למען האמת, אף פעם לא חשבתי שאצא לקרוז. ובכל זאת, בשנת 2018 עלו לאוניות הנופש למעלה מ-28 מיליון בני אדם בכל העולם, והייתי חייב לבדוק מה קורה בטרנד הכי גדול שיש. בשורה התחתונה: היו לי מעט חוויות מהנות אבל גיליתי שמדובר בטרנד שלא מתאים לכל אחד.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako
כדי לבדוק במה מדובר, עליתי להפלגה של שבוע באונית Norwegian Epic של חברת Norwegian Cruise Line, אונייה שמכילה בכל שבוע למעלה מ-4,000 אורחים ויותר מ-1,700 אנשי צוות על הסיפון. החברה עשתה מהפכה בתחום הנופש בקרוז והפכה את החופשה באוניות שלה ל-"Feel free", כך שכל נוסע יכול לבחור איך לבלות, מתי וכמה, מבלי להיות תלוי בלוח זמנים מסוים, דבר שמאוד התאים לי ושמחתי שבאמת יש לי את החופש לבחור לא לעשות דברים מסויימים באונייה או מחוצה לה. טבילת האש היתה הרבה יותר נוחה ככה.
איך מגיעים?
על האונייה עליתי בנמל צ'יוויטווקיה, עיירת נמל במרחק 40 דקות נסיעה משדה התעופה ברומא, אליה הגעתי בטיסה ישירה. הגעתי יום לפני ההפלגה וישנתי בצ'יוויטווקיה, אבל אני לא ממליץ על כך. העיירה מנומנמת וכך גם המלונות שנמצאים בה. מומלץ לישון ברומא ולקחת מונית ישירה לנמל ממנו יוצאת האונייה – כך תנצלו גם את רומא האמיתית ותמנעו מלינה בעיירה מנומנמת.
היעדים - להספיק הרבה במעט זמן
אמנם רוב הישראלים מגיעים לנופש באיזור הים התיכון, אך החברה מציעה גם חופשות ביעדים רחוקים יותר כמו הקריביים. השיט שאני הצטרפתי אליו כלל ביקור בחמש ערים שוות במיוחד: רומא, פירנצה, קאן, פלמה דה-מיורקה וברצלונה. בשבוע שלם הספקתי לעבור באיטליה, צרפת וספרד – שלוש מדינות נחשקות ששמחתי לבקר בהן. על היעדים אין עוררין: מדובר ברשימת ערים מרתקות שתמיד יש מה לעשות בהן ולא הכרתי אורח אחד באונייה שלא התרגש מרשימת המקומות בה הספינה עברה. השיטה עובדת כך שבכל יעד הספינה עוגנת בשעות הבוקר המוקדמות וממשיכה להפליג בשעות הערב המוקדמות.
ההגעה למרכז העיר משתנה מיעד ליעד, אך הצוות שעל האונייה זמין תמיד לכל שאלה ומסביר בכל פעם מחדש מה הדרך הנוחה ביותר לטייל בערים השונות בהן הספינה עוצרת. בפירנצה, למשל, השתמשתי במונית שיתופית עם אורחים נוספים ובברצלונה, לעומת זאת, עליתי על שאטל שאירגנה החברה מהנמל לאיזור הרמבלה. בקאן זה היה נוח עוד יותר, כשהנמל בו ירדתי נמצא ממש דקות הליכה ספורות ממרכז העיר וממוקדי השופינג המרכזיים. בכל עיר בה ביקרתי הצלחתי להספיק לא מעט: קניות, מוזיאונים ומסעדות. למרות שמדובר בכמה שעות, גיליתי שעם תכנון נכון ומכוון – אפשר לעשות המון.
הלינה - לא להסתפק בחדר קטן
הלינה באונייה משתנה מקומה לקומה ויש מספר סוגי קבינות: קבינת סטודיו, קבינה פנימית, קבינת מרפסת, קבינת ספא, מיני סוויטה וקבינת גן העדן – קבינה ענקית שמיועדת לזוגות ובני משפחה וכוללת מקלחות ענקיות ובריכה נפרדת. אני ישנתי בקבינה עם מרפסת, קבינה שעל פניו מתאימה לזוג – אך לא הייתי ממליץ על כך. הקבינה קטנה יחסית (בעיקר המקלחות והשירותים), ולא הייתי רוצה להיות עם אדם נוסף בחדר כזה. למרות המרפסת, מי מכם שסובל מקלסטרופוביה קלה יכול לא ליהנות מהחוויה והייתי ממליץ לו לבחור בקבינת המיני סוויטה או קבינת גן העדן. כמו כן, שימו לב שבקומה התחתונה של האונייה, מתברר, אנשי הצוות אוגרים לא מעט אשפה שמצטברת והריחות עלו עד הקומה בה ישנתי – דבר שגרם ללא מעט אורחים לכעוס, ובצדק.
האוכל - מפתיע כמה טעים בים
בניגוד לציפייה הנמוכה איתה הגעתי מהבית, האוכל על האוניה היה טוב. אל תדמיינו חדר אוכל אחד, כי בכל זאת, מדובר באוניית ענק עם אלפי אנשים ולכן באונייה יש 8 מסעדות שונות ללא תשלום (מלבד אלכוהול), וכל מסעדה בקונספט אחר. כך, בחמישה ימים אפשר לאכול במסעדה אמריקאית, אסייתית או מסעדת בופה שמזכירה יותר חדר אוכל. אפשר לבחור בכל שעה ובכל רגע נתון איפה תרצו לשבת ובכל המסעדות בהן ביקרתי – יצאתי די מרוצה. בנוסף, באונייה יש 7 מסעדות נוספות בתשלום, למקרה שתרצו לגוון או להתפנק אפילו יותר.
חשוב לדעת: טיפול רפואי
במהלך החופשה, לצערי, יצא לי לסבול מדלקת גרון. כשאתה באונייה, אין יותר מדי אופציות טיפול וצריך לחכות לרופא היחיד שנמצא על הסיפון כדי שיוכל לקבל אותך. רק לאחר תחנונים ובדיקה שאישרה כי אכן יש לי חום גבוה, אישרו לי לראות רופא.
טיפול רפואי ממוצע על הסיפון, כך גיליתי, יקר מאוד. הטיפול בי למשל, ערך מספר דקות בודדות וכלל רק מרשם לאנטיביוטיקה וכדורים להורדת חום, אך עלה כ-500 דולר. מומלץ להצטייד בביטוח רפואי על מנת לנסות ולקבל החזר.
*הכתב היה אורח של חברת NCL