 70 אחוזים.
גני מיראבל – להתחבר למריה הפנימית שבכם
בשנת 1965 יצא לאקרנים הסרט "צלילי המוסיקה", זוכה חמישה פרסי אוסקר, שנחשב לבין הקלאסיקות הגדולות והמצליחות של הוליווד (לפי ויקיפדיה, נכון לשנה זו הוא מדורג במקום השישי ברשימת שוברי הקופות הגדולים של כל הזמנים). גם אם לא זכיתם לצפות ביצירת המופת הזו או אם לא גדלתם בבית שבו הקרינו לכם אותו מדי שבת וחג (ד"ש לאמא רותי), ודאי התוודעתם לפס הקול האלמותי שלו, בלי לדעת לשייך אותו אליו, עם שירים נצחיים כמו "דו-רה-מי" או "אלו דברים שאותי משמחים".
עלילת הסרט מתרחשת בזלצבורג ורוב סצנות החוץ בו צולמו בעיר ובהרים שסביבה – מה שגרם להתפתחות תעשיית תיירות שלמה, הכוללת סיורים מודרכים ומיני סובינירים. גני מיראבל – Mirabell gardens, הצמודים לארמון מיראבל, הם אחד הלוקיישנים היותר מפורסמים מהסרט שהפכו למוקד עליה לרגל למעריצים – בעיקר כי הם נשתמרו באופן כמעט זהה מאז הצילומים.
הכניסה אל הגנים חופשית ומעבר לדחף שהם מעוררים בכם לזייף בקולי קולות "דו הוא דוב לבן צפוני" (אל תרגישו רע, אתם לא היחידים שתעשו את זה), תמצאו בהם מזרקות מפוארות, פסלי שיש, מדשאות רחבות ומרבדים של פרחים צבעוניים ומטופחים.
מזרקות השעשועים של ארמון הלברון – מומלץ להביא מגבת
בין השנים 1613 ועד 1615 נבנה ארמון הלברון - Hellbrunn Palace, על ידי הארכיבישוף של זצלבורג, שככל הנראה היה אדם מלא חוש הומור, בואך אינפנטיל. סביב לארמון שוכן גן פורח, עטור פסלים, שבילים ובריכות, שביניהם מתחבאות מזרקות סודיות, שמטרתן העיקרית הייתה להשפריץ על האורחים ההמומים של הארכיבישוף – והן פעילות גם היום, כאשר הפעם אנחנו האורחים המופתעים.
לא אהרוס לכם את ההפתעה, אבל בהחלט מדובר בשפריצים של מים שמגיעים ממקומות בלתי צפויים, חלק מתוך פסלים קורצים וחלק מהספסל שעליו תשבו (ובזה אסיים את הספויילרים), כאשר הפלא האמתי הוא במחשבה שמה שמפעיל את המזרקות הם אותם מנגנונים מהמאה ה-17, שמושתתים על חוקי הפיזיקה ללא אמצעים אלקטרוניים. כדי ליהנות מהחוויה במלואה ולזכות להציץ גם אל הטכנולוגיה שמאחורי המזרקות, מומלץ לטייל בגן עם סיור מודרך (ניתן לתאם מראש דרך האתר או פשוט להגיע ולהמתין לקבוצה).
ועוד טיפ אחרון לסיום: אם הגעתם לזלצבורג, אל תפסחו על אטרקציות חשובות לא פחות מהאתרים – האוכל המקומי. חובבי האלכוהול מחויבים ללגום לפחות בארוחה אחת כוסית שנאפס תוססת, הקרניבורים לא יתחמקו משניצל עגל אוסטרי, וכמובן לא נשכח את הקינוחים: קייזר שמארן Kaiserschmarrn, מעין פנקייק אוורירי שמזכיר מאוד לחם מטוגן, רק ללא הלחם. זלצבורגר נוקרל Salzburger Nockerln, הר מרנג שביס ממנו ימחיש לכם איך זה לטעום ענן, וכמובן אפל שטרודל – המאפה האוסטרי המפורסם, שאני מקווה שאין צורך להציג.
*הכתבת הייתה אורחת של חברת סאן דור מקבוצת אל על ושל לשכת התיירות של זלצבורג