וואו שיקגו. וואו על קו הרקיע, וואו על גורדי השחקים, וואו על אגם מישיגן בצבע טורקיז. אתה רואה בפעם הראשונה (והשנייה והעשירית) את מגדל טראמפ במרכז העיר – עוצר רגע, ממצמץ למראה גוש הזכוכית הענק, ואז מרים את המבט, ועוד קצת, ועוד קצת, ועכשיו עוד הרבה. האם אני נמלה קטנה שכואב לה העורף או שאני חלק מהמין היחיד שמסוגל לעשות ניסים ארכיטקטוניים? טראמפ הממזר ביקש שיבנו לו את הבניין הגבוה בעולם, אבל אחרי אסון התאומים הוא חזר בו וכיום הוא מחזיק במקום ה-27 בעולם. ותשמעו, זה עדיין גבוה.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako
החודש (מרץ), אחרי הפסקה של 20 שנה, אל על פותחת מחדש את קו תל אביב-שיקגו, אירוע מרגש לנוגעים בדבר ובעל פוטנציאל להגדיל את מספר הישראלים שיבחרו לטייל בעיר. הגענו לכאן, חבורת עיתונאים, בחסות אל על וחברת התיירות "צ'וז שיקגו" להתרשם מהיעד ואף זכינו לעשות זאת בטיסה מהחלומות, במחלקת העסקים של מטוס הדרימליינר - פינוק לא נורמלי למי שידו משגת. למי שידו אינה משגת אבל עדיין מפנטז שפעם, אולי, יקבל במתנה מהילדים לנישואי היובל – כדאי לשים לב היטב לבחירת המושב, כי אם כבר מיטה במטוס, רצוי לישון לבד או עם הפרטנר שלכם ולא צמוד לאדם זר ולא בהכרח אטרקטיבי. אחרי שדאגתם לזה, אתם הולכים לישון טוב, לאכול נחמד מאוד עם כמה אופציות לבחירה ולחמניות בלי הגבלה, ולקבל קרמים של ללין ושירות מצוין. אבל בסוף, למרבה הצער, אחרי 12 שעות תצטרכו לנחות.
קו הרקיע של שיקגו הוא אייקון מוכר ומדובר, אבל שום דבר לא מכין אותך לרגע שבו המטוס מתקרב לעיר השלישית בגודלה בארה"ב. אתה רואה את מגדלי הדאון טאון מתנוססים מעל האגם ומבין למה בהמנון של מדינת אילינוי שרים: "ועל חוף ימתך הפנימית / ניצבת שיקגו כבירה וחופשית". כמובן שלא הכרתי את ההמנון של מדינת אילינוי, אלא שבנתב"ג נתקלתי בספר "שיקגו" של דיויד מאמט (התסריטאי המצוין של "הבלתי משוחדים" ו"לכשכש בכלב"), שכתב מותחן שמתרחש בעיר בשנות ה-20 של המאה הקודמת. למרות שזה היה קצת מטריד לקחת את "שיקגו" לשיקגו, לא התאפקתי. בעמוד הראשון מופיע ההמנון. בעמוד 40 החלטתי להשקיע את חמשת הימים שיש לי כדי לצעוד בעיר ולקרוא את הספר כבר בארץ.
בשיקגו חיים כ-3 מיליון תושבים, 41% מהם לבנים, 36% שחורים, 26% היספנים. מוניטין של עיר פשע, מאפיה, אל קפונה ורוקסי, של כנופיות גנגסטרים ושחיתות שלטונית. רק בשנים האחרונות הצליחה להתנער מהשם המפוקפק שדבק בה, ועדיין האזור הדרומי והמערבי שלה נחשבים לנחשלים ביותר. עירם של ברק ומישל אובמה, העיר שבה צולמה "האישה הטובה". "זאת עיר מעולה!", צווחה חברתי שחזרה לא מזמן מרילוקיישן במדיסון, "זאת הייתה העיר שלנו! תלכי לאקווריום, תלכי לנבי פייר, תלכי למוזיאון הילדים". לא לקחתי את ההמלצות שלה מכיוון שלא נסעתי עם הילדים, אבל שיקגו ידועה כיעד אטרקטיבי לטיול משפחתי ולגמרי הבנתי למה.
"יש לנו עיר פשוט מדהימה", נאנח ביל, אחד ממדריכי הסיור שלנו, "אבל תיירים מעדיפים לטוס לניו יורק, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו או מיאמי. הכי גרוע זה מיאמי". לגבי מיאמי ביל צודק, אבל מיד עולה לראש מזג האוויר המושלם שם לעומת הקור הקיצוני של שיקגו, הידועה בכינוי "עיר הרוחות". אין ספק שפחות כדאי לטייל כאן בין דצמבר למרץ, ורצוי למתוח את הקצוות ולהגיע בעיקר בחודשי הקיץ, יוני-אוגוסט.
דברים שחייבים לעשות בשיקגו
לבחור את גורד השחקים האהוב עליך
רבים כבר הגדירו את השוטטות ברחובות שיקגו "טיול במגרש משחקים ארכיטקטוני", וגם מי שלא מאוד מתעניין באדריכלות מוצא את עצמו נפעם, או לפחות משחק עם עצמו במשחק "איזה בניין אני הכי אוהב". אגב, גם שיט בנהר שיקגו הוא דרך טובה, גם אם לא ממש זולה (כ-50 דולר לאדם) לסיור אדריכלות בעיר.
במרכז הארכיטקטורה אפשר לראות מודל מדויק של אזור הדאון טאון ולקבל הסבר מרתק על היסטוריית הבנייה של העיר, שנאלצה לבנות את עצמה מחדש אחרי השריפה הגדולה שפקדה אותה ב-1871 והחריבה שליש ממנה, מה שדרש פיצוח מיידי: איך יוצרים פתרונות דיור טובים (ופחות דליקים) לכמה שיותר אנשים בכמה שפחות זמן. כך נולד גורד השחקים הראשון בעולם.
בשיקגו נמצאים ארבעה מתוך עשרת הבניינים הכי גבוהים של ארה"ב. סירס המיתולוגי, שהיום קוראים לו ויליס, החזיק במשך שנים בתואר הבניין הגבוה בעולם, עד שהודח למקום השביעי (במקום הראשון מחזיקים היום דובאי ושנגחאי). בעלי הבניין הפכו את הקומה ה-103 שלו לקומת תצפית מרהיבה, כולל ספוט אינסטגרמי מהפופולריים בעיר בצורת תאים שקופים לחלוטין. מקבלים שם הצעות נישואים, עורכים שם חתונות ומצלמים סרטים וסדרות. בהתחלה קצת מפחיד לעמוד בקומה 103 על רצפה שקופה ולהסתכל למטה, אבל אז אתה קולט את פוטנציאל הצילום ומקריב את נפשך לטובת הלייקים. נקודת תצפית נוספת היא מבניין הנקוק (Hancock Tower), שם יצרו מין חלון חיצוני המאפשר לעמוד בין שמים וארץ.
לראות את הבין
אניש קאפור, הפסל היהודי-בריטי ממוצא הודי, קרא לו בהתחלה "שער העננים" אבל המקומיים הדביקו לו בצדק את השם "Bean" (שעועית) בגלל צורתו. הפסל, שעשוי מלוחות פלדת אל חלד, שומט לסתות, ואני לא זוכרת שאי פעם נשמטה לי לסת מפסל. האפקט הדרמטי נוצר כיוון שמסביב לפסל מתנוססים גורדי שחקים במגוון סוגים וגבהים, והם משתקפים בו באופן עוצר נשימה וגורמים לו להראות אחרת מכל מקום ובכל שעה.
כשמצליחים להתנתק משעועית הכסף אפשר להתפנות לפארק המילניום שבו הוא נמצא, פארק יפייפה עם מזרקת בראון המפתיעה ומשחקים מקוריים לילדים (נגיד סלע ענק שצריך לפצח איך מזיזים אותו בקלות). בקיץ עורכים בפארק הופעות ענק, בחורף יש בו משטח החלקה על הקרח, ובסתיו יש בו עצים כתומים מושלמים.
לאכול פיצה דיפ דיש
הישראלים שאיתי עיקמו את האף, אמרו שזה לא פיצה אלא שקשוקה שמנונית, אבל אני התאהבתי. פיצת דיפ־דיש נאפית במחבת פלדה עגול שדומה יותר לתבנית עוגה או פאי, היא עבה ומלאה תוספות ואנחנו אכלנו אותה בפיצריית לו הוותיקה. גם עם נקניקיות נוטים להגזים בשיקגו ולהעמיס את הלחמנייה בטריליון תוספות. אם חשקה נפשכם בבשר (או בפסטה מצוינת) לכו למייקל ג'ורדן סטייק האוס או ל-Tavern on rush.
לשמוע בלוז וג'אז
כבר מתחילת המאה הקודמת שיקגו מהווה את לבה של סצנת הג'אז, הבלוז והגוספל של אמריקה, בין היתר בעקבות הגירה מאסיבית של אפרו-אמריקאים, והיא גם מולדתה של מוזיקת האוס. רבים מהמוזיקאים אמנם נולדו בניו אורלינס, מיסיסיפי או לואיזיאנה, אך פעלו והתפתחו בעיקר בשיקגו. 2020 הוכרזה כשנת המוזיקה של העיר עם שלושה פסטיבלי ענק: פסטיבל האוס ב-21-23 במאי, פסטיבל גוספל ב-26-30 במאי ופסטיבל בלוז ב-5-7 ביוני. בשאר ימות השנה כדאי להנות מהופעות חיות במועדוני המוזיקה של העיר, שנמצאים בעיקר מצפון לשיקגו ריבר, למשל ה"בלו שיקגו" המפורסם.
לראות אומנות
מכון שיקגו לאומנות נמצא בפארק גרנט היפה והוא המוזיאון השני בגודלו בארה"ב אחרי המטרופוליטן בניו יורק. הוא בעל אחד האוספים הגדולים בעולם של אמנות אימפרסיוניסטית ופוסט אימפרסיוניסטית (מונה, סזאן, ואן גוך) וידוע גם באוסף משובח במיוחד של ציורים שנוצרו בתרבות המערבית. לצד הקלאסיקות המוזיאון מציג גם תערוכות מתחלפות, אנחנו זכינו לראות תערוכה מצוינת של אנדי וורהול שכללה אינספור עבודות, קטעי וידיאו ופרסומות של אמן הפופ ארט.
לעשות שופינג
השופינג מצוי ממש מתחת לאף אם מחליטים ללון באחד המלונות השווים במגניפיסנט מייל, השדרה החמישית של שיקגו, וזאת תהיה החלטה נבונה. מדובר במקטע בשדרות מישיגן שאורכו כמייל אחד ויש בו סניפים של כל המותגים הגדולים וחנויות הכלבו "טי.ג'יי מקס" ו"מרשל'ס" שבהן אפשר למצוא מציאות. לרציניים יש גם את אאוטלט האופנה (Fashion outlets) במרחק 40 דק' נסיעה מהעיר, ואחד גדול יותר, Gurnee Mills, במרחק של שעה. אל תצפו לחנויות מגניבות כמו Other stories & או Rains, אתם לא בסוהו בניו יורק, ואולי תופתעו לגלות ש-Guess עדיין קיים, אבל תיק אחד של מייקל קורס ברבע ממחירו בארץ יעביר לכם מהר מאוד את תחושת החמיצות.
ללכת למשחק אן.בי.איי
כשסיפרו לי שהולכים למשחק של השיקגו בולס נגד הלייקרס שאלתי אם אפשר לנצל את הזמן הזה לשופינג. "כדורסל לא מעניין אותי וכבר סימנתי וי על משחק כדורגל בארגנטינה", ניסיתי להסביר. בתגובה קיבלתי מבטי תדהמה ואישור ללכת אחרי המחצית "אם לא תחזיקי מעמד". אבל החזקתי מעמד עד הסוף ובלי להתאמץ בכלל. זה היה שואו מהשנייה הראשונה ועד האחרונה, והיה בו גם כדורסל מצוין אבל בעיקר מופעים שונים ומשונים, מילד קטן ששר את ההמנון דרך מופע אקרובטיקה היסטרי של צעירי שיקגו בולס ועד משחקים מטופשים כמו "השורה בקהל שמעבירה מהר יותר המבורגר ענקי מספוג זוכה בפופקורן חינם". זה היה מטומטם, זה היה מלהיב, זה היה אמריקאי.
חברת אל על תשיק ב-22.3 קו ישיר חדש בין ישראל לשיקגו. במסגרת פעילות הקו החדש, החברה תפעיל 3 טיסות שבועיות ישירות לנמל התעופה הבינלאומי או'הייר O'Hare International Airport בשיקגו.
מחירי כרטיסי טיסה לוך ושוב: מחלקת תיירים – החל מ-979 דולר, מחלקת פרימיום – החל מ- 2,249 דולר, מחלקת עסקים – החל מ- 4,349 דולר.
*הכותבת היתה אורחת של חברת אל על ו-CHOOSE CHICAGO